נוריאל רוביני כוכב עליון (?)

אין לפרסם באתר nrg תגובות המפירות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות גזעניות, תגובות המוציאות לשון הרע, תגובות בעלות אופי מיני, תגובות המעודדות לביצוע הסתה, תגובות הפוגעות בפרטיות, תגובות הפוגעות ברגשות הציבור ותגובות המפירות זכויות קניין רוחני. למען הסר ספק, הנושא באחריות הבלעדית לתוכן התגובה המפורסמת הוא כותב התגובה, ואתר nrg שומר לעצמו את הזכות שלא לפרסם את התגובה ו/או חלקה ו/או למחוק תגובות שפורסמו וכן למסור את פרטי כותב התגובה בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של האתר

• 8.

  לא.... (ל''ת)

  נטליי רוסטר, צופה, 16/11/09 09:35

  הגב לתגובה זו

  • ... (ל''ת)

    נטע , 16/11/09 10:15

    הגב לתגובה זו

• 7.

  אגלוש קצת מהנושא

  נתן , 15/11/09 22:16

  ואטען שהטיעונים הקפיטליסטים שלכם יכולים להיות הכי הגיוניים ולוגים בעולם אבל כל עוד לא תטענו בזכות המוסר של הקפיטליזם המאבק יהיה אבוד. תמיד יבואו הסוציאליסטים וינסו לשנות לפקפק לסתור. צריך להסביר מדוע הקפיטליזם צודק - לא רק מדוע הוא עובד.
  
  איין ראנד מישהו?
  
  

  הגב לתגובה זו

  • נתן:

    אליסה , 15/11/09 22:26

    האם 'עובד' ו'צודק' אינם היינו הך במקרה זה? האם זה צודק שהמוני אנשים יורדים מנכסיהם וערך כספם שהרויחו בעבודה קשה יורד לטמיון הוא דבר צודק?
    
    

    הגב לתגובה זו

    • לא בהכרח

      נתן , 15/11/09 23:23

      לדוגמה אם אני סוציאליסט ואני אשאל: האם זה צודק שמישהו מאוד מאוד מוכשר ועובד למען עצמו ומרוויח המון כסף כתוצאה מכך ומישהו אחר לא מוכשר כמוהו אזי הוא יצטרך "לסבול" כל חייו רק משום שלא נולד מוכשר?
      
      עד שלא נדע להגיד: "כן זה צודק וגם מוסרי" הרעיון הקפיטליסטי אבוד. עובדות לחוד מוסר ורוח לחוד.
      
      

      הגב לתגובה זו

      • נתן:

        אליסה , 16/11/09 00:31

        כאן אנחנו מגיעים לנושא של מערכות מוסר שונות (מה שקורה לי הרבה מאד לאחרונה משום מה). יש בהחלט אנשים רבים שרואים את הצדק ב"צורה הסוציאליסטית" שאתה מתאר ואין מה לעשות אתם ככל שזה נוגע להסברה ושכנוע (ואתה אכן מדבר על הסברה ושכנוע לא כן?). אבל נדמה לי שאנשים אלה הם במיעוט ורוב בני האדם לפחות בחברות מערביות מבינים בעומק תודעתם שכל אדם זכאי לפרי עבודתו בלי קשר לזולת. נכון שיחד עם זאת בגלל השורשים היהודיים והנוצריים שלנו רובינו רואים כחובה מוסרית עזרה לזולת במיוחד לזולת שמזלו לא חייך לו מלידה. אבל זה לא אומר שרובינו באמת חושבים שזה צודק *לכפות* את החובה המוסרית הזאת על זולתנו. הבעיה עם מדינת הרווחה המודרנית היא שאנחנו כאילו לא מרגישים את הכפיה. אבל אם תבוא לאחד מאלו שחושבים שהם תומכים בה ותצמיד אקדח לרושם כדי שיתרמו ל"מזון לחיים" לא נראה לי שיש רבים שיחשבו את זה לצודק. זו הסיבה שנכוי מס במקור הוא רעיון רע:-)
        
        

        הגב לתגובה זו

        • אליסה:

          נתן , 16/11/09 22:10

          לטעמי זה לא נכון שהרוב חושבים שזה לא מוסרי לכפות. אני חושב שדווקא הרוב חושבים שזה כן בסדר כי אם אתה עשיר יש לך הרבה כסף ולמה שלא תיתן אותו לכאלה שחסר להם - גם זה נעשה בכפייה ממשלתית.
          
          עובדה שהרעיון הסוציאליסטי לא התנדף לו מן העולם ובדר"כ אנשים צעירים מאמצים את הרעיון הזה וגם בעולם האקדמיה (אפילו) יש מלומדים מרקסיסטים וסוציאליסטים... אולי לא ברמה קיצונית כמו פעם אבל אני יכול להעיד בתור סטודנט שכמעט כל מרצה שאני שומע במדעי החברה טוען שהשוק החופשי נכשל וכעת תפקיד המדינה להיות יותר מעורבת... כמובן שבניגוד כל העובדות.
          
          

          הגב לתגובה זו

          • התשתית הנורמטיבית

            יונתן קרוביצקי , 17/11/09 15:50

            אליסה:
            את עושה לבעלי השיטות השונות אוניברסליזציה? חצי המם לא יעמדו במבחן.
            
            נתן:
            נכון וזה מחזק את הטענה שהחרות אינה יכולה להיווצר על בסיס חקיקה בלבד אלא דורשת רקע נורמטיבי. קריסת ברית המועצות בכלל לא הביאה חרות לרוב המדינות החברות בה בגלל מחסור של תשתית זו. לכן חובה על כל מי שמבין את הפגמים בטיעונים הנפוצים כנגד השוק החופשי לחשוף אותם.
            ובע"ה נעלה ונצליח.
            
            
            

            הגב לתגובה זו

            • יונתן:

              אליסה , 17/11/09 21:38

              זה הסיפור של הביצה והתרנגולת. אתה מדבר בעצם על חברה אזרחית כתנאי הגבלת כוחה של המדינה. אבל המדינה כופה את עצמה על החברה בכך שהיא הורסת את החברה האזרחית גם איפה שהיא קיימת או היתה קיימת. המדינה יוצרת ווקום וממלא אותו. ואז גדלים לך דורות חדשים שחושבים שפונקציות שונות יכולות להתבצע רק ע"י המדינה - כי הם לא מכירים שום דבר אחר.
              
              

              הגב לתגובה זו

          • נתן:

            אליסה , 17/11/09 21:34

            מאד יכול להיות שאני טועה אבל נדמה לי שאקדמיה (אני מדברת כאן רק על "מדעי הרוח והחברה") היא לא דוגמה מייצגת גם כי היא מעוז ידוע של השמאל (ולא במקרה) וגם כי היא מהווה אחוז קטן יחסית מכלל האוכלוסיה.
            
            

            הגב לתגובה זו

      • ל'ראשם'

        אליסה , 16/11/09 00:34

        כמובן לא 'רושם'...זמן לישון.
        
        

        הגב לתגובה זו

    • יותר כמו hoppe מישהו...

      גלעד , 17/11/09 18:43

      תקרא a theory of socialism and capitalism מצדיק קפיטליזם וקורע את הסוציאליזם.
      יש PDF במיזס.
      
      

      הגב לתגובה זו

  • האם זה צודק שמייקל ג'ורדן מוכשר ממני?

    הקפיטליסט היומי ,16/11/09 14:37

    נתן צדק הנקבע לפי התוצאה אינו צדק כלל ובוודאי שאינו מוסרי לפי כללי המוסר שאתה קובע.
    
    מוסר מטבעו הוא אוניברסלי: הוא קובע כללים האמורים להיות נכונים בכל מקרה ובכל הנסיבות. אם נאמר כי מייקל ג'ורדן מוכשר ממני בכדורסל ואני לכל היותר מוכשר ממנו בטיפוס על עצים. במקום בו אנשים מוכנים לשלם כסף כדי לראות את מר ג'ורדן משחק כדורסל הוא ירוויח יותר כסף ממני. על אי בודד לעומת זאת אני אצליח יותר ממנו. לפי כלליך במצב א' נוצר אי-צדק שכן מייקל ג'ורדן מצליח ממני ואילו במצב ב' נוצר אי-צדק הפוך שכן אני אצליח יותר ממייקל ג'ורדן.
    
    במלים פשוטות: אתה גורס כי עצם הצלחתו של מייקל ג'ורדן היא מוסרית או לא מוסרית בהתאם לתוצאות שיושגו וזה כפי שבוודאי הבחנת זו אמירה המתייחסת ל"מה שעובד" ולא ל"מה שצודק." למעשה אתה גם כן דבק ב"מה שעובד" ורק לא מרוצה כל כך מהתוצאות המתקבלות.
    
    
    

    הגב לתגובה זו

  • קנאה אינה צדק

    הקפיטליסט היומי ,16/11/09 14:46

    אם להמשיך את זה הלאה לשיטתך ניתן לטעון כי אין זה מוסרי שנועם טור יפה ממך ולאברהם מחדרה יש קשר חם יותר עם משפחתו משלך יש ושלמייקל לואיס יש ריבועים בבטן ושיורם קם בבוקר ועובד קשה שעה שאתה סורח על משכבך. האם זה צודק שתפגענה זכויותיך הצודקות רק בגלל שאתה עצלן ואגואיסטי?
    
    

    הגב לתגובה זו

    • איני בטוח שהבנתי מה אתה מתכוון להגיד

      נתן , 16/11/09 22:19

      או שאתה לא הבנת אותי.
      
      אני כמובן לא בעד הטיעון הסוציאליסטי. ואני גם לא אומר שהמוסר קשור למבחן התוצאה. להיפך אני מאמין במוסר אובייקטיבי אוניברסלי.
      
      ואותו מוסר מקבל את האדם השונה עם מה שהוא. או יותר מזה המוסר אומר שזה בסדר שאדם הוא אגואיסט ודואג לאינטרסים של עצמו. אם כולנו היינו "אגואיסטים" (לא במובן הצר והשלילי של המילה) לא היינו מקנאים אחד בשני. לא היינו ציניים בהצלחה של מישהו אחר. לא היינו קובלים על כך שמישהו הצליח והתעשר. להיפך היינו שמחים בחלקו כי אנו יודעים שעזרה פרטית מביאה לעזרה של הכלל.
      
      המחויבות לכלל שאותה גם הקפיטליסטים מאמצים גורמת לאדם לחשוב במונחים סוציאליסטים. עד שלא נצא מהמשוואה המוסרית של "לעזור לזולת" - הקפיטליזם תמיד יהיה במגננה.
      
      נ.ב שלא ישתמע שאני נגד עזרה לזולת. הנקודה היא שלעזור לעצמך זה לא דבר רע. אחרי שתעזור לעצמך (מי אם לא אתה יודע מה אתה צריך) יהיה לך הרבה יותר קל לעזור לחברה.
      
      

      הגב לתגובה זו

      • עזרה לזולת

        יונתן קרוביצקי , 17/11/09 15:59

        הבעיה הסוציאליסטית היא בלבול מוחלט (אם כי צפוי) בנושא עזרה לזולת בקריטריון מי אמור לעזור למי.
        בסוציאליזם "חברה" ( = "מדינה") חייבת =("בצורה חוקתית קרי כפייה") לעזור לנזקקים(=קבוצה המוגדרת בצורה שרירותית על ידי מחוקק כזכאי לסיוע).
        כתוצאה מכך כל מערך הכפייה הקיים של המדינה מוטל על כל פרק בצורה של מיסים פרוגרסיביים המועברים לפקידי ממשל כדי לזכות בנקודות בונוס על "פעילות חברתית".
        
        
        

        הגב לתגובה זו

• 6.

  הנבואה ניתנה לשוטים ואיך נקרא למי שמאמין לשוטים? (ל''ת)

  אורי , 15/11/09 13:56

  הגב לתגובה זו

• 5.

  דניאל מקבל את הסיגר (כרגיל)

  אליסה , 15/11/09 11:52

  את קונספט החזוי צריך להחליף קונספט של פעולות והתוצאות הבלתי נמנעות שלהן כפי שמשתמע מהעקרונות הפיזיים של העולם בו אנחנו חיים. עקרון בסיסי אחד כזה הוא שבנגוד לקיינסיאנים דווקא אין 'יש מאין'.
  
  לגבי "חזוי" המשבר הנכחי העובדה שהוא "חזה" את המשבר עצמו אך לא את המועד שוב מחזירה אותנו לפיזיקה: כולנו יודעים שהתפוח בסוף יפול מן העץ אבל אף אחד לא יודע בדיוק מתי.
  
  

  הגב לתגובה זו

• 4.

  לא נראה לי שאפשר לקרוא לרוביני הזוי

  זיו חיפה , 15/11/09 11:51

  בכתבה נרמז שרוביני לא מחובר כל כך לקרקע ואני חושב שזה קצת קשה לכתוב דבר כזה על אדם שבאמת הצליח לחזות את המשבר שנתיים לפני כולם! איפה הכותב היה לפני שלוש שנים? האם הוא חזה את המשבר???
  
  

  הגב לתגובה זו

  • זיו:

    אליסה , 15/11/09 11:57

    אתה צודק שלקרוא לאיש 'הזוי' זו הגזמה לא הוגנת ואני לא חושבת שרותם קרא לו כך. לגבי שאלתך אני לא זוכרת מה רותם "חזה" או לא אבל היו רבים וטובים חוץ מרוביני שבמפורש הזהירו בפני המשבר - מכון "מיזס" הוא דוגמה טובה אחת.
    
    

    הגב לתגובה זו

  • חיזוי המשבר

    הקפיטליסט היומי ,15/11/09 20:49

    הקפיטליסט היומי אינו קיים זמן רב דיו כדי לנבא את המשבר שנתיים לפני שפרץ. כותביו גם אינם מתיימרים להיות אנליסטי צמרת. אתה מוזמן לקרוא עם זאת את מאמרו של סטפן קרלסון (השוודי!) הכותב באתר מיזס.אורג על המשבר הממשמש ובא בנובמבר 2004. באתר יש מאמרים רבים מסוג זה:
    http://mises.org/daily/1670
    
    

    הגב לתגובה זו

• 3.

  כל קונספט ה"חיזוי" הוא מוטעה.

  דניאל , 15/11/09 11:02

  מי שמצליח לחזות נהיה כוכב ומי שטועה בחיזוי שלו - מקודם עוד יותר על ידי הממשלות.
  
  השאלות שצריכות להשאל הן לגבי היסודות הכלכליים שעליהם אנחנו נסמכים ועל ההשלכות המוסריות של ההתערבות הממשלתית בכלכלה.
  
  כשם שמיזס לימד אותנו הריביות הנמוכות בצורה מלאכותית של ברננקי והדפסת הכסף שלו מייצרות חלוקה לא נכונה של משאבים. ובהכרח מחזורים של בועה-משבר-בועה-משבר.
  נסיונות לחזות איפה החלוקה הלא נכונה כבר מעמתים אותנו עם בעיית החישוב הכלכלי(ראה מיזס והאייק)
  
  אני חושב שהבעיה עם רוביני זה שהוא מחפש כרגע בועה "חדשה" ולא מצליח למצוא אותה.
  הוא רואה את הזהב הכסף עולים (בצדק - ככל שהאמון הדולר אובד אנחנו חוזרים לאמונה ש"כסף מנייר" הוא לא באמת כסף וכסף אמיתי הוא כזה שמדינה לא יכולה לייצר בלי הגבלה מתי שבא לה) - וצועק "בועה".
  אבל הבועה לא חייבת לבוא לידי ביטוי בנכסים שכרגע מתייקרים. זה יכול מאוד להיות גם נכסים ששוויים לא ירד מספיק עדיין.
  
  רוביני כמו פישר וכל קיינסיאניסט טוב מסתכל על "שווי הדולר" בחישובים אקונומטריים בלבד. יש X דולרים Y זהב Z רנמינבי והסחר בין סין לארה"ב הוא כזה וכזה.
  מה שהוא שוכח - זה את הסובייקטיביות ואת האלמנט הפסיכולוגי שליווה את הדולר במשך עשרות שנים - שהדולר "טוב כמו זהב".
  בחישוב האקונומטרי שלו הרי שהדולר עוד עתיד להתאושש ושהסיבה היחידה שמשקיעים בורחים מהדולר הוא הריבית הנמוכה.
  
  בפועל - היסודות הכלכלים של ארה"ב רעועים והדולר הוכיח את עצמו כפיסת נייר שהאמריקאים מנפחים ומנפחים ככל הניתן.
  
  ג'ים רוג'רס צופה ראלי אפשרי בדולר בתקופה הקרובה. בטווח הארוך - אינפלציה היא אינפלציה. הדפסת הכסף של ברננקי ושל שאר הבנקאים המרכזיים לא יעבור להם בשקט.
  
  

  הגב לתגובה זו

  • עמוס טברסקי ז"ל

    dugmanegdit , 15/11/09 12:00

    כבר העיר (והאיר) בעניין זה שתמיד יש תמריץ חיובי להיות רואה שחורות. אם לא הלך לא הפסדת כלום. אם הלך - יאמרו עליך "זה גאון זה!"....
    
    

    הגב לתגובה זו

    • עם כל הכבוד לטברסקי

      אליסה , 15/11/09 13:01

      וכפי שציין דניאל כאן כלל לא מדובר בחזוי אלא בנתוח של המציאות והתוצאות הבלתי נמנעות שלה. אם אני אומר לך שבסוף כולנו נמות. האם זה נקרא 'לראות שחורות' Or is it simply stating the bloody ?obvious
      
      

      הגב לתגובה זו

      • אליסה-

        dugmanegdit , 15/11/09 17:14

        הטענה "לבסוף יקרה X" היא בעלת היסתברות מסויימת. טברסקי התכוון בדבריו למצב בו ההסתברות הזו קטנה מאוד מ-1; אם ידוע שההסתברות היא 1 (למשל אם X= נמות) הרי שאין שום עומק מלכתחילה בטענה "לבסוף יקרה X". בין אם התרסקות השוק שייכת למקרה הראשון (טברסקי) או השני ("בסוף כולנו נמות") הרי שאין זה משנה את העובדה שאין ערך רב לתחזיות מהסוג הזה. במקום זאת כדאי אולי לבדוק כיצד מתנהגת ההערכה על "מתי יקרה X?". ממה שאני שומע על רוביני הוא פספס כאן בענק ובכל מקרה אם יש מספיק רואי שחורות ומשברים מתרחשים לבסוף הרי שיש סיכוי לא רע שאחד מהם יקלע לסביבת ה-6 חודשים סביב המשבר...
        
        

        הגב לתגובה זו

        • עומר:

          אליסה , 15/11/09 17:52

          אתה כמו רבים אחרים עדיין מפספס את הנקודה המשתמעת באופן ישיר מהערתו של דניאל. כאשר ההסתברות היא 1 כבר לא מדובר בתחזית. גם אם רוביני עצמו מודע לכך וגם אם לוא (מאד ייתכן שלוא) זה לא משנה את העובדה שהוא לא חזה דבר אלא פשוט ציין דבר השקול לקיומו של כח המשיכה או להיותנו בני תמותה. כולנו יודעים שהתפוח יפול וכולנו גם יודעים שבסוף נמות. אף אחד לא יודע ולא יכול לדעת מתי דברים אלו יקרו. הבעיה היא לא אצל רוביני אלא אצל רוב בני האדם שלא מודעים לכך שהתרחשות המשבר נמצאת בדיוק באותה קטגוריה של כח המשיכה וסופיות חיינו. אבל עדיין יש תקוה: פעם גם לא ידעו שכדור הארץ הוא עגול - בסוף לומדים.
          
          

          הגב לתגובה זו

        • דוגמה נגדית -

          דניאל , 15/11/09 19:08

          מי שמנסה שיגיד לך שהוא יודע לתזמן נפילה של שוק הוא שרלטן.
          בייחוד כשמדובר בבועת אשראי - שנשלטת הן על ידי הבנק המרכזי והן על ידי כל אחד ואחד מאיתנו כשאנחנו ניגשים לבנק לקחת הלוואה או משלמים באשראי בתשלומים.
          
          אפשר לזהות שיש תנאים שגורמים לחלוקה לא נכונה של משאבים - אבל אף אחד - חכם ככל שיהיה לא יוכל לקבוע מהי החלוקה הנכונה.
          
          אם באמת היה אפשר לקבוע ש"מחיר בית צריך להיות X" "זהב לדולר צריך להיות Y" ו"שכר של רופא צריך להיות Z" - הרי שהרעיון הקומוניסטי דווקא היה יכול להצליח לא רע.
          
          השאלות: "האם רוביני ידע שיש בועה או לא" או "האם הוא חזה את המשבר" - שניהם לא רלוונטים.
          מה שמקולקל אצל רוביני זה שהוא ביסודו קיינסיאניסט והוא מתעקש להסתכל על השווקים כעל בעיה מתמטית-פיסיקלית.
          
          אני מברך את הביקורתיות שלו וזה טוב שיש גם פסמיסטים בזמן שיש שטיפת מוח מצד הממשלות כדי לגרום לנו להאמין שהכל תקין עכשיו בכלכלה אבל בשורה התחתונה - היסודות שלו עדיין מוטעים.
          
          

          הגב לתגובה זו

          • אליסה ודניאל-

            dugmanegdit , 16/11/09 09:46

            אליסה-
            
            אני חושש שמי שמפספס כאן זו את. אני באופן מפורש הצהרתי שתחזית במקרה של הסתברות 1 היא עניין חסר משמעות ומשונה; תחזית יכולה להיות רק במקרה של הסתברות קטנה מ-1 (שעליה דיבר טברסקי). הנקודה שלי היא שבכל מקרה (!!) יש בעיה קרי - הטיעון של דניאל למרות הסכמתי העקרונית עמו אינו רלוונטי כאן. מדוע? כי אם ההסתברות לקריסה בזמן כלשהו היא 1 הרי שאין טעם לדבר על כך אלא אולי רק על דברים כמו מתי תתרחש הקריסה. הבעיה היא שככל שירבו הפרשנים הרי שגדלים הסיכויים שיהיה אחד מהם שיקלע לזמן המסויים שבו תתרחש הקריסה ולכן אי אפשר על סמך תחזית אחת לקבוע אם למישהו יש "תובנות" או לא; אם ההסתברות היא קטנה מ-1 הרי שכפי שאמרתי לכל אותם פרשנים יש תמריץ ברור לראות שחורות משום שזו הדרך להפוך ל"גורו" (ראי דברי לדניאל בהמשך).
            
            דניאל-
            
            אני עוד אכתוב בזמן הקרוב בדיוק מה אני חושב על בעיית החישוב הכלכלי והקשר שלה לרגולציה ותחזית כלכלית (עשיתי זאת בעבר בתגובות אך לא באופן מסודר). בכל מקרה אין זה משנה לטענתי כעת שהיא בעניין "המתודה לאבחון גורו" - מי שטוען שלאיזה "פוביני" יש יכולת חיזוי צריך להראות מה היתה הצלחתו לאורך זמן על מדגם שרירותי ולא בנקודה ספיציפית או על פני מדגם מוטה מראש (קרי - סופרים "הצלחות" בלבד) ושההצלחה הזו תהיה מובהקת סטטיסטית (קרי - לא נובעת מכך שיש המון קופים שמקישים על המקלדת ואחד מהם כתב במקרה את המלט...). הבעיה עם כל הגורואים באשר הם היא שהם אף פעם לא עונים על התנאי הנ"ל וחסידיהם השוטים אפילו לא מבינים את התנאי הנ"ל!
            
            

            הגב לתגובה זו

            • עומר:

              אליסה , 16/11/09 14:25

              אני מדברת על הסתברות של 1 כלומר אני בכלל לא בקונטקסט של דיון בהסתברות:-) תשכח רגע מהסתברות. אני לא יכולה לחשוב על דוגמה פיזית הולמת אז אני אשתמש באחת מגוכחת: נניח שיבואו עכשיו קבוצת שטלטנים וישכנעו את רוב אוכלוסיית כדור הארץ שבאמצעות דיאטה מיוחדת ומסובכת כולנו יכולים לחיות לנצח. אל גור משתכנע עושה סרט מקבל אוסקר - אתה יודע את ההמשך. נניח שהפרופגנדה הזאת נמשכת על פני מספר דורות כולם מאמינים בכל ליבם ודובקים בדיאטה ואת העובדה שאנשים ממשיכים למות מסבירים לנו בכך שהם לא נצמדו לדיאטה בצורה הדוקה מספיק ושאר תרוצים. ואז בא מישהו ואומר: רבותי מה שלא תעשו אתם תמשיכו למות. האם זה חזוי שבכלל אפשר לדון בו במונחים של הסתברות? בוודאי שלא. זה מה שעשה רובני. מה שמעניין הוא אבל זה שהוא כנראה לא הגיע לזה בדרך הפשוטה של שכל ישר אלא דרך שיקולים קיינסיאניים שלכאורה היו אמורים להוביל אותו למסקנה ההפוכה. זה רק מראה שתמיד יש גבול לכמה זמן אפשר להחזיק חתול בשק.
              
              

              הגב לתגובה זו

              • אליסה-

                dugmanegdit , 16/11/09 16:56

                התשובה שלי לשאלתך היא - כנראה שלא הבנת על מה אני מדבר. האם את מסכימה שלמאורע "בתוך 100 שנה אדם X ימות" יש סיכוי אמפירי מסויים? אם כן הרי שאו שהוא 1 או שהוא קטן מ-1. במקרה הראשון אין כל משמעות לדיון מלכתחילה אלא רק בנגזרות כמו "מתי ימות X?" וכו'. כך גם במקרה שלנו - אם יש הרבה רוביני פוביני ודומיהם שמנסים לענות על שאלת טריליון הדולר "מתי תיפול הבורסה?" הרי שיש סיכוי מאוד לא מבוטל שאחד מהם אכן יענה נכון בלי קשר להבנתו או אי הבנתו. אני טוען בעצם שבמצב עניינים כזה אם אנו רוצים לבדוק אם מישהו מסוגל לחזות מאורע מסויים הוא צריך לענות על מספר תנאים שלא ממש התקיימו במקרה הנדון.
                במקרה שהסיכוי קטן מ-1 אנחנו שוב חוזרים להתחלה קרי - לכך שכדי לבדוק אם יש לפוקיני חזון הרי שצריך להסתמך על מעט יותר תחזיות.
                
                ההבדל בין הטענה הזו לטענה שאת מנסה לטעון הוא שכאן אני נותן תנאי הכרחי לכך שמישהו מסויים הוא "גורו". את מנסה לטעון שכל העניין מופרך מלכתחילה או לא ניתן לכימות וזו טענה חזקה בהרבה קשה יותר לתירוץ שאני לא מתכוון אפילו להיכנס אליה כאן כי זה פשוט לא משנה; אפשר להסתפק מה שאמרתי כדי לתת תשובה פשוטה - רוביני טעה פעם אחר פעם בעיתוי ולכן הוא לא נביא ולא חוזה...
                
                

                הגב לתגובה זו

            • התכוונתי

              אליסה , 16/11/09 14:28

              ל'שרלטנים' לא למה שכתבתי שם. וגם משום מה הדבר הזה מתעלם מהפסיקים שלי...
              
              

              הגב לתגובה זו

  • אני לא יודע אם אנחנו צדיקים

    הקפיטליסט היומי ,15/11/09 20:51

    אבל מלאכתנו בהחלט נעשית על ידי דניאל... למעשה התיאור שלך הולם בהחלט זווית מסוימת לגשת לדבריו של רוביני אותה לא ביטאנו במאמר בסופו של דבר.
    
    

    הגב לתגובה זו

• 2.

  מענייןןןןןןןןןן! (ל''ת)

  נטע , 15/11/09 10:46

  הגב לתגובה זו

• 1.

  אלפי חזאים אלפי תחזיות אלפי אירועים...

  רוביני , 15/11/09 09:38

  כשזה המצב לא מפתיע שחלק מהתחזיות גם מתממש.
  לצערי זה ממש לא אומר ששאר התחזיות של אותו בן אדם גם יתממשו...
  
  מסכים עם כל מילה!
  
  

  הגב לתגובה זו