פחות חרדים מהיועצים
ב-3 השנים האחרונות עוברת על החינוך החרדי מהפכה שקטה אך משמעותית: מנהלי המוסדות החרדיים פנו לעזרתם של היועצים החינוכיים
"עד לפני שנים ספורות, ראשי החינוך החרדי אמרו שאצלם לא יעבדו יועצים", מספרת מנהלת אגף שפ"י (שירות פסיכולוגי-ייעוצי) במשרד החינוך, בלהה נוי, "כיום יש הכרה רחבה בצורך להיעזר ביועצים. מבחינת מעמד הייעוץ החינוכי, החרדים השלימו תוך שנה-שנתיים תהליכים שנמשכו עשרות שנים בחינוך הממלכתי".
אבל למרות "סגירת הפערים" הזו, יועצות חרדיות מספרות שעדיין נדרשת מהן רגישות מרבית. "כאשר אני נמצאת בבית-הספר, ההרגשה היא כמו ללכת על ביצים", מספרת אחת מהן, "הכל נעשה בזהירות. בסופו של דבר, לא ברור לי אם אני באמת מקדמת ועוזרת. מצד שני, עצם העובדה שאני שם היא כבר שינוי גדול".
השינוי הזה החל לפני כשלוש שנים. לדברי נוי, בעבר האוכלוסיות המבוססות היו אלה שידעו בדרך כלל לנצל טוב יותר את השירותים הפסיכולוגייםייעוציים. "היינו ממוקמים בקונצנזוס שבין חדרה-גדרה", היא אומרת בחיוך, "והעזרה שסיפקנו התנקזה אולי לשכבות שדווקא פחות צריכות אותנו".
כיום נראה שהתפישה הישנה מאבדת מכוחה. ויש עוד שינוי: "היועצים היו מזוהים עם הטיפול בתלמידים שעברו למסגרות החינוך המיוחד, עם הילדים המפריעים, עם אלה שסבלו מקשיי הלמידה", מוסיפה נוי, "אבל כמעט אף אחד לא נגע בילדים'הרגילים'. התפישה כיום היא שכל ילד יכול להתקדם, ונגיע לכלל התלמידים על-ידי יצירת התנאים המתאימים בביתהספר, מבחינת אקלים, ביטחון ועוד".
לדברי ד"ר רחל ארהרד מבית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, המתמחה בתחום הייעוץ, ישנן כמה סיבות מרכזיות להיעדר יועצים חינוכיים במגזר החרדי: האמונה הרשמית שההלכה מספקת את כל התשובות, המחשבה שאין צורך בגורמים נוספים מעבר למורים ורבנים הנבחרים בקפידה וגם "הכחשת קיומן של בעיות, הדורשות ייעוץ חיצוני או חשש מחשיפת בעיות אישיות, שעלולות להשפיע על מעמד התלמיד ומשפחתו בקהילה סגורה". סיבה אפשרית אחרת היא שהייעוץ
אבל הסימנים מראים שהמציאות כיום חזקה יותר מ"מסך הברזל" הרשמי, ולדברי גורם המעורה בנושא, היא התאפשרה בעקבות צורך שעלה מבתיהספר החרדיים, תוך גיבוי רבנים מובילים, במקביל לרגישות מתבקשת שהפגינו הגורמים האחראים במשרד החינוך. חלק מהשינוי בשנים האחרונות נזקף לזכותה של יהודית כהן, המפקחת על היועצות החרדיות באגף שפ"י.
"עד לפני כמה שנים, גם אם היו יועצות שקיבלו הכשרה בסמינרים חרדיים, בתי-הספר סירבו לקבל אותן לעבודה", היא מספרת, "המחנך החרדי, גם אצל הבנים וגם אצל הבנות, הוא דמות שנותנת מענה לכל הצרכים של התלמיד, כולל אלה הפסיכולוגיים והייעוציים. אחד החששות היה שהכנסת יועץ לבית-הספר יפגע בתפקידו. היינו צריכים להוכיח שזה לא יקרה ושיש לתפקיד ערך מוסף".
"הרבנים הבינו שאי-אפשר להישאר סגורים לחלוטין מהחברה הכללית, כפי שאולי היו רוצים", מוסיפה ד"ר ארהרד. "הילדים הרי משתמשים בטלפונים סלולריים וגולשים באינטרנט, והיועצים משמשים כמנגנון של גישור בין שתי החברות, מעין 'בולם זעזועים'".
מבין 280 היועצים החרדיים, 80 הם גברים והיתר נשים. שיעור זה של גברים נחשב לגבוה בהשוואה למערכת החינוך החילונית, אבל בחינוך החרדי, המקפיד על הפרדה בין בנים לבנות, הוא הכרח המציאות. היועצים עובדים בבתי-הספר היסודיים, בסמינרים (תיכונים לבנות) ובישיבות קטנות לבנים.
ההכשרה עצמה נעשית במוסדות חרדיים על-פי תוכנית לימודים שקיבלה את אישור אגף שפ"י, ובסיומה זכאיות היועצות לתעודה המקבילה לתואר ראשון. לשם השוואה, בחינוך הממלכתי דרישת הסף מיועצים חינוכיים היא תואר שני.
לדברי גורם המתמצא בתחום, ברור שיש הבדלים בין ההכשרה שנעשית במוסדות חרדיים לבין זו הנעשית באוניברסיטאות, "אבל צריך לזכור שמדובר ב'דור המייסדים' החרדי והכל מאוד ראשוני. אפשר לקוות שגם בתחום הזה החרדים ישלימו את הפער בשנים הקרובות".
דוגמה לפתרון יצירתי, שיענה על הרצון של חרדים רבים בתעודה מוכרת תוך שמירה על מסגרות ההכשרה הקיימות, אפשר לראות בקורסים לעבודה סוציאלית, שמעבירים מרצים מאוניברסיטת בר-אילן במסגרות חרדיות.
"בהתחלה, הלגיטימציה שלנו להיכנס לבתי הספר היתה דרך מקרה ספציפי של תלמיד או תלמידה", מספרת כהן, "מאז התרחבנו, וכיום אוכלוסיית היעד איננה רק הילדים בעלי הקשיים אלא כל התלמידים והצוות החינוכי, כשהמטרה שלנו היא להביא רווחה נפשית לכולם. לאף אחד במערכת אין תפישה כוללת כזאת, ולכן היועץ משלים למעשה את עבודת המנהל או הרב".
העבודה בפועל בבתי-הספר מתנהלת עדיין בזהירות. לדברי כהן, היועצות החרדיות הן מקצועיות לכל דבר, אבל בניגוד למצב במגזרים אחרים, מעל היועצות פועלת סמכות עליונה. "אצל החילונים, למשל, יש ליועצים את זכות המילה האחרונה בחלק מהבעיות. אצל החרדים יש סמכות עליונה, התורה וההלכה שמעל לכולנו, והנציג של הסמכות הזו הוא הרב של בית-הספר או הקהילה. היועצת יכולה לדוגמה להגיד שצריך להרחיק תלמיד מסוים מבית-הספר, אבל הרב יקבל החלטה אחרת, והמנהל בשטח יפעל לפי פסק הרב. המהפכה היא שעכשיו היועץ הוא חלק מצוות בית-הספר".
יועצות חרדיות חוששות עדיין להתראיין באופן גלוי לעיתונות לא-חרדית. "בשביל מה צריך לנפנף בעבודה שלנו?", אומרת יועצת שביקשה להישאר בעילום שם, "הרגישות לנושא הזה גדולה מדי". ובכל זאת, אחת מהן מספרת: "בזמן העבודה בבית הספר מול התלמידים אני צריכה כל הזמן לחשוב איך להימנע, ככל האפשר, מ'מוקשים' שיועצים אחרים כנראה פחות חושבים עליהם. אני לא מדברת על שאלות כמו חזרה בשאלה, אלא על דברים לכאורה פשוטים הרבה יותר כמו טיפול באלימות או הרחקת תלמידים מבית-הספר. אנחנו משתדלות לעשות את העבודה בשקט, תוך התאמה ורגישות לאופי המיוחד של כל בית-ספר".
הרגישות לצרכים הייחודיים של המגזר החרדי מתבטאת, למשל, בהשתלמויות מקצועיות נפרדות לגברים ולנשים. רבים מימי העיון האלה נפתחים בשיחה של רב, המעניק מעין גיבוי תורני להרצאות המקצועיות. "ההתקדמות של היועצים, גם בפרישה בבתי-הספר וגם בתכני העבודה, נעשית תמיד בהסכמה ובתיאום עם הרבנים", אומרת ג'ודי בן-עזרא, מנהלת אגף הייעוץ בשפ"י, "המפגש עם יועצים שחיים אחרת, בעלי תפישות אחרות משלנו, רק מעשיר את כל הצדדים".
דוגמה אחרת לשיתוף הפעולה בין משרד החינוך לרבנים הוא חוזר מיוחד, שפרסם לאחרונה אגף שפ"י, המפרט הנחיות לבתי-הספר החרדיים כיצד להתמודד עם מצבי חירום כמו תאונות או אסונות. המסמך, שקיבל את אישור הרבנים, נפתח בהקדמה שבה נכתב: "'לא ינום ולא יישן שומר ישראל'. אנו מתפללים ליושב במרומים שישמור ויציל אותנו. . . יחד עם זאת אנו מחויבים להיערך בהתאם ולתת מענה מקצועי בשעת משבר ובמצבי לחץ".
הנהלים וההנחיות בחוזר אינם שונים מאלה המיושמים במערכת החינוך החילונית, ורק הסיום מעיד כי מדובר, אחרי הכל, בבתי-ספר חרדיים: "אנו תפילה לקב"ה שיגן עלינו מן המפגעים השונים ויאמר לצרותינו די ונזכה במהרה לשקט ובטחה".
"ברגע שהתחילה ההכרה בבתי-הספר החרדיים בצורך, כניסת היועצים רק הולכת ומתפשטת", מסכמת כהן, "פעם המנהלים לא היו מודעים לנושא, והיום רבים מהם אומרים שאי-אפשר להסתדר בלי יועצים. החששות והפחדים עדיין חזקים, אבל לשמחתנו הם הולכים ופוחתים.
נא להמתין לטעינת התגובות
