 |
 |
|
|
|
|
|
|
| זיוף טפסי המתפקדים לעבודה העלה שנית לפני
השטח את הסוד הנורא ביותר בחיים הציבוריים
בישראל – מיפקד החברים, עליו צומחת השחיתות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
הסוד הנורא הגדול ביותר בחיים הציבוריים בישראל הוא בעצם עניין גלוי וידוע, שמדברים עליו כבר הרבה שנים, כותבים עליו הרבה כבר שנים, וזה ממש לא מזיז לאף אחד: העובדה ששתי המפלגות הגדולות, הליכוד והעבודה, הן מפלגות שמבוססות על שקר, מרמה, זיוף ושחיתות. לשקר הזה קוראים מיפקד החברים. זה השורש והבסיס שמהם צומחות שאר הרמאויות, שעליהם משגשגות בהכרח שאר השחיתויות.
הנה למשל מפלגת העבודה. בשבוע שעבר הסתיים שם המיפקד, וכבר עתה ברור כי חלק גדול מטופסי המתפקדים הם זיוף אחד גדול. זאת לא הפעם הראשונה. גם במיפקד שהיה שם לקראת ההתמודדות בין פואד בן-אליעזר לבין אברום בורג הוכחו זיופים רבים. נדמה כי הזיוף במיפקד כבר הפך לחלק בלתי נפרד ממפלגת העבודה, והיא אינה רוצה להיפטר ממנו.
זה לא הזיוף היחיד. עדיין זכור מעשה ההונאה הגדול ב-1999, כשזויפה זכייתה של סופה לנדוור לרעת אדיסו מסאלה. אוזלת יד משטרתית, או פיק ברכיים משטרתי, גרמו שהזיופים שהיו בעבר לא נחקרו, ולא מוצה הדין עם הזייפנים. גם הזיוף של השבוע שעבר לא ייחקר ברצינות ככל הנראה.
ככה לא יהיה לזה סוף. אותו דבר בליכוד - גם שם המיפקדים מזויפים, קנויים, מושחתים בחלקם הגדול, ואין חוקר ואין מובא לדין.
זו השלשלת: מיפקדים
מזויפים שאין מענישים עליהם מעודדים זיופים נוספים. ככה המיפקדים המזויפים מביאים לפריימריז מזויפים ולבחירת מרכז מפלגה מזויף, קנוי ומושחת.
מהזיוף הזה מגיעים למרכזי המפלגות נצלנים, פרזיטים המחפשים ג'ובים קלים ומשתלמים, בעלי השפעה בריונית הלוחצים לרקימת עסקאות מושחתות, שיעשירו אותם ואת קרובי משפחתם. ככה הם חודרים לתפקידים פוליטיים רמים ולמשרות בשירות הציבורי. ככה הם מרעילים את המערכת שנראית משנה לשנה מכוערת יותר, מושחתת יותר, וחוגגת יותר על חשבון הציבור.
סחר-מכר חשוף ומכוער מתנהל בין ועדי עובדים הרושמים עובדים למפלגה, בריונים מקומיים המגייסים בני משפחה ומכרים ומשלמים תמורת טופסי ההתפקדות שלהם, וסתם רמאים חלקלקים שגילו את הסוד, איך לצבור כוח במרכז המפלגה בלא הרבה כסף יחסית לתמורה האפשרית.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
חבר מרכז הגון - זה בידיים שלך
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מי שסובלים בשורה הראשונה הם חברי המפלגה ההגונים. הם רואים בעיניים כלות כיצד על הפריימריז, על המיפקדים, על הוועידות ועל המרכזים משתלטים אנשים שבאו לעשות כסף ולצבור משרות.
הם נלפתים בבושה כשהם רואים כיצד הגופים המפלגתיים מקבלים צורה של שוק, קרקס ובית בושת, שבו בצעקות, באיומים ובקללות סוחרים בלי בושה בנכסי ממון, במשרה ובהשפעה. הם רואים כיצד השיטה הזאת מביאה בסוף התהליך אל הכנסת ולעתים אף אל הממשלה, אנשים לא ראויים, ואיך מי שכן ראויים מבינים כי עליהם לשחק על פי כללי המשחק הכי מלוכלך כדי לשרוד.
זיוף זה שמצמיח את הטרור שבו חברי מרכז ומקורביהם מציפים את מסדרונות הכנסת ואת חדרי הוועדות, ומאיימים על חברי הכנסת בבריונות ובצרחות כי אם לא יקדמו אינטרס מושחת כלשהו של חברי המרכז או של קרוביהם - הם ינקמו בהם ויחסלו את הקריירה הפוליטית שלהם.
ימים אלה הם שעת רצון, צוהר שנפתח בשמי הפוליטיקה הישראלית לזמן מה. נקרתה הזדמנות: זו זכותם, בעצם חובתם המוסרית, של חברי מפלגה הגונים לטהר את האורוות. לחשוף את הרישומים הכוזבים והקלפיות עם התחתית הכפולה והרמייה והפחד. נחוץ גילוי של ההתנהלות עד כה כדי למגר אותה, ושלא תחזור עוד. יש עיתון. יש תקשורת. יש מבקר מדינה. יש תחנת משטרה. צריך להזרים את החומר העובדתי אליהם, אלינו, להאיר את הפינות האפילות.
המפלגה היא קו ההתחלה. אם היא תטוהר, יצומצם כוחם של עסקנים בלתי ראויים ומושחתים להגיע לעמדות מפתח. אז ניקוי הממשלה והרשויות המקומיות והמנגנונים הציבוריים יהיה קל ומהיר יותר. הניקיון צריך להתחיל במפלגה, והוא צריך להתחיל מהבסיס המושחת. מלמטה. והוא תלוי בך, חבר הליכוד ההגון, בך חבר העבודה ההגון. אל תתמסרו לסחטנים שגונבים לכם את המפלגה. |  |  |  |  | |
|
|
| |
|
| |
|
 |
|
 |
 |  |  |  | אמנון דנקנר הוא עורך "מעריב" משנת 2002, סופר, בעל טור ופובליציסט. דן מרגלית הוא בעל טור ב"מעריב", לשעבר חבר הנהלת "הארץ". מנחה תכניות הטלוויזיה "פוליטיקה" ו"ערב חדש" |  |  |  |  |
|
 |
|
 |
|
|
|