מאז 2001 כמדי שנה , מארחת גלריית Serpentine לאמנות עכשוית, ביתן זמני וקייצי לתערוכות מתחלפות  , המוקם באופן ארעי, (ומפורק עם תום האירועים),בגני קנזינגטון שבהייד פארק לונדון.
הגלריה הפופולרית מושכת למעלה מ- 40 שנה מבקרים מרחבי העולם, העולים אל עבר הביתן הנחשק, אשר עיצובו מופקד  מדי שנה, בידי שמות מובילים מסצנת האדריכלות, העיצוב והאמנות,  כמו זאהה חדיד, רם קוהלס, ז'אן נובל, דניאל ליבסקינד ואחרים. 

ה'פביליון' בגרסת 2012 הושק בתחילת החודש, כאשר לעיצובו נבחרו הפעם משרד האדריכלים הבריטים הבולט Herzog & de Meuron והאמן והפעיל הסיני החברתי Ai Weiwei
העיצוב האוונגרדי של הביתן, לוקח את המבקרים למסע היסטורי בעקבות רוחות הרפאים של עיצוב הביתנים הקודם, וגם משמש כמקור השראה למבקרים,- וכתמריץ להציץ, להתבונן ולחקור את העולם שמתחת למדשאות הפארק האייקוני ...

 

לפני שנים רבות, פגשתי את רון ארד. זה היה בשבוע העיצוב במילאנו, בחלל התצוגה שלו שבעיר. עמדנו אני וחברתי, סטודנטיות לעיצוב בפוליטכניקו המקומי, ועישנו סיגריה בפתח הגלריה. הוא הצטרף אלינו, התעניין וחקר, וסיים את הצ'ט הקסום, במשפט "לא משנה מה תעשו, לעולם אל תשכחו שאתן ישראליות". 


הייתה זו תקופת תור הזהב של ארד,האיש והכובע הבלתי נפרד, בסצנת העיצוב האיטלקית , אשר סללה במהרה ,עבורו ועבורנו , את הדרך למעמד של מעצב -על בקהילת העיצוב הבינלאומית; את פועלו  של ארד כיום, ניתן לתמצת בסצנה העכשווית של עולם העיצוב למשפט אחד כ "פיליפ סטארק תוצרת כחול לבן",- מעצב, אמן ואדריכל ,מהמשפיעים, האוונגרדים והחשובים של התקופה . 





16 שנה אחרי; הפעם אנו נפגשים בחלל התצוגהשל טולמנס.
רשת חנויות היוקרה לעיצוב, מארחת את ארד ...

 

ברגע נדיר של תבונה ורגישות, מצליח אימא'ג בודד אחד, להחיות ולו לשניה, את הבנאליות של הרוע וקהות הזמן;
6 מיליון , שהפכו עם השנים, לטוב ולרע, לטקסיות של הרגע, החולפת ומתיישנת אך גם כצל המלווה את חיי היומיום של הקולקטיב היהודי-ישראלי.
 
הכרזה הממלכתית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ב, עוצבה ע"י  דוריאל רימר – הלפרין , אשר משילה ממנה, באופן פרדוקסלי, כל סממן "ממלכתי" , ומציגה בפנינו את האמת העירומה, הכואבת, המרגשת הנוגעת והעכשווית של הזכרון האישי.
את הכרזה עיצבה רימר – הלפרין, במסגרת פרוייקט של ביה"ס
הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם ובשיתוף משרד ההסברה והתפוצות, ולהלן דבריה: 
 
"אנו "רגילים" לזכור את השואה באופן מסוים, דרך תמונות מפורסמות, סרטים ודמויות מאפיינות. ניסיתי להוציא ...

 
אוטוטו זה שוב קורה. ב-17 לאפריל, נוכל שוב לבדוק מי שם, ומי לא קיים, עם פתיחת הדלתות של תערוכת העיצוב במילאנו.
אז אם חלמתם להתחכך על כוס קיאנטי (ת'כלס, יש יינות משובחים יותר לזרוק במזוודה , אבל אצלנו הוא נתפס משום מה כסמל הלאומי של המגף)  עם מרסל וונדרס, קארים ראשיד, פטרישיה אורקיולה ושאר כוכבי על ומעצבי העתיד, זה המקום להצטייד (בהנחה שכבר מזמן שמרו לכם מקום על הטיסה) בכמות נאה של כרטיסי ביקור (אשר תתבקשו לשאיר בכדי לקבל 'קיט'  חומרים שחשקה נפשכם, -שימו לב לא להסחף, אני חרגתי באובר וויט של 10 ק"ג…), נעליים נוחות נוחות (ולא, קרוקס לא נכללת ברשימת הסטיילינג המקומית, +לבוש רשמי יותר לאירועים  ומסיבות), מצלמה עם נפח זכרון מרשים, כרטיס נסיעה חופשי ברכבת התחתית ה" Metro" (שימו לב שהכרטיס ל-Rho  אינו כרטיס המטרו הרגיל, ויחפשו אתכם בתחנה ...