הקפיטליסט היומי

מזל טוב, פוטרת! - על הבינוניות המסוכנת של המגזר הציבורי

08/03/12   |   241 תגובות
מתוך קטגוריות:   רכבת ישראל   עבודה מאורגנת

לפני כמה שנים פוטרתי. האדם האחראי לכך, בו אני רואה היום חבר, עשה לו ולעצמי טובה ושחרר אותנו זה מעולו של זה. באותו יום, באותו רגע, הפיטורים לא נראו כמו התפתחות חיובית. בהסתכלות של כמה שנים לאחור, אני מבין שהוא עשה לי טובה גדולה - השתחררתי. הצעד שהוא עשה כפה עליי ללכת למקומות שתאמו יותר את האופי ואת הכישורים שלי, ובסופו של דבר, הרווחתי. את המסע הזה לא יכולתי לעבור אם הייתי עובד במגזר הציבורי. במקרה כזה היה ועד העובדים מגן עליי בכל מחיר ודואג לכך שאני והמעסיק נמשיך להיות תקועים זה בגרונו של זה עד עצם היום הזה. (כתב רותם סלע)


"The Metamorphosis" by Kafka

דוגמא מאלפת אחת: על פי נתוני ארגון המורים פוטרו בשנת 2009 כשישה מורים מתוך שישים אלף המורים המועסקים במערכת התיכונים הציבוריים - כ-0.01 אחוז מכלל המורים. באותה שנה, ברשת התיכונים הפרטית אנקורי המעסיקה 150 מורים, לא המשיכו את החוזים של למעלה מעשרה מורים - כ-6.6 אחוז. למרות זאת באנקורי - שאיננה משלמת בממוצע שכר גבוה בהרבה מזה שמשלם משרד החינוך - מתחרים על כל משרת הוראה עשרות מועמדים. במשרד החינוך, לעומת זאת, יש מקצועות מסוימים בהם פשוט לא מצליחים למלא את החורים.

אנקורי וארגון המורים הם אלגוריה נאה להבדלים בשיטת ההעסקה במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי. חברה פרטית רואה בעובד תשומה בתהליך הייצור והאספקה של מוצרים ושירותיים. במקום העבודה הציבורי, העובד נמצא במרכז והצרכן (או, אם תרצו, האזרח) נחשב גורם שולי. הבדלי גישה אלו מתבטאים במערכת שונה לחלוטין של תנאים, חוקים ואווירה בשני סוגי מקומות העבודה.

במגזר הפרטי התנאים מותאמים לתרומתו של העובד, החוק הוא הסכם מרצון אליו הגיעו המעסיק והעובד והאווירה הכללית פעלתנית. במגזר הציבורי, לעומת זאת, התנאים אחידים ומוכתבים מלמעלה, החוק הוא החוזה הקיבוצי, שאינו מתחשב בתרומתו היחסית של העובד הספציפי והאווירה, כתוצאה מכך, היא של בינוניות מנומנמת.

 



מן הבינונית של המערכת הציבורית סובלים, קודם כל, האזרחים-צרכנים: הם מקבלים שירות ירוד יותר תמורת כספי המסים שלהם. אך מהבינוניות סובלים גם העובדים במערכת הציבורית: המורה המצטיין, נהג הקטר החרוץ, המנופאי הטוב ביותר בנמל והמהנדס המסור במקורות אינם יכולים להביא את עצמם לידי ביטוי ואינם מתוגמלים כראוי במערכת בה איכות עבודתם אינה חשובה כל-כך. יתר על-כן, במקרים לא מעטים עובד חרוץ, מוכשר, מסור ואתי נתפש על-ידי עמיתיו לעבודה כאיום, שכן חריצותו חושפת את בינוניותם לאור יום. עובדים כאלו נדחפים החוצה, במקרים רבים, או לומדים 'להסתגל' לאיכות הכללית הירודה. כך, למרות הביטחון התעסוקתי הכמעט-מוחלט שמזמנת המערכת הציבורית מעדיפים המצוינים והטובים לנטוש אותה לטובת המערכת הפרטית. זו הטרגדיה שלהם. זו הטרגדיה שלנו.


לא רק המצוינים ולא רק הטובים נפגעים. הקביעות והקיבעון פוגעים גם בבינוניים ובחלשים - כלומר, אלו שהם בינוניים וחלשים בתעסוקה במגזר הציבורי פשוט משום שאינם מתאימים לתעסוקה כזו. עשרות ואולי מאות אלפי עובדים מועסקים במגזר הציבורי במקומות להם הם אינם מוכשרים על פי אופיים או על פי יכולותיהם. כאן מדובר בטרגדיה כפולה ומכופלת: אנשים נכנסו בשנות העשרים המוקדמות לחייהם לעבודה במערכת הציבורית ומבזבזים את חייהם כיוון שאיש לא עשה עימם את החסד והראה להם את הדלת, מה שמונע מהם למצוא עבודה מתאימה יותר וסיפוק במקום בו יוכלו לתרום באמת לחברה בה הם חיים.


ישראל כץ, שר התחבורה

 

לישראל כץ, שר התחבורה, יש עכשיו הזדמנות גדולה ונדירה. התנהלותם של אדרעי ועובדי הרכבת המאיסו אותם על הציבור. המאיסו אותם עד כדי כך שמזכ"ל ההסתדרות, עופר עיני, חרד מהשבתת הרכבת, שכן אף הוא מבין, כמו כל אדם בישראל, כי שביתה כזו רק תתדלק את המיאוס. יותר מתמיד אנשים מוכנים לשלם אפילו את המחיר היקר של סגירה זמנית של הרכבת ובלבד שתהיה שם רפורמה עמוקה, שתשים קץ להתנהלות הבזיונית המאפיינת את הרכבת היום. זו שעת רצון בה יכול השר לסגור ולהקים מחדש את רכבת ישראל כחברה לאומית המופעלת ומנוהלת על ידי עובדים בחוזים אישיים, שיראו לנגד עיניים קודם כל את טובת הנוסעים. זו יכולה להיות הקלה משמעותית לציבור הנוסעים הישראלי. וכן, זו יכולה להיות גם הקלה לחלק מהעובדים, שיעשו טובה לנו ויעשו טובה גדולה גם לעצמם אם ירדו בתחנה הקרובה.

 


וגם...


הצטרפו לקבוצת הקפיטליסט היומי וקבלו עידכונים שוטפים

תגובות

עד כה: 241 תגובות ב-34 דיונים

הוספת תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

אין לפרסם באתר nrg תגובות המפירות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות גזעניות, תגובות המוציאות לשון הרע, תגובות בעלות אופי מיני, תגובות המעודדות לביצוע הסתה, תגובות הפוגעות בפרטיות, תגובות הפוגעות ברגשות הציבור ותגובות המפירות זכויות קניין רוחני. למען הסר ספק, הנושא באחריות הבלעדית לתוכן התגובה המפורסמת הוא כותב התגובה, ואתר nrg שומר לעצמו את הזכות שלא לפרסם את התגובה ו/או חלקה ו/או למחוק תגובות שפורסמו וכן למסור את פרטי כותב התגובה בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של האתר

סגור
מעדכן תגובות...
1
עד כה: 241 תגובות ב-34 דיונים

כתוב מייל להקפיטליסט הקפיטליסט היומי

הבלוג הכלכלי של NRG מעריב. עורכים וכותבים רותם סלע ("מעריב") ואורי רדלר (כותב הספר "התמוטטות"). וגם אחרים מתארחים מפעם לפעם (כשאנחנו לא מתעצלים...)

לטענות, מענות ובעיקר רעיונות ניתן לשלוח דואר אלקטרוני אלינו.

  • תגובות אחרונות