מכופפי הבננות
מדוע מבצעים את הניסויים האכזרים בבע"ח? ענת רפואה מנסה לפזר את מסך הערפל
האחראים האמיתיים לביצוע ניסויים בבע"ח בפיתוח תרופות הם ה-FDA (מינהל התרופות והמזון האמריקני) וחברות התרופות. מעבדות קובאנס ומעבדות נוספות, כמו "הרלן" ו"הנטינגדון" (אזהרה: קשה לצפייה), למשל, הן המוציאות לפועל, שכירות החרב.
למה ה-FDA וחברות התרופות משתמשות בבעלי-חיים לניסויי רעילות בתהליך אישור תרופות? ד"ר ריי גריק, נשיא ארגון AFMA (אמריקנים למען רפואה מתקדמת) ומחבר הספר "פרות קדושות ואווזים מזהב", מסביר שהתשובה מתחלקת לשלושה חלקים:
1. מבדקים בבע"ח מספקים לחברות התרופות הגנה משפטית. אם תרופה פוגעת בבני-אדם, נציגי החברה יכולים להעיד שהיא נמצאה בטוחה בבעלי-חיים. הטיעון הזה עובד טוב בבית המשפט.
2. מבדקים בבע"ח מאפשרים לחברות התרופות לזרז את תהליך אישור התרופות. בתהליך שמקובל על ה-FDA, מדעני החברות בוחרים כמה סוגי בע"ח ומבצעים בהם ניסויים שונים, שמטרתם לספק נתונים
3. הקשר המורכב בין ה-FDA לחברות התרופות. בפועל, חברות התרופות מממנות ומאיישות את ה-FDA – הגוף שקובע ומאשר תקנות לבדיקת תרופות. בעשור האחרון מימנו חברות התרופות קמפיינים של ה- FDA בסך כולל של 44 מיליון דולר. כתוצאה מכך, למעשה, ה-FDA "עובד" עבור תעשיית התרופות ולא עבור לקוחותיו האמיתיים, הציבור.
לדברי ד"ר גריק, נציגה של ה-FDA, אניטה אוקונור, אמרה פעם: "תוקפם של רוב הניסויים בבעלי-חיים שאנו מקבלים כשיטות מבדק מעולם לא נבחן. הם התפתחו במשך עשרים השנה האחרונות, ונוח ל- FDA איתם".
לי נראה שמדיניות המבדקים בבע"ח מושפעת גם לא מעט מהאינטרסים של ספקי בע"ח, ספקי הציוד למעבדות וכמובן המעבדות עצמן שנותנות את השירותים האלה לחברות התרופות. חברות "קובאנס" ו"הנטינגדון", אגב, הן החברות הגדולות ביותר בעולם לשירותי ניסויים בבע"ח לחברות התרופות.
כדי להמחיש את האבסורד שבמבדקים בבע"ח, שמעו את הסיפור הבא: לפני מספר חודשים יצר איתי קשר שותף בחברה ביוטכנולוגית וסיפר לי על טכניקת טיפול רפואי כלשהו שהחברה שלו פיתחה. הם עבדו על הפיתוח באמצעי מעבדה משוכללים ביותר והגיעו למסקנה שהטכניקה הזו תעבוד ביעילות כטיפול בפגועי ראש.
הם ביקשו לבדוק את הטכניקה בחולים סופניים ואפילו הצליחו לעניין בית-חולים מסויים שהתרשם מהפוטנציאל והסכים לנדב מספר חולים כאלה (בהסכמה). החברה פנתה למשרד הבריאות לקבל אישור לכך.
משרד הבריאות אמר להם שאין בעיה, אבל קודם הם חייבים לעשות מבדקים בחולדות, בחזירים ובכלבים. טענות החברה שהטכניקה אינה מתאימה ל"מודלים חייתיים" נתקלו בקיר עבה. לאור זאת, אמר לי השותף בחברה, הם הולכים כעת לבצע את הניסויים בבע"ח (תוך גרימת נזק מוחי מכוון לכולם) אך ורק כדי לצאת ידי חובה. "אין לנו שום בעיה להוכיח שהניסויים בבע"ח הצליחו", הוא אמר לי, "בניסויים בבע"ח תמיד אפשר להוכיח מה שרוצים להוכיח".
הדבר שהכי קומם אותי במידע שחשפה החוקרת הסמויה במעבדת קובאנס, היה הרשלנות בתיעוד תוצאות הבדיקות שנעשו בקופים במהלך התייסרותם ומותם. הידיעה שהקופים סבלו כל כך – גם מההתעללות הנפשית והפיזית שנכפתה עליהם וגם מהרעלים שכרסמו בגופם – ס ת ם, הוציאה אותי מדעתי.
אבל זה מראה לנו, לכולנו, כמה לא רציניים המבדקים בבע"ח. ואם מישהו חשב שבזכות הניסויים האלה נחסכה סכנה לבני-האדם, עכשיו, אולי, הוא יבין שטעה.
רשימת האסונות והנזקים שחוללו בנו תרופות שנוסו בהצלחה בבע"ח הולכת וגדלה משנה לשנה. החל מתרופת התלידומיד, בשנות ה-50, שבגללה נולדו 10,000 תינוקות חסרי גפיים, דרך תרופות כמו האיזופרנלין, האופרן, הארלדין, הבנוקספרופן, הרזולין, ועד לוויוקס שגרמה למותם של יותר מ-7,000 איש בשנים האחרונות.
אין פלא שתמותה כתוצאה משימוש בתרופות נמצאת במקום הרביעי בארה"ב, אחרי מחלות לב, סרטן ושבץ. כל זמן שפיתוח תרופות יסתמך על מבדקים בבעלי-חיים, נמשיך אנחנו, בני-האדם, יחד עם ידידינו בעלי-החיים, להיות הקורבנות של אילי ההון בתעשיית התרופות.
נא להמתין לטעינת התגובות
