היה, ועוד איך היה
בציבור הדתי מנסים לאסוף את השברים * גם בעולם הקבלה התגייסו לענות על שאלות האמונה: איך לא שעה הקב"ה לתפילות והאם בכלל הבטיח הרב אליהו "היה לא תהיה" ? * ויש אפילו כאלה שעדיין מתעקשים ערב הפינוי הסופי: "היא לא תהיה"
בחלקים מישראל האחרת לעומת זאת, רק מתחילים לאסוף את השברים ומחפשים תשובות על אינספור השאלות שהתעוררו. עוד לא ברור לאן תוביל האכזבה ממדינת ישראל. זו באה לידי ביטוי אפילו באי-מייל תמים ששלח נער צעיר לפני גיוס (כנראה. עוד לא השתכנע סופית), חובש כיפה סרוגה מתונה וחובב כדורגל מושבע. השבוע לקראת משחק הכדורגל הגורלי של נבחרת ישראל, הוא קלט לפתע שהוא דווקא לטובת הנבחרת היריבה מאיי פארו ובשבילו דווקא זה המחיש יותר מכל עד כמה עמוק השבר. בתוך כך גוברים הקולות בציונות הדתית נגד החיבוקים שהוענקו למפונים בזמן הפינוי ונשמעים בין היתר כך: "בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם. גוש קטיף נחרב בגלל אהבת חינם".
השאלות המרתקות מכולן עוסקות בנושא האמונה ובשאלות "למה ה' עשה לנו את זה?" ו"לאן הלכו כל התפילות שלנו? למה הוא לא הושיע אותנו? כל כך ביקשנו, כל כך רצינו. ובשביל מי רצינו, למען כבודו יתברך! למען גילוי שמו בעולם! אז למה ה' הטוב גורם לחילול שמו, הרי לא קשה בעיניו לעשות לנו איזה נס?", כלשון שאלה שנשלחה לרב זלמן מלמד.
איך זה לא שעה האל לתפילות הרבות ובכללן לתפילה הגדולה אי פעם בכותל המערבי, שנערכה ערב ההתנתקות? איך זה שהוא לא סידר הפי אנד מרטיט לתוכניתו המצוינת של רינו צרור בערוץ 10 שהקדישה דקות ארוכות לתפילת/שירת הבנות הבוכיות בבית הכנסת בנווה דקלים ברגעי הפינוי: "תפילה לעני כי יעטוף (יתעלף מרוב צער על פי אחד הפירושים) ולפני ה' ישפוך שיחו. ה' שמעה תפילתי ושוועתי אליך תבוא. אל תסתר פניך ממני ביום צר לי".
גם בנושא הזה אין ציפייה ממינהלת סל"ע לעזור. וכך בנוסף למתנדבים הרבים שנרתמו לסייע למפונים בעניינים המעשיים, נעשים ניסיונות לסייע להם גם בעניינים הרוחניים, האמוניים. דוגמה אחת מיני אלף: בימים האחרונים מופצת בבתי המלון ובמקומות הריכוז האחרים של משפחות המפונים חוברת חדשה ובה ניסיון עם ניחוח קבלי לא מבוטל להשיב על השאלות הרוחניות הקשות. בפתח החוברת אשר כותרתה "מכתב לשואלים מהמפונים מגוש קטיף" מוסבר כי היא מבוססת על מכתב תשובה ארוך של הרב החרדי המקובל הרב יעקב עדס.
החוברת עוסקת בשאלות האמוניות והרוחניות שעולות מהמפונים, בהן שאלת התפילות שלא נענו. תשובת המקובל: "כלל גדול הוא שאין שום תפילה שאינה נענית, אלא שבשמים יודעים יותר טוב מהאדם למה באמת היותר מועיל שתתקבל תפילתו ואין שום ספק שכל תפילה שהתפלל אדם בעניין זה לא הלכה לאיבוד ותעזור התפילה לאדם הרבה בעולם הזה ובעולם הבא".
תשובת הרב עדס כוללת הסבר על התפקיד שמילאו אנשי גוש קטיף: "כתוב בספרי המקובלים שבכל מקום בעולם בכלל ובארץ ישראל בפרט יש אורות רוחניים שצריכים תיקון ועל ידי שיהודים גרים באותו המקום ועובדים שם את השם יתברך נעשה תיקון לאותם האורות". הוא מוסיף כי "עכשיו שמהשמים גלגלו שהוכרחתם לעזוב את אותם המקומות, מוכרח הדבר שמהשמים רוצים לתת לכם תפקיד אחר של תיקון אורות במקומות אחרים ואולי גם מסוגים אחרים של אורות".
המקובל קורא למפונים להתחזק בדת באופן אישי ולכן כנראה מוכרח להתייחס למצוקה רוחנית נוספת ששמע מפי המפונים ושמבהירה לנו עם מי יש לנו עסק: "בתפקיד הקודם של המגורים באזורים ההם היה זה תפקיד עבור כללות עם ישראל ואילו בדברים אחרים התפקיד הוא פרטי ונמצא שאתה דואג רק עבור עצמך". על כך הוא משיב את התשובה הקבלית הקלאסית שעל פיה "בכל דבר שאדם עושה בעבודת השם יתברך הוא מסייע עבור כל כלל ישראל שהצורה שבה הקדוש ברוך הוא ברא את העולם הוא שמלבד העולם שלנו יש עוד עולמות עליונים רבים מאוד וכשיהודי עושה בעולם הזה את רצון השם יתברך הוא גורם שפע של אור בעולמות העליונים וכתוצאה מזה מביא ברכה והצלחה לכל עם ישראל".
"'היה לא תהיה!' אז איך זה שהיה, ועוד איך היה?". השאלות האמוניות הנוקבות ביותר ואף חצי הביקורת החדים ביותר מופנים לכיוונו של הרב הספרדי הראשי לשעבר הרב מרדכי אליהו, שהכרזתו "היה לא תהיה" ליוותה את המאבק בהתנתקות ואת מיצג האמונה הגדול, שבמסגרתו סירבו תושבים רבים להתכונן ל"יום שאחרי" והאמינו כמעט עד הרגע האחרון שמשהו יקרה וההתנתקות לא תצא אל הפועל. באתר האינטרנט מוריה, המופעל על ידי רבנים מתלמידי הרב אליהו הופיעה שאלה קשה של גולשת שסיפרה: "פוניתי מגוש קטיף אתמול. אני חשה בזויה ומושפלת עד עפר... אין לי מילים להתחיל לתאר את הסערה שמתחוללת בתוכי ואת החוויה המזוויעה שעברנו בתור יהודים ובני אדם...". היא קבלה על כך שלמרות שהרב אליהו הבטיח "גם בנבואה: 'היה לא תהיה'", בסוף "היה, כן היה, היה ועוד איך" והוסיפה: "אנחנו סומכים על הרב אליהו שהוא ממנהיגי הדור ומורה לנו גם ברוח הקודש... איך , איך נוכל להסתכל לרב בעיניים? איך נוכל להאמין?".
מקורבי הרב השיבו לה ולרבים אחרים כי הרב אליהו מעולם לא הבטיח שההתנתקות לא תתרחש, אלא אמר שזו "תפילה ומציאות", כלומר
אבל זה לא נגמר עד שזה נגמר. מתברר שגם בימים הללו יש בהם שעדיין מתעקשים ש"היה לא תהיה" ומסבירים, כמו הרב משה עמיאל כי "גירוש אכזרי הוא עדיין לא קו הסיום" כל עוד גוש קטיף ההרוס עדיין בידי ישראל וכי "אנו מכירים באמונתנו כי התוכנית הנפשעת הזו מנוגדת לרצון ה' ועל כך, בכל רגע אנו מאמינים בני מאמינים ש'היו לא תהיה'. ואם לא זכינו שאמונתנו זו תתברר לפני כל ביצוע נפשע בשטח, הרי שעדיין אנו מאמינים - ולא רק מצפים מצד עצמנו - שהמהלך הנפשע הזה ייעצר ויתבטל ויתהפך לטובה.
בישיבת פוניבז' חזרו בימים האחרונים הקטטות המביכות על רקע מאבקי ירושת הרב שך בישיבה. נראה כי לא רבים שם מתרגשים מהנזק התדמיתי הנורא ולא מבינים שעם כל הכבוד להם, פוניבז' אינה נחלה פרטית של אף אחד משני הצדדים היריבים, וש"אם הישיבות" הליטאית היא אפילו לא עסק פרטי של החרדים, אלא אחד הסמלים הגדולים של התרבות היהודית דהיום. ישיבה, שרבים מבחוץ נושאים אליה עיניים, מסוקרנות, אוהבות, מעריצות, שונאות, לא חשוב, העיקר נושאים אליה עיניים. מנסים להבין למה החליטו בפוניבז' להרוס את המיתוס החי על היכל בית מדרש השוקק לימוד תורה 24 שעות ביממה מול ארון הקודש המוזהב ועל תלמידי חכמים צעירים, חריפי שכל ומיוחדים שמצליחים לשרוד בישיבת העל שנמשלה לסיירת מובחרת ושהם אשכרה ממיתים עצמם באוהלה של תורה ומקדישים את עלומיהם לשימור מורשת העבר היהודית.
גם אלה המנסים ללמד סניגוריה לא מסוגלים ליותר מאשר הסבר שתמיד היו ותמיד יהיו מלחמות פנימיות מרות בתוך עולם הישיבות ובין הרבנים וכי כל מי שטוען אחרת עושה אידאליזציה חסרת בסיס לעבר היהודי. מחפשים חיזוק לדברים העצובים? מספרים על מייסד הישיבה, הרב מפוניבז' הרב יוסף שלמה כהנמן, שהיה נוהג לצאת לחו"ל כדי לאסוף כסף למען מפעליו החינוכיים ובראשם ישיבת פוניבז'. פעם אחת נסע לדרום אפריקה והתארח בשבת באחת הקהילות. כדי לעודד את היהודים לתרום כסף לשם שיקום עולם התורה הליטאי תיאר להם בדרשה שנשא את קסמה של השבת הקדושה המשפחתית והקהילתית שהיתה בליטא. אחר כך סיפר למקורביו על הביקור המרגש ואמר: "הם בכו ואני בכיתי. הם בכו כי שבת כזאת אין להם ואני בכיתי כי שבת כזאת אף פעם לא היתה לנו גם בליטא".
avishay@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
