X
בן-דרור ימיני

תעשיית השאהידים..

20/01/12   |   411 תגובות

הרשות הפלסטינית ואחמד טיבי בשירות השמדת היהודים, ואהוד אולמרט בשירות תעשיית השקרים * סופר קנדי, איש שמאל, במסע לגילוי האמת על הג'נוסייד שמבצעת ישראל * כך הפך השופט אדמונד לוי לגיבור השמאל


אמג'ד עוואד, שהשתתף בטבח משפחת פוגל באיתמר, נדון השבוע לחמישה מאסרי עולם, לאחר ששותפו ובן-דודו, חכים עוואד, כבר נידון לעונש דומה. צריך להביט על זוג הרוצחים. צעירים מהיישוב. אילו היו השניים מסתובבים בשדרות רוטשילד בתל-אביב, בג'ינס משופשף, הם היו נראים חלק טבעי מהסביבה.

קרטל ההצדקות יטען שהטובחים, שאהידים מגולחים, הם בעצם "קורבנות של הכיבוש". אלה הבלים. זה לא רק משום ש"הכיבוש" הוא פועל יוצא של סרבנות פלסטינית לכל הסדר. הרי הטובחים לא ביצעו את הפשע כחלק מפעילות השלום שלהם, במסגרת פעולות הקידום להסדר של שתי מדינות לשני עמים. הם ביצעו את הטבח משום שהם נגד יהודים באשר הם יהודים.

הרצחנות בנוסח משפחת עוואד היא פועל יוצא של עידוד והסתה שלטונית. ראשית, הם יודעים שעתידם מובטח. הם יזכו לתשלום חודשי הולך ועולה מצד הרשות, וכשיסיימו את ישיבתם בכלא, בעקבות החטיפה הבאה, הם יהפכו לגיבורים, ויזכו לקבלות פנים. אבו-מאזן, שממשיך להתנגד לנוסחה של שתי מדינות לשני עמים, יערוך להם טכס מיוחד, ויקרא כיכרות על שמם. הרי רק לאחרונה הגיע המנהיג המתון של העם הפלסטיני לתורכיה, וטרח לפגוש שם את אמנה מונה, שגרמה לרציחתו של הנוער אופיר רחום. היא שוחררה בעסקת שליט, וזוכה לחיי רווחה באנקרה.

ועדיין צריך לשאול: הכיצד זה נוצרות שם מפלצות אדם. את התשובה נתן לפני ימים אחדים המופתי מוחמד חוסיין, שקרא להריגת יהודים באשר הם יהודים. "מלחמתנו עם צאצאי הקופים  והחזירים (כינוי ליהודים) היא מלחמת דת ואמונה", הוא אמר שם, וציטט את הקריאה הקוראנית להרג יהודים. זו אותה קריאה שמופיעה במלואה באמנת החמאס. הדברים נאמרו במסגרת טכס לציון יום השנה ה-47 להקמת הפתח, ושודרו במלואם בערוץ הרשמי של הרשות. הסרט הועלה ליוטיוב, כדי להציג את ההסתה הפלסטינית הרשמית. אלא שהסרט הוסר מכיוון ש"התוכן שלו הפר אתהתנאים וההגבלות של יוטיוב". עדיין ניתן לראות את תשדיר הזוועה באתר של "מבט לתקשורת הפלסטינית", הגוף שחשף והציג את מופע האימים.

היה כבר מופתי אחד, חאג' אמין אל-חוסייני, שהיה חסיד גדול של היטלר ושל רעיון השמדת היהודים. מתברר שהיורש שלו נשאר בדיוק באותו מקום. וכדי להבין שתעשיית המוות איננה שמורה לעבדקנים בלבד, הצטרף גם אחמד טיבי לחגיגה, והבהיר היכן הוא עומד. בקצב הזה גם הוא עוד יזכה לתואר מופתי.

זה הרקע לצמיחתם של בני משפחת עוואד. זה לא שכל הפלסטינים מצייתים למופתי. זה לא שכולם ששים אלי טבח וג'נוסייד. אבל כאשר הדברים מושמעים בערוץ הרשמי של הרשות, על ידי הסמכות הרוחנית הגבוהה של הרשות, וכאשר גם חבר כנסת ישראלי, חילוני לחלוטין, מצטרף לאותו מקום - נדמה שמנהיגי הפלסטינים החליטו להנציח את הסכסוך. למעלה משישים שנה הם משלמים את המחיר על האיוולת של המופתי הישן ודומיו. הם כנראה רוצים עוד שישים.

 

 

אולמרט ותעשיית השקרים

"ישראל מתקרבת למציאות של דרום-אפריקה", אמר השבוע ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. כדאי לקחת ברצינות את האזהרה של אולמרט. הקיפאון המדיני מוביל אותנו לשם. התעמולה האנטי-ישראלית מובילה אותנו לשם. הבעיה היא שגם ראש ממשלת ישראל לשעבר - אהוד אולמרט בכבודו ובעצמו - מוביל אותנו לשם.

אם היה אולמרט מסתפק בתפקיד של מוכיח בשער - ניחא. יש מקום לאזהרות ולצפירות אזעקה. הבעיה היא שאולמרט עושה דבר הרבה יותר חמור. הוא מצטרף למסע ההטעיה, שמטיל על ישראל, ועליה בלבד, את האחריות למצב. אולמרט רוצה שישראל תעשה יותר, הרבה יותר, למען קידום השלום. הוא צודק. אלא שאולמרט עצמו, כראש ממשלה, הגיש לפלסטינים "הצעה שמעולם לא הוצעה על ידי שום ראש ממשלה ישראלי לפניו". זו הצעה שגרמה לקונדוליסה רייס למשהו שקרוב להלם. היא "לא האמינה למה שהיא שומעת", כפי שהיא מתארת בספר שפרסמה לאחרונה. אבו-מאזן עצמו בראיון לוושינגטון-פוסט, הודה שהוא זה שסירב להצעה. סעיב עריקאת הבהיר ביוני 2009 לעיתון הירדני אל-דוסתור: "בקמפ-דייוויד קיבלנו 90% ובהצעת אולמרט 100%, אז למה שנמהר?".  

למרות הדברים המפורשים של הפלסטינים עצמם ושל רייס - ישראל היא זו שמצטיירת כמו סרבנית שלום, ובחוגים הידועים כבר מדביקים לה את דרום-אפריקה. הבעיה עם אולמרט היא שהוא לא רק מזהיר אותנו מדרום-אפריקה. כשהוא לא אומר שום מילה על הסרבנות הפלסטינית, כאשר הוא מפיץ את הבדותה ש"אבו-מאזן לא דחה את ההצעה שלי", למרות דברי אבו-מאזן עצמו - הוא אינו מקדם את השלום. הוא מקדם את תעשיית השקרים.



בחישות אנטישמיות

השבוע, בבודפשט, ישב שגריר איראן במוזיאון הלאומי של הונגריה, בטכס חגיגי לפתיחת שנת ראול ולנברג, חסיד אומות עולם, לרגל מאה שנה להולדתו. אין בנוכחות השגריר כדי לציין מפנה כלשהו ביחסה של איראן לשואה. משום שאותה איראן מסייעת למימון מפלגת הימין הקיצוני יוביק, לפי תחקיר שפורסם לאחרונה בהונגריה. כך שהוא בא להכיר את האויב מקרוב. לא כדי להזדהות.

השר יוסי פלד גנב את ההצגה, וגרם לרבים באולם להזיל דמעה, כשסיפר על חוויותיו כילד שהסתתר במשפחה נוצרית. שר החוץ הונגרי נשא נאום מרשים שכלל קבלת אחריות על שיתוף הפעולה ההונגרי עם הנאצים, ועל שליחת יהודים למחנות השמדה, ועל הקשר המיוחד של הונגריה לישראל.

אלה לא ימים קלים להונגריה, שמואשמת בריכוזיות יתירה, ובסדרת צעדים ומאות חוקים שמאיימים על הדמוקרטיה. מפלגת השלטון, פידס, מחזיקה ברוב של שני שליש בפרלמנט, והיא כל יכולה. הנטיות הלאומיות מתגברות, גם הלאומניות, והאיחוד האירופי הציב השבוע סדרה של דרישות מהונגריה, לפני נקיטת צעדים חמורים יותר.

צריך להודות שהוויכוח שם מזכיר במשהו את הוויכוח בישראל, בעקבות יוזמות החקיקה של החודשים האחרונים. אלא שיש הבדלים מהותיים. בהונגריה מדובר במאות חוקים שעברו בפרלמנט, ובכלל זה "חוק המדיה", שמגדיל את יכולת הפיקוח של השלטון על כלי התקשורת. בישראל מדובר בפחות מעשר יוזמות חקיקה, שרובן לא הגיעו אפילו לקריאה שנייה ושלישית. אלא שההסברים של אנשי מפלגת השלטון נשמעו דומים מאוד לתירוצים שמושמעים אצלנו. נציגי מפלגת השלטון מודים שהיו גם הגזמות, ושחלק מהחוקים מיותרים, גם אם אין בהם שום איום על הדמוקרטיה. ימים יגידו אם הם צודקים. מה שברור הוא, שהמפלגה האנטישמית, יוביק, זוכה לתמיכה אדירה של 15%. המטרה העיקרית היא הצוענים, אבל הרטוריקה היא גם אנטישמית ואנטי-ישראלית. איראן בוחשת. לא רק באמצעות החמאס והחיזבאללה. היא שולחת את ידיה הארוכות גם למרכז אירופה.

 

הג'נוסייד שלא היה

סופר קנדי, דוגלאס אנתוני קופר, שייך למה שקרוי "שמאל". הוא הומניסט, ליברל, תומך נלהב בזכויות אדם. בסביבה שלו מדברים הרבה מאוד על ישראל. זה לא הנושא היחידי של השמאל בעולם. אבל זה בהחלט נושא מרכזי. העמדות שלו ברורות. אין לו חיבה מיוחדת לתופעת ההתנחלות או למתחרדים. אלא שהטענות שהוא שומע בסביבה הקרובה חנה שלו גרמו לו לתהות. האם ישראל היא מפלצת שמבצעת ג'נוסייד ופשעי מלחמה אחרים בפלסטינים? השאלות הטרידו את קופר, והובילו אותו למסע שכולו בדיקת עובדות. לפני שנים אחדות, יורשה לי להודות, יצאתי למסע דומה ומאותן סיבות. קופר מגיע למסקנות חד-משמעיות. למעשה, כל מי שמוכן לבדוק את העובדות, ולא להסתפק באופנות של המחנה, מגיע לאותן מסקנות. אין אופציה אחרת. קופר מציג נתונים שאין עליהם ויכוח, ומפריך, באופן שיטתי וענייני, את התיאוריות שמפיץ ד"ר נורמן פינקלשטיין, אחד המרצים המבוקשים ביותר באקדמיה הצפון-אמריקנית, שכתב יותר מספר אחד על הסכסוך הישראלי-ערבי. הבעיה איננה אנטישמיות, קובע קופר. הבעיה היא מידע שגוי.

יש בתוכנו חסידים רבים של פינקלשטיין. לדידם ישראל היא מפלצת. למרות שהפינקלשטיינים מרוכזים בעיקר בחוגים מסוימים באוניברסיטאות, הם שייכים לדור האבוד. עובדות לא יבלבלו אותם. הם ימשיכו לדקלם את הסיסמאות הקבועות, כאילו נגד כיבוש, אבל למעשה, תעשיית שקרים שמזכירה ימים אפלים.

אבל יש גם רבים אחרים, אנשי שמאל שיש להם ביקורת עניינית וגם צודקת על ישראל, והם שומעים, שוב ושוב, את דוברי תעשיית השקרים. הם מוזמנים לקרוא את ארבעת הפרקים במסע של קופר לגילוי האמת.  חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, וחלק רביעי. מסע מרתק. 
   

גיבור השמאל

מאז פרסום פסק הדין בנוגע לחוק האזרחות, הפך השופט אדמונד לוי לגיבור של חוגי השמאל. ראו איך איש ימין, חוזרים וכותבים אנשי שמאל, ניפק חוות דעת שכולה כיבוד זכויות אדם בסיסיות, עם המסקנה הבלתי-נמנעת, בדבר הצורך לבטל את החוק הגזעני, האיום והנורא. אביגדור פלדמן הגדיל לעשות, וכתב שיר הלל שהוקדש למורה הדור החדש.

אלא שכדאי לקרוא את פסק הדין של לוי. הוא אכן הגיע למסקנה שצריך לבטל את החוק, ככל שהנימוק לחקיקה הוא ביטחוני. אלא שאותו שופט מהולל כותב בסעיף 30 לחוות דעתו, על "התעקשותה של המדינה על טענתה, כי לחוק תכלית ביטחונית ותו לא". והוא מוסיף וקובע: "לו נטען והוכח אחרת, אפשר כי גם המסקנה הייתה שונה". כלומר, אם התכלית הייתה דמוגרפית - המסקנה, מן הסתם, הייתה שונה. אפשר להניח שחסידיו החדשים של לוי לא טרחו לקרוא את פסק הדין. לפני שהם ממשיכים לשיר לו שירי הלל - מומלץ גם לקרוא מה שכתב.
 

הבהרה בעניין טיבי

בפוסט הזה הוספתי בעצמי שמן למדורת ההתבטאות של אחמד טיבי. בבדיקה נוספת, יש צורך בתיקון מסוים. ראשית, הדברים המיוחסים לטיבי נאמרו לפני למעלה משנה. שנית, גם אם הדברים צורמים, הפרשנות של טיבי, שלפיה התכוון לאלה שנהרגו ולא לאלה שהתאבדו ביוזמתם, אינה פרשנות מופרכת. שלישית, בדברים אחרים שאמר טיבי, באותו הקשר, יש חיזוק לטענה שלו בנוגע לכוונה שלו.

אין צורך להסכים עם טיבי. יש צורך להקשיב לטענות שלו בעניין השאהידים.

 




לקבלת עדכונים על מאמרים חדשים ועוד, 
הצטרפו לדף הפייסבוק של בן-דרור ימיני

תגובות

עד כה: 411 תגובות ב-162 דיונים

הוספת תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

אין לפרסם באתר nrg תגובות המפירות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות גזעניות, תגובות המוציאות לשון הרע, תגובות בעלות אופי מיני, תגובות המעודדות לביצוע הסתה, תגובות הפוגעות בפרטיות, תגובות הפוגעות ברגשות הציבור ותגובות המפירות זכויות קניין רוחני. למען הסר ספק, הנושא באחריות הבלעדית לתוכן התגובה המפורסמת הוא כותב התגובה, ואתר nrg שומר לעצמו את הזכות שלא לפרסם את התגובה ו/או חלקה ו/או למחוק תגובות שפורסמו וכן למסור את פרטי כותב התגובה בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של האתר

סגור
מעדכן תגובות...
1 2 3 4 5  
עד כה: 411 תגובות ב-162 דיונים

כתוב מייל לבן-דרור בן-דרור ימיני

נולד בערב ליל הסדר, ולכן שמו בן-דרור. עיתונאי ומשפטן. פרסם את הספר "אגרוף פוליטי" והיה עורך העיתון הלוחמני "הפטיש" 
 
מאמרים של בן-דרור ימיני מהעבר, וכן מאמרים מתורגמים לאנגלית ולשפות נוספות ניתן למצוא בלחיצה על הקישור כאן.