מבזקי היום
FIX חופשה
יעדים בעולם
תיירות פנים
סקי
מידע כללי
גלריית תמונות
תיירות
ראשי>>תיירות>> כתבה
לאן לטייל
לאן לטייל - פריז

שאנז-אליזה

מטרו: FRANKLIN ROOSEVELT, CLEMENCEAU
הפריזאים (שכמעט לא נמצאים במקום, דרך אגב), לא יכולים
לציין את צמד המילים הקסום: "שאנז-אליזה", מבלי להוסיף:
"השדרה היפה ביותר בעולם". והם, כנראה, צודקים. השאנז, שדרה מפוארת באורך שני קילומטרים, הוא מקום המפגש ההיסטורי של כל האומה הצרפתית. אם זה במצעד הניצחון של שארל דה-גול לאחר שחרור צרפת מידי הנאצים ב-44, ואם זה בחגיגות הזכייה של צרפת 'במונדיאל 98' (התכנסות האנשים הגדולה ביותר מאז המהפכה הצרפתית). תמיד חוגגים בשאנז אליזה. אחרי שנות שליטה של רשתות המבורגר, בתי קפה עם מחירים מפוצצים לתיירים, אולמות תצוגה למכוניות וקניונים סינתטיים, זוכה השדרה, לעדנה מחודשת, מעין רנסאנס.
אחד הפרוייקטים העיקריים של ז'אק שיראק כראש עיריית פריז היה לעשות מתיחת
פנים לשדרה. הוא בנה חניונים תת-קרקעיים וריצף בגרניט חלק
מהמדרכות. בשנים האחרונות הוקמו בשדרה חנויות ומלונות יוקרתיים כולל סניפים של המותגים: . LOUIS VUITTON, SEPHORA, FNAC במקביל צצו ברחובות המקיפים את שאנז אליזה מסעדות סטייליסטיות חדשות כגון: SPOON, FOOD&WINE,ו- MAN RAY. בלילות, יש תצפית יפהפייה מכיכר הקונקורד על השדרה, שם
אפשר לראות את ההמון חוגג בתורים למופע קברט נוצץ במועדון
ה: "LIDO", במועדוני לילה כמו ה- QWEEN, ובבתי הקולנוע
בשדרה. בנקודה הגבוהה ביותר בשדרה, מתחת לשער הניצחון
(אטואל), מצוי קבר החייל האלמוני של צרפת. בחג המולד ובאירועים לאומיים הופך המקום לסימפוניה של אורות וצבע. ב-1828 נבנו בשדרה מזרקות ומדרכות והיא הוארה בפנסי גז. אט אט הפכה למקום מועדף על בני המעמד הגבוה, ולאחר מכן על המוני התיירים שזורמים לבירת צרפת כל השנה. את הטיול בשאנז אליזה כדאי להתחיל בקונקורד, ולסיים בשער הניצחון.

פלאס דה לה קונקורד (PLACE DE LA CONCORDE)

הצביון האלגנטי של שאנז אליזה והפאר המלכותי השתמרו במלוא הדרם בקטע היפהפה המכיל את הגנים ובנייני הפאר שבין כיכר קונקורד לבין צומת הרון פואן. פלאס דה לה קונקורד, אחת הכיכרות היפות בעולם, נבנתה ע"י לואי ה- 15 בין השנים 1755 - 1775, ומעצבה היה ז'אק-אנז' גבריאל, אדריכל חצר בית המלכות. בכיכר מזדקר אובליסק ענק ממקדש לוקסור במצרים, שניתן במתנה לצרפת ב-1829 ע"י שליט מצרים מוחמד עלי. האובליסק הוצב בקונקורד ב-1833. הוא עשוי אבן גרניט ורדרדה והוא נבנה, לדעת המומחים, במאה ה-13 לפני הספירה. זה האתר העתיק ביותר בפריז. האובליסק מעוטר בכתב חרטומים ומתנשא לגובה 23 מטרים. במהפכה הצרפתית הוצבה בכיכר הגיליוטינה, זאת שערפה בשיטתיות את ראשיהם של לואי ה-16, מארי אנטואנט, דנטון, רובספייר ועמם כ-1,300 קורבנות נוספים. הכיכר הייתה גם המאחז האחרון של הגרמנים בפריז בעת מלחמת העולם השנייה. מסביב לכיכר ניצבים שמונה פסלי נשים המסמלים את עריה הגדולות של צרפת. מהמזרקה המרכזית (אחת מתוך שתיים), אפשר לראות את הפרספקטיבה המושלמת של גני טולרי דרך שער הניצחון הקטן (קארוסל). אם נפנה גבנו לשאנז-אליזה, נראה, מימין את מקום מושבה של האסיפה הלאומית הצרפתית, פאלה בורבון
(PALAIS BOURBON), ומשמאל-את כנסיית מדלן (MADELEINE), הנמצאת הרחק במעלה רחוב רויאל. מכיכר הקונקורד כדאי להמשיך אל תוך שאנז אליזה. תעברו בין שתי קבוצות פסלי סוסים הנקראים פסלי מרלי שהוזמנו עבור ארמונו של לואי ה - 14 בוורסאי. ממשיכים דרך עצי ערמונים ולאורך גנים נהדרים עד שמגיעים לכיכר קלימנסו. שמאלה מכאן מגיעים ל"ארמון הקטן"
(PETIT PALAIS), שנבנה לרגל היריד העולמי ב-1900. המקום משמש כמוזיאון ובו אוספי פסלים מתקופת יוון ורומי, ספרים מימי הביניים, וציורים של דלקרואה, אנגר, קורו, קורבה, ז'ריקו ואחרים.

שעות פעילות: פתוח בין השעות 10.00-17.30 סגור בימי ב'.

מול הארמון הקטן נראה את "הארמון הגדול" (GRAND PALAIS) הוא בעל חזית מרשימה, נתמכת בעמודים קלאסיים בהשראה יוונית. מדי פעם מתקיימות בו תערוכות חשובות בעיקר ציור ופיסול. שעות הפתיחה משתנות בהתאם לסוג התערוכות.
בהצטלבות הראשונה של שאנז-אליזה, מכיוון כיכר קונקורד,
נבחין בצומת יפהפה ושמו ROND POINT(הנקודה העגולה),
העטור בשש מזרקות. משמאל (כשפנינו לעבר שער הניצחון)
נמתחת השדרה האלגנטית מונטיין (MONTAIGNE) . בצומת הזו
נערכו בשנות השבעים של המאה שעברה נשפים סוערים. ממשיכים לעלות במעלה השדרה, נכנסים לאיזו פרפומריה, עוצרים לשתות כוס קפה, ואם רעבים, מומלץ לשבת במסעדת ל'אנטרקוט' (מול פיצה רומא-כולם מכירים), מקום המתמחה ברוטב סודי ונפלא לסטייק. התפריט אחיד והוא כולל סלט, סטייק + הרוטב +צ'יפס. המחירים סבירים ביותר. עד שמגיעים לשער הניצחון.

שער הניצחון

אחד המונומנטים שמסמלים יותר מכל את בירת צרפת. הוא בנוי בחלק הגבוה ביותר של שאנז-אליזה ומשקיף בגאווה על העיר. המבנה העתיק נמצא בלבה של כיכר רחבת ידיים פלאס דה ל'אטואל - שהיא חלל עגול, פתוח ומרוצף. מן הכיכר הסואנת נפרשים 12 רחובות-שדרות לכל העברים, כקרני כוכב (ETOILE). ב - 1970 הוסב שם הכיכר לשמו של שארל דה-גול, נשיאה לשעבר של צרפת. בנייתו של שער הניצחון, שגובהו 50 מטר ורוחבו 45 מטר, החלה ב-1806, בהוראת נפוליון בונפארט. הבניה הסתיימה ב-1836. המבנה נועד לשמש אנדרטה לכבוד צבא צרפת. אפשר לטפס
למרומי שער הניצחון כדי להשקיף על הסביבה. מומלץ בעיקר אם אתם עם ילדים, אבל גם אם לא. בשעה 18:30, נערך ליד שער הניצחון, מדי יום ביומו, טקס הדלקת משואת הזיכרון בקבר החייל האלמוני. הקבר עשוי לוחית נחושת פשוטה שבמרכזה בוערת אש תמיד. משער הניצחון נפתחת שדרת דה לה גראנד ארמה, המגיעה בקו ישר, משאנז אליזה עד לרובע "דפאנס". בדפאנס נבחין במבנה ענק חדש ה"גרנד ארש" (הקשת הגדולה), שהוא המשך הפרספקטיבה שתוכננה החל בשער הקארוסל בגני הטולרי, דרך שער הניצחון, וכלה בשער הדפאנס.

הרובע הלטיני

מטרו: CLUNY ,ST.MICHEL,CARDINAL-LEMOINE
LA SORBONNE, RER -LUXEMBOURG

הרובע הלאטיני הוא רובע הסטודנטים של פריז, מאז המאה
ה-12. הרובע גדול ורחב ידיים, בגדה השמאלית של הסיין,
המהווה ניגוד בוהמי וזרוק לגדה הימנית המפוארת והעשירה.
בטוח שתתאהבו. האווירה הלא מכופתרת, בתי הקפה הרוחשים,
קהל סטודנטים, השלווה הקסומה בגני לוקסמבורג, חנויות הספרים בשדרות סן-מישל וחנויות הבגדים הזרוקים המציעות את מרכולתן בנוסח הבזארים, במחירים סבירים. אפשר להתחיל מכיכר סן.מישל. בכיכר, מול המזרקה ושני פסלי האריות, נאספים בכל ערב צעירים רבים וגודשים את בתי הקפה שבסביבה. במדרחובים העממיים והססגוניים הסמוכים לשדרה זו - הושט, סן-אנדרה, דז אר, ארפ וסן-סוורן - יש המון מסעדות יווניות, טורקיות וטוניסאיות זולות ובעלות אווירה ים-תיכונית שמחה. חגיגה! כדאי לשבת כאן ולקלוט את האווירה. מקומות כאלה כיכבו בספרים ובסרטים, הם מיוחדים לפריז ולכן מושכים תיירים כה רבים. כמה צעדים מתחנת המטרו שוכן מועדון ג'אז, שהתפרסם בשנות ה-50 כשצולם בסרטים מאותה תקופה. אפשר לרקוד ולשמוע כאן ג'אז ניו אורלינס.

גני לוקסמבורג

אחד הגנים החלומיים של העיר. אסור להחמיץ את הכיסאות שפזורים סביב האגם. בקצה האגם נמצאת מזרקת מדיצ'י. זה הרגע להוציא מהשקית את הבאגט והגבינות שקניתם באין-סוף המעדניות באזור בולוואר סן מישל ולהתמכר לקסם. אם זה בשעות הצהרים, תמצאו שהגן כמעט תמיד מלא בצרפתים שתופסים שם את הפסקת הצהרים. עיתון על הראש, שאריות בגט ביד אחת, ובת הזוג ביד השנייה. החיים בוורוד.

מוזיאון קלוני MUSEE' DE L'HOTEL DE CLUNY

מכיכר סן מישל פונים לבולוואר סן מישל, בסן מישל פינת
סן ז'רמן פונים שמאלה לסן ז'רמן עד לרח' קלוני בבית מס' 6, נמצא המוזיאון לתרבות ימי הביניים.

הפנתיאון - PANTHEON

הפנתיאון הוא אתר הקבורה וההנצחה של גדולי צרפת. לחובבי ההיסטוריה הצרפתית המקום בגדר MUST. מי שלא דלוק על היסטוריה, יכול להסתפק במבט מבחוץ. כמה מגדולי האומה הצרפתית קבורים כאן: וולטר, רוסו, הוגו, אמיל זולא, ז'אן ז'ורס, ז'אן מולן.

פרטים נוספים:

מטרו: .LUXEMBURG
שעות פתיחה:
בקיץ: 17:30 -10:00
בחורף: 12:00-10:00 ו -17:00 - 14:00

רחוב מופטאר - MOUFFETAR

אחד הרחובות היפים בפריז. מכנסיית סן.אטיין דה-מון פנו
לרחוב דקארט, הססגוני ומלא במסעדות ומשם מגיעים לרחוב מופטאר. הרחוב הצבעוני גדוש במסעדות זולות וחנויות ובוטיקים קטנים. במרכז הרחוב כיכר קונטרסקארפ. ליד הכיכר, ברחוב קרדינאל למואן 74, נמצאת הדירה הראשונה של המינגוואי בפריז. בלילה הופך המקום למקום מפגש לאומני רחוב ושאר צעירים.

הסורבון - SORBONNE

מטרו: .ODEON, CLUNY-LA SORBONNE האוניברסיטה החשובה בצרפת מצויה בסמוך לפנתיאון ולכנסיית סן.אטיין די מון. מבולוואר סן מישל פונים לרחוב ויקטור קוזן, באגט וחצי קדימה ואתם בכיכר הסורבון, מימין מבנה האוניברסיטה. במאי 1968 היה הסורבון אחד ממוקדי המהומות הראשיים במרד הסטודנטים של דניאל כהן-בנדיט. עקב האירועים האלה נעשתה רפורמה במערכת האוניברסיטאות ועל פיה חולק הסורבון לארבע אוניברסיטאות. כיום המקום רגוע, סטודנטיאלי ושליו. ברחבת האקדמיה בתי קפה נעימים המרוחקים כצעד מגני לוקסמבורג, מבולוואר סן.מישל ומסן. ז'רמן. הכנסייה הצמודה, אגליז דה-לה סורבון, נבנתה בשנים 1642-1635. הכניסה מכיכר הסורבון, אך היא פתוחה לקהל רק בעת תערוכות במקום.

סן ז'רמן דה-פרה ST-GERMAIN DES PRES

מטרו: .ST.GERMAIN DES PRES
הרובע הוא אחד האלגנטיים ביותר בעיר. מהאזור הזה, על סמטאותיו הצרות, עליות הגג הצפופות ובתי הקפה שבו, צמחו המיתוסים הכי גדולים של האינטלקט הצרפתי. כאן רמבו היה שותה, וכמה דורות אחריו, סארטר, קאמי, וסימון דה-בובואר שרבטו את המאסטר פיס הראשון שלהם. מוסיקאים שתו יין מאותו בקבוק עם סופרים ומבקרי ספרות ואמנות. אבל מאז המקום השתנה. עדיין מסתובבים צעירים שמפנטזים שהם המינגוואי, והמשוררים הצעירים עדיין מעניקים מכאן את הראיונות שלהם לטלוויזיה, אבל האזור התייקר בשנים האחרונות. שום סופר לא יכול להרשות לעצמו לגור ברובע, אלא אם כן הוא אמריקאי עשיר. ככה זה. כשהאותנטיות נעלמת נשארים רק הזיכרונות. בשנים האחרונות השתלטו מעצבי צמרת על הרובע. לפעמים במקום חנויות ספרים. ארמני כבש בית מרקחת ישן, כריסטיאן דיור חמס חנות ספרים וקארטייה גזל חנות מוסיקה קלאסית. רבים מעדיפים להרוג את הזמן בישיבה בבתי קפה או בגיחות לחנויות.

כנסיית סן. ז'רמן

בדיוק בפתח היציאה מתחנת המטרו סן ז'רמן דה פרה אתם מוצאים עצמכם בצד השמאלי של הכנסייה. אפשר להיכנס ולהתרשם מהצניעות הכפרית שיסודותיה הונחו במאה החמישית. הכנסייה שימשה מנזר בנדיקטי עד שנהרסה במהפכה. סמוך לכנסייה נמצאים שני בתי הקפה שהם מסמלי הדור הקודם. אל תוותרו עליהם כמו שלא תוותרו על ביקור באייפל: "CAFE DEUX MAGOTS" (שני הבבונים) ו - "CAFE DE FLORE" (קפה הצמחייה). אלה הם מוסדות
פריסאיים ותיקים, שהוזכרו לא אחת בספרים ונראו בסרטים החל משנות ה-30. בקפה דה מגו הפינתי ובקפה הסמוך לו, קפה דה פלור, האלגנטי, ישבו בשנות החמישים ז'אן פול סארטר וידידתו הסופרת סימון דה בובואר, איב מונטאן וז'ולייט גרקו. בקפה דה מאגו, שנוסד ב-1885, מגישים קרואסונים נפלאים בבוקר. יקר יחסית אבל שווה. מרחבת כנסיית סן ז'רמן כדאי לפנות ימינה לרח' בונפארט ולאחר כמה מטרים לפנות שמאלה לרחוב אביי (L'ABBAYE), בפינה פסל של פיקאסו, וממנו שמאלה לרח' פירסטמברג ולכיכר קטנה ורומנטית, עטורה בעצי ערמונים עבותים ופנסים.

כיכר פירסטמברג PLACE DE FURSTEMBERG

בכיכר הזו צילמו את סצינת הסיום לסרט "עידן התמימות". בבניין מס' 6 בקומה השנייה, שוכן מוזיאון איז'ן דלקרואה. בבית הזה התגורר האמן עד ליום מותו ב-.1863 הביקור במוזיאון מומלץ בעיקר לחובבי ציור, אבל הביקור בכיכר הוא חוויה בלתי חוזרת, בעיקר בלילה. אם חוזרים לכיכר הכנסייה ויורדים ימינה בירידה, מגיעים לשוק פתוח ברחוב בוסי הנקרא שוק בוסי. השוק מקסים. מציע מכל טוב, מצדפות וסרטנים ועד גבינות, נקניקים ועוגות. אפשר גם לקנות כריכים או לעצור באחד הבראסרי ולאכול בין 12:00-14:00 את מנת היום (PLAT DU JOUR). למכורים לגבינות מומלץ להגיע עד לחנות ברתלמי
(BARTHE'LEMY) , ברחוב RUE DE GRENELLE מס' 51. זו חנות קטנה וצפופה, בעלת מבחר עצום ומעולה. אם תתקלו במקרה באלן דלון, תשמרו על טבעיות. המחירים לא מאוד יקרים. בחזרה לקפה דה מגו וקפה דה פלור, חוצים את הכביש, וממש מול שני בתי הקפה שוכנת מסעדת ליפ (LIPP), בבולוואר סן. ז'רמן 151. המסעדה הייתה מקום מפגש לכל המי ומי בפוליטיקה, בתיאטרון ובתקשורת. משמאל למסעדה רח' דראגון עמוס במסעדות במחיר סביר וכן בבוטיקים יקרים. נעים לטייל מול חלונות הראווה שלהם. רק לטייל. לחובבי הלחם והאוכל מהפרובאנס, מומלץ לגשת לרחוב שרש מידי (CHERCHE MIDI), שהוא המשכו של רח' דרגון, ובבניין מס' 4 שוכנת אחת מחנויות הלחם המפורסמת בעולםPOILANE.

מוזיאון הלובר

אין ברירה. אי אפשר להיות בפריז בלי לבקר במוזיאון. ואם
כבר מוזיאון (למי שעוד לא היה) אז הלובר. אין אפילו צל
של סיכוי לראות אפילו רבע מיצירות האמנות והממצאים הארכיאולוגיים במוזיאון. ניתן לראות את מה ש"חייבים"
לראות, ובלי ליפול מהרגליים, אם יודעים מה לחפש. נכנסים
לחצר הענקית של הלובר, הפירמידה הכי גדולה מזכוכית היא
הכניסה. יורדים למטה לקנות כרטיס. מאולם הכרטיסים יש כמה יציאות. אתם עולים במדרגות הנעות לאגף דנון (PAVILLON
DENON) , עולים פעם נוספת במדרגות הנעות, ומגיעים לאולם
המשקיף על הפירמידות-פונים ימינה. הולכים עד סוף המסדרון
עד המדרגות, מביטים למעלה ומולנו ניצב אחד הפסלים הידועים
של העולם הקלאסי: "הניצחון בעל הכנפיים". הדמות היא של האלה היוונית, ניקי, שעה שהיא מברכת על ניצחון ימי. עולים
חצי קומה, במדרגות מצד ימין, לא נכנסים לאולם הגדול ממול,
אלא פונים שמאלה. מיד אחרי הכניסה מימין, ציור ידוע של
פראנס האלס (FRANS HALS) , מי שהיה חלוץ האסכולה ההולנדית בציור של המאה ה-17, "הליצן עם הקאתרוס". לידו ציור נוסף של האלס, "הבוהמית". בהמשך הקיר אוצר: שורה של ציורי רמבראנדט ובתוכם דיוקן עצמי מ-1660 והציור המהולל "בת שבע במרחץ". אח"כ פונים ימינה, לתוך "הגלריה הגדולה". באולם השני הנפתח מימינה של "הגלריה הגדולה", בתוך תא מיוחד, מאחורי זכוכית מגן, מחייכת אשת המסתורין של הרנסאנס, ושל בכלל. האחת והיחידה, המונה ליזה. התמונה שליאונרדו דה-וינצ'י השלים ב-1503, היא יצירת האמנות המפורסמת ביותר עלי אדמות. חוזרים לגלריה הגדולה, פונים ימינה עד שמגיעים לגלריה מדיצ'י. כאן כל החלל מכוסה בתמונות ענק של פיטר ראול רובנס. אתה חוזר על עקבותיך אל "הגלריה הגדולה", פונה ביציאה הראשונה שמאלה אל חדר המדרגות. פונים ימינה ועוברים בשני אולמות שבהם מוצגים הרומנטיקנים הגדולים של הציור הצרפתי מהמאה ה-18 ו-:19 ז'ריקו, דלקרואה ודוד. עכשיו, בדרך החוצה, יורדים בכיוון החץ לעבר LOUVRE MEDIEVAL, עד שמגיעים לחומות ארמון הלובר מימי הביניים.

פרטים נוספים:

מטרו: PALAIS-ROYAL
הלובר פתוח: כל יום, חוץ מימי שלישי, מ-9:00 עד .18:00 בימי ד' עד 21:45.
הכניסה: עד גיל 18 בחינם, עד גיל 25 ומעל גיל 60 בחצי מחיר.

גני טולרי JARDIN DES TUILERIES

יוצאים מהפירמידה של הלובר היישר אל תוך הגנים. גני טולרי הם מהגנים המפורסמים ורחבי הידיים של פאריס ומשתרעים מארמון הלובר ועד לכיכר הקונקורד. הם תוכננו ב-1664. גיזום השיחים והעצים בגן נעשה בצורה סימטרית ותכנון הפרוייקט כולו נעשה בסגנון המכונה "סגנון הגן הצרפתי". המון פסלים, מרבדי פרחים, בקיץ יש גם לונה פארק. עצי הערמון והליבנה העבותים והיפהפיים, המצלים על ספסלים מפוסלים הפזורים בגן, משירים בסתיו את עלי השלכת היפים והמשוננים שלהם, שגוניהם זהב, אדון וחום. שירו הידוע של ז'אק פרוור, "עלי שלכת", ששר איב מונטאן, הוא שיר פרידה נוגה, הכורך את נשירת עלי השלכת הנאספים אל תוך היער, עם גלי הים המוחים את עקבות האוהבים, עם עצבות הימים שלא ישובו עוד ועם זיכרונות על תקופת ידידות אמיצה שהייתה ואיננה עוד. בדרכנו לגן, נעבור בכיכר קארוסל, ליד שער הניצחון הקטן בגן. שער קארוסל (ARC DE TRIOMPHE DU CARROUSEL), נבנה ב-1806 לרגל ניצחונו המוחץ של נפוליון בקרב אוסטרליץ. בסופי שבוע ובחגים גודשים
ילדים ומבוגרים כאחד את בריכות הנוי ומשיטים בהן סירות מפרש
קטנטנות.

פרטים נוספים:

מטרו: TUILERIES.

איל דה לה סיטה ('ILE DE LA CITE) ואיל סן לואי (ILE ST-LOUIS)

זה מסע אל העבר. על איל דה לה סיטה ואיל סן-לואי נבנו הבתים הראשונים של העיר. יותר מ-2,000 שנה עברו מאז. פה נמצאת גם קתדרלת נוטר דאם המרשימה שבנייתה החלה בתחילת המאה ה-12. ביציאה מתחנת המטרו "סיטה" כדאי להגיע לשוק הפרחים והציפורים של הרובע. משם חותכים לקתדרלת נוטר-דאם.
הקתדרלה, הנחשבת לפאר היצירה הארכיטקטונית הגותית, נבנתה במשך למעלה ממאתיים שנה. (מ-- 1163 עד 1345). ב: 1864-1841 שופצה הקתדרלה, שהוזנחה עד אז במשך שנים רבות, עקב לחץ דעת הקהל שהתעוררה לאחר פרסום ספרו של ויקטור הוגו, "הגיבן מנוטר-דאם". הקתדרלה עשירה בגילופי אבן, בתבליטים ובפסלים. בולטים ביופיים הויטראז'ים, עיטורי העץ ותמונות הקדושים.

פרטים נוספים:

מטרו: CITE.

הקונסיירז'רי

לאורך הסיין, מגיעים עד ל"פונט נף" (PONT NEUF) , הישן
שבגשרים הנמתחים על הסיין. חוצים את הגשר לתוך "איל דה לה סיטה", וניצבים מול גוש בניינים גדול הנקרא "ארמון הצדק".
(PALAIS DE JUSTICE) אחד מהמבנים הוא ה"קונסיירז'רי" ששימש כבית סוהר בימי המהפכה הצרפתית ובו בילו בני האצולה את שעותיהם האחרונות. גם מארי אנטואנט הייתה שם. כיום המקום משמש כמוזיאון.

פרטים נוספים:

הכתובת : CONCIERGERIE 1 QUAI DE L'HORLOGE, 1ER
שעות פעילות: בין השעות 17:00 - 10:00

כנסיית סן. שאפל

המבנה השני שמאחורי "ארמון הצדק" הוא כנסיית "סן שאפל",
יצירת מופת של הארכיטקטורה הגותית מהמאה ה-.13

פרטים נוספים:

כתובת: .SAINTE CHAPELLE, 4 BLVD DU PALAIS
שעות פעילות: באפריל-ספטמבר בין השעות: 18:30 - 9:30
בשאר החודשים בין 17:00 - 10:00

כיכר דופין - PLACE DAUPHINE

במרחק לא רב מהקונסיירז'רי שוכנת אחת הכיכרות היפות
והרומנטיות ביותר - כיכר דופין. הכיכר המשולשת חבוקה בין הבתים ומצויה במרחק מטרים ספורים בלבד משתי גדות הסן. זוהי כיכר שלווה, טובלת בעבותים ובירק. שניים מהצרפתים הגדולים של זמננו גרו כאן: סימון סניורה ואיב מונטאן.

איל סן לואי

איל סן לואי הוא אזור מגורים יוקרתי. רחובות צרים, חנויות
קטנות וארכיטקטורה עתיקה.
על מנת להגיע לאיל סן לואי רצוי לחזור לגשר סן לואי (PONT ST-LOUIS) הסמוך, חוצים אותו ומגיעים לאי. בעברו השני של הגשר, בדיוק ממול, נמצא ה"בראסרי" השכונתי, בית בירה ססגוני ושוקק חיים, שהוא גם מסעדה הקרויה סן-לואי. המשיכו את הטיול המענג לאורך רח' סן-לואי המקסים, החוצה את האי לכל אורכו. בבניין מס'31 ברחוב זה תמצאו את חנות הגלידה המפורסמת ביותר בפאריז-ברטיון .(BERTHILLON) אתם חייבים ללקק. ברחוב הזה, סן לואי אן-ליל התגוררו המשורר שארל
בודלר, הסופר ריינר מריה רילקה, המלחין ריכארד וגנר, הצייר
אונורה דומייה, איב מונטאן ואשתו סימון סיניורה (גרו גם כאן)והנשיא המנוח ז'ורז' פומפידו.

המארה

ה"מארה" הוא ללא ספק אחד הרובעים המעניינים. הוא שופץ וחודש והפך לאתר תיירות ובילוי. תוך כדי סיור באזור על גניו היפים ובתיו הישנים, אפשר לדעת איך נראתה פריז פעם, לפני מאות שנים. היום נחשב המקום ל"שיק". בין הסמטאות הצרות מסתתרים בוטיקים, גלריות, בתי קפה הכי אופנתיים שיש, חנויות צעצועים שהם גם בתי קפה ובלי סוף תופינים. חגיגה. הלילה מביא איתו את הצעירים הפריזאיים ה "אסלים" ואת התיירים. המקום הפך בשנים האחרונות למרכז של חיי הקהילה
ההומו-לסבית במרכז פריז. למעצבים הכי "איניים" יש כאן בוטיקים. שמות שאולי מדברים יותר לצעירים שבנינו: BLANC BLEU, PLEIN SUD ו-.ABOU DHABI ולחשוב שעד רק לפני ארבע מאות שנה היה המקום אזור ביצות.

כיצד להגיע:

מטרו: ST.PAUL.
נוח לרדת בתחנת המטרו סן-פול לכיוון כנסיית סן-פול, מצד ימין. ברח' סן-אנטואן 62 שוכן "הוטל דה סולי", (HOTEL DE SULLY) שהוא דוגמה קלאסית לווילות הרובע. לא להחמיץ הצצה לחצר הפנימית של המבנה, שמציג גם תערוכות מתחלפות. ממשיכים ברח' סן-אנטואן עד שמגיעים לרח' ביראג (BIRAGUE), שממנו מגיעים, דרך שלושה שערים, לכיכר דה-ווז'.

כיכר הווז' - PLACE DES VOGSES

הכיכר העתיקה ביותר של פריז שנשתמרה בשלמותה. כיכר יפה והרמונית זו, שנבנתה במאה ה-16, נמצאת בלב הרובע ממנו צמחה העיר. בתיה המקורים של כיכר ווז' מגינים על הולכי הרגל גם בגשם. חנויות אלגנטיות לענתיקות, גלריות לאמנות ומסעדות יפות מקיפות את הגן שבמרכז הכיכר. בכיכר גר אחד מענקי הספרות הצרפתית-ויקטור הוגו.ביתו כיום הוא מוזיאון.

פרטים נוספים:

כתובת: 6 PLACE DES VOSGES MUSEE VICTOR HUGO
מטרו: .ST.PAUL
שעות פעילות: מ-10:00 עד ,17:00 סגור בימי ב'.
מחירים: סטודנטים משלמים חצי מחיר ולמבוגרים מעל גיל 60 הכניסה חינם.

מוזיאון פיקאסו

בצאתך מהמוזיאון אתה חוזר לרח' ELZEVIR, שם תפנה ימינה ותגיע לכיכר THORIGNY, הפונה לרחוב באותו השם. ברחוב זה, ב"ארמון המלח" נמצא מוזיאון פיקאסו. האוסף עשיר ביותר כולל יצירות מתקופת הנערות של פיקאסו, התקופה הכחולה, התקופה הוורודה, דיוקנים עצמיים ועד לתקופה הקוביסטית.

פרטים נוספים:

מטרו: ST.PAUL
כתובת: 5 RUE THORIGNY ,HOTEL SALE MUSEE PICASSO
שעות פעילות: חוץ מיום ג', בין השעות: 9:15-17:15
ביום ד' עד 22:00.
מחירים: הכניסה עד גיל 18 חינם.

הגטו היהודי

רח' דה רוזייה,(RUE DES ROSIERS) לבו של ה"פלעצל", הוא רחוב צר וגדוש בחנויות קטנות המוכרות ספרי קודש, מצות, חלות לשבת, דגים מלוחים, פלאפל וכדומה. ברחוב זה אפשר גם למצוא מסעדות כשרות, שמטבחן מזרח אירופאי וצפון אפריקאי. בבית מס' 7 שבפינה, שוכנת מסעדתו המפורסמת של ג'ו גולדנברג, המעוז הקולינארי של המטבח היהודי, שהותקפה לפני כמה שנים בידי טרוריסטים ערבים. המסעדה, דרך אגב, אינה כשרה.

כיצד להגיע:

מטרו: ST.PAUL
ביציאה ממוזיאון פיקאסו נפנה ימינה לרח' פארק רויאל, ושוב ימינה לרח' פאיין (PAYENNE). נחצה את רח' פרנק בורג'ואה ונכנס לרחוב פאבה (PAVEE) שמימין. ברחוב הזה התגוררו בעבר משפחות יהודיות רבות שבאו ממזרח אירופהומחבל אלזאס-לוריין, החל באמצע המאה ה-19. בפנייה הראשונה ימינה נגיע לרח' דה רוזייה,(RUE DES ROSIERS) לבו של ה"פלעצל".

האופרה הישנה והגרנד בולוואר

אזור האופרה הוא דוגמה למהפך שעברה פריז בתקופת קיסרותו של נפוליון השלישי. נפוליון הביא לשינויים מופלגים בחזות החיצונית של העיר. הוא הגדיל את כיכרות העיר, הרחיב את שדרותיה וסלל רחובות רחבים רבים. לא רחוק מבניין האופרה מצוי מס' רב של בתי כל-בו ובהם "גאלרי לאפייט" המפורסם. באזור שבין בית האופרה, כנסיית מאדלן וכנסיית טריניטה מתנשאים בתי כל-בו, סניפי הבנקים הגדולים וחנויות אופנה. באבניו דה ל'אופרה (DE L'OPERA AVENUE), שדרה המתחילה מול חזית בית האופרה, יש חנויות פטורות ממכס, המציעות לבעלי דרכונים זרים הנחה של עד 40% במוצרי בשמים וקוסמטיקה.

פרטים נוספים:

מטרו: OPERA

האופרה - L'OPERA

יוצאים מתחנת המטרו 'אופרה' ישר אל מול בית האופרה הישן והמפואר, אחד הבניינים הכי מרהיבים בעיר. הבניין נחנך ב-1875 והוא משתרע על פני 11,000 מ"ר. הבימה יכולה להכיל עד 450 משתתפים ומשקל הנברשת המרכזית בבניין 6 טונות. באולם המרכזי 2,200 מקומות ישיבה. שיא הפאר באולם הוא תקרת הפרסקו באודיטוריום, מעשה ידי מארק שאגאל, משנת 1964. התקרה מתארת סצינות מחול מחיי העיירה היהודית. הבניין פתוח למבקרים בכל יום, בין השעות .11:00-16.30 באגף השמאלי של האופרה נמצא מוזיאון קטן, ואפשר לראות בו תפאורות מוקטנות של אופרות שונות שהוצגו בעבר. כיום מציגים בבניין רק בלטים, ואילו הצגות האופרה הגדולות עברו ל"אופרה בסטי" החדשה בכיכר הבסטיליה. מהאופרה כדאי לפנות ימינה ולהיכנס לכוס קפה וקרואסון בבית הקפה המפורסם ביותר באירופה: "קפה דה לה פא" (CAFE DE LA PAIX). בבית הקפה הזה ישבו מארסל פרוסט, אוסקר ויילד וגי ד'מופאסאן. אנריקו קארוזו, בגמר הופעה בבית האופרה שתה פה קפה. כאן גם אכל שארל דה-גול את ארוחת הערב הראשונה שלו, עם שחרורה של פריז מידי הנאצים. הזמינו קפה קטן (המחירים יקרים) שישמש לכם תרוץ לשבת ולצפות
בבלוואר. מהקפה אפשר לרדת לסיבוב בבית הכל-בו "גאלרי לאפייט". משם, בשדרות אוסמן, קצת אחרי לאפייט, חוצים את הכביש לעבר המדרכה שממול ומגיעים לגינת לואי ה-16, שבה נטמנו עצמותיו של המלך ושל מארי אנטואנט לאחר שהוצאו להורג. הגן הקטן נאה ואפשר לנוח בו. חיזרו בשדרות אוסמן בדרך שהגעתם בה. בקצה רחוב טורנשה תגיעו לכנסיית מאדלן. למי שעוד נותר לו כוח, אפשר לחזור לבית האופרה ולהתחיל להתקדם בצד השמאלי של שדרת CAPUCINE בכיוון מדלן MADELEINE). אחרי הבית מס' 43 פונים שמאלה שני רחובות: היכנסו לרחוב CAMBON מצד ימין עד שתגיעו לבית מס' 37, בו שוכן מלון "קאסטיל". על חזית הבית קבוע שלט, בו חרוט בעברית: בבית זה בשנת 1895 בנימין זאב הרצל מחולל התנועה הציונית העולמית כתב את ספרו "מדינת היהודים" חזה ובישר את תקומת מדינת ישראל. המשיכו עד לרחוב הבא, רח' FAUBOURG ST.HONORE בו פונים שמאלה עד לרחוב הראשון. שוב שמאלה, אל כיכר ואנדום (VENDOME PLACE) כיכר קלאסית זו, שבתיה לא שונו 300 שנה, היא שמורת טבע ארכיטקטונית מתקופת לואי ה-14. העמוד במרכז הכיכר מתנוסס לגובה של 44 מטרים. צא כלעומת שבאת לעבר רח' CASTIGLIONE, המוביל לרח' RIVOLI, אחד מרחובותיה האלגנטיים של פריז.

מונמרטר ופיגאל MONTMARTRE & PIGALLE

מטרו: , ABBESSES או , ANVERS או .PIGALLE
הרובע, המכונה בפי המקומיים ,LA BUTTE(הגבעה) הוא אחד
המפורסמים בעיר. המון נוסטלגיה. הרובע, השוכן על גבעה,
אילץ את המתכננים לסלול במקום רחובות מדורגים. הסיור
באזור כרוך בטיפוס על מדרגות רבות, במבוך של סמטאות
ציוריות, בעלות עמודי תאורה שחורים ופנסים לבנים, שבעבר
היו פנסי גאז. ב - 1889 נפתח ברובע מועדון הלילה מולן רוז',
שהעלה על בימתו ערבי קברט נועזים ומסעירים, עם שלל רקדניות
קנקן חטובות גוף. טולוז לוטרק צייר למועדון את הפלאקטים
המפורסמים שלו. כיום המולן רוז' הוא אחד הקברטים המסורתיים
של פריז, כמו הלידו, הקרייזי הורס שחביבים בעיקר על תיירים.
מומלץ להגיע בין ערביים, לפני השקיעה. צאו מתחנת המטרו
, ANVERS פנו ימינה לרח' , STEINKERQUE בקצהו פנו שמאלה
וקחו את הרכבל העולה למונמארטר. הרכבל מוביל לרגלי כנסייה
מתקתקה ומוארת, החולשת על צפונה של פריז, ה"סאקרא-קאר"
(SACRE-COEUR). מן הרחבה שלפני הכנסייה משתרע מראה ציורי
מהמם: פריז בשקיעה. אח"כ פוסעים, בין זוגות מאוהבים ותיירים
עליזים לעבר כיכר טרטר (PLACE DU TERTRE). זוהי כיכר מרובעת: במרכזה מסעדות סואנות, בבתים המקיפים אותה גלריות ועוד מסעדות.
וציירי פורטרטים שיידבקו אליכם. המסחור התיירותי השתלט על פינת חמד זו של פריז הבוהמית, אך היא עדיין פנינה שאסור לוותר עליה.
אפשר לרדת מההר ברגל, לכיוון פיגאל. הרחובות העקלקלים מובילים אל אורות ניאון נוצצים של מועדוני החשפנות ושל חנויות הסקס.
מאוחר בלילה אפשר לרדת לפיגאל ולהתבונן בנעשה שם-אבל זהירות
מכייסים למיניהם. אם חשקה נפשכם בארוחת ערב רומנטית, על הגבעה, בכיכר טרטר, החולשת על חצר וגן בסגנון תחילת המאה, גשו לבניין מס' 15.
בחצר תמצאו את המסעדה לה קרמייר (LA CREMAILLERE), המציעה
תפריטים מגוונים בסגנון ראשית המאה. המחירים בינוניים. במסעדות האחרות בכיכר אין חידוש וכדאי לשבת בהן אולי לשעה קלה, על כוסית משקה, כדי לנוח ולהתבונן.
פורום לה האל

פעם התנוסס כאן השוק הסיטונאי של פריז. אמיל זולה כינה את המקום "הקיבה של פריז". זה היה אחד ממוקדי הפולקלור הצבעוני של העיר. די לראות את הסרט 'אירמה לה דוס' עם שרלי מקליין וג'ק למון כדי להבין עד כמה שקק השוק חיים. אבל לא רק הסרטים, גם החיים התנקזו לכאן. פריזאים שורשיים היו סוגרים כאן את הלילה. חבורות היו מגיעות עם שחר לשבת על 'מרק בצל' שהיה המצאה פרטית של הסבלים ב 'לה האל'. עד היום אפשר להשיג מרק בצל נפלא במסעדת 'פייה דה קושון', שנמצאת ממש ליד. בשנות ה-60 עברה פריז כריתת קיבה והשוק הועבר מחוץ לעיר, ל-RANGIS שבדרך לנמל התעופה אורלי. במקומו
עומד עתה הפורום דה האל, מרכז קניות ובילוי מודרני. אם
אתם חמושים בילדים תוכלו למצוא פה את כל רשתות ההמבורגר
והסנדוויצ'ים. חוץ מזה יש במקום מאות חנויות, וכמה מוזיאונים ותאטרונים. במקביל לבניית ה"פורום", שופצו עשרות רחובות ברובע השוק הישן והפכו למדרחובים, גדושי מסעדות ובתי קפה. כמו כן הוקם באזור גן פורח ומסוגנן ושובצו בו מזרקות ופסלים. אפשר לשוטט שעות ארוכות באזור. בתוך הפורום שני מוזיאונים נחמדים ששווים ביקור. לפני שאתם מתנפלים על החנויות והמוזיאונים, אזהרה קטנה: הפורום דחוס מאוד כמעט בכל שעות היום והוא אהוב מאוד על הכייסים.

כיצד להגיע:

מטרו: CHATELET LES HALLES

מוזיאון ההולוגרפיה
MUSEE FRANCAIS DE L'HOLOGRAPHIE

נמצא בפתח מפלס ,1 ליד שער לסקו. אפשר לצפות בהדגמות
תוך שימוש בטכניקת קרני לייזר ליצירת הולוגרמות ותמונות
תלת מימדיות.

פרטים נוספים:

שעות פעילות: כל יום בין 19:00-10:30
המוזיאון פתוח ביום ראשון 19:00 -13:00

פארק האוקיאנוס
PARC OCEANIC COUSTEAU

נמצא גם כן במפלס ,1 בכיוון סט. אסטאש. כאן "תסיירו"
במעמקי האוקיאנוס בליווי קולותיהם המוקלטים של ז'אן איב קוסטו, חוקר הימים והאוקיאנוסים שנתן לנו את 'עולם הדממה' ושל אנשי צוותו. מסעות שירתקו אוהבי טבע וצלילה בים מוצגים כאן, בטכניקה מיוחדת, בסרטי ווידאו. לא צריך הרבה דמיון כדי שתרגישו שאתם עצמכם יורדים אל המצולות.

פרטים נוספים:

שעות פעילות: 18:00-12:00 סגור ביום שישי.

בגמר הביקור בפורום נצא דרך שער הלובר, נפנה ימינה, ברחוב
ברז'ה ,(BERGER) לאורך גן הפורום שיש בו מתקני משחקים
ופסלי חיות עשויות ברזל מרושת. בפינת רח' סובאל (SAUVAL)
נפנה שמאלה. נמשיך ללכת מעט עדלרח' סן-הונורה (ST-HONORE)
בפינה, במקום שבו היוםעומד בית מס' , 96 נולד, עפ"י ההשערה,
המחזאי מולייר(1622-1673) ,בנו של אחד מחדרני המלך לואי ה-14, ולימים 'השייקספיר' של צרפת. נגיע לרח' דה ז'ור (RUE DEJOUR), בקצה הרחוב נפנה ימינה לרחוב מונמרטר(ONTMARTRE), ושמאלה לרחוב טירביגו ,(TURBIGO) וממנו תגיעו לרחוב סן-דני (ST-DENIS), שהוא מדרחוב עתיק השורץ יצאניותוחנויות סקס. להוכיח לכם שאירמה לה דוס לא המציאה כלום. סן-דני הוא תזכורת דהויה לסחר בבשר שהלך לעולמו עם סגירת בתי הבושת בצרפת לאחר מלחמת העולם השניה. יש צרפתים שמבכים את ההחלטה הזאת עד היום. מרתה רישאר שיזמה את סגירת הבתים זכתה לכינוי 'האלמנה שסגרה'. ברחוב סן דניתוכלו לראות את 'הבנות' בכניסות לבניינים מרופטים ובפתחי חנויות סקס. אין ספק שבעידן 'נערות הליווי', התערער מעמדן של פרוצות הרחוב. רוב היום עסוקות הגברות ב'לחכות'. אי אפשר לדבר על תנועת לקוחות אלא על טפטוף. אבל סן-דני הוא רחוב תוסס גם מבחינות אחרות. הרבה חנויות קטנות ומשאיות שפורקות סחורה כל היום. בקצהו נמצא שער סן-דני המרשים, דמוי שער ניצחון, שנבנה במאה ה-12. המשיכו, אם לא התעייפתם, לכיוון מרכז פומפידו. לכו לאורך רח'BERGER, פנו שמאלה לרח' קנקמפואה
(QUINCAMPOIX). מכאן ימינה לרחוב ראמביטו (RAMBUTEAU) כדי להיכנס ישר לכיכר הענקית של מרכז ז'ורז' פומפידו. הכיכר עצמה היא מוזיאון מרשים, לפחות כמו זה שבפנים. מי לא מופיע כאן? אקרובטים, אוכלי אש, משוררי זעם, זמרי עם, ציירי רחוב, מקעקעים. הכל. למבוגרים שבינינו מומלץ לקחת אוויר להתיישב באחד מבתי הקפה (אני ממליץ על קפה BEAUBOURG על שלל הכורסאות שמוצבות בחזיתו) שמקיפים את הכיכר ופשוט להסתכל. הצעירים יותר יניחו בוודאי את התרמיל מתחת לראש וישתרעו על האבנים הקרות. הרבה פעמים מגיעות לכאן חבורות מצויידות בגיטרות. פותחים בקבוק יין ומנסרים את המיתרים עד שתש כוחם. חגיגה.

מרכז פומפידו CENTRE GEORGES POMPIDOU

נקרא ע"ש הנשיא המנוח ז'ורז' פומפידו.

היכונו למכת מודרניזם מדהימה. בנין עטוף קונסטרוקציית
ברזל שנראית כמו מרזבים. מישהו רצה לקרוא תיגר על האסטטיקה העתיקה של פריז והצליח. ויכוחים רבים התלהטו בפריז עד שאושר להקים את הבניין המכוער הזה. אבל הכיעור הוא סוד קסמו של מוזיאון פומפידו או איך שהצרפתים קוראים לו 'בובור' (BEAUBOURG). ההצלחה היתה מעל ומעבר לכל פנטזיה פרועה. פומפידו הוא המוזיאון המתוייר ביותר בעולם והפך לקורבן של הצלחתו. אגפים שלמים נסגרו כמעט לשנתיים לעבודות שיפוץ. המוזיאון נפתח מחדש ב-31 בדצמבר 1999, רגע לפני שפצח המילניום החדש. העבודות היו הכרחיות, בין השאר, עקב השחיקה שגזרו המבקרים על המוזיאון. ה'בובור' קולט 25,000 מבקרים ביום, פי 5 ממה שצפו. ב-20 השנים הראשונות שלו בקרו במרכז פומפידו 160 מיליון בני אדם. כאשר עולים במדרגות הנעות, הצמודות לחזית המערבית של המוזיאון, משתרעת פריז לנגד עיניך במלוא הדרה. זאת אחת התצפיות היפות שראיתי
מימי. ההוד מכה לאן שלא תפנה את המבט. כמעט את כל העיר אפשר
לראות מכאן. את מונטמרטר הגבוהה עם כנסיתה הלבנה 'סאקרה קאר' ועד לאינוואליד שבו קבור נפוליון בונפרטה. בקומה הראשונה של הבניין תערוכה משתנה של עיצוב תעשייתי, בקומה 2 ו-3 ספריה בת חצי מיליון עותקים. בקומה 3 ו-4 מוזיאון לאמנות מודרנית, הגדול מסוגו באירופה. כאן יש אוסף מרשים של ציורי דאלי, מגריט, ארנסט, רואו, קנדינסקי, מאטיס, בראק, פיקאסו, מירו, מודליאני, שאגאל, האקספרסיוניסטים הגרמנים קירכנר, נולדה ודיקס, ציורים של ג'קסון פולוק ושל אנדי וורהול. אם אתה ב"פומפידו", חובה לעלות לקומה העליונה במוזיאון, קומת הגג, לשבת ליד חלון ולשתות קפה ב"קפה בובור" (CAFE BEAUBOURG). אתה יושב כעת ביציע המרכזי של התאטרון ושמו פריז.

פרטים נוספים:

שעות פעילות: כל יום, להוציא יום ג', מ-12 בצהרים עד 10 בלילה.
מחירים: הכניסה לבניין חינם, אך משלמים עבור כל תערוכה לחוד.
כתובת: ,CENTRE POMPIDOU PLATEAU BEAUBOURG
מטרו: RAMBUTEAU

כיכר הבסטיליה - BASTILLE

כדאי להגיע לכאן גם ביום וגם בלילה. וגם ביום שאחרי וגם בלילה שאחרי. אני גרתי כאן 5 שנים ואהבתי כל רגע. זה לא
רק האתר ההיסטורי שעליו עמדה הבסטיליה והאופרה החדשה שהקים פרנסואה מיטראן. אלה לא רק הגלריות הצפופות והמסעדות המעטירות. זה האוויר הקסום והלילות הפרועים.החיוניות, המוסיקה. ההרגשה שאתה בלב המקום שבו קורים הדברים. כמעט כל הפגנה מתחילה או נגמרת בבסטיליה. אני זוכר את עצרת האבל על מות מיטראן. כיכר שחורה מאדם דממה בגשם וברברה הנדריקס שרה את 'עונת הדובדבנים'. אבל היו ליל ותשמחים יותר. בלילה שבו זכתה צרפת במונדיאל טיפסו אשכולות אדם על הפסל שניצב במרכז הכיכר. הגרונות הניחרים בקשו בירה ועוד בירה. ממבצר הבסטיליה בעל חומות האבן האימתניות והצריחים המשוננים נותרה כיום כיכר ענקית ומרוצפת ושמה "פלאס דה לה באסטי",
(PLACE DE LA BASTILLE) כיכר הבסטיליה. המבצר נבנה בין 1370-1382 והפך לבית כלא ממלכתי מצמרר. ב-14 ביולי 1789 הסתער המון מטורף מכעס על בניין בית הכלא. ההמונים חשבו שכלואים בתוכו מאות אזרחים, אך התחוור להם שהיו בו רק שבעה פושעים פליליים. בלית ברירה הפכו המתקוממים את האסירים לגיבורים מקומיים, ואילו ההסתערות על הבסטיליה הפכה לאחד מסמליה העממיים של המהפכה. לך תתווכח עם המיתוס. הכיכר עצמה ענקית ומתפצלת לכמה רחובות. במרכז הכיכר ניצב "עמוד יולי", ועליו פסל החירות. העמוד, המתנשא לגובה של 52 מטרים,הוקם לזכר הרוגי מאורעות הדמים בפריז בהתקוממויות, 1830 כששארל העשירי נשלח הביתה ובמקומו הומלך לואי פיליפ ל"מלך-אזרח". עד לפני די מעט שנים לא נחשבה הבסטיליה לאזור מי יודע מה.
אבל בניית האופרה הזניקה את הבסטיליה לשמיים. המבנה נחנך ב- 1989 והוא ממש לא נראה כמו אחיו העתיק בכיכר האופרה. זה בנין מודרני, אבל עמיד פחות. מכמה אגפים שלו ניתקים לוחות השיש והעירייה נאלצה לפרוש עליהם רשתות ברזל כדי שלא יתמוטטו על עוברים ושבים. הכרטיסים כאן זולים מכרטיסים לאופרה הישנה. ואם לא השגתם כרטיסים אל נא תתעצבו על לבכם.
בתי הקפה בכיכר מחכים רק לכם. הרשו לציין אחד במיוחד. קוראים לו"CAFE DE PHARES" והוא המציא 'טרנד' חדש - 'קפה פילוסופים'. בכל יום ראשון מ-11 בבוקר באים לכאן פריזאים לדיון פילוסופי בהשתתפות מנחה. גם זה סוג מסויים של תראפיה. מי אמר שצריך לשלם מאות פרנקים לפסיכולוגים? אפשר לשבת על כוס קפה או יין לדבר על קאנט ועל החיים ולצאת חזרה הביתה מאושרים כמו תינוקות. ה'סאשן' נמשך עד ,13.00 השעה שבה 'הפילוסופים של יום ראשון' פורשים כמובן לארוחת הצהרים.

כיצד להגיע:

מטרו: .BASTILLE

חיי הלילה בבסטיליה

רח' דה לאפ (RUE DE LAPPE)
כדי להגיע לרח' לאפ, שהוא רחוב סולידי ביום, אך תוסס ומלא חיים בלילה, נצא מכיכר הבסטיליה לרחוב דה לה רוקט ROQUETTE)
ונפנה בפנייה הראשונה ימינה. במאה הקודמת שימש הרחוב מקום
ריכוז לקצבים, לפרוצות, ולכל מיני הולכי בטל, נעולים בנעלי ץ, שהיו מפזזים בריקודי ז'אווה ורוקדים כאן במשך כל הלילה. התקרה של המסעדות היותר משובחות ברחוב, 'לה גאלוש ד'אוריאק' מכוסה בנעלי מסורתיים. הרחוב הפך לשיא האופנה לבילוי לילי ובערבים חמימים, בעיקר בסופי שבוע, צפוף כאן ביותר, גם על המדרכות. נפתחו מסעדות רבות, בתי קפה ועשרות גלריות קטנות. בדומה לסוהו בניו יורק, גם כאן לא צריך לחפש הרבה ואפשר לטייל ולבלות שעות בהליכה מגלריה אחת לשנייה. ברחוב לאפ מס' 9 נמצא המועדון המיתולוגי, והפופולארי עד היום הבאלאג'ו (LA BALAJO), שהיה בעבר קברט עממי. מקום בידור זה נפתח לקהל במאה הקודמת ובשעתו הרבו המבקרים
לרקוד בו "ואלס מיזט" לצלילי אקורדיון. בקצה רחוב לאפ נגיע לרח' שארון (CHARONNE), שם יש בתי קפה וביסטרואים אופנתיים כמו ה: LA FONTAINEL, ובית הקפה השכונתי המקסים PAUSE CAFE, בו צולמו (ראה הפרק על פריז לילדים) סצינות מתוך סרט "כל אחד מחפש את החתול שלו", שצולם כולו בבסטיליה. בלאפ פינת שארון נמצאת גם המסעדה. (CHEZ PAUL 0147003457) הרשו לי כמה מילים נרגשות על 'שה פול'. לטעמי זאת אחת המסעדות הטובות של פריז. למקום יש עיצוב מיושן, כולל וילונות תחרה ומראות קלופות. בערב, אם לא תזמינו מקום אתם צפויים להתייבשות ממושכת על הבר שזה לגמרי לא נורא. השיחה מבעבעת והיין נפלא. אני אוהב הכל ב 'שה פול' את מיח העצם במנה הראשונה, את האסקרגו ואת הסטייק ברוטב פלפל ואת הלחם הגס עם הקמח מעליו. חברים שהיו איתי לא התאוששו. ואם אתם זוכים לשולחן למעלה ליד החלון זכיתם באושר המושלם. כן, למעלה ליד החלון - זה היה פעם השולחן שלי.

צ'יינה טאון - CHINATOWN

דרומית לרח' דה טולביאק .(DE TOLBIAC) נמצא אזור הצ'יינה טאון של פאריז. הוא לא מרתק כמו זה שבניו-יורק ולא נעים כמו זה שבלונדון, אבל הוא נחמד. הרחוב הוא אוסף של מסעדות קיטש אסיאתיות, בארים של אטריות וייטנאמיות, וחנויות בגדים וממתקים סיניים. יש גם סופר מרקט סיני ענק הנקרא TANG ,FRURES בשדרות IVRY. מה שיותר מסובך לאיתור זה מקדש הבודהה המוסתר בחניון תת קרקעי, תחת הבניין הגבוה ביותר
(CULTE DE BOUDDHA, AV D'IVRY AUTEL DE LA) מומלץ להגיע לכאן בראש השנה הסינית לראות את ריקודי הדרקון והאריה המסורתיים.

רובע הדפאנס - LA DEFENSE

רובע העסקים והמגורים החדש של פריז, לה דפאנס, הוקם במערב העיר בשנות ה-60. לה דפאנס הוא הניו-יורק של פריז. הוא נועד לבטא את התפיסות הארכיטקטוניות החדשניות ביותר ואת צעדה הראשון של בירת צרפת אל המאה ה-21. הרובע בנוי כולו בסגנון מודרני "אמריקאי" ומהווה ניגוד חריף לסגנון האירופאי הקלאסי של פריז. דפאנס פירושו הגנה ומקור השם הוא האנדרטה שהוקמה כדי להנציח את הגנת פריז ב-1871 במלחמה נגד פרוסיה. הצרפתים לא כל כך אוהבים להיזכר במלחמה ההיא. ביסמרק הנחית על צרפת תבוסה ניצחת ולקח בשבי את הקיסר
נפוליון ה-3. אבל האנדרטה המדוברת ניצבת כעת ליד מזרקת
האש והמים שהקים הפסל הישראלי יעקב אגם. כשמתבוננים במבנים יוצאי הדופן של הרובע יש ונדמה כי הארכיטקטים התחרו זה בזה על הדמיון היצירתי הפרוע ביותר. תושבי פריז אף הם אינם מתייחסים לרובע באדישות: מקצתם רואים בו רובע מרתק ביופיו ומקצתם סולדים מפניו ורואים בו פצע פעור בלב בירתם האהובה.
אם טרם ביקרתם בפריז עד היום ואתם עתידים להגיע אליה
בפעם הראשונה, מוטב שלא תכניסו את רובע ה"דפאנס" למקום נכבד בסדר העדיפויות שלכם. כדאי יותר לייחד את הזמן לביקור בשכיות החמדה הידועות והמפורסמות של פריז. הוותיקים שבכם יוכלו לייחד לרובע כמה שעות (כולל נסיעה). בבואכם ל"לה דפאנס" ימשכו את עיניכם תחילה ארבעים ושבע גורדי שחקים בעלי צורות מיוחדות וצבעים שונים: ביניהם שחורים ולבנים, כחולים וירוקים. רוב הבניינים הגבוהים משמשים למשרדים והנמוכים יותר-למגורים, ובהם חיים גם ישראלים רבים. בשל ריחוקו ממרכז העיר, דמי השכירות ברובע הם סבירים וממשלת ישראל שיכנה בו רבים מנציגיה. שער "לה דפאנס"-לה גראנד ארש (LA GRANDE ARCHE) הוא הבניין המרשים האחרון שנחנך ברובע, ב-1990, והוא אחד האתרים הארכיטקטוניים המדוברים ביותר. הוא נראה כשער ענק דמוי האות חי"ת, שאורך כל אחת מצלעותיו מאה ושש מטרים. הבניין פרי תכנונו של האדריכל הדני אוטו-פון-ספרקלסן, הוקם בהשקעה ענקית של 3.4 מיליארדים פראנק, מצופה כולו בשיש קאררה לבן ובזכוכית, ונבנה בקו דמיוני מתמשך משער הניצחון הקטן (שער קארוסל), בגני הטולרי דרך שער הניצחון באטואל. ברחבת הכניסה לגראנד ארש יש נקודה מדויקת ובה תוכלו, ביום בהיר, לראות בדיוק את ה"קו" העובר דרך האמצע המדויק של שער הניצחון, האובליסק של קונקורד ושער הקארוסל שבכניסה ללובר. לרגלי גורדי השחקים והמגדלים נבנו מרכזים מסחריים גדולים,
מרכזי בידור וספורט.

פרטים נוספים:

מטרו: LA DEFENSE
שעות הביקור: 9.00-18.00

טיולי יום מחוץ לעיר


יורו-דיסני - EURO DISNEY

אקשן, הרפתקאות, צחוק והרבה קסם. ביורו-דיסני לבכם יכפיל את קצב פעימותיו. פארק החלומות נחנך באפריל 1992 והוא שוכן 32 ק"מ מפריז. אפשר להגיע במכונית. יוצאים דרך שער ברסי
(BERCY) לכביש הטבעת ה 'פריפריק' וממשיכים בכביש A4. בפארק מגרשי חניה ענקיים. מומלץ להגיע ברכבת הפרברים RER בכיוון מארן לה-וואלה. הנסיעה אורכת כחצי שעה ומגיעים ללב הפארק. אפשר להגיע גם באוטובוסים מהירים מנמלי התעופה שארל דה גול ואורלי. ליורו-דיסני צריך להקדיש לפחות יום ואולי גם יותר. תלוי בכמה ילדים אתם מטופלים. באתר 7 בתי מלון עם 5,200 חדרים. אפשר להתארח גם בחוות דיווי קרוקט שמצוידת ב-500 בונגלוס. המחירים לא זולים. כמו כל מונומט שמדיף ניחוחות אמריקנים גם הקמתו של יורו-דיסני לוותה בוויכוח גדול. השמרנים טענו שהפארק ימסד את האמריקניזציה של צרפת והתנגדו בתוקף להקמתו. היורו-דיסני מורכב מחמש 'ארצות' (נושאים) המגוללות באומר ושיר, בהמחזה את תמצית החוויה אמריקנית. 'ארץ ההרפתקאות', 'ארץ המערב הפרוע', 'ארץ הדמיון והאגדות', ארץ התגליות ו'רחוב ראשי בארה"ב'. החוויה האמריקנית מתבטאת גם בדוכני ה 'הוט דוג' (נקניקיות בלחמניות) שבמקום וגם בהררי הפופקורן שמוגש רק מתוק, כיאה לחיים המתוקים בפארק השעשועים הזה. נא לא לטעות: לא רק ילדים. גם מבוגרים יכולים לצאת כאן מדעתם. אני הייתי שם 5 פעמים. למרות התורים והצפיפות תמיד שמחתי לחזור לשם.
בשנים הראשונות מחירי הכניסה היו אכן יקרים, המבקרים הצביעו
ברגליים ויורו דיסני צבר הפסדים. כיום התמתנו המחירים והמבקרים שוטפים את המקום. לא כל השנה משלמים אותו הדבר. תלוי מתי באים. אפשר גם להצטייד במנוי לכל השנה. המחיר למבוגר יהיה כ-700 פרנק ולילד כ-550 פרנק. כוחו של המנוי הזה לא יפה לכל השנה. יש מועדים מסוימים,שאותם ניתן לברר בקופות, שאי אפשר להשתמש במנוי הזה.
מחירי המלונות מגוונים. בדיסני לנד הוטל (4 כוכבים) תעלה חבילה, כולל כניסה כ-1,250 פרנק לאיש על בסיס של שני מבוגרים בחדר. ב- SEQUOIA LODGE (שלושה כוכבים) הכפרי יהיה המחיר כ-850 פרנק, כולל כניסה, למבוגר על בסיס של שני מבוגרים בחדר. בונגלו בחוות דייוי קרוקט יעלה כ-600 פרנק למבוגר. כפר הנופש הזה ממוקם ביער במרחק של 15 דקות נסיעה מיורו-דיסני.

פרטים נוספים:

טלפון: 0033160306069

ארמונות וורסאי

וורסאי (VERSAILLES) נמצאת כ-20 ק"מ ממערב לפריז. היא MUST תרבותי ואומנותי כי היא ארמונות מוזיאונים, גנים, ומסלולי טיולים ברגל. הכל יש פה. כאן ישבו חלק ממלכי צרפת, למייסד קראו לואי ה- ,14 'מלך השמש'. לואי ה-14 לא אהב את פריז וכשעלה על כס המלוכה, ב-1661, חיפש מקום מגורים אחר לא רחוק מהבירה. לואי ה-14 פיקח אישית על חלק מעבודות הבניה. 22.000 פועלים עמלו על הקמת ורסאי. יותר מ-200 מהם נהרגו בתאונות עבודה. 49 שנים ארכה העבודה והיא הושלמה ב-1710, כשלואי ה-14 היה בן 72. חמש שנים אחר כך מת לואי ה-14 בארמון. תור הזהב של ורסאי היה בימי המלוכה. בשנים 1682 עד למהפכה ב-1789 הייתה ורסאי מרכז הממשל. לואי ה-14 ניהל ממנה את ענייני המדינה, עוד לפני שהושלמה הבניה. במקום דירות מלכותיות עתיקות, וגם מוזיאונים עשירים לציור ופיסול
שנותנים ביטוי לתולדות צרפת. כמו כן אפשר לבקר במרכז של
מוסיקת הבארוק. הגנים, הברכות, המזרקות הם מלאכת מחשבת
פרי עיצובו של הארכיטקט הגאוני לה נוטרה שתכנן גם את גני טולרי. גני ורסאי הם דוגמא מרהיבה לאדריכלות הגנים של המאה ה-17. הם משתרעים על שטח ענק. את הגנים מאפיינת חלוקה
גיאומטרית מדויקת שלא ניתן למצוא בטבע והם באים לבטא את
ניצחון האדם על הטבע. בגנים מפוזרים מאות פסלים, בעיקר של
אלי יוון. בלי סוף מזרקות כשהבולטות ביניהן הן מזרקות אפולו, נפטון והדרקון. בכמה ימי שבת בשנה נערכות בוורסאי חגיגות לילה מרהיבות שמתארות במוסיקה ובתלבושות את הימים העליזים של ורסאי. לארמון נכנסים דרך הכניסה המלכותית מימין ל 'חצר המלכותית'. אפשר להציץ אל הקאפלה היפה שנאסר על מבקרים לבוא בשעריה. משמאלה 'אולם הרקולס'. אחרי זה יבואו 'אולם השפע', 'אולם דיאן', 'אולם מרס', 'אולם מרקור' ו 'אולם המלחמה'. בשום פנים ואופן אין להחמיץ את 'אולם המראות' ( DES GLACES GALERIE), יצירת מופת של האומן לה ברן. אורכו של האולם 75 מטר ורוחבו 10 מטרו הוא נועד לתפוס את קרני השמש השוקעת. על הקיר, מול החלונות הפונים אל הגנים נתלו משטחים שכל אחד מורכב מפסיפס של מראות, 578 בסך כל. בעת השקיעה פוגעות קרני השמש במראות ונראה כאילו האולם כולו עולה באש. האולם הזה היה עד להרבה דרמות היסטוריות. לואי ה-14 היה מקבל כאן את השליחים החשובים ביותר וב-1919 נחתם כאן 'חוזה ורסאי' ששם קץ למלחמת העולם הראשונה.
בביקורכם נא לא לשכוח את ארמונות הטריאנוןהגדול (שבנה לואי ה-14) והטריאנון הקטן (שבנה לואי ה-15).

פרטים נוספים:

הטריאנון הגדול והקטן: פתוחים בכל יום חוץ מ-בימי
שני, בחגים מסוימים או כאשר מתקיימים בהם אירועים
רשמיים. ארמונות וורסאי פתוחים: מ-9 בבוקרעד 18.30 בערב
(מ-2 במאי עד 30 בספטמבר), ומ-9 בבוקר עד 17.30
(מ-1 באוקטובר עד 30 באפריל) לנוער עד גיל 18 הכניסה חינם.
דמי כניסה:
מ-18 עד 25:כ-35 פרנק (כ-$5)
לבני 26 ומעלה: כ-45 פרנק (כ-$6)
כרטיסים מוזלים: כ-35 פרנק (כ-$5)
החל מ-15.30
טל' 01-4266-2474

אפשר לבקר בוורסאי חצי יום, יום שלם ויש שלוקחים לעצמם
יומיים כדי להכיר היטב את המקום. אין סוף לגנים של וורסאי, ארמונותיה ואגמיה פזורים על פני שטח עצום. ליד הארמון הראשי אפשר לקנות כרטיס לקרוניות שעושות את הסיבוב בגנים. אפשר בדרך לרדת לבקר באחד האתרים, לחזור לתחנה ולעלות על קרונית הבאה. הקרוניות יוצאות לדרך מהאגף הצפוני של הארמון. 'הרכבות הקטנות' פועלות בכל יום חוץ מ-בימים סוערים
במיוחד. וורסאי רחוקה, כאמור 20 ק"מ מפריז אם אתם רוצים להגיע בנחת.

אפשר להצטרף לטיול בן יום עם אחת מחברות הסיורים :

שם החברה: CITYRAMA טלפון 0142603014
שם החברה: PARIS VISION טלפון: 0142603125

*הטיול מתחיל ב-09.30 בבוקר ומסתיים אחר הצהרים.

אם אתם בוחרים להגיע בכוחות עצמכם, הרי הדרך הפשוטה ביותר להגיע לשם היא בקו C של הרכבת התחתית .RER אפשר לעלות בתחנת הרכבת מונפרנס, סן לאזר, או אינווליד עד לוורסאי ומשם באוטובוס עד לארמון. יש רכבת כל 15 דקות ומשך הנסיעה כ-20 דקות. ברכב פרטי מומלץ לנסוע מפורט סן קלו
(PORTE ST.CLOUD) דרך כביש N10.

שארטר, ברביזון, ארמון ויער פונטנבלו, וו לה ויקונט

שארטר:
שוכנת כ-90 ק"מ מדרום לפריז. כדי להגיע אליה יוצאים מדרום לפריז בכביש A10 ממשיכים בו גם כשהוא מתחלף ל-A11 שילוט (CHARTERS). מפריז ניתן להגיע לשארטר גם ברכבת מתחנת מונפרנאס (פעם בשעה). בהגיענו לעיר נוסעים עם השילוט לכיוון הקתדרלה. 'לשכת התיירות' ממוקמת בחזית שלה כדי לספק לכם מידע חיוני. הקתדרלה היא אתר עליה לרגל לא רק לקתולים אדוקים אלא גם לשוחרי ארכיטקטורה. הוויטראז'ים בקתדרלה הם היפים ביותר שראיתי אי פעם. 4,000 דמויות מפוסלות בתוך הכנסייה ו-5,000 בתוך הוויטראז'ים שלה. הצבע השולט בזכוכית הוויטראז'ים הוא כחול עמוק והפך למושג באומנות 'הכחול של שארטר'. איש, עד היום, לא הצליח לשחזר את הכחול הזה בציור או ב-וויטראז'. במרכז הקתדרלה, משני הצדדים שני וויטראז'ים עגולים דמויי שושנה. וויטראז' השושנה, משמאל, מתאר את מריה ואת בנה התינוק ישו. בחלונות אחרים מתוארים הנביאים: ירמיהו, ישעיהו, יחזקאל ודניאל. לאחר שיוצאים מהכניסה אפשר לרדת לכיוון הנהר אר (EURE), לעמוד על הגדה שלו, הקשיב לציוץ הציפורים, ולהשקיף על הרובע העתיק מהמאה ה-16.
מי שרוצים להמשיך לברביזון יחזרו בכביש A11 ויפנו לפי השילוט דרומה ל-N191 עד לברביזון. ברביזון הייתה במאה ה-19 כפר של אומנים וסופרים. כיום יש בה רחוב אחד גראנד(GRANDE) ומשני צדדיו מסעדות וגלריות קטנות. חלקן עוד מימי 'אקולדה ברביזון'. אסכולת ברביזון. חברי האסכולה הזאת ציירו את הנופים,תארו את חיי האיכרים עוד לפני האימפרסיוניסטים.
הבולטים שבציירי ברביזון היו אנרי רוסו, ז'אן פרנסואה מייה וז'יל דפרה. בעקבותיהם באו האימפרסיוניסטים והפוסט-אימפרסיוניסטים:
מונה, קאמי, פיסארו, רנואר וואן גוך. ברביזון נחשבת כיום ליעד תיירותי מועדף. כדאי להיכנס לפונדק האב גאן (AUBERGE DU PERE GANNE) ששימש פונדק לציירים וסופרים חשובים.
חוץ מהסיור בחדרים הקטנים בעלי התקרות הנמוכות, אפשר לצפות
בסרט על הימים ההם. הסרט מוקרן כל כמה דקות, לא משנה מספר
המבקרים. במוזיאון שליד הפונדק, 'מיזה דה ל'אקול דה ברביזון' אפשר לראות את ציורי קבוצת ה 'אקול דה ברביזון'.

פונטנבלו (היער):
הולכים עד קצה רחוב גראנד של ברביזון ונופלים לתוך יער פונטנבלו. שטחו כ-10,000 דונם ובו עצים ענקיים: אלונים ואזדרכת. אפשר לטייל בשבילים המסומנים ולטפס על הסלעים החלקלקים והשטוחים שזרועים בו. נמשיך בכביש N7 שחוצה את היער ונגיע לארמון פונטנבלו.

פונטנבלו (הארמון):
אחד מארמונות הקיץ של מלכי צרפת.
שליטי צרפת מהמאה ה-12 ועד נפוליון ה-.3 ארמון יפהפה.
בחזית בולטת מערכת מדרגות בצורת פרסה. בעמדו על מדרגות
הפרסה נפרד נפוליון מאחרוני חייליו הנאמנים לפני שגורש למקום גלותו הראשון באי אלבה ב-.1814 מאז נקרא המקום 'חצר הפרידה' (COUR DE ADIEUX). האכסדרה שמימין למדרגותמובילה
אל 'חצר המזרקה' ( COUR DE LA FONTAINE) אל מבוא פרנסואה ה- 1(שהפך את המעון לארמון מפואר)ומאחוריו על 'גינת דיאן', שהייתה אהובתו של אנרי ה-2. סמוך לגינה, דירתו הפרטית של נפוליון. לא כל אגפי הארמון פתוחים לביקור. האולמות העיקריים שפתוחים לביקור הם 'הדירות הגדולות': מבוא פרנסואה ה- 1 (GALERIE DE FRANCOIS 1) בעל יופי מדהים,
אולם הנשפים (SALLE DE BALL) נתמך בעמודים ענקיים ומקושט בציורים מרהיבים והדירות המלכותיות (APPARTEMENTS ROYAUX) והקאפלה. חוץ מהארמון יש גם מוזיאון המוקדש לנפוליאון ולמשפחתו. לארמון ולמוזיאון אפשר להיכנס בכרטיס אחד.

פרטים נוספים:

שעות פעילות: כל יום מ-9 עד 12.30 ומ-14.00 עד .17.00
האתרים פתוחים בימי ג' סגורים הארמון והמוזיאון.

ארמון וו לה ויקונט (VAUX LE VICOMTE):
כ-50 ק"מ מדרום לפריז, 20 ק"מ מפונטנבלו. מבנה רב הוד מהמאה
ה-17 ששימש השראה לארמון וורסאי. מפונטנבלועולים על כביש
N6 עד מלן (MELUN) וממנה על כבישN36 לכיוון צפון מזרח.
ניקולה פוקה, שר האוצר של לואיה-,14 גייס את מיטב אומני
התקופה לבניית הארמון הפרטישלו. בהם גם אדריכל הגנים לה
נוטרה. אבל לפוקה לא היה זמן ליהנות מהארמון. לנשף שערך
עם חנוכת הארמון, הזמיןגם את לואי ה-14. המלך ראה את הפאר מנקר העיניים וחמתובערה בו להשחית. הוא האשים את פוקה כי השתמש בכספי המדינה כדי לבנות את ארמונו, השליך אותו לכלא והחרים את ארמון וו לה ויקונט. האומנים שבנו אותו עברו לשרות המלך ותכננו את ארמון וורסאי וגניו.
במרכז הארמון בולטת כיפת אבנים שחורות. בסלון הגדול 16
פסלי נשים המושיטות ידיים כדי לתמוך בתקרה. חדר השינה
מעוטר בסגנון לואי ה-14 ומזכיר את וורסאי. בקומת הקרקע
נמצא הדובדבן שבקצפת: הדמויות ממשלי לה פונטיין בגודל
טבעי. לה פונטיין היה אחד מבני חסותו של פוקה.

סן דני, שאנטיאי, קומפיאן

סן דני (ST. DENIS):
הייתה אתר עליה לרגל של הנוצרים
וכיום ניתן לראות בה את הקתדרלה היפה ואת ה'סטאד דה
פראנס' האצטדיון המרהיב שבו הוכתרה צרפת ב-1998
לאלופת העולם בכדורגל. סן דני היא עיר לווין 'אדומה' של
פריז. כבר כמה שנים שמכהן בה ראש עירייה קומוניסטי.
המקום מאוכלס באנשי הצווארון הכחול ומהגרים, בעיקר
מצפון אפריקה. לפני כשנה נחנך קו מטרו שמגיע עד סן דני.
יש לרדת בתחנה האחרונה 'סן דני-בסיליק'. מי שרוצה להגיע
במכונית יחלוף, דרך בולוואר ,MAGENTA על פני תחנת הרכבת
'גאר דו נורד', ייצא, דרך פורט דה לה שאפל
(PORTE DE LA CHAPELLE) לכביש הטבעת ('פריפריק') יעלה
על כביש A1 וימשיך לפי השילוט ל-.N1 בכניסה לעיר חוצים
את הגשר על נהר סן דני וממשיכים לפי השילוט עד לקתדרלה.
הקמת הקתדרלה התחילה ב-1144 והסתיימה במאה ה-13 בידי
הארכיטקט פייר דה מונטריי. זה מבנה רב עוצמה בסגנון גוטי
שאורכו 109 מטר וגובהו 29 מטר. הקתדרלה נושאת את שמו
של דני, מקדושי הכנסייה והבישוף הראשון של לוטציה (כך
נקרא בעבר אזור פריז), שקבור בקרבת מקום. הקתדרלה שמשה
במשך 12 מאות מקום קבורה של מלכי צרפת. בעת המהפכה נפתחו
הקברים והשלדים נזרקו לקברים לא ידועים. המצבות עם פסלי
המלכים והמלכות ניצלו וכיום יכול המתבונן לקבל מושג איך נראו הנפשות הפועלות מספרי ההיסטוריה.
בין השאר נקברו כאן אנרי ה-2 הנואף ואשתו קתרין דה מדיצ'י, לואי ה-16 ומלכתו מארי אנטואנט שהוצאו להורג במהפכה.
ה'סטאד דה פראנס' ממוקם בדרום סן דני, הוא אחד האצטדיונים
האולימפיים הגדולים בעולם ושטחו כ-170 דונם. הקרקע הייתה
שייכת לעיריית פריז וב-1995 היא העבירה אותה בחינם למדינה.
הכוונה הייתה שהאצטדיון יהפוך למגרש הביתי של פריז סן ז'רמן, אך בסוף העדיפה הקבוצה להישאר במבצר שלה ב'פארק דה פרנס' שברובע ה-16 בפריז.
ה'סטאד דה פראנס' יכול לארח תחרויות כדורגל, רוגבי, אטלטיקה וגם קונצרטים ומופעים. המבקר יוכל למצוא במקום מרכז מידע, שלוחה של לשכת התיירות של סן דני, תערוכה קבועה, חנויות למזכרות, ושתי מסעדות.

פרטים נוספים:

סיורים מתקיימים בין השעות: 9:00 ל-12:30
מידע והזמנות בטלפון 0155930045

העיירה שאנטיאי:
הטירה והפארק בנויים על תעלות מים.
יש בה מוזיאון לסוסים ומיוצרת בה השמנת הכי טובה
בצרפת (קרם שאנטיאי). הרכבת לשאנטיאי יוצאת פעם
בשעה מ 'גאר דו נורד'. 5 מצודות וטירות ניצבו בשאנטיאי
בתוך 2,000 שנה. הראשונה שבהם נבנתה בתקופה הרומית.
הטירה שרואים כיום נבנתה ב-1871 על הריסות הטירה
הקודמת והיא קרויה 'הטירה הגדולה'. היא כמעט צמודה ל 'טירה
הקטנה' שנבנתה עוד במאה ה-.16 החזית מרשימה בסגנון הרנסנס
ואולם כניסה מפואר. בטירה ספריה גדולה ומוזיאון. הריהוט
מהמאה ה-.18 בכל שנה, באמצע יוני, נערכת בשאנטיאי תחרות
זיקוקי דינור שגם משודרת בטלוויזיה ושמה 'לילות של אש'.
שאנטיאי היא גם בירת סוסי הגזע של צרפת מאות סוסים
גזעיים מתאמנים באצטדיון מרוצי הסוסים שבעיר. בימי א',
הראשון והשני של חודש יוני נערכים שם שני מרוצי סוסים
מסורתיים. במוזיאון הסוסים מוצגים תלבושות ואביזרים של
רוכבי סוסים, פסלי סוסים.

פרטים נוספים:

שעות הביקור במוזיאון: בחודשים נובמבר-פברואר
מ-10.30 עד 12.45 ומ-14.00 עד ,17.00
סגור בימי שלישי בשאר החודשים המוזיאון
פתוח כל השבוע מ-10.00 עד .18.00

קומפיאן - COMPIEGNE:
קומפיאן היא אתר לשוחרי היסטוריה בת זמננו. ביער,
בתוך קרון רכבת, נחתם הסכם הכניעה של גרמניה בתום
מלחמת העולם הראשונה והסכם כניעת צרפת לגרמניה
במלחמת העולם השניה. חוץ מהביקור בקרון ההיסטורי
אפשר לטייל ביער העבות. ביער פגש לואי ה-16 את
מארי אנטואנט, שתהיה אשתו. ניתן להגיע ברכבת מפריז
ולרדת בכיכר לה גאר. אוטובוס, ללא תשלום, מביא את
המבקרים למרכז העיר. ב-7 לנובמבר הגיע לכאן הרכבת של
המרשל פוש, שפיקד על כוחות הברית, ו-4 ימים אחר כך
נחתם בקרונו של המרשל הסכם שביתת הנשק עם גרמניה.
הגרמנים לא שכחו את ההשפלה. ב-22 ליוני 1940 החתים
היטלר בקרון הזה את צרפת על הסכם הכניעה שלה. הגרמנים
העבירו את הקרון הזה לברלין. הקרון שעומד כיום במקום
הוא העתק מדויק של הקרון המקורי. הריהוט המקורי עדיין
נמצא בקרון. ליד הקרון מוזיאון קטן שמבליט כמובן את
הניצחון במלחמת העולם הראשונה ומצניע את התבוסה
במלחמת העולם השניה.
אפשר לבקר בקרון

פרטים נוספים:

שעות הביקור בקרון: בכל יום מ-8.00 עד 12.00
ומ-13.30 עד .18.00
בחודשים נובמבר עד מרס שעות הביקור הן מ-9.00 עד 12.00
ומ-14.00 עד .17.30
סגור בימי שלישי.

ורנון, ז'יברני, רואן

המסלול הזה מביא אותנו כבר לחבל נורמנדי, אבל עדיין
אפשר לדחוס אותו במסגרת טיול בן יום מפריז. אין ספק:
זה יהיה יום צפוף ואינטנסיבי שחייב להתחיל מוקדם בבוקר.
יורדים מה 'פריפריק', לכיוון סן קלו (ST CLOUD) בכביש
המהיר ,A13 המכונה גם 'האוטוסטרדה לנורמנדי'. חוצים את
הסן, נוסעים מתחת למנהרה. הדרך מתפצלת. שמאלה לוורסאי
ימינה בכביש A13 לכיוון 'מאנט לה ז'ולי', או בקיצור מאנט.
במאנט יש קתדרלה שבנייתה התחילה במאה ה-.12 אפשר לשוטט בסמטאות העיר, אך השיטוט על גדת הסן מלבב יותר. פיקניק מומלץ. ממאנט אפשר להמשיך על ה-A13 או על ה- N13 לכיוון וורנון.

וורנון - VERNON
נחה על גדות הסן, נוסדה בידי רולו, הוויקינג הסקנדינבי
שהוכתר במאה ה-10 לדוכס הראשון של נורמנדי. אגב, השם נורמנדי מקורו בנורמאנים, הפולשים הוקינגים שנחתו מסקנדינביה והרסו כל מה שעמד או לא עמד בדרכם. העיר שבה ביקור מרפרף, בעיקר הרובע העתיק וכנסיית נוטר-דאם. מגרש חניה גדול מצוי ליד כיכר ה'רפובליק'. מהגשר החוצה את הסן אפשר להשקיף על האיים שעולים מהמים ועל שרידי המבצר בגדה שמנגד.

ז'יברני -GIVERNY
כפר שבו בית מגוריו (כיום מוזיאון) של קלוד מונה, מהשמות
הגדולים של האימפרסיוניזם. נמצא כ-3 ק"מ מוורנון. חוצים
את הגשר שמעליו השקפנו על הסן, עוברים לגדה שממול וממשיכים בכביש D5 לכפר ז'יברני. מונה חי כאן מ-1883 ועד ליום מותו ב-1926. ביתו הפך למוזיאון מרתק. אפשר לסייר בחדרים, בחדר האוכל ובמטבח. כאן צייר את סדרת 'חבצלות המים' שהמקור שלהן מוצג במוזיאון האורנז'רי בפריז. אגב, מונה ציווה שתמונות החבצלות יוצגו רק לאחר מותו. את החבצלות, בדיוק כפי שצייר אותן מונה, אפשר לראות בגן היפני שמקיף את הבית. מעל האגם שבגן מתוח לו גשר יפהפה. תמונה מעל הגשר - חובה. הגן ניטע לפי תכנונו הקפדני של מונה. פורחים בו מיליון פרחים בשלל צבעים מרהיב. קחו את הזמן שלכם ותנו לגן את הכבוד המגיע לו. הגן פתוח כל היום. שעות הביקור במוזיאון: פתוח רק בחודשים אפריל עד אוקטובר מ-10.00 עד 12.00 ומ-14.00 עד .18.00 סגור בימי שני.

רואן - ROUEN
מוורנון אפשר להמשיך לעיר רואן דרך ה-N15 או הכביש המהיר
A13.מגרש חניה גדול ליד כיכר השוק הישן של העיר. אם אתם
מגיעים ישירות מפריז אפשר לנסוע ברכבת שיוצאת מתחנת סן לאזר (GARE ST LAZARE). הדרך אורכת כשעה ויורדים בתחנת הרכבת של רואן. רואן היא בירת נורמנדי עילית ובה כ-130 אלף
תושבים. רואן מאכלסת כנסיות וארמונות של ארכיטקטורה גותית,
עיר עתיקה ויפה. בכיכר השוק של העיר הועלתה למוקד ז'אן ד'ארק.
בנינים רבים ורוב העיר העתיקה נהרסו במהלך מלחמת העולם ה-2. באזורים ששוקמו הוקמו בנינים מודרניים, שדרות רחבות ופארקים. אפשר להתחיל את הסיור בעיר מכיכר השוק הישן
(PLACE DU VIEUX MARCHE). צרפתים רבים סיימו את חייהם
בכיכר הזאת. פשוטי העם בתליה והאצילים בעריפת ראש בגיליוטינה.אפשר לראות את המקום שבו הועלתה למוקד ז'אן ד'ארק ב-1431 ואת אנדרטת הצלב הגדולה שהוקמה לזכרה. האגדה מספרת שליבה של ז'אן ד'ארק לא מת גם אחרי שנשרף גופה. האנגלים שהעלו אותה למוקד השליכו את הלב לנהר וגם במים המשיך הלב לפרפר. בקרבת מקום נמצאת כנסייה מודרנית שנושאת את שמה של ז'אן ד'ארק. מול הכנסייה מצוי מוזיאון ז'אן ד'ארק. כיכר השוק נפגעה במלחמת העולם השניה ולכן בנייניה באזור, לרבות הכנסייה, מודרניים. הכיכר מוקפת בנינים עתיקים. מדרחוב השעון הגדול (GROS HORLOGE) מחבר את כיכר השוק לקתדרלה והוא היוקרתי שברחובות רואן. בתי קפה, מסעדות, חנויות מודרניות והמון בתים עם קורות עץ בולטים שכל כך אופיינים לנורמנדי. מגדל השעון הוא סמל של העיר. עד לאמצע המאה ה-16 היה השעון בתוך מגדל הפעמונים, אך בלחץ התושבים שביקשו לראות אותו גם בלי להיכנס פנימה נבנה שער שחובר למגדל ובו נקבע השעון. לשעון יש מחוג אחד והוא מצופה זהב. אפשר לעלות במדרגות המפותלות של מגדל הפעמונים כדי לתפוס תצפית טובה על העיר. בקצה המדרחוב נמצאים הקתדרלה והכיכר שלה.

קתדרלת נוטר - דאם (CATHEDRALE DE NOTRE DAME)
היא אחת היפות והגדולות בצרפת. בכיכר שלה מצויה גם לשכת התיירות העירונית. בניית הקתדרלה התחילה במאה ה-12 והסתיימה במאה ה-16. סגנון גותי עם שני מגדלים לא זהים. בחודשים יולי-אוגוסט מוארת הקתדרלה בשלל אורות מרהיבים בשאר חודשי השנה רק בימי שבת וראשון. מקצת הוויטראז'ים העתיקים שרדו גם את מלחמת העולם ה-.2 במקום קבור המלך ריצ'רד לב הארי.

סיורים באוטובוס בפאריס


PARIS VISION

לגלות את פאריס. יציאה וחזרה מסוכנות "ריבולי" ומסוכנות "אופרה".

סוכנות "ריבולי": RUE DE RIVOLY, 214
טלפון להזמנות כרטיסים: 0142603001 ("ריבולי")

סוכנות "אופרה": RUE AUBER 1
טלפון להזמנות כרטיסים 0147427231 ("אופרה")
מחיר הכרטיס: כ-150 פרנק (כ-$20)
מבצע: כרטיס ב-100 פרנק (כ-$13.5) החל מהאדם השני.
שעות היציאה: 9:30, 16:30, 15:30, 14:30, 13:30 12:30, 11:30, 10:30.

מדובר בסיורים של שעתיים בערך בליווי מדריכה בכל יום.
ההדרכה ניתנת באנגלית, צרפתית, ספרדתית, גרמנית,
איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, שבדית,קוריאנית, ערבית,
רוסית, יוונית, ויפנית.(בימי ראשון יש גם בדנית).

הסיור כולל ביקור בכיכר האופרה, כיכר הקונקורד, שאנז אליזה, שער הנצחון, כיכר טרוקדרו, מגדל אייפל (הפסקה לצילומים), אינווליד, פונט נאף, כיכר הבסטיליה, כנסיית נורדם, גני לוכסמבורג, סן ז'רמן דה פרה.

PARIS PANORAMIQUE

כולל סיור בעיר, שייט וביקור במגדל אייפל. מדובר בסיורים ב-14 שפות משך הסיור כ-3 שעות וחצי. מתחילים בסיור במערב
העיר: שאנז אליזה, שער הנצחון, ארמון שאיו, וממשיכים בשייט על הסיין בתחנה הבאה, מגדל אייפל, תלווה אתכם המדריכה מפלס הראשון. משם תוכלו לצפות על הנוף הפנורמלי של פאריס.

פרטים נוספים:

מחיר הכרטיס: כ-240 פרנק לילד, (כ-$32.5)
כ-100 פרנק לילד (כ-$13.5)
שעות היציאה: בכל יום ב-14:00 ביולי-אוגוסט
גם ב- 9:30.

PARIS TRADITION

כנסיית נוטרה דאם וארוחת צהריים במונמרטר (כולל שתיה).

את הסיור הזה מלווה מדריך מוסמך. הסיור נמשך כ-5 שעות. חזרה בכוחות עצמם של המשתתפים. במהלך הסיור הזה תגלו את,ILE DE LA CITE בלב פאריס ואת כנסיית נוטרדם (סקירה מבחוץ וביקור בפנים), עליה ברכבל למונטמרטר, ביקור בכנסית ,SACRE-COEUR הכרמים, הסמטאות. הסיור יסתיים לאחר ארוחת צהריים בכיכר הציירים, כיכר TERTRE.

פרטים נוספים:

מחיר הכרטיס: כ-380 פרנק לאיש (כ-$51.5)
שעות היציאה: בימי שני וחמישי ב-9:30 בבוקר.

PARIS ARTISTIQUE

נוטרדם והלובר.
סיור בליווי מדריך מדופלם.
הסיור נמשך כ-3.30 שעות וכולל ביקור מונחה בקתדרלת נוטרדם, פאר היצירה הגוטית, וסיור בלובר עם דגש מיוחד על "נוס ממילו" ו"המונה ליזה". הסיור מסתיים במוזיאון הלובר.

פרטים נוספים:

מחיר הכרטיס: כ-290 פרנק לאדם ( כ-$39)
שעות היציאה: בימי שני, חמישי ושבת ב-14 ו-15

PARIS JOURNEE

שייט, כנסיית נוטרדם, הלובר, ארוחת צהריים במגדל אייפל (כולל שתייה). סיור בלווית מדריך מומחה שמתקיים בימי שני,חמישי, ושבת מ-10:00 ונמשך 7:30 שעות. הוא נפתח בסיור באתרים המרכזיים של העיר ונמשך בשייט על הסיין.אוכלים ארוחת צהריים במסעדת "ALTITUDE 95" (גובה 95)במפלס הראשון של האייפל. אחר כך ממשיכים לנוטרדם ולמוזיאון הלובר, שם מסתיים הסיור. חברת פאריס ויז'ן מקיימת גם סיורים מחוץ לעיר: לוורסאי, לז'יברני (כפר אומנים שבו גר קלוד מונה), לפונטנבלו, (הארמון והיער) לברביזון (כפר אומנים, גלריות) וליורודיסני. היציאה ליורודיסני מתבצעת בכל יום ב-8:30 בבוקר. עוזבים את הפארק ב-19:00 וחוזרים לפאריס ב- 20:00.

פרטים נוספים:

מחיר הכרטיס: המחיר: כ-480 פרנק (כ-$65)
שעות היציאה :בימי שני, חמישי, ושבת מ-10:00
היציאה ליורודיסני: בכל יום ב-8:30 בבוקר
המחיר כולל כניסה לפארק: כ-370 פרנק לילד (כ-$50),
כ-415 פרנק למבוגר (כ-$56)

L'OPENTOUR

סיורים באוטובוסים עם קומת גג פתוח. האוטובוסים האלה עוברים בתחנות ואפשר לעלות, לרדת, לבקר ולחכות לאוטובוס הבא כדי להמשיך הלאה. אפשר גם לשלב שייט ב"באטובוס". מחירים: כרטיס ליומיים רצופים למבוגר כ-150 פרנק(כ-$20), ליום כ-135 פרנק (כ-$18) לילד (גיל 4 עד 11) ילה כ-70 פרנק(כ- $9.5). ה"אופנטור" יוצא מכנסיית המדלן ועוצר ביותר מ-20
תחנות. סבוב שלם יארך כשעתיים. האוטובוסים יוצאים כל 15-20 דקות בחודשים מאי-אוקטובר וכל 25-30 דקות בחודישם נובמבר-מארס. האוטובוס הראשון יוצא ב-10 בבוקר והאחרון ב-16:30 בחודים מאי-אוקטובר. בחודשים נובמבר-מארס יוצא האחרון ב-. 16:00

חברות תעופה מקומיות לטיסות פנים:

שם החברה: AIR LIVERTE (קוד בינ"ל IJ)
כתובת: RUE DE LA PAIX 17 PARIS 75002
טלפון: 0803805805

שם החברה: AIR NORMANDIE (קוד בינ"ל ID)
כתובת: AERODROME LE HAVRE DUR LOIS LE HAVRE 76620
טלפון: 0232853853

שם החברה: AOM (קוד בינ"ל IW AOM)
כתובת: AVENUE DE L OPERA 45 PARIS 75002
טלפון: 0803001234

שם החברה: CORSAIR (קוד בינ"ל CRL)
כתובת: RUNGIS 94528 221 SILIC-RUE SAARINEN 24 CEDEX
טלפון: 0803333333
לפורומים

צילום: ינאי בראז'
הדפס כתבה
שלח כתבה לחבר
לפורומים
שרותי און ליין
למהדורה המודפסת
הקו האדום
 
המהדורה המודפסת
תנאי שימוש
פרסם אצלנו
הפוך לדף הבית
כתוב לנו