X
טל לאור

"שלי של יום חדש". אולי יש פה עוד סיכוי..

22/09/11   |   276 תגובות
מתוך קטגוריות:   שלי יחימוביץ'   פגע וברח

אני מעריכה מאוד את שלי יחימוביץ'.
קיוויתי שהיא תיבחר אתמול ליו"ר העבודה ושמחתי עד מאוד שהיא נבחרה.
אני לא רוצה להלל ולשבח את עבודתה הפרלמנטרית החרוצה, את הרעננות שהיא מביאה למפלגה המיושנת והמעושנת הזו וגם לא את העובדה שהיא אישה.
כל זאת עשו טוב ממני רבים לפניי.
הדבר היחיד הרלוונטי הוא, שיש כאן סוף סוף סיכוי שהצמח, שנקרא "מפלגת העבודה", יתעורר ויחזור להכרה ולהוקרה.

האמת, שאלו היו התחושות שלי גם לפני 12 שנה, כאשר קיצרתי את הטיול אחרי צבא שלי (יותר נכון אחרי צבא הקבע שלי) במרכז אמריקה במיוחד בשביל לתלות שלטים ולחלק סטיקרים בצומת רעננה עם המלל: "ברק חדש בעיניים". כשאהוד ברק נבחר לראשות הממשלה, רקדתי ושרתי בכיכר רבין יחד עם חבריי ומשפחתי, והיתה לי צמרמורת בגוף, כזו שאני זוכרת עד היום. היום, 12 שנים לאחר מכן - יש לי צמרמורת בעיקר מאכזבתי מהאיש, שהיה מושא תקוותי הגדול לשינוי משמעותי כאן.
לכן אני כבר נזהרת היום עם הצמרמורות האלו. זה אמנם דבר פזיולוגי שאינו נשלט, אבל אני בכל זאת מנסה למתן את ההתלהבות שלי. ככה זה. שלא אתאכזב.

לפני למעלה משנה, נזדמנתי להרצאה של שלי. יחימוביץ' הגיעה להרצות בשבת בבוקר בבית הכנסת ברח' צייטלין בתל אביב. מדובר היה בפרשת 'משפטים' אשר עסקה בדיני עבד עברי, ויחימוביץ' הגיעה כאורחת של מייסד קהילת "יחד" (קהילה תל אביבית אורתודוכסית-ליברלית) אביעד פרידמן, ונשאה הרצאה אודות עבדות עברית מודרנית.
בהרצאתה סקרה יחימוביץ', בין היתר, את מצבם של עובדי חברות כוח האדם, זכויותיהם שמופרות ברגל גסה מדי יום, תנאי העבודה הקשים והשינויים וההישגים שהשיגה בשינוי תנאי העבודה שלהם. יחימוביץ כבשה רבים מהנוכחים, שאינם ברובם 'קהל טבעי' של חברת כנסת חילונית, ממפלגת שמאל סוציאליסטית. היא השיבה בפירוט, בסובלנות (ובמכנסיים) על שאלות הציבור ולא חששה להביע את דעותיה הנוקבות והחד משמעיות. היא היתה פשוט היא, והיא היתה נהדרת.

אני אמנם לא חברת מפלגת העבודה ומעולם לא הייתי.
אין לי ספק כי הבחרותה של שלי יחימוביץ' לראשות מפלגת "העבודה" היא המתנה לחג הכי טובה שהמותג "מפלגת העבודה" יכול היה לקבל לראש השנה.
במובנים רבים, זוהי גם מתנה לחג עבור נתניהו, שמייחל לקרב נשי באופוזיציה בין ציפי ליבני לבין יחימוביץ. אזרחי ישראל אף הם קיבלו אתמול מתנה לחג. עכשיו השאלה המרכזית היא: האם ישכילו לממש אותה.


לי זיתוני ז"ל - חייבים לגייס את דעת הקהל בצרפת
תאונת ה- "פגע וברח לחו"ל" המזעזעת בה נהרגה לי זיתוני ז"ל, לא נותנת לי מנוחה.
כמו לרבים, הסיפור הנורא והבלתי נסבל הזה גורם לתחושת חוסר אונים מייאשת וליבי ליבי עם המשפחה המתאבלת.
הניסיון להביא להסגרתם של המנוולים שהותירה אותה מדממת על הכביש, הוא ניסיון כנגד הרבה סיכויים. החוק הצרפתי, אינו ממהר להסגיר אזרחים צרפתים למדינות זרות, כאשר ניתן לשפוט אותם בצרפת.
שגריר צרפת בישראל ביקר אתמול בבית המשפחה בקיבוץ נווה אור ובמקביל ארגנו אמש בן זוגה של לי וחבריה, הפגנה בת"א מול שגרירות צרפת בישראל.
רועי פלד, בן זוגה של לי ז"ל, רואה בקרב על הסגרת הדורסים הנמלטים את קרב חייו. הקרב הזה, צריך להתנהל במקביל ובמידה רבה, בעיקר - בצרפת.
אם יוכלו רועי, המשפחה והחברים, לנסות ולגייס את דעת הקהל הצרפתי להסגרת השניים, הם ישיגו הרבה. אנשי רוח, אנשי הקהילה היהודית, הוגי דעות ועיתונאים צרפתיים הם רבי מעמד והשפעה - מהכיוון הזה יכול להגיע לחץ אפקטיבי יותר על הממשל.




תגובות

עד כה: 276 תגובות ב-211 דיונים

הוספת תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

אין לפרסם באתר nrg תגובות המפירות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות גזעניות, תגובות המוציאות לשון הרע, תגובות בעלות אופי מיני, תגובות המעודדות לביצוע הסתה, תגובות הפוגעות בפרטיות, תגובות הפוגעות ברגשות הציבור ותגובות המפירות זכויות קניין רוחני. למען הסר ספק, הנושא באחריות הבלעדית לתוכן התגובה המפורסמת הוא כותב התגובה, ואתר nrg שומר לעצמו את הזכות שלא לפרסם את התגובה ו/או חלקה ו/או למחוק תגובות שפורסמו וכן למסור את פרטי כותב התגובה בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של האתר

סגור
מעדכן תגובות...
1 2 3 4 5 6  
עד כה: 276 תגובות ב-211 דיונים

כתוב מייל לטל טל לאור

עיתונאית ודוקטורנטית למשפטים ותקשורת באוניברסיטת בר אילן. מרצה במרכז הבנתחומי בהרצליה. מיוזמות "מכתב הקצינות". שרתה כקצינה בנח"ל, לשעבר דוברת משלחת ישראל באו"ם. גרה במושב, נולדה בתל אביב וחולמת על ירושלים. מכורה לקקאו אבל חושבת שאין כמו מים