X
בן-דרור ימיני

הון, שלטון ועיתון

27/12/09   |   747 תגובות
מתוך קטגוריות:   עיתונות   מעריב


התלבטתי רבות אם לכתוב את הפוסט הזה. הרי ברור לי שהתגובות יהיו זועמות. אבל אף פעם לא הייתי מהבורחים. כך שגם הפעם לא אברח. ובנוסף, החלטתי לכתוב, וגם לפרסם, משום שאני חייב הסבר לקוראים. 

בעקבות המאמר שפרסמתי ביום שישי, על "סכנה לדמוקרטיה", קיבלתי תגובות זועמות. העיתון הוצף בטוקבקים כעסניים. הם הורדו. מדוע? משום שהתברר שחלק ניכר מהתגובות היו מאורגנות. הן הגיעו משלוש כתובות IP. כלומר, מישהו יזם מסע השמצה מאורגן, על גבו של עיתון מעריב.  זה הרקע להחלטה להפסיק את פרסום התגובות. האם זו החלטה צודקת, על רקע העובדה שרוב התגובות מגיעות מאותן כתובות IP? נדמה לי שהתשובה ברורה. 

אבל תרשו לי להודות. לא כל התגובות היו מאורגנות. קיבלתי גם אימיילים רבים. הרי האימייל שלי גלוי וידוע. שם לא הייתה יד מסתורית ומכוונת. שם אלה היו תגובות אותנטיות. חלקן היו מכאיבות. הגם אתה ברוטוס? היכן היושרה המקצועית שלך? גם אתה התגייסת לקרב נגד עיתון מתחרה? היכן היית כשאותו מיליארדר רצה לרכוש את מעריב? איך זה שהתעוררתם עכשיו, כשאתם בבעיה?

השאלות הללו מחייבות תשובה. אני חייב תשובה גם ל"רוני משוק הכרמל". איש יקר, שכבר כתבתי עליו באחד הבלוגים הקודמים. פגשתי אותו בטוקבקים. אחר כך התברר שמדובר באדם אמיתי. אף אחד לא ביקש ממנו להגיב. הוא לא חלק משום מסע מאורגן. והוא הגיב. גם הוא היה נגדי. אף פעם לא ברחתי משאלות קשות. כך שגם הפעם - לא אברח. אתמודד.

הבהרה בעניין בלוגים וטוקבקים
אבל לפני שאני עונה אני חייב להבהיר משהו לקוראים. הבהרתי את זה בעבר, אבל לפי התגובות, אני מבין שהעניין מחייב הבהרה נוספת. לנו, הכותבים, אין שום שליטה בתכנים המתפרסמים באתר, ובוודאי לא בטוקבקים. יש שם מערכת שעושה את עבודתה.  הבלוגים, לעומת זאת, הם טריטוריה עצמאית. הם אמנם יושבים בתוך אתר NRG, אך הם באחריות הכותבים בלבד.
גם הטוקבקים לבלוגים מתנהלים באופן שונה. הם מתפרסמים באופן אוטומטי. ללא נגיעת יד אדם. ללא שום סינון וללא שום צנזורה. לא בשיהוי של דקות או יותר מדקות, אלא מייד. בלי שום מעורבות של יד אדם.
יש עוד הבדל. יש לנו, לבלוגרים, אופציה למחוק תגובות. עד היום לא מחקתי תגובה אחת. אף לא אחת. גם לא תגובות שעסקו בעניין התחרות בין העיתונים.  עכשיו, כאשר הובהר ההבדל בין הבלוגים לבין שאר החלקים באתר, וכאשר ברור שהתגובות כאן, לבלוג, הן אוטומטיות, אענה לגופם של דברים. 

תגובה לתגובות ולמגיבים
אתחיל עם "רוני משוק הכרמל".  שלום רוני.
יש לך דוכן בשוק הכרמל. מאוד מוצלח לטעמי. אני נהנה לעצור שם, לאכול את האוכל הטעים שלך, וגם לפטפט פה ושם. עכשיו, תאר לעצמך שמישהו פותח דוכן לידך, שמוכר גם הוא שניצלים, שקשוקה ופלאפל. אלא שהוא, למרבה ההפתעה, לא מוכר שום דבר. הוא מחלק בחינם. קצת מוזר, לא כן? אפשר להתווכח על הטעם של האוכל מאותו דוכן. אני מעדיף, כמו שאתה יודע, את האוכל שלך. אבל מה לעשות, גם אם האוכל בדוכן הסמוך הוא בטעם קצת שונה - בסופו של דבר אני עלול לעבור לדוכן שמחלק הכל בחינם. 

נמשיך. מכיוון ששנינו יודעים שאין מתנות חינם, אין ברירה, אלא לשאול: מה הסיפור? מה קורה כאן? איך זה שהוא מחלק חינם? הרי זה לא משתלם. הרי אין כאן שום תחרות. הרי הדוכן הזה הולך לשבור את כל הדוכנים בסביבה. זה אולי לא ייקח יום, ולא יומיים. אבל בתהליך ארוך, זה מה שעלול לקרות. משהו מסתתר כאן מאחורי הקלעים.

נחזור לעניין העיתונים, ואומר משהו דווקא נגד עצמי, ונגד הדוגמה שנתתי, כדי להבהיר את הדברים. 
עיתונים אינם אוכל. אין צורך בשתי מנות פלאפל בצהריים, אבל אין בעיה לצרוך שניים או שלושה עיתונים בצהריים. אחד בחינם, ועוד אחד או שניים בתשלום. כך שהדוגמה שלי, אפשר לטעון, אינה מוצלחת.

אלא שהדוגמה שלי רלבנטית מאוד. משום שהפגיעה בעיתונים אחרים - ויש פגיעה כזאת - איננה בשוק הקוראים. בניגוד למה שנטען, בשנה האחרונה אין שום ירידה במספר הקוראים של מעריב. הייתה בעבר. לאחרונה דווקא יש עלייה, גם אם מתונה. הפגיעה באה ממקום אחר - הפגיעה היא בפרסומות. למי שאינו יודע, עיתון חי בעיקר מפרסומות. לא רק, אבל בעיקר. וכאשר עיתון מסוים מחולק חינם, במספר עותקים בלתי מוגבל, הוא שובר את מקור ההכנסה העיקרי של העיתונים האחרים - הפרסומות. 

אם לחינמון החדש יש אורך נשימה בלתי מוגבל - הוא יגרום לקריסת המתחרים. אולי ימשיכו לקרוא אותם, אבל המפרסמים יעבירו חלק ניכר מתקציבם לעיתון שמחולק חינם. התוצאה ידועה מראש. 

רוב אלה שהגיבו טוענים, ובצדק, "תחרות חופשית". אלא שבמקרה דנן אין שום תחרות חופשית. יש בעל הון שהמטרה שלו היא פוליטית. האמצעי להשגת המטרה הוא - שוק העיתונות. הנה, ביום שישי האחרון, כשמעריב פרסם מה שפרסם, יצא אותו מיליארדר בהכרזה על כוונותיו. אורח הכבוד שלו היה עמוס שוקן, שכפי שכבר הבהרתי, הוא היחידי שמרוויח מהחינמון, רווח של מיליונים מדי חודש בחודשו, משום שהוא המדפיס והוא המפיץ.  

אני חייב להתעכב בנקודה הזאת. משום שרבים וטובים שאלו - מה רע בכך שיש לו אג'נדה פוליטית? אין שום בעיה עם אג'נדה פוליטית. הרי לא זכור לי שכתבתי מילה אחת נגד, למשל, "מקור ראשון". עיתון ימני, ובכלל לא רע. לעומת זאת, כתבתי הרבה מאוד נגד "הארץ". עיתון עם נטייה הפוכה. אז מדוע שתהיה לי בעיה דווקא עם עיתון שהוא בעל כוונה פוליטית ידועה ומוצהרת מראש?

לב הבעיה
ובכן, כאן אנו מגיעים ללב הבעיה.  מדובר בשלושה עניינים.
ראשית, מדובר בחינמון.
שנית, מובר בחינמון שאינו מתנהג לפי כללי שוק, ולא לפי שום כללים, והוא מסוגל להשקיע הון עתק.
שלישית, המטרה איננה כלכלית, אלא פוליטית. 

כל אחד מהעניינים היה יכול להיות לגיטימי, אם היה עומד בפני עצמו. הרי יש חינמונים. הרי יש בעלי הון שרוצים להשפיע על הפוליטיקה. הרי יש עיתונים עם אג'נדה פוליטית.  אלא שבמקרה דנן, השילוב בין הדברים יוצר תופעה מסוכנת. כן, אחזור ואומר, תופעה מסוכנת. אין שום סכנה מכל מיני חינמונים אחרים. הם מנסים לנגוס נגיסות קלות משוק הפרסום, אבל הם מתנהלים בהתאם לכללי השוק. אין גם שום סכנה מעיתון בעל אג'נדה פוליטית - כל עוד גם הוא פועל בהתאם לאותם כללים.  אלא שבמקרה דנן נוצרה תופעה אחרת.
לתופעה הזאת אין שום תקדים בעולם. אני חוזר וטוען: לתופעה הזאת אין שום תקדים בעולם החופשי. פשוט אין. זו תופעה מיוחדת במינה. היא לא דומה לשום דבר שהכרנו. לא לרוברט מורדוך, שקנה כאזרח זר עיתונים במערב, לא לרוברט מקסוול או גוז'ינסקי, שהיו בעלי מניות במעריב, ולא לשום דוגמה אחרת שרבים וטובים ניסו להציג.  
התופעה הייחודית הזאת מתחוללת לנו מול העיניים. העיתונים פגועים. כן, גם מעריב. ומה אתם, קוראים קבועים, מבקשים ממני? לשתוק?

התקרנפות?
כשכתבתי מה שכתבתי, היה לי ברור שיהיו תגובות זועמות. שהרי אני מנסה להציג כאן עמדה לא פופולרית. הרי יש מוצר חינם, ואני טוען - זה לא כל כך חינם. יש כאן בעיה. יש כאן תופעה ייחודית. תופעה שעלולה להיות מסוכנת. תופעה שאין לה שום תקדים. 
אם הייתי שותק, הייתי הופך לקרנף
כל חיי המקצועיים השתדלתי לא להיות קרנף. כך כשיצאתי נגד האוליגרכיה המשפטית. כך כשיצאתי נגד תעשיית השקרים, שחלקה פועל מתוך מרכזי התרבות והאקדמיה בישראל. כך כשיצאתי להגן על נתניהו, כן, נתניהו, כשההגנה הזאת הייתה לצנינים ברוב אמצעי התקשורת בישראל. כך כשיצאתי, פעם ועוד פעם, נגד ההטיות וההטעיות בתקשורת.  
גם הפעם הייתי יכול לשתוק. הרי יש לי מקצוע נוסף. הרי בניגוד לאחרים, אני לא תלוי בפרנסתי רק בעיתון שבו אני עובד. אבל בחרתי לא לשתוק. כן, הייתה התייעצות במערכת. שום לחץ של נמרודי. כלום. יוזמה עצמית שלנו. הייתה לנו אופציה לשתוק. לא שתקתי בפעמים קודמות. לא שתקתי בפעם הזאת. 

אז מה עושים?
האם אני רוצה שהחינמון המתחרה ייסגר? ממש לא. 
יש לי הצעה מעשית. אמרתי אותה לרבים מאלה שדיברו אותי, ואין שום בעיה להעלות אותה כאן. תקום נא ועדת מומחים שמכירה את כללי העיתונות והרגולציה בעולם ובישראל. נכון, אני לא חסיד גדול של ועדות מהסוג הזה. אמור לי מי המומחים, ואומר לך מראש מה תהיה התוצאה. אלא שהפעם הסיפור שונה. התופעה הייחודית מחייבת חשיבה. גם חינמון, גם הון, גם שלטון, גם פוליטיקה.
הפתרונות צריכים להיות מתחום הרגולציה. לא ייתכן שייאסר על חברה מסחרית רגילה להציף את השוק במחירי הפסד, כדי להשתלט על השוק, אבל תופעה דומה תהיה מותרת דווקא בתחום העיתונות. 

תרשו לי גם להודות - אין לי תשובה ברורה ומוחלטת. אני חושב שצריך לקיים דיון בעניין. אני חושב שהדיון עצמו חשוב. אני חושב שהדיון מאפשר לעוד רעיונות לצוץ.  מה שברור הוא, שלא הייתה לי אופציה לשתוק.

פעם זה היה השופט בדימוס מישאל חשין שהביע באיזה כנס רצון להשתיק אותי. הוא קיווה, כלומר רצה, אולי אפילו ביקש, שהעורכים הקודמים, שדעתם הייתה שונה מדעתי בענייני האוליגרכיה המשפטית - יסלקו אותי מהעיתון. זה לא קרה. ואני כותב זאת לזכותם.
הפעם זו חוויה חדשה. חלק מהקוראים הנאמנים שלי כועסים. חלקם ביקשו ממני לשתוק. אני מתכוון לאלה ששלחו לי אימיילים. אני לא מתכוון לטוקבקיסטים מטעם. וגם הפעם אין לי תוכניות לשתוק. כך שכל מה שאני מבקש הוא התייחסות עניינית. לא השתקה. לא קללות. לא איומים. רק דיון רציני. מעריב נתן פתח לדיון הזה יותר מכל עיתון אחר. כך היה וכך יהיה.  

תגובות לפרסום
אני מניח שגם לדברים הללו יהיו תגובות זועמות. זה לגיטימי. כבר כתבתי, אם זה לא היה ברור, שהתגובות כאן מתפרסמות באופן אוטומטי. כל תגובה עניינית - גם אם בוטה - לא תזכה לשום מחיקה. 
אלא שהפעם הסיפור יהיה שונה. הפעם אחרוג ממנהגי, ואמחק בעצמי כל תגובה שתהיה חלק מהקמפיין המאורגן, כפי שהיה בטוקבקים של יום שישי. כך, למשל, לא יתפרסמו תגובות ללא תוכן. זה סימן מובהק של טוקבקיסטים בשכר. הם כותבים רק כותרת ושם מזויף. לא הפעם.
מי שרוצה דיון - בבקשה. שיכתוב נימוקים לעניין. שיתמודד עם מה שכתבתי. לא סיסמאות. לא תגובות שמכילות רק כותרת.   
הבמה שלכם. בואו נקיים דיון רציני והוגן לגופו של עניין

הערה מאוחרת שלי:
עברה פחות מיממה מאז שפרסמתי את הבלוג הזה. לא עמדתי בהבטחתי, ולא מחקתי תגובות, שכללו שורה אחת בלבד, ללא תוכן.
למעשה, למרות הזכות שיש לי, כבלוגר, לא מחקתי אפילו תגובה אחת. לא בפוסטים קודמים ולא בפוסט הזה.
קריאת התגובות מגלה שאחת מכל עשר היא תגובה עניינית וראויה - בין אם נגדי ובין אם בעדי. אברהם, בפרשת סדום, ביקש מה' חסד גם עבור מעט מאוד צדיקים, אם יש כאלו בסדום. אצלנו המצב הרבה יותר טוב. יש כאן הרבה יותר צדיקים. וכאן לא סדום. יש הרבה תגובות ענייניות, שמחייבות גם אותי למחשבה נוספת. יש גם תגובות מחזקות. וגם בהן, בוודאי, שאני מתבונן.
אני מניח שהדיון הזה לא תם ולא נשלם.
הדיון עצמו חשוב, למרות שיש מי שמנסה לגרור אותו לרמה הנמוכה. בדיעבד, אינני מצטער. אני מרכין את ראשי, ומנסה ללמוד גם מהתגובות הביקורתיות. אני מקווה שזה הדדי. אני מקווה שאלה שעסקו בביקורת נוקבת, יקראו את הטיעונים הנגדיים. אין צורך להגיב מייד. אין צורך להשתלח. לפעמים צריך לספור עד 3, לפני שיוצאים בעוד אמירה בוטה, נחרצת, מעליבה. ויש תגובות כאלה. הן מעידות על המגיבים. הן מעידות על כך שיש לנו הרבה מה לשפר בכל הקשור לתרבות הוויכוח.  
ואולי יהיה זה, לכולנו, שיעור בתרבות הדיון והוויכוח. גם אם רק אחד מתוך עשרה קוראים, ורבים הרי קוראים ואינם מגיבים, יבין שאפשר להעלות טענות ולהגיב בדרך קצת יותר שפויה ותרבותית - דיינו.
אז תודה למגיבים. הבמה נותרת פתוחה. אתם מוזמנים להמשיך. אני אמשיך לקרוא.

תגובות

עד כה: 747 תגובות ב-481 דיונים

הוספת תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

אין לפרסם באתר nrg תגובות המפירות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות גזעניות, תגובות המוציאות לשון הרע, תגובות בעלות אופי מיני, תגובות המעודדות לביצוע הסתה, תגובות הפוגעות בפרטיות, תגובות הפוגעות ברגשות הציבור ותגובות המפירות זכויות קניין רוחני. למען הסר ספק, הנושא באחריות הבלעדית לתוכן התגובה המפורסמת הוא כותב התגובה, ואתר nrg שומר לעצמו את הזכות שלא לפרסם את התגובה ו/או חלקה ו/או למחוק תגובות שפורסמו וכן למסור את פרטי כותב התגובה בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של האתר

סגור
מעדכן תגובות...
  • 481.

    קח למשל את ידיעות אחרונות

    אשר ויטנר , 09/07/13 08:52

    אם ידיעות אחרונות היה מתמקד במה שהוא חזק. כלומר סיקור החדשות (ולא ערימה של זוטות) ומאמרים בנושאים שמענינים את מרבית הקוראים. אם ידיעות היה יוצא במהדורה יומית עם מספר עמודים קטן ותמציתי עמודי פרסומות, הוצאותיו היו קטנות דרסטית והוא היה יכול להפוך לחינמון מרוויח.
    כנ"ל מעריב

    הגב לתגובה זו

  • 480.

    האם חינמון חייב להפסיד? אתה הרי כותב שהחינמון מתחרה

    אשר ויטנר , 09/07/13 08:48

    על פרסומות. יש מניע כלכלי!
    והרי כל "עיתונות" האינטרנט היא חינמון המתפרנס מהפרסומות. והרי ערוץ 2 וערוץ 10 בטלוויזיה הם חינמונים המתפרנסים מפרסומות.
    ואולי עיתון המתבסס על כספי הקוראים הוא פשוט דינוזאור שלא ידע להתאים עצמו בזמן???

    הגב לתגובה זו

  • 478.

    הטיעונים שלך לא רלונטים להצעת החוק

    מכבד אותך, אבל חולק עליך בהחלט , 17/01/10 09:09

    הצעת החוק מדברת למיטב ידיעתי על כך שלא יהיה בעלים של עיתון תושב חוץ, ואילו אתה בנימוקיך טוען להרבה יותר, בעינך, אסור לעיתון בעל "אג'נדה" להיות מחולק חינם.

    נדמה לי איפוא כי נסחפת קצת, והגנת בחירוף נפש על הצעה קיצונית יותר ושאיננה מתקבלת על הדעת במדינה דמוקרטית.

    לטענתך, הצעת החוק צריכה לאסור, פשוטו כמשמעו, חלוקת עיתון בעל אג'נדה בחינם!!!


    אגב הדוגמא שהבאת משוק הכרמל, האם לדעתך נכון יהיה לחוקק חוק שיאסור על בעל הבסטה לחלק את האוכל חינם בכדי שלא לפגוע במתחרים???
    אילו היתה עולה הצעת חוק שכזו, היה עיתון מעריב [ובצדק] יוצא חוצץ נגד חוק אנטי דמוקרטי שכזה.

    ובכלל, בהנחה [שאינני חושב כי היא נכונה] כי העיתון הוא "ביביתון" האם אין מקום לעיתון אחר במדינת ישראל, האם כולם חייבים לשנוא את ביבי ומי שלא שונא את ביבי הוא עיתון מוקצה או ביביתון?

    באנלוגיה לדוגמת הבסטה משור הכרמל, האם לא ראוי כי כאשר כל הבסטות מוכרות אותו מזון מאותו סוג [אשר יש לאמר בכנות כי הוא מאוד לא מגוון],אין מקום לבסטה המוכרת טעם אחר ומגוון שאיננו מצוי בבסטות האחרות? למה לא?

    ישראל היום קם ובא לעולם על רקע של מציאות בעייתית, בה כל העיתונים הגדולים, אינם נותנים במה הוגנת לטענות הימין, וכך, חלק מהשיח הציבורי בענינים חשובים [התנתקות, גלעד שליט, שלטון ה"חוק" וכד'] הינם בעלי מימד אחד, וכל החלטה תקשורתית שכזו, מתקבלת כמעט "פה אחד"..

    כמו כן כקורא של ישראל היום, קצת קשה לי לראות בו עיתון בעל אג'נדה מובהקת, הן בזהות הכותבים, והן בדעותיהם המגוונות, בניגוד לעיתון "הארץ" ובניגוד אף לקו השולט בידיעות אחרונות, ואפילו - במחילה, אף שאין להשוות בינהם, במעריב.

    כך ההתגייסות של הכותבים במעריב לטובת הצעת החוק המוזרה הזו, הייתה מתוזמרת היטב, ומעריב אף לא טרח להסתיר זאת, נדמה לי כי מעריב הוכיח כל השנים כי כותביו הם עצמאיים, ובמקרה זה לעניות דעתי לא נהג העיתון כשורה.


    גם בענינים פוליטיים, קשה למצוא במעריב במוסף השבת, כתב מרכזי המזוהה עם ההשקפה של הימין, ויותר קל למצוא אחרים, זוהי כמובן זכותכם המלאה, אבל מכאן ועד טענות קיצוניות על עיתון מתחרה, שאולי מנסה לאזן בין הכותבים,המרחק גדול.











    הגב לתגובה זו

  • 477.

    מי היה הראשון שהתחיל במלחמה

    יוסף היידן , 12/01/10 15:48

    היה זה ג'ו פלקונטי, שכמה חודשים לפני יציאתו לאור של ישראל היום כינה אותו בתור "טוכעס פרס" וניבה בדיוק מה יקרה.

    ולפני כחודשיים, פרסם הוא מאמר שקרא למדינה לפעול נגד ישראל היום כדי להגן על הדמוקרטיה, אחרת, כל העיתונים האחרים ייסגרו ויישאר שופר של מליארדר תושב חו"ל בלבד. רק אחרי כמה שבועות פתח נמרודי במלחמה זהה להגבלה חוקית של ישראל היום.

    רק שמעריב לא נותן קרדטים. נמרודי רק גונב. פעם זה איראן ואבא שלו, ופעם זה רעיונות של פלקונטי וחבריו.

    לא לשכוח שגם נמרודי הוא אוליגארך שהשתלט בכספים שמקורם חשוד על כלי תקשורת. ההבדל בינו לבין אדלסון לא כזה גדול. מבחינת האינטרס הציבורי - אין מקום בארץ לשניהם. אחד השחית את העיתונות וישב גם בכלא כמה פעמים בגלל התנהגותו העבריינית, והשני מנסה לחסל את יתר העיתונים. זה צרעת וזה כלבת.

    הגב לתגובה זו

  • 476.

    האלגוריה שנתת לגבי דוכן השניצלים והפלאפל היא מעניינת.כך למשל, הדוכן

    נהנה תמיד לקרוא את כתבותיך, אך הפעם מתנגד לדעתך , 09/01/10 17:33

    הותיק ושאין לו מתחרים, מחדיר למאכליו, במשך שנים, חומרים אשר טעמם אינו מורגש מיידית אך יש להם השפעה מצטברת על הגוף. השפעה מרעילה ופוגעת. את המעשה הזה מגלה מישהו אשר שם לו למטרה להציל את האוכלים מהדוכן הממכר. על מנת שיוכל לעמוד מול הדוכן הותיק, אין לו ברירה אלה למכור את מרכולתו בחינם או במחיר זעום. לפתע כל הצרכנים הטועמים את מאכלי הדוכן החדש, נהנים ממטעמיו ולאט לאט אף מבינים כי במשך שנים הורעלו ע"י הדוכן הותיק ואף שילמו כסף רב בעבור זאת. הדוכן הותיק יוצא מיד במלחמת חורמה כנגד הדוכן החדש, משמיצו ואף דואג להפחיד את הצרכנים כי הם מסתכנים באכילה ממוצרי הדוכן החדש, כמובן לא חוסך בהשמצת והכפשת הבעלים החדשים. לצורך כך ירתום חברים מדוכנים נוספים וכן בעלי השפעה בשוק על מנת ליסגור ולהרחיק את הדוכן החדש אשר מוצריו ערבים לחייכם של הלקוחות ואף בריאים הרבה יותר. ברור שהולבנו פני בעלי הדוכן הותיק והלקוחות לא יתנו בשום פנים ואופן להרחיק ולסגור את הדוכן החדש והניפלא.

    הגב לתגובה זו

  • 474.

    לכבוד מר ימני

    ממש לא כותב מטעם , 02/01/10 11:59

    ברשותך, אמשיך את משל דוכן הפלאפל שלך. עד היום היו בשוק שלושה דוכני פלאפל. היה להם פלאפל לא רע בכלל, אבל לא היה בו בכלל סחוג. כאשר ביקשתי מהמוכרים בדוכן מעט סחוג, קרצו אלי בחיוך ממתיק סוד ואמרו לי "שמע, אנחנו לא אוהבים סחוג, לכן לא תאכל אותו". סחוג לא הוגש באף דוכן פלאפל. יתרה מזאת, טבחים מעולים החובבים סחוג לא הורשו לעבוד בדוכנים אלו והקהל חובב הסחוג נתפס במקרה הטוב כמשוגע ובמקרה הרע כמסוכן.
    ואז נפתח לו דוכן פלאפל נוסף. הטחינה שלא לא הייתה משהו, הפיתה הייתה יבשה מעט, אבל - היה לו סחוג! סוף כל סוף היה לנו, הקהל חובב הסחוג, מקום לאכול בו! הוא מחלק את הפלאפל שלו בחינם ושובר את השוק, אבל ממש לא איכפת לי מהשוק משום שהוא אינו עונה על צרכיי ואף פותר אותי כלאחר יד כמשוגע או מסוכן. סוף כל סוף יש קצת סחוג במדינה הזאת, ואני מודיע כי גם אם יוחלט שלא לחלק את הפלאפל בחינם, אני אמשיך לצרוך את הפלאפל שלו במקום את הפלאפל של הדוכנים הוותיקים.

    הגב לתגובה זו

  • 473.

    אוליגרכיה

    אורי.... , 02/01/10 06:05

    האוליגרכיה מבית מוזס היא זו שהביאה את הזעם כנגדך וכנגד שכמותך. על הערוץ הראשון אוסרים פרסומות על מנת שלא יהיה מושפע מבעלי הממון, אולם הוא כן מושפע מבעלי העיתון ונוני מוזס בראשם. אם אתה חושב שאך זה מקרה שכל אנשיו פרוסים בכל כלי של המדיה הישראלית אז אתה עיוור. גם בין כספית שהוא עיתונאי ממעריב הוא מינו שלו. הוא מחלק את העוגה לפי מידת שליטתו בהם, ומי ששרוט מספק ורצוי שיהיה גם טלותי זוכה למשבצת הראויה. ונכון החינמון גורם לכם להפסיד, אולם מעריב של נמרודי רגיל בכך, ולכן ההפסד העיקרי הוא של הרשת שנוני מוזס מחזיק בה. והוא שולח שכמותך ללחום את מלחמתו כפי שהוא רגיל. הכוח של נוני מוזס פרוס על כל פני הפוליטקה הישראלית והאסונות הם בגללו. הוא זה שזרק את נתניהו ב 99 והביא לאחר מכן לרצח של 1500 אזרחים וחיילים, הוא זה שאחראי ל 15000 אלף הנפגעים. אולם השקט שנתניהו הביא על עם ישראל לא מעניין אותו. אותו מעניין כוחו וכספו. חברות הסלולר החלו לגבות 53 אגורות לקישורית לאחר נפילת נתיהו רק בזכות שכמותו. ואתה וחבריך רק פיונים של האדון מוזס. מתפקידך כעיתונאי ללחות על זכותו של האזרח, ואתה לוחם על זכותו של האזרח מוזס להמשיך לשלוט להטל ולחבוט בנו האזרחים.
    סופר בזמנו ששילדון ביקש לקנות את עריב ב 110 מליון ש"ח ונמרודי רצה 160. אם אני מנחש נכון אז מי שהפיל את נמרודי בפח זה נוני מוזס. אני מנחש שהוא זה שדאג להקשות את עורפו של נמרודי על מנת לרסק תחרות אמיתית איתו. ועכשיו הוא שולח אותו גם ללחום את מלחמתו. ולמה נמרדי עושה זאת ? קודם כל בגלל שהוא טיפש, ורק אחר כך בזכות הפרורים שהוא שהוא מעניק לכתביו בטלוויזיה והרדיו. למרוט שפרורים אלו לא מניבים דבר לנמרודי הוא ממשיך להיות הפיון של מוזס.
    ולחינמון.
    למה שלא תהפכו לחנמונים ? צמצמו בהוצאות ותוכלו ללחום בישראל היום. ממש פשוט.
    לא התקציבים הם התחרות אלה אובדן השליטה על מקבלי ההחלטות במדינה היא התחרות. ציפורה לא הביאה לנוני את הסחורה ועתה הוא מחפש את העובדת הזרה של ברק על מנת למוטת את נתניהו. וזאת משום שלא ישראל היום היא הסכנה של נוני מוזס. הסכנה של נוני מוזס היא שלטונו של נתניהו. אם נתניהו ישלוט כאן עוד שנתיים הסיכוי של נוני מוזס לשמר את כוחו אפסי.
    לכן מר בן דרור הבעיה שלנו היא האוליגרכיה התקשורית מבית מדרשו של ארנון מוזס.

    הגב לתגובה זו

  • 472.

    לינק לכתבה קשורה

    אדם , 31/12/09 09:21

    http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?a=2807

    הגב לתגובה זו

  • 471.

    בן-דרור היקר

    יניב , 30/12/09 15:20

    מאז ומעולם אהבתי לקרוא אותך, אם כי לא תמיד הסכמתי עם דבריך. בעיני אתה סמל של הגינות ויושר והכוח לומר גם דברים שאינם פופולריים.
    למרות שאני מסכים במידה מסויימת עם דבריך על שבירת הכללים וכו' וכו', אני מוכרח להסביר לך את המצוקה האיומה אותה אני חש בכל עת בה אני פותח עיתון או רדיו ביום ממוצע.
    לא חסרות דוגמאות לצערי על ההטייה המוגזמת לחלוטין של התקשורת הממוסדת למען דעות השמאל. ואני לא מדבר על טורים אישיים אלא על ניפוח סיפורים זוטרים כשמדובר בצידה הימני של המפה (או החרדים) והתעלמות מאירועים חריגים והזויים באמת שמתרחשים בצד השני.
    ולא רק זה: הכתבת סדר היום היא במפורש לצד הכי שמאלי של המפה.
    די אם ניקח כדוגמה את המסע המטורף ששותפים אליו כמעט כל כלי התקשורת לשחרור אלף מחבלים רוצחים צמאי דם תמורת גלעד שליט, בלי להביא לידי ביטוי, כמעט, את הצד המתנגד למחיר המטורף כל-כך. זה ממש לאנוס את הממשלה וחברי-הכנסת התלויים בחסדי התקשורת.
    בכנות אומר לך שאני חש מחנק איום על כך שכמעט אין לדעותיי (ולא רק שלי; אלא של רוב הציבור היהודי המזוהה עם הצד הימני) ביטוי בתקשורת אותה אני נאלץ לצרוך באין תחליף ראוי ואיכותי.
    לא כאו המקום למנות את הסיבות, אך עצם העובדה שאני ורבים-רבים כמותי חשים כך - מוכרחה לומר משהו. אלה לא תחושות של שוליים אלא של ציבור גדול שחש שדעתו כמעט ואיננה נשמעת.
    אז מה עושים?
    התקשורת שברה את מוסכמות ההגינות, וכעת יש מי ששבר את כללי המשחק. זה וזה לא צודקים, אך הם עומדים כמשוואה אחת לא הוגנת.
    לכן בסופו של הדיון אני כן תומך בעיתון המקצועי והטוב ישראל היום, כי לראשונה אני חש שיש כאן איזושהי הגינות בתקשורת.
    אם וכאשר יתרחש הנס בעקבות הסיפור והתקשורת תשכיל להבין שמחובתה לשלב עוד ועוד אנשים מהצד הימני של המפה, ולתת ביוי גם לדעות שונות משלהם - אז יש סיכוי שאינטרסים של אלו שהקימו את העיתון, וגם שלי ושל רבים שנהנים סוף-סוף - ישתנו.

    תודה על שהעלת את הנושא. כעת הכדור עובר לידיים של התקשורת, וגם שלך - כעיתונאי הגון.

    הגב לתגובה זו

    • מלים כדורבנות

      אליעזר , 30/12/09 23:26

      יניב מכובדי
      יישר כח על דבריך הנכוחים. מלים כדורבנות.
      1. הנס שאתה מייחל לו לא יקרה כי ה-DNA של שני העיתונים וכתביהם הבכירים הוא שמאלני וכידוע אי אפשר בינתיים לשנות DNA
      2.ישראל היום לא שבר את כללי המשחק, כי לא היו כללי משחק. הם שלטו על כל המגרש ועשו בו כבתוך שלהם בלי שום כללי משחק. סוף סוף קם האיום להשתלט על כל המגרש, ואני מקווה שזה יצליח כי הגיע הזמן שהם ישלמו את המחיר על שנים שבהם חנקו אותנו וטימטמו לנו את השכל.לא אזיל דמעה אם שני העיתונים האלה יוכו קשות ויישאר עתון ימני מובהק ועיתון שמאלני מובהק.זכות קיום לעיתון שלישי או רביעי תקום רק אם הם יהיו מאוזנים.

      הגב לתגובה זו

  • 470.

    מעריב הוא ציפיתון!

    raquel , 30/12/09 13:33

    מר ימיני,

    גם באתר שלך ישנם כתבים שכותבים אך ורק ממניעים פוליטיים, כמו יעל פז מלמד, בן כספית ומיה בנגל, שנדמה שכל תפקידם במערכת הוא לנגח את הימין ולדחוף לציבור בצינורות פיטום את השמאל ואת ה"אג'נדה" שלו.
    והרי הוצא בישראל חוק נגד פיטום!! אז למה פיטום אווזים אסור ואילו פיטום הציבור מותר? אך מה שקרה בפועל הוא שהציבור פוטם ופוטם עד שהקיא את ה"אג'נדה" הזאת מקרבו.
    מעולם לא נשמעה, עד הופעת "ישראל היום", מקהלה תקשורתית כה אחידה שמשרתת את אנשי השמאל. בא "ישראל היום" ומפריע להרמוניה המוזיקלית, אבוי.
    ואולי הוא רק רוצה ללמד את המקהלה שאפשר לשיר שירים נוספים?
    בוא נסתכל רגע על טורים של יעל פז מלמד ומה יש לה להגיד על "אחורה"... סליחה, "קדימה" בכלל וציפי ליבני בפרט:
    הנה כתבת "אופי" עליה, ואני יכולה לנחש שאם זה היה על ביבי, ואם זה היה בישראל היום, מיד היינו זוכים לשמוע קיתונות של בוז:

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/878/241.html

    זו הרצת מועמד בכל רמ"ח איברי הכתבה הזאת. ואותי זה מגעיל.

    טור אנטי-נתניהו שמעורר בי את רפלקס ההקאה:

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/880/497.html

    היידה ציפי:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/821/945.html


    ולא חסרות עוד דוגמאות.

    הגב לתגובה זו

  • 467.

    ל- 457: זה מענין ומבחיל, אבל...

    HaMashkif ,29/12/09 20:10

    הנחת היסוד של כל מי שאינו פרייר היא שזו מדינה מושחתת מן היסוד, וכל עסקי ההפרטה נעשו בדיוק באותה צורה. אם זה נמרודי או מוישה יענקל זה לא משנה את העקרון הבסיסי. ישראל לא הפכה למדינת הון-שלטון מושחתת סתם מהאויר. ההפרטה היא אחד המנגנונים, אחרת לא ניתן להסביר את העובדה שכל שר או פקיד בחיר נעשים מליונרים ושלמפלגות יש הון עתק לנהול מערכת בחירות.

    זה בכלל לא מפתיע שלפני מחירת הנכסים לא היה ידוע מה שוויים האמיתי. זה אלף בית במכירת עסק: לעשות שעורי בית של חשבונאות וליצור מאזנים וכו'. העובדה שאף אחד לא קיבל על הראש בגלל "טעות" זו מראה כמה עמוק חדרה השחיתות. כל זה בהנחה, כמובן, שהעובדות שהבאת נכונות.

    האם כל זה קשור לנושא? לעניות דעתי כן, מאחר והנתונים שהבאת מראים על הקשר בין בעלי מעריב והשלטון בכלל, ואולמרט בפרט.

    אע"פ שלא ציינת את שמך, הזכרת את ספרך כך שאתה חשוף לתביעה משפטית. מכאן אני מניח שאתה יכול להוכיח את טענותיך, או שאתה בטוח שלא תתבע.

    הגב לתגובה זו

    • "המשקיף" יא חתיכת נודניק צא לנו מהוורידים

      משה כהן , 29/12/09 21:27

      השתלטת על האמא של הבלוג הזה
      מתוך שבע מאות ומשהו תגובות בערך מאתיים שלך.
      על כל דבר יש לך מה להגיד? הבנו את הכיוון שלך כבר בתגובה הראשונה!
      די!
      לך תמצא לך חיים.


      הגב לתגובה זו

      • תתעלם אם לא מוצא חן בעיניך

        HaMashkif ,29/12/09 21:58

        אף אחד לא מכריח אותך לקרוא. זה לא הבלוג שלך אז תחרוק שיניים ותתגבר על כאבי הורידים שלך בשקט. נראה לי שאתה פשוט רוצה לגונן על מעריב ונמאס לך לראות את תגובותי המנומקות. מאתיים אמרת? וואו. קראת את כולן? איפוה החיים?

        לי למשל מפריעות המוני התגובות החד שורתיות המביעות תמיכה במעריב או מצביעות על קשר לכאורה ביו הארץ וישראל היום, אבל אני לא קופץ ומתאונן כי בלוג הוא בלוג. אני מאחל לך רפואה שלמה.

        הגב לתגובה זו

  • 466.

    הונאת הקוראים ע''י מצנזרי מעריב הינה עבירה פלילית של הונאה (ל''ת)

    מזוז ובייניש אפילו לא חשבו על זה , 29/12/09 20:01

  • 465.

    תאספו חומר על כתבלבי התקשורת הרקובה לקראת הגיליוטינות (ל''ת)

    לאסוף למפות ולשמור ליום פקודה , 29/12/09 19:59

    • תשכח מיום פקודה

      HaMashkif ,29/12/09 20:36

      אין שום תקון למצב של השחיתות התהומית של המדינה ע"י הליכים רגילים של בשר ודם. הנגע הוא כה עמוק כך שכל רפואה או ניתוח יהרגו את החולה. דרך אגב, זו אחת הסבות שהאמת על רצח רבין לא נחשפה אע"פ ששני הגושים הפוליטים הראשיים יודעים בדיוק מה קרה. גלוי האמת עלול להרוס את אושיות המדינה.

      התקנה האמיתית תבוא רק עם ביאת המשיח, כי כך נובא. גם המצב המייאש הנוכחי, המאפיין את הזמן שלפני הגאולה נובא. ברור לי שיהיו הרבה חולקים, אך אני לא בא לצוד נפשות. לגבי זו עובדה וזהו זה.

      האם זה קשור לנושא הבלוג? באופן כמעט ישיר כן, מאחר והזכרת את התקשורת הרקובה ואת ה"פתרון".

      אני רק מקווה שאתה לא מתכוון לפתרון בנוסח המהפכה הצרפתית, שאמנם הדיחה את המלוכה וסמנה את התחלת הדמוקרטיה, אך גם הביאה את נפוליון והמון נחלי דם.

      הגב לתגובה זו

  • 464.

    אותי צנזרו - ואני לא מגיב בתשלום

    שמאלני לשעבר , 29/12/09 19:59

    למעשה יותר מ 60% מהתגובות שלי מצונזרות. פשוט יושב איזה עורך שמאלני ומחליט את מי בא לו לצנזר
    בושה למעריב.

    הגב לתגובה זו

  • 463.

    הון שלטון של הצדיקים 3

    אולמרט ושות' , 29/12/09 19:49

    העיתונות של אולמרט

    אולמרט יודע לדאוג יפה לבעלי השליטה בערוץ 2: למפעל קוקה-קולה, בבעלות ורטהיים הוא לחץ לתת מענק בגובה 70 מיליון ש"ח, בניגוד לדרישות חוק עידוד השקעות הון ולדעת היועץ המשפטי לממשלה. לסמי עופר אולמרט עזר לקבל "פיצוי" של 130 מיליון דולר בפרשת בז"ן.

    אביגדור קלנר הוא יו"ר זכיינית "רשת", ואחת הדמויות החזקות בהנהלת חברת החדשות של ערוץ 2. כשאולמרט היה האחראי על מנהל מקרקעי ישראל, הוא לחץ בברוטליות לאפשר לחברת הזרע, בבעלות קלנר, לבנות 2200 יחידות דיור בשטח שבו היה אמור לקום דווקא פארק עירוני.
    אולמרט ייצג בזמנו את יעקב נמרודי (משפחת נמרודי היא הבעלים של "מעריב"), כשזה קנה את "הכשרת הישוב" מהסוכנות היהודית במחיר מציאה.
    ליתר ביטחון מחזיק אולמרט סביבו כמה כתבי חצר, שנהנים מסקופים בלעדיים ומקרבה לרה"מ בתמורה לעצימת עין למעשי השחיתות שלו. בין העיתונאים הבכירים שהם חברים אישיים קרובים של אולמרט נמנים נחום ברנע, שמעון שיפר מ"ידיעות אחרונות"; דן מרגלית ואמנון דנקנר מ"מעריב"; וטומי לפיד. גם בן כספית ואיילה חסון הם עיתונאי חצר של אולמרט. כולם, פרט לדן מרגלית, ש"חזר בתשובה" לאחרונה, תוקפים בשיטתיות את מבקר המדינה ואת החשכ"ל זליכה, ובגללם כמעט כל הציבור בכלל לא מודע לפרשיות השחיתות האמיתיות שביצע אולמרט.

    הגב לתגובה זו

  • 462.

    הון שלטון של הצדיקים 2

    תמשיכו לשתוק ותושמדו , 29/12/09 19:48

    ערוץ 2
    מוזי ורטהיים וסמי עופר, מבעלי זכייניות ערוץ 2, נפגשים מדי שבוע במסעדת רפאל עם שלום קיטל, שכיהן כ-12 שנים כמנכ"ל ועורך ראשי של חברת החדשות של ערוץ 2. קצת קשה ליזום תחקירים נוקבים כנגד שני חברים טובים שלך, שהם גם, במקרה, מבעלי מקום העבודה. מה גם שורטהיים כבר הראה פעם אחת את נחת זרועו, כשכמעט הצליח למנוע שידור של תחקיר "עובדה" על ישראייר.
    קיטל פרש מתפקידו לאחרונה. ורטהיים ועופר לוחצים למנות במקומו את חברם הטוב גינת. אבל יש בעייה: ערוץ 2 הוא ערוץ ציבורי, ובדירקטוריון חברת החדשות יש נציגי ציבור, שהתנגדו למינוי. אז הדיחו אותם. הח"כים אלדד, יחימוביץ' וכהן עתרו לבג"ץ כנגד ההדחה הזו.

    הגב לתגובה זו

  • 461.

    הון שלטון של הצדיקים 1

    תמשיכו לשתוק אזרחים כנועים ונפחדים , 29/12/09 19:47

    רפי גינת הוא חבר טוב של סמי עופר. בזמן שגינת כיהן כעורך הראשי של "ידיעות", הוא הצטרף אל עופר לפגישה עם אולמרט, ועזר לעופר ללחוץ על אולמרט לא לבטל את הפיצוי בפרשת בז"ן. ע"פ תצהיר לביהמ"ש שהגיש ניר בכר, לשעבר עורך "7 ימים", הוא פוטר מעבודתו ע"י גינת בגלל שהתעקש לפרסם תחקיר על האופן שבו "קודמו" מכרזים של האחים עופר בחברת החשמל. מכתב ההזדהות עם בכר, ששלחו 40 עיתונאים מ"ידיעות אחרונות", לא הועיל.

    בכלל, ב"ידיעות" לא מפרסמים כמעט תחקירים על קשרי הון-שלטון - במיוחד לא כאלה שקשורים לאולמרט: אולי זה סתם מקרה, ואולי זה קשור למענק בסך 33 מיליון ש"ח, שאולמרט לחץ לתת לבית הדפוס של "ידיעות", בניגוד לתנאי הסף של חוק עידוד השקעות הון.

    הגב לתגובה זו

  • 460.

    כבר עם הצמח שרון הם חגגו בבוץ השחיתות

    ואתם שתקתם יחד עם ימיני הדרורי , 29/12/09 19:38

    חברת "הכשרת היישוב" בבעלות יעקב נמרודי, העבירה 325 אלף דולר לחברה בבעלות בניו של ראש הממשלה בעבור אופציה שמעולם לא מומשה; חשד לתרומה אסורה או מתת

    היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובין-לאומית (יאחב"ל) במשטרת ישראל העבירה לאחרונה לפרקליטות מחוז המרכז את תיק החקירה בפרשת העברתם של 325 אלף דולר (1.3 מיליון שקלים) מחברת "הכשרת הישוב" לחוות שקמים שבבעלות בניו של ראש הממשלה, אריאל שרון. הכסף הועבר במאי 1999, כאופציה לקניית חברת "ש.פ. הנגב" שבבעלות חלקית של בני שרון. לאחר 42 חודשים החליטה הכשרת הישוב שלא לממש את האופציה. המשטרה חקרה חשדות לעבירות על חוקים שונים, ביניהם האוסרים מתת או קובעים תקרה לתרומות.
    מפקד היאחב"ל, תת-ניצב עמיחי שי, ניהל את החקירה, שהוקפאה במחצית הראשונה של 2004 בהנחיית הפרקליטות וחודשה בדצמבר אשתקד. עו"ד איטה נחמן, מפרקליטות מחוז המרכז, ליוותה את החקירה ואמורה כעת להחליט אם התגבשו בתיק ראיות מספיקות להגשת כתבי אישום נגד אנשי "הכשרת הישוב" וגלעד שרון. אחד הקשיים שהתגלו בתיק הוא מצב בריאותו של יעקב נמרודי, מבעלי "הכשרת הישוב". באוקטובר 2002, לקראת גזירת דינו בבית משפט השלום בתל אביב, זכה נמרודי לקבלת מכתב המלצה מראש הממשלה שרון. בנובמבר 2002 החליטה "הכשרת הישוב" שלא לממש את האופציה.

    חשד להעברה סיבובית של הכסף

    בחקירה נבדק רצף הפעולות וההחלטות בהתקשרות שבין "הכשרת הישוב", "ש.פ. הנגב" וקיבוץ חולדה. החוקרים חשדו בקיומו של "מעגל שוטה" - העברה סיבובית של הכסף. הם ביקשו להיעזר ביחידת החקירות של רשות ניירות הערך, אך לדברי גורמים במערכת אכיפת החוק נתקלו בסירוב, בנימוק שחוקרי רשות ניירות הערך אינם עוסקים בסכומים כה נמוכים.

    הגב לתגובה זו

  • 459.

    היהודים יודעים בדיוק מי מזנב בהם ואיך (ל''ת)

    הכל מתועד שלם תשלמו ובקרוב , 29/12/09 19:26

  • 458.

    גייסו כתבן אחד בן דרור ימיני

    כמה עלוב היותר שמאלן מהאפיפיור , 29/12/09 19:25

    למה מוקדש החלק השלישי? לכותרת גדולה, הגדולה ביותר על השער, שמכריזה: "הכשרת-היישוב בת 100". כותרת המשנה הלקונית מבשרת: "שרים, ח"כים ובכירי המשק השתתפו באירוע ההצדעה בקיסריה". הכותרת מפנה לכפולה האמצעית של העיתון, המוקדשת כולה לסיקור החגיגות של "החברה הוותיקה בישראל", כמו גם מחצית העמוד שאחריה. בתצלום, המשמש רקע לכפולה כולה, נראית במה אקסטרווגנטית שעליה מחוללים עשרות רקדנים ועשרה מתופפים (נדמה לי שזו אחת הלהקות מסוג מיומנה, שכוכבה דורך כעת). תחתית העמוד מוקדשת לצילומים של ידוענים (שרי אריסון, נוחי דנקנר, ציון קינן, יעקב נאמן) יחד עם בעלי הבית עופר נמרודי ואביו יעקב נמרודי. בעמוד הימני מובאים בקטן תצלומיהם של גליה מאור, טדי שגיא, יצחק תשובה ומשה כחלון, שנכחו גם הם באירוע. בעמוד הבא מצולמים זמרים ומפורטים שמות עוד אורחים נכבדים.

    לפי הקרדיטים, ארבעה צלמים גייס "מעריב" לסיקור המסיבה. לצורך כתיבת הידיעה הנרחבת גויסו רק שני כתבים, לי-אור אברבך ואלי לוי, שמפרטים את תארי הנכבדים שנכחו באירוע, את דברי הברכה המצולמים של הנשיא, את שמות הלהקות השונות של מזמרים ומרקדים שהנעימו את זמנם של האורחים, ואת דברי ההלל והשבח שנאמרו לבני משפחת נמרודי. לטור הפרשנות גייסו רק כתבן אחד, בן דרור ימיני, שתחת הכותרת "המפעל הציוני" מהלל ומשבח את הכשרת-היישוב, "הזרוע המבצעת של המפעל הציוני", שרכשה קרקעות עבור המדינה שבדרך.

    הגב לתגובה זו

  • 457.

    נזכיר שאולמרט קיבל יותר מ 250 אלף $ על תיווך שוד הכשרת היישוב לנמרודי

    הכשרת היישוב הייתה שייכת לעם היהודי ונשדדה עי נמרודי , 29/12/09 19:10

    במסגרת ההכנות בערוץ 1 למשדר מיוחד לציון 100 שנה למות הרצל, שישודר ביום שני הבא, התבקש הכתב איתן אורן לצלם כתבה על מפעלו של הרצל. הוא תיכנן, בין השאר, להקדיש חלק נכבד ממנה לסיפורה של חברת הכשרת היישוב, שהרצל הגה את הקמתה לצורך גאולת קרקעות מהערבים. הכשרת היישוב נמכרה למשפחת נמרודי ב-1987 והפכה אותה לאחת המשפחות העשירות בישראל. הכתבה ביקשה להציג את סיפור החברה כסמל לתהליך ההפרטה שעוברים נכסי המדינה. יעקב ועופר נמרודי הסכימו לשתף פעולה עם אורן והציגו לצוות של ערוץ 1 את הארכיון של החברה, המתעד את תהליך רכישת הקרקעות.

    הגב לתגובה זו

    • נמרודי מעיד על השוד

      והיהודים שתקו , 29/12/09 19:12

      נמרודי סיפר: "הוצע לי להשתתף במכרז יחד עם שני שותפים, אבל אני העדפתי ללכת לבד. אולמרט יצר אתי קשר ואמר לי שהוא יכול לטפל בעסקה. ייפיתי את כוחו לפעול בשמי, הגשנו את המכרז לבנק לאומי וזכינו." נמרודי אכן הגיש את ההצעה הגבוהה ביותר %u2013 יותר מעשרים מיליון דולר. אך רכישת המניות עדיין לא הבטיחה את השליטה בחברה. לשם כך צריך היה לרכוש גם את מניות היסוד, שהיו בבעלותה של הסוכנות, וגם כאן נכנס אולמרט לתמונה.

      אבל כאן כבר החלו להתעורר שאלות. אחד השואלים מאיר שטרית, אז גזבר הסוכנות וכיום שר הפנים, סיפר לי בשעתו: " זמן קצר לאחר שנכנסתי לתפקידי התחלתי לבדוק אפשרות למכור חברות של הסוכנות במחירים טובים, ובין השאר התחלתי לבדוק את עסקת 'הכשרת הישוב'. הגעתי למסקנה שאי אפשר היה לסגור את העסקה בלי סיכום מוקדם עם גורמים בסוכנות. אין לי ספק, שכאשר אולמרט תיווך בעסקה הראשונה של קנית מניות החברה מבנק לאומי, הוא ידע שיצליח לרכוש גם את המניות שבידי הסוכנות. אמרתי זאת מפורשות לנמרודי והוא שתק."

      נמרודי הכחיש אז את עיקרי הדברים: "כאשר רכשנו את המניות מבנק לאומי, לקחנו סיכון מסוים, מאחר שלא היה כל ביטחון שנצליח לרכוש גם את המניות של הסוכנות. ואמנם, בסופו של דבר, שילמנו עבור המניות של הסוכנות הרבה יותר ממה שתכננו..."

      לאמיתו של דבר, ועובדה זו התגלתה מאוחר יותר, נרכשה החברה במחיר נמוך להפליא, מבלי שאיש למעשה ידע את שוויה האמיתי ואת סך היקף נכסיה...

      הגב לתגובה זו

      • צ'חנובר הוסיף לשודד אולמרט עוד 200 אלף דולר דמי שתיקה

        אומה טפשה ופחדנית תושמד , 29/12/09 19:15

        מהלך המשא-ומתן על העסקה, נאלץ אולמרט לנסוע לארה"ב למסע הרצאות מטעם הבונדס, שאותו ביקש לנצל גם לאיסוף תרומות לליכוד. באופן טבעי הוא שילב בנסיעה גם פגישות עם משקיעים פוטנציאליים שהוא יוכל לייצגם בעתיד.

        אחרי שחזר לישראל, פנה אולמרט לנמרודי וביקש לקבל עוד עשרות אלפי דולרים, תוספת לשכר הטרחה שלו. נמרודי סירב, והשניים הסכימו לפנות לבורר %u2013 יוסי צ'חנובר, יו"ר בנק דיסקונט. צ'חנובר פסק לטובתו של אולמרט, ונמרודי נדרש להוסיף עוד 200 אלף דולר לשכר הטרחה שלו. נמרודי רתח מזעם אך לא נתן לכך עדיין ביטוי פומבי.

        רק כעבור כמה שנים, כשראיינתי את נמרודי לקראת פרסום ספרי 'התבוסה' הבנתי כמה משקעים יצרה העסקה הזו. "כיבדתי אומנם את פסק הבורר," הודה נמרודי, "אבל אני מוכרח לציין שאולמרט התנהג כאדם חסר מעצורים, רודף בצע חולני, מתווך מהסוג העלוב ביותר שהינו בושה וחרפה לפוליטיקה הישראלית. את יתרת הסכום העברתי למשרדו של עורך הדין אורי מסר, שבו היה אולמרט שותף בעבר, כאשר אולמרט היה כבר שר בממשלה." הדברים הופיעו בספרי, ולאחר שיצא לאור, התקשר אלי נמרודי ואמר שאם אולמרט יתבע אותי על הדברים שפורסמו, הוא מוכן לממן לי את ההגנה המשפטית. הודיתי לו כמובן, אך סירבתי באדיבות פעם נוספת ליהנות מסיוע כספי שלו.

        הגב לתגובה זו

        • שודדים וחוגגים על טייקוני זונות וקזינו אינטרנטי

          מתאים להם , 29/12/09 19:23

          למה מוקדש החלק השלישי? לכותרת גדולה, הגדולה ביותר על השער, שמכריזה: "הכשרת-היישוב בת 100". כותרת המשנה הלקונית מבשרת: "שרים, ח"כים ובכירי המשק השתתפו באירוע ההצדעה בקיסריה". הכותרת מפנה לכפולה האמצעית של העיתון, המוקדשת כולה לסיקור החגיגות של "החברה הוותיקה בישראל", כמו גם מחצית העמוד שאחריה. בתצלום, המשמש רקע לכפולה כולה, נראית במה אקסטרווגנטית שעליה מחוללים עשרות רקדנים ועשרה מתופפים (נדמה לי שזו אחת הלהקות מסוג מיומנה, שכוכבה דורך כעת). תחתית העמוד מוקדשת לצילומים של ידוענים (שרי אריסון, נוחי דנקנר, ציון קינן, יעקב נאמן) יחד עם בעלי הבית עופר נמרודי ואביו יעקב נמרודי. בעמוד הימני מובאים בקטן תצלומיהם של גליה מאור, טדי שגיא, יצחק תשובה ומשה כחלון, שנכחו גם הם באירוע. בעמוד הבא מצולמים זמרים ומפורטים שמות עוד אורחים נכבדים.

          לפי הקרדיטים, ארבעה צלמים גייס "מעריב" לסיקור המסיבה. לצורך כתיבת הידיעה הנרחבת גויסו רק שני כתבים, לי-אור אברבך ואלי לוי, שמפרטים את תארי הנכבדים שנכחו באירוע, את דברי הברכה המצולמים של הנשיא, את שמות הלהקות השונות של מזמרים ומרקדים שהנעימו את זמנם של האורחים, ואת דברי ההלל והשבח שנאמרו לבני משפחת נמרודי. לטור הפרשנות גייסו רק כתבן אחד, בן דרור ימיני, שתחת הכותרת "המפעל הציוני" מהלל ומשבח את הכשרת-היישוב, "הזרוע המבצעת של המפעל הציוני", שרכשה קרקעות עבור המדינה שבדרך.

          הגב לתגובה זו

  • 456.

    קיר ברזל מול שטירמר מעריב והתקשורת הרקובה (ל''ת)

    אל תבליגו יותר יהודים עת לפעול , 29/12/09 19:03

  • 455.

    3 הלואות מקרנות המינוף למעריב בערבות מדינת ישראל(ביבי) זה לא הון שלטון

    זה רק שוד הקופה הציבורית , 29/12/09 19:02

    נציין, כי הלוואה זו היא בהמשך להלוואה של 105 מיליון שקל שקיבלה הכשרת הישוב מקרן המנוף "בראשית" בשלהי חודש יוני,



    הגב לתגובה זו

  • 453.

    יש צדק בדבריך בן דרור (ל''ת)

    חגיגה בסנוקר ,29/12/09 18:39

  • 452.

    הארץ יתאחד עם ישראל היום. מי שחושב שזו בדיחה (ל''ת)

    שיקרא את 427 והסיפור על ביילין , 29/12/09 17:31

  • 451.

    הפתרון הנכון

    משה , 29/12/09 17:25

    ככל העולה מקריאה מידגמית של התגובות היותר מנומקות (ולא ההשתלחויות בנות משפט אחד המלאות בשגיאות כתיב), מצטיירת תמונה של כעס אמיתי על ההטייה השמאלנית של שני העיתונים , כאשר יש הסבורים כי מעריב הוא עיתון "לאומי" יותר.אני חולק על "לאומיותו" היתרה כביכול של מעריב.
    אבל אי אפשר להתעלם מהאמור בתגובות היותר רציניות. לפיכך הייתי מציע לשלדון אדלסון בכל זאת לקנות את מעריב גם במחיר הגבוה משוויו האמיתי, לאחד אותו עם "ישראל היום", לטהר אותו מאלמנטים דמוי יעל פז מלמד, בן כספית וכו', ולהפוך אותו לעתון בעל קו ימני מובהק, בתשלום , ושיתמודד מול ידיעות אחרונות השמאלני הרדוד והשטחי.אז תהיה לציבור בחירה אמיתית שתדע להבחין בין ימינם לשמאלם.יהיה אז מעניין מי יהיה העתון הנפוץ במדינה.

    הגב לתגובה זו

    • עכשיו הבלוג הפך ליעוץ עסקי אדלסון?

      HaMashkif ,29/12/09 18:53

      חברה', אדלסון לא זקוק לעצותיכם ותחזיותכם. קודם כל הוא ילד גדול והוא יודע מה שהוא עושה. שנית, יש לו את הנתונים שלכם אין, כולל המחיר של מעריב, מה שוויו האמיתי, ועוד ועוד.
      עקר העקרים הוא שיש לו תכנית פעולה שעד כה הצליחה ויש להניח שתצליח.

      רק בתור ספקולציה, נניח שאדלסון מחכה שמעריב יפול כה חזק, כך שהוא יוכל לרכוש אותו רק במחיר הנכסים החמריים כגון מכונות דפוס משומשות, נד"לן וכו'.

      על השטות של האחוד עם הארץ אין מה להגיב יותר. כבר הוסבר על ידי ואחרים את טיב השתוף ביניהם.

      אני מציע להשאיר את הדיון בבלוג זה רק למטרתו המוצהרת הידועה לכל. כל היתר רק מבזבזים מקום וזמן.



      הגב לתגובה זו

  • 450.

    לגבי דבר אחד אתה צודק

    תרבות הדיון והויכוח , 29/12/09 16:43

    אתה מוזמן לקרוא ולהגיב בלאטמה:
    http://www.latma.co.il/Latma/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=81&FID=269&PID=0&IID=2388

    הגב לתגובה זו

  • 449.

    ישראל היום =עונש לעיתונות בישראל על צביעותה

    ציון , 29/12/09 16:15

    העיתנות בישראל (הארץ, מעריב וידיעות אחרונות)הביאה על עצמה את כליונה בדמות "ישראל היום"
    כאשר בכול מערכת בחירות מתגייסת העיתונות בישראל למען מועמד השמאל ועוד עושה זאת במסווה של עיתונות אובייקטייבת ובגלגול עיניים צבוע, הגיע סוף סוף עיתון שגם יש לו סדר יום שונה וגם משאבים כדי לקדמו. חבל שדווקה בן דרור ימיני שהוא עיתונאי מקצועי,הגון ואחד הטובים. נאבק ב"ישראל היום" במקום להצטרף אליו.

    הגב לתגובה זו

  • 448.

    הסיפור האמיתי הוא - הקשר בין שוקן לאידלסון וביילין שביניהם (ל''ת)

    הארץ פרסם את האמת. ראו תגובה 427. מדהים , 29/12/09 10:37

  • 447.

    המשך לתחושת המיאוס מ-407

    אליעזר , 29/12/09 09:19

    שלום למר ימיני
    אני המגיב ב-407 ומצאתי לנכון להוסיף.(אינני טוקבקיסט "מקצועי" ואינני "שכיר חרב של מישהו
    מאחר ואני רואה הרבה מגיבים מתייחסים לגב' יעל פז מלמד אוסיף משהו בענין זה.אפשר לבקר את מפעל ההתנחלויות ואת התנהגות חלק מהמתנחלים כפי שאתה עושה מדי פעם בצורה ראויה .מפעל חייה של יעל פז מלמד הוא תיעוב המתנחלים.באוקטובר 2000 עם פרוץ המהומות של ערביי ישראל כתבה הגב' מלמד טור בשם : "כאן טעינו" ובו הביעה אכזבה עמוקה מערביי ישראל בכלל ואחמד טיסי בפרט בהם ראתה כל חייה "אחים לדרך". כאשר ממשלת אולמרט החליטה לקצץ בתקציבי החינוך של ילדי המתנחלים (המתחנכים על ברכי הערכים של רס"ן רועי קליין ז"ל) צהלה יעל פז מלמד בכותבה שסוף סוף ניתן יהיה להעביר תקציבים אלה לילדי אום אל פאחם(המתחנכים על ברכי הערכים של ראאד צאלח).
    כמי שקרא מעריב עד לפני חודש במשך 50 שנה ברציפות ,אני יכול להעיד בוודאות כי בתקופת דיסנצ'יק, רוזנפלד , שניצר ושות' אחת כמו יעל פז מלמד לא היתה נמצאת ראויה אפילו לשטוף את הריצפה בחדר של העורך. היום יש לאחת כזו טור קבוע במוסף דעות. אז מה הפלא שמעריב נאבק על חייו. אני, ואני מניח כי עוד רבים כמוני , מאמינים גדולים בחופש הביטוי ומצידי שיעל פז מלמד תמשיך לכתוב את דברי הבלע שלה , רק שגם לי יש חופש שלא להמשיך ולממן את האשפה הזו, ואני שמח שאני יכול לקרוא היום עיתון עם אויר נקי ולא מצחיןעם כתבות של יעל פז מלמד. זו רק דוגמא קטנה אחת למה אנשים כמוני נטשו את מעריב ועברו לישראל היום

    הגב לתגובה זו

  • 446.

    הכינוי המזלזל "ביביתון" לא מוסיף כבוד למי שמשתמש בו

    דוד הצודק תמיד , 29/12/09 09:14

    הרי בנקל ניתן היה לכנות את "מעריב" - "אולמרטון" ואת "ידיעות" - "ציפיתון".
    הבעיה המרכזית ש "מעריב" ו "ידיעות" צריכים להתמודד איתה, היא העובדה שהציבור מביע צורך אמיתי בעיתונות מסוג אחר.העובדה ש "ישראל היום" לא תוקף את ביבי בפראות ובציניות אינה עושה אותו לעיתון מטעם."מעריב" ו "ידיעות" התגייסו במלוא הכח לקמפיין של ציפי ליבני לחסימת הפילוג בקדימה, והטור הקבוע של סימה קדמון ב "ידיעות" נראה כמו בלוג של ציפי ליבני.

    הגב לתגובה זו

  • 445.

    אילנה דיין המעלילה הלאומית נגד סרן ר' משדרת חפשי בגלי צה''ל (ל''ת)

    וממשיכה לשטוף את מוחות המאזינים שמאלה , 29/12/09 08:15

  • 444.
  • 443.

    כל יהודי חייב להתגייס לחיסול התקשורת השמאלנית הרקובה (ל''ת)

    הדיקטטורה חייבת להיתקל בקיר ברזל , 29/12/09 08:09

  • 442.

    ישראל היום מודפס בהארץ ולכן התמיכה של שוקן בשלדון (ל''ת)

    מיליוני שקלים על 260000 עותקים , 29/12/09 08:01

1 2 3 4 5 6 7 8 9  
עד כה: 747 תגובות ב-481 דיונים

כתוב מייל לבן-דרור בן-דרור ימיני

נולד בערב ליל הסדר, ולכן שמו בן-דרור. עיתונאי ומשפטן. פרסם את הספר "אגרוף פוליטי" והיה עורך העיתון הלוחמני "הפטיש" 
 
מאמרים של בן-דרור ימיני מהעבר, וכן מאמרים מתורגמים לאנגלית ולשפות נוספות ניתן למצוא בלחיצה על הקישור כאן.

  • תגובות אחרונות