X
קלמן ליבסקינד

בני בגין מבקש לא לאכוף צווי הריסה לבדואים

29/03/12   |   490 תגובות
(פורסם לראשונה במוסף שבת)

המכתב שנשלח לפני כחודש ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, היה מההזויים שנכתבו על ידי נציג רשמי של מדינת ישראל. הוא נכתב לבקשתו של השר בני בגין ונחתם על ידי היועץ המשפטי של הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, עו"ד אליעד וינשל. ברקע המכתב עומדת מדיניות הממשלה ומדיניותה של ועדת גולדברג, שדנה בהסדרת התיישבות הבדואים, לפיה עתידה של בניה בלתי חוקית ישנה של הבדואים תישקל לפי נכונותו של הבדואי להכנס להליך הסדרה מול המדינה, בעוד בניה חדשה, כזו המתבצעת ברחבי הנגב כל הזמן, תיתקל ב"אכיפה נחושה ונמרצת".  בגין, שמונה על ידי ראש הממשלה לשבת עם הבדואים ולהאזין לרצונותיהם ולמידת נכונותם להגיע להסדר, שמע מהם בקשה לא ממש מפתיעה להפסיק כליל להרוס את בתיהם הבלתי חוקיים. אם מישהו חשב, נוכח העמדות שמציג בדרך כלל בגין ביחס לשלטון החוק, שהשר יכנס מסיבת עיתונאים ויעמיד אותם במקומם, טעה טעות מרה. תחת זו פנה בגין, באמצעות עו"ד וינשל, ליועץ המשפטי לממשלה, וביקש "לדון באפשרות להמנע מאכיפה כלפי מי שמצוי בהליך הסדרה". המשמעות של זה פשוטה מאד. אם תהליך ההסדרה יקח עשר שנים, יוכל הבדואי להמשיך להשתלט על אדמה שאינה שלו ולבנות עליה בתים בלי תכניות, בלי היתרים ובלי אישורים, הכל בחסות המדינה. במכתב ליועץ מסביר עו"ד וינשל גם את ההגיון מאחרי הבקשה הזו. לטענת הבדואים, הוא כותב, תקופת המעבר מרגע שבו הם מביעים נכונות להגיע להסדר עם המדינה ועד שההסדר הזה ימומש, יכולה לקחת הרבה זמן. עד אז "לא ניתן ולא צודק לחסום את רצונם של הילדים שבגרו להקים מבנים ארעיים באזור המגורים הקיים".

הרעיון של בגין היה לזרוק לבדואים סוכריה. כנסו איתנו להליך של הידברות ותוכלו להמשיך לבנות באופן בלתי חוקי בלי שנהרוס לכם. בפועל, התוצאה היא הפוכה. הבדואים, שמחזיקים את בגין ואת המדינה במקום רגיש, אומרים לו בעצם את הדבר הבא: או שנמשיך לבנות איפה שבא לנו בלי שום הסדר,  או שנסכים לדבר איתך על  הסדר בתנאי שתיתן לנו להמשיך לבנות בניגוד לחוק. בגין, שמאד  רוצה לקדם את הנושא, היה מוכן לבחון בחיוב לעצום עין מהעבריינות הזו.

נשמע לכם מטורף? עוד לא קראתם כלום. לפני כמה שבועות ספרנו כאן את סיפורו של הכפר אלזרנוג.  3000 בדואים יושבים בו על אדמה פרטית השייכת ליהודים, שהוריהם רכשו אותה בשנות השלושים של המאה הקודמת. הבדואים פלשו לשטח הפרטי, הקימו עליו כפר והמדינה בטובה סללה להם בו כבישים, בנתה טיפת חלב והקימה גני ילדים. לפני 14 שנים הציעה המדינה לפולשים לעבור לרהט ולקבל שם קרקע בחינם. הם, מצידם, הסכימו. תושבי רהט, מצידם, הטילו וטו.

עו"ד וינשל, שמנסה להסביר למה צריך לשקול לאפשר להם להמשיך לבנות בניגוד לחוק על הקרקע שגנבו, משתמש דווקא בסיפור המקומם הזה ומביא כדוגמא את מצבו מעורר הרחמים של מי שבתחילת המו"מ היה בן 10 וכעת הוא בן 24 ועדיין לא יכול לבנות את ביתו. ההתייחסות לבניה שלו לצד בית הוריו כאל בניה בלתי חוקית חדשה, הוא כותב, "מעוררת קושי". אתם הבנתם את זה? חבורת עבריינים השתלטה על שטח פרטי של יהודים, הקימה עליו כפר וכעת נציג המדינה המלומד חושב שאם לא נאפשר להם להמשיך לבנות כרצונם על השטח שחמסו, זה "יעורר קושי".

מי שרוצה להבין כיצד הפך הנגב לאוטונומיה בדואית, שבה אין חוקים, אין כללים ואין שלטון, שיקרא את המכתב הזה של היועץ המשפטי ובעיקר את עמדתו של השר בני בגין.  בני בגין אישר לי השבוע כי "עו'ד אליעד וינשל הציג נאמנה את הסוגיה", אולם ביקש שלא להרחיב בטרם תתקבל החלטה. עמותת 'רגבים', שנלחמת על שמירת אדמות הלאום, פנתה לפני עשרה ימים בבהילות ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לדחות על הסף את פניית השר בגין והיועץ המשפטי וינשל. "ביסוד הפניה עומדת הנחה תמוהה לפיה במקום בו הליכי הסדר מתמשכים, על המדינה לספק, כביכול מטעמי 'צדק', פתרונות דיור צמודי דופן לדור ההמשך של עברייני בניה אשר השתלטו על אדמות ובנו בהן ללא היתר", כתב בא כח רגבים, עו"ד עמיר פישר.

הבלון של ערקיב מתפוצץ 

פרשיית אדמות ערקיב שבנגב הייתה לסיפור תקשורתי בלתי נגמר. בדואים, אנשי רוח, עמוס עוזים וסתם אנשי שמאל קיצוני הפגינו, מחו ופרסמו עצומות נגד מינהל מקרקעי ישראל הגוזל מהבדואים אדמות שששייכות זה מאות שנים לאבות אבותיהם. רצה הגורל ודווקא פסק הדין המרתק שפירסמה השבוע שופטת בית המשפט המחוזי, שרה דברת, שדחתה תביעה של קבוצת משפחות בדואיות, לא זכתה כמעט לשום אזכור עיתונאי. "לא היה ישוב קבע בשטח המחלוקת...לא מצאתי ראיות לעיבוד המקרקעין על ידי התובעים או בני משפחותיהם...", קבעה השופטת נחרצות. 

לא אלאה אתכם בכל פרטי פסק הדין ובכל זאת, קשה להתעלם מהחבטות שהנחית בית המשפט על ראשו של הפרופ' אורן יפתחאל, איש אוניבסיטת בן גוריון, יו"ר הנהלת 'בצלם',והגב האקדמי של כל תביעות הבדואים בנגב. השופטת דברת לא חסה עליו. פסק הדין שלה מתאר כיצד הוא "התפתל" ו"התחמק" ממתן תשובות. את עדותו היא מתארת כ"מביכה".יפתחאל טען שבתצלום אוויר משנת 1945 הוא רואה עיבוד חקלאי בדואי אינטנסיבי המכסה את רוב חלקות האדמה של ערקיב. אלא שדווקא עדותו של המומחה לצילומי אוויר שהביאו הבדואים עצמם העלתה שברוב גדול של השטח אין עיבודים ובחלקים נכבדים אחרים בכלל לא ניתן לעבד דבר. "תמוהה" כינתה השופטת את עמדתו של יפתחאל. השופטת קבעה כי בתקופה שבה טוענים הבדואים שהיה לאבותיהם ישוב קבע בערקיב, כלל לא היו ישובי קבע באזור. היא גם נזפה ביפתחאל שלא קרא את כל הטקסטים הרלבנטיים לעניין. "חשתי חוסר נוחות...כשהתברר שהוא סמך על מקורות וציטט אותם מבלי שטרח לקרוא  בהם...התפתלויותיו של המומחה על דוכן העדים...השאירו תחושה לא נוחה, יותר נכון מביכה...". יו"ר 'בצלם' ניסה להשען על אמירה של וינסטון צ'רצ'יל משנת 1923 כדי ללמד על כך שהבריטים הכירו במערכת הבעלויות הבדואית. השופטת גילתה, למרבה חוסר הנעימות, שאין קשר בין האסמכתא והציטוט שאליו הפנה יפתחאל לבין דבריו המקוריים של צ'רצ'יל ולעגה לטענה שהבדואים עיבדו באזור שטחי ענק, כפי שטענו. "נשאלת השאלה כיצד יכלו 144 איש בני שבט אלעוקבי (כשחלקם ילדים) להחזיק ולעבד 19,000 דונם...תמיהה שלא ניתן לה מענה", כתבה. הבדואים נדרשו לשלם למדינה 50 אלף שקל הוצאות משפט.

 

תגובות

עד כה: 490 תגובות ב-214 דיונים

הוספת תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

אין לפרסם באתר nrg תגובות המפירות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות גזעניות, תגובות המוציאות לשון הרע, תגובות בעלות אופי מיני, תגובות המעודדות לביצוע הסתה, תגובות הפוגעות בפרטיות, תגובות הפוגעות ברגשות הציבור ותגובות המפירות זכויות קניין רוחני. למען הסר ספק, הנושא באחריות הבלעדית לתוכן התגובה המפורסמת הוא כותב התגובה, ואתר nrg שומר לעצמו את הזכות שלא לפרסם את התגובה ו/או חלקה ו/או למחוק תגובות שפורסמו וכן למסור את פרטי כותב התגובה בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של האתר

סגור
מעדכן תגובות...
1 2 3 4 5 6  
עד כה: 490 תגובות ב-214 דיונים

כתוב מייל לקלמן קלמן ליבסקינד

בן 44. יהודי. נשוי ואב לחמישה. עיתונאי