X
קלמן ליבסקינד

לכל איש יש שם. לא במגרון

14/09/11   |   1091 תגובות

 (המדור פורסם לראשונה במוסף שבת האחרון) 

בשביל חלקים נכבדים בתקשורת הישראלית, ביהודה ושומרון לא גרים אנשים. גרים שם "מתנחלים". לו הביטוי הזה היה בא לעולם רק על מנת להסביר מה הפעולה שעושים האנשים הללו, הנוחלים את הארץ, זה היה בסדר. אלא שהוא לא. הביטוי הזה בא ללמד על השתייכותם לקבוצה. קבוצת ה"מתנחלים". לחברי הקבוצה הזו אין פנים ואין שמות. כלומר יש, אבל הם לא חשובים. כי הפרטים בקבוצה הזו הם חלק מגוש גדול. כך, למרות שהם מונים כבר למעלה מ- 300 אלף, אפשר לדווח על "זעם בקרב המתנחלים" או על "דאגה אצל המתנחלים". כולם זועמים. כולם דואגים. כולם פועלים זהים ב"מפעל ההתנחלות". ומה עושים חברי הקבוצה הזו ביומיום? כמובן, מתנחלים.  הם קמים בבוקר ומתנחלים, מצחצחים שיניים וממהרים להתנחל ובערב מתפללים ערבית ונכנסים להתנחל במיטה.  חשבתי על העניין הזה כשראיתי את כתבתו של דורון הרמן, בחדשות ערוץ 10, ביום שבו הרסו הדחפורים שלושה בתים במגרון. היו בה, בכתבה הזו, צילומי הטרקטורים המפילים את הקירות ותמונות המקומיים הנאבקים והשוטרים ההודפים אותם.  רק פרט אחד קטן שכח הכתב לספר לנו. מי הם בעלי הבתים הללו, שקרסו. לא ראינו אותם, לא שמענו איש מהם, לא סיפרו לנו כמה ילדים יש להם (12) ולא ראינו איך הם נראים. לכבוד שבו זכו אנשי אל ערקיב הבדואים בנגב, כשבתיהם הבלתי חוקיים נהרסו, לא זכו אנשי מגרון. כי לא את הבית של תמי ואורי גוטמן, של שלום ואביטל גפן ושל חיים ורוחמה טייטלבום הרסו הדחפורים. הם הרסו שלושה בתים של "מתנחלים".   

 

ועוד הערה אחת בענייני מגרון לכתב חדשות ערוץ 2: החבורה שצילמת מתפללת ביישוב בעיצומו של  ליל ההריסה, לא עסקה ב"תפילות וקינות של מתנחלים, המתפללים שרוע הגזירה יוסר", אלא בסך הכל באמירת סליחות. 

 


שוויון בפני החוק, עאלק
בחודש האחרון דחה בג"צ שתי עתירות של עמותת 'רגבים',  שביקשה לדעת למה המדינה מסרבת להרוס בניה בלתי חוקית של פלסטינים. תשובתה הקבועה של המדינה לעתירות הללו מזכירה לי תמיד את המוטו של ספר הילדים הנפלא של חסיה גנירם: "אמא, לעזור מאד נאהב. אך לא עכשיו, לא עכשיו". גם המדינה מתייצבת כך בבג"צ ומוכרת את הבלוף הקבוע. אנחנו? בטח שאנחנו נהרוס. אנחנו אפילו רוצים להרוס. אנחנו הרי מקפידים על שוויון בפני החוק. אבל יש לנו סדרי עדיפויות. ובכל פעם, מזל רע שכזה, בדיוק הבתים שבעניינם מוגשת העתירה הם לא בראש התור. זה משחק ידוע מראש שבו כולם יודעים שנציגי המדינה מבלפים אבל את אף אחד זה לא מעניין. גם לא את שופטי בג"צ, שתמיד תמיד מקבל את התירוצים הללו ומתרשמים שהם סבירים. 

 


ילדים זה שמחה?
לפני כמה שבועות נכנסו כמה עשרות פעילי המחאה החברתית , נתמכים על ידי ח"כ דב חנין, לבניין נטוש, שבבעלות עיריית תל אביב, ברחוב דב הוז בעיר, ודרשו שהעירייה תשמיש אותו לטובת הכלל. "זו שערורייה במצב שבו בעיר הזאת ישנה מצוקה כל כך קשה", אמר אז חנין, "...מבנה כל כך יפה בתוך שכונה מאוד צפופה, שצריכה שטחי ציבור, נותר סגור ונעול ומוזנח". "באנו לעשות את מה שהעירייה לא עושה כבר למעלה מ-12 שנה", הסביר יוזם המחאה במקום, עמר שץ, "להעמיד את הנכסים הפנויים שבבעלותה לשימוש הציבור ולטובתו. דהיינו, גני ילדים, שחסרים לתושבי השכונה הזו". לפני כמה שנים נדונה בעירייה בקשה של תושב העיר לאשר לו לפתוח משפחתון בדירת מגורים בבעלותו, דירה שכבר קיבלה בעבר היתר לשמש כמשפחתון. עכשיו נחשו מי היה הראשון שהתנגד? נכון. דב חנין. "הרינו להביע בזאת חד משמעית את התנגדותנו למתן היתר לשימוש חורג ברחוב אידלסון 29 בת"א", כתב. "...המשפחתונים המוצעים יהוו מוקד של רעש והמולה בכל שעות הפעילות ויגרמו למטרד ממשי לדירתנו הממוקמת בדיוק מעליהם בבניין הסמוך". או במילים אחרות, דיור לכל זה מצוין וילדים זה שמחה. רק, אם אפשר, אצל אחרים. לא אצלנו. 


חופש הביטוי המנוח

אני מודה, מועצת העיתונות היא גוף שמעולם לא התחברתי אליו. אמנם פעם אחת היא דנה בעניין שקשור אלי ואפילו גינתה את צה"ל כשזרק אותי משירות מילואים בעקבות "תחקיר גלנט" ובכל זאת, מדובר בגוף ששיקוליו באשר לשאלה במה לדון ובמה לא, למי להושיט יד ובמי לחבוט, נראו לי תמיד חשודים. לפני ארבעה חודשים התראיינו ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק וראש המוסד לשעבר דני יתום, ל'ידיעות אחרונות' והזהירו שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסוכן לישראל. שלושה ימים אחר כך פירסם אמנון לורד ב"מקור ראשון" מאמר תגובה. לורד כתב שההסתה של "אדמו'רי הבטחון" נגד נתניהו מזכירה לו את ההסתה שבה מואשמים רבנים ואשר קדמה לרצח רבין. עוד הזהיר לורד ש"שאי אפשר להוציא מכלל אפשרות שההסתה שלהם תחולל מאורעות פנימיים בלתי צפויים", כשהוא מאשים את השלושה בכך שהמטרה העיקרית שלהם "היא לזעזע את השלטון בישראל ולהפילו".  אפשר לאהוב את הדברים, אפשר גם לא. מדובר בהבעת דעה. כך או כך, השלושה נעלבו, שכרו את שירותיו של עו"ד משה שחל והגישו תלונה נגד לורד למועצת העיתונות. המועצה יכלה לנפנף אותם מכל המדרגות ולהסביר להם שכגוף שדגלו העיקרי הוא השמירה על חופש הביטוי, המועצה לא תסתום את הפה למי שחטאו היחיד בכך שהוא חושב אחרת. במקום זה היא בחרה להעמיד את אמנון לורד לדין. לא משנה מה תהיה תוצאת ההליך. העובדה שמועצת העיתונות שופטת עיתונאי בגין עמדותיו היא חרפה. לא פחות מזה.  מועצת העיתונות אינה עורכת על של מדורי הפובלציסטיקה, גם אם יש מי שמביע בהם דעה שלא נוחה למי מאנשיה. אני מקווה שברור לכם שאם לורד היה כותב על כהן, לוי ומועלם המיוצגים על ידי עורך דין מפרדס חנה ולא על פרי, ליפקין שחק ויתום שמיוצגים על ידי משה שחל, כל האייטם הזה לא היה בא לעולם.

תגובות

עד כה: 1091 תגובות ב-420 דיונים

הוספת תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

אין לפרסם באתר nrg תגובות המפירות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות גזעניות, תגובות המוציאות לשון הרע, תגובות בעלות אופי מיני, תגובות המעודדות לביצוע הסתה, תגובות הפוגעות בפרטיות, תגובות הפוגעות ברגשות הציבור ותגובות המפירות זכויות קניין רוחני. למען הסר ספק, הנושא באחריות הבלעדית לתוכן התגובה המפורסמת הוא כותב התגובה, ואתר nrg שומר לעצמו את הזכות שלא לפרסם את התגובה ו/או חלקה ו/או למחוק תגובות שפורסמו וכן למסור את פרטי כותב התגובה בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של האתר

סגור
מעדכן תגובות...
1 2 3 4 5 6 7 8 9  
עד כה: 1091 תגובות ב-420 דיונים

כתוב מייל לקלמן קלמן ליבסקינד

בן 42. יהודי. נשוי ואב לחמישה. עיתונאי

  • תגובות אחרונות