|
|
| כתבות - אוסטרליה וניו-זילנד |
 |
|
|
|
| האדם הלבן והקנגורו - תחילתה של אוסטרליה |
| מעריב אונליין |
|
אוסטרליה היא אחת הארצות המרתקות והסימפטיות ביותר למרות שבעבר זה לא היה כך. אוסטרליה במקור היתה מושבת אסירים. מבט על איך הכל התחיל.
יולי 1784, משפט מספר 775 בבית המשפט הוותיק בלונדון. השופט רוז העביר מבט חמור-סבר, קשוח וקר אל-עבר הנער המשקשק בן ה-14 או 15, הנאשם בגניבת שני ספרי-חוקים.
''דברי הסניגור?!'' - דרש השופט.
הנער בקושי העז להביט, ולו מבט חטוף מעלה, דרך שערו המלוכלך והקשה כמחצלת. ''הייתי במצוקה קשה...'' לחש מתיאו ג'יימס אברינגהאם, הנאשם.
''אשם!!!'' צווח השופט. |
''מצוקה קשה'' תיארה חלק נכבד מהאוכלוסיה הלונדונית. אנגליה טולטלה במהומה חברתית-ציבורית, המהפיכה התעשייתית יצרה שיכבה חדשה בעם, שיכבה של עירוניים עניים, רעבים ומרירים בבקתותיהם העלובות בסימטאות האפורות.
הפשע חגג ופעולת התגמול של העילית, האגרוף ויד הברזל של החוק, היו חמורים יותר מחמורים.
בכתבי בית-המשפט רשמו גזר-דינו של מתיאו בתמציתיות: ''הועבר/הוגלה לשבע שנים''.
מתיאו נשלח ממדינתו, יחד עם עוד 775 פושעים קטנים. הם נדחסו לספינת-מפרש קטנטנה, בחושך, ללא אויר, כמטען חסר-ערך. בתנאים אלה שהו שמונה חודשים ונישלחו לקצה הכי רחוק של העולם, שקשה היה אפילו לדמיינו. משט של 11 ספינות כאלה הגיע לבסוף לאוסטרליה.
האלימות של לידת אוסטרליה, הותירה אלפים מתים עד סוף הגעת כל 162 אלף האסירים, בשנת 1868.
למרות שרוב האסירים נשפטו על עבירות לא כל-כך חמורות ונענשו בלא פחות מ-7 שנות מאסר עם עבודת-פרך, נראה היה בעיני כולם שבעצם קיבלו מאסר-עולם. הם לא האמינו שיש להם סיכוי כלשהו לשוב הביתה אי-פעם.
היהודים הראשונים שהגיעו לאוסטרליה, היו גם הם בין האסירים. עד למהפיכה באמריקה, מלחמת העצמאות של ארה''ב, שלחה בריטניה אסירים משיטחה לשם. בתי הכלא היו מלאים והיה צורך דחוף למצוא פיתרון. בשנת 1786 החליט המלך בעזרת לורד סידני, כי האזור (שלימים הוקמה בו העיר הגדולה ביותר באוסטרליה של היום ומהערים היפות בעולם - סידני) מתאים כאתר למושבת גנבים ופושעים.
איך זה התחיל
בתקופה בה חשבו עדיין כי עולמנו שטוח, יצאו ספנים פורטוגזים והולנדים למדוד את מסלול כוכב הלכת נגה (כדי לאמוד את גודל היקום), משני ''קצוות'' העולם. הראשון שזיהה את אוסטרליה היה טורס (TORRES) הספרדי, בשנת 1606. אחריו הגיעו ההולנדים וחקרו את החופים בצפון ובמערב היבשת.
ההולנדי המפורסם, שמיפה את החופים וגילה את ניו-זילנד היה אייבל-טזמן. הדמות המפורסמת והמוכרת ביותר, שחקר האיזור, הניף הדגל הבריטי והכריז על ''דרום ווילס החדשה'' שטח בריטי, בשם המלך ג'ורג' השלישי - היה קפטיין ג'יימס קוק, ב-19 באפריל 1770. כשהגיעו ה''לבנים'' הראשונים, מצאו באוסטרליה את הילידים השחורים, האבוריג'ינים, שחיו ביבשת מזה כ-40 אלף שנה. הבריטים החשיבו את היבשת כלא מיושבת וגררו התנגשויות אלימות עם הילידים.
האסירים, החיילים והמהגרים מרצון, שהגיעו ליבשת הרחוקה, היו תלויים בתחילה באספקת מזון מבריטניה ואט-אט פיתחו חקלאות במושבה. אחריהם הגיעו ציידי-לויתנים לאיזור, שהביאו כבשים מזן מרינו לבשר ולצמר.
הבהלה לזהב, לאחר גילויו בשנת 1851, גררה כמובן גלי הגירה. הבעיות החדשות שנוצרו הביאו לפיתוח מואץ.
פועלים סינים הובאו לאוסטרליה, ככוח עבודה חרוץ זול (מוכר, לא?). שנים מאוחר יותר ועד היום היו תגובות גזעניות מכוערות מצד האירופאים ואף אלימות, בשנים האחרונות נחקקו חוקי הגבלת הגירת מלוכסני-עיניים ואחרים.
אוסטרליה הפכה עצמאית והשתחררה מ''מדינת האם'', למרות קשר נאמנות. משנת 1901 היא מדינה פדרלית שבירתה קנברה. פדרציה מערבית דמוקרטית, המכובדת בעולם, למרות ריחוקה ובידודה.
אוכלוסיית אוסטרליה מונה כיום 17.8 מליון תושבים, יותר מפי שניים מאשר בשנת 1945. באוסטרליה חיים 5 מליון מהגרים מ-200 לאומים שונים.
שיטחה של היבשת, הקטנה בעולם - המיושבת הכי פחות, האי הגדול בעולם ונחשבת ליבשת הגדולה ביותר המיושבת ע''י מדינה אחת הוא 7.68 מליון קמ''ר. שליש משיטחה אזור מדברי, שליש באיזור טרופי, 80% משיטחה איזור צחיח ו-70% לא מתאים לעיבוד חקלאי בכל צורה ואופן. הידללות האדמה המעטה לחקלאות מהווה בעיית-אמת וגוררת הוצאה של כשני מליון דולר בשנה עבור חומרי דישון והעשרה. ישנן באוסטרליה חוות-בקר, ששטח כל אחת מהן, גדול משיטחה של מדינת ישראל.
תדמיתה של אוסטרליה היא של ''גן-עדן רגוע ומוצלח''. נכון שזו ארץ אדירה, עשירה במשאבים כלכליים ובעלת פוטנציאל גבוה. אני יכול להבין הירהור שאומר: 'אילו היה משה, שוחה 40 שנה בים ולא צועד במידבר', אך המציאות שונה מהתדמית. החיים אינם כה קלים באוסטרליה, גם שם לא גדל הכסף על עצים. מס ההכנסה גבוה והקיטורים על כך מרקיעי שחקים.
בעבר, כל אחד יכול היה לקבל מהמדינה בחינם: רפואה, חינוך, דמי-אבטלה הגבוהים בעולם ועוד. קופת האוצר התרוקנה, קם דור שחונך לעצלנות וחוסר מעש. בעיית שתיית אלכוהול מרובה, שכרות ותאונות דרכים רבות. האוסטרלים אכן חביבים ומנומסים אך אל לנו לקנא בהם. יש לנו במה להתגאות וממה להנות בארצנו. בעיותיהם אמנם שונות, אך קשות לא פחות, מבעיות שניתן למצוא אצלינו.אוסטרליה לא תמיד היתה כה מרוחקת מאזורנו. עד לפני 65 מליון שנים היא היתה מחוברת לאפריקה, אנטרטיקה והודו וקרובה מאוד לדרום-אמריקה (גם היא לא שכנה במיקומה הנוכחי). במשך העידנים, החלה יבשת כוללת ואדירה זו להיסדק, להתרחק ולהיפרד.
המוני חיות, בעיקר חיות-כיס, נדדו עם אוסטרליה. בשל בידודה כאי, הם גם התפתחו ונותרה רק בה. מיגוון הצמחים והחיות המצויים בטבע, באוסטרליה בלבד, רבים מאוד. 182 מיני חיות-כיס, 240 יונקים, 15.000 מיני פרחים, 550 מיני עצי-אקליפטוס ועוד ועוד. למשל, בדרום-מזרח היבשת מצויה התולעת הארוכה בעולם, באורך 3.56 מטרים ובקוטר של 1.9 ס''מ (MEGASCOLIDES AUSTRALIS).
אחד היצורים המופלאים והמפורסמים ביותר הוא, ללא ספק, הקנגורו. הראשונים שסיפרו עליו במערב היו שני אנשי צוות של ספינה בשם ''באטאביה'' (שמה של ג'קרטה, בירת איי אינדונזיה, בתקופה בה שלטו שם ההולנדים). בשנת 1629 פרצה שריפה בספינה, פרץ מרד-מלחים, למעלה ממאה מהם נטבחו והשניים נינטשו על החוף. כשחולצו, סיפרו על היצור המוזר שלא היה מוכר במערב כמובן. הקנגורו הינו החיה הנפוצה ביותר בציורי הקיר של האבוריג'ינים, וכיום הוא מופיע בסמל הלאומי של אוסטרליה.
בעקבות הבאת הקנגורו הראשון לאנגליה, פורסם כרוז שאמר: ''אי אפשר למנות את מעלותיו הנפלאות במודעת פרסומת ציבורית מוגבלת''.
תשעים מינים קיימים באוסטרליה, מקנגורו גמדי (כגודלה של חולדה קטנה) ועד ענקים בגובה שני מטרים. מינים אחדים חיים בינות סלעים, אחרים על עצים, חלק ביערות וחלק במדבר. כולם צמחוניים ולכולם משותפת תכונת הדילוג. במצב בהלה, יכולים המינים הגדולים, לדלג למרחק 9 מטרים ולגובה של 3 מטרים, בדילוג אחד. מהירותם יכולה להגיע ל-64 קמ''ש.
גיד הרגל האחורית של קנגורו אדום, למשל, מגיע לאורך של-3 מטרים ומשמש את האבוריג'ינים לחיבור ראשי חניתות למוטות.
למרבה הפלא, מעל מהירות מסויימת של ריצתו, משתמש הקנגורו בפחות חמצן, ככל שמהירותו גדלה. הוא אוגר אנרגיה, כמו קפיץ, בשרירי הרגל והגידים ומשחררה בשעת הדילוג. אחת התכונות המעניינות ביותר, המעוררת קינאה ומשמשת למחקר, בנסיון לחקות בבני-אדם, היא היכולת ''להקפיא עוברים''. לאחר הריון בן חודש, ממליטה הנקבה צאצא יחיד, אשר זוחל עיוור לכיס שם הוא יונק ומתפתח 6 חודשים. היות ובכיס יש מקום להתפתחות צאצא אחד בלבד, במקרה בו מופרות שתי ביציות, או יותר, יכולה נקבת הקנגורו לעכב (''להקפיא'') התפתחות העובר הנוסף, עד שמתפנה הכיס מהוולד הראשון, לאחר כעשרה חודשים.
עד לפני זמן לא רב, היה הקנגורו מוגן וחל איסור חמור לצוד אותו. כיום הוסרו רוב ההגבלות וניתן למצוא בשר קנגורו במסעדות רבות. מגדלי-כבשים טוענים, שהקנגורו רועה באותם שטחי מרעה כמו הכבשים וגוזל מהן מזון. עובדה היא שכבשים אוכלות מגוון רב בהרבה של צמחים. הסכנה הממשית מהקנגורו לאדם, הם המינים הגדולים, המנתרים לתוך הכביש, או רובצים עליו וגורמים לתאונות. עד הגיעו של האדם-הלבן ליבשת, לא היו לקנגורו אויבים וסכנות ממש. מאז, פוגעים בו הן ציידים, הן כלי-הרכב והן כלבים ושאר חיות, שיובאו ליבשת ע''י האירופאים.
הכותב הוא עמית וילנר, מנהל מחלקת אסיה והפסיפיק בחברה הגאוגרפית.
|  | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| שרותי און ליין |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
