התשובה של קשת לתוכניתו המצליחה של גיא פינס בערוץ 10, היא תוכנית בשם אנשים, שהרבה מזמנה מוקדש לבנייה של פליטי תוכניות הריאליטי של קשת כסלבס החדשים, שיישארו אתנו כמה שבועות, ומיד יוחלפו בפליטים שזה מקרוב הגיעו. אתמול (יום א'), בעת זיפזופ שלא התכוון לתת שום סיכוי, צדה את עיני כתבה על סלבס ישנה, שנמצאת אתנו כבר עשרות שנים. דניאלה וייס. כתב של התוכנית יצא לבקרה במדינה שלה _ מדינת ההתנחלויות, שוטט אתה בין צאן מרעיתה שבקלות יכולים להיות נכדיה, נערים ארוכי פיאות ורחבי כיפות, שחיים בבועה משלהם, בה מותר להם לעשות הכל, לעבור על החוק, לפרוע פרעות בפלשתינים, כי הכל "לשם שמיים" ובחסות ממשלת ישראל והצבא. תוך כדי הכנת קפה לאורח שהגיע מ"הארץ" (לא העתון, מדינת ישראל), או דילוג על גבעות טרשים כאלו ואחרות, שטחה וייס את משנתה המדינית, לפיה גבולות ארץ ישראל כוללים את סיני וחלק מממלכת ...

פרופ' שלמה מעוז הוא בראש וראשונה אדם גס רוח, נטול כל סובלנות כלפי כל מי שאינו חושב בדיוק כמוהו. לשמחתו הגדולה של שרון גל, העורך והמגיש של לילה כלכלי, מביא לו מעוז מנות גדושות של נחת רוח, כאשר הוא מתפוצץ בשידור חי כל פעם מחדש, על עניינים שאינם מוצאים חן בעיניו. הוא לא התחיל ככה. בימיו הראושנים ככוכב טלוויזיה הוא היה מתון הרבה יותר, הביא עמדות ברורות ונחרצות באופן מעורר כבוד וענין. אבל אז הכל השתנה, לנגד עיננו. גם הדברים שאמר, גם שפת הגוף שלו. לאט לאט הפכו נושאים כמו המחאה החברתי, או הכרזתו של יאיר לפיד על הליכתו לפוליטיקה, לשק החבטות של הפרופ' המכובד, כאשר צמד המילים "שטחי ורדוד" חוזר ומופיע. כל מי שלא חושב כמוהו הוא שטחי, רדוד, לא מבין כלום, לא שווה כלום, אדיוט מושלם. (הוא לא אמר את המילה המפורשת, אבל כך אני הבנתי אותו). שםת הגוף שלו, שהיתה פעם נינוחה, הפכה תוקפנית יותר ...

כמו אותם הקשישים מהחבובות, שיושבים ביציע ומעירים הערות ציניות על כל מי שמופיע על מהסך, כך אנחנו. הציבור הישראלי, ובעיקר זה שממוקם במרכז-שמאל. באותה פוזת בטטות הכורסא שאנחנו מסתכלים על כל ההוויה הציבורית שלנו, תוך שאנחנו נוהמים משהו על כך שזו כבר לא המדינה שהכרנו, וחייבים להעיף את ביבי והליכוד מהשלטון, כי אחרת אין לנו תקנה _ כך אנחנו נוהגים באלו שהחליטו להוריד מעליהם את טריינינג הבית הבלוי, ולצאת לעשות מעשה. חודשים ארוכים יושבים להם מאות אלפי ישראלים בבתי קפה, בסלון ביתם שלהם או של חבריהם, ומביעים את ייאושם מהשלטון הימני קיצוני-מתנחלי-חרדי שקובע את סדרי החיים של המדינה הזו בהווה, וכמובן גם את עתידה. הם חולמים על החלפת השלטון, אפילו יצאו לרחובות בקיץ האחרון, לחייהם האדימו קצת מהתרגשות שאולי יש תקווה ויש עתיד, עד ששבו לבתינו עם ההבנה שמה שהיה הוא שיהיה. במהלך החודשים שחלפו מאז אותה ...

הנתון המשמעותי והמפחיד ביותר שפורסם בעת האחרונה הוא שבארבע השנים האחרונות גדלה תמיכת המדינה במוסדות החינוך של החרדים ב-48%, ובו בזמן ירדה התמיכה הכספית של משרד החינוך במוסדות חינוך דוגמת תנועות נוער, מוזיאונים ושאר פעילות חוץ בית-ספרית ב-45% (כלכליסט מה-25 לדצמבר). זו היתה צריכה להיות הכותרת הראשית בכל העתונים, כיוון שהמספרים הללו אומרים הכל. יכול להיות שהם פורסמו בעבר ולא שמתי לב, אבל אם לא _ כי אז יש כאן בעיה גדולה לתקשורת, שהיא הגוף היחיד במדינה שיכול להביא לתשומת ליבנו את הנתון השערורייתי הזה. איך זה נסתר מעיננו? הרי המספרים מזעזעים. במו ידיו כורת משרד החינוך את עתידנו, ומשרד האוצר, בגיבוי חברי הכנסת וכמובן הממשלה, מותיר את כולנו עם מעט מאד אוויר. עוד עשרים שנה, אולי אפילו עשר, נחוש כולנו בפירות הטירוף הזה שפשה בכל חלקה טובה. משמעות המספרים הללו, למשל, שתנועות הנוער דוגמת ...