גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


כימילכוד 22

מדוע פוליטיקאים מתנגדים לתוכנית התעשיינים להפחתת הניסויים בבע"ח? על הכח הנסתר המושך בחוטים

ענת רפואה | 9/11/2005 15:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"התעשייה מוכנה להפחית את מספר הניסויים בחיות, הפוליטיקאים חושבים אחרת" אמרה הכותרת בידיעה שהתפרסמה בעיתון "הארץ" שלשום. מעניין. מקריאת הפתיח לכתבה מתחילים להבין משהו: "סגן נשיא הנציבות האירופית חשף יוזמה חדשה להפחתת מספר הניסויים ב-18% בתיאום עם נציגי תעשייה, ואולם הפרלמנט האירופי מקדם תקינה משלו שעלולה להגדיל את מספרם". מי שזה מעניין אותו מוזמן לקרוא את הידיעה המלאה. מי שמבין מה נאמר בידיעה, זוכה בחוברת סודוקו.

הנה קצת רקע לנושא, בגובה העיניים: לפני כשלוש שנים הגיע הפרלמנט האירופי למסקנה שמה שהורג אותנו אלה הם הכימיקלים הרעילים שאנחנו מכניסים לתוכנו או באים במגע איתם (במזון, קוסמטיקה, כלים, מכשירים, בגדים, סביבת עבודה וכו') והחליט לנסות לעשות סדר בעניין. הפרלמנט מינה ועדת מיוחדת שתפקידה לגבש מנגנון לאבחון ובדיקה מחודשת של הכימיקלים. הפרוייקט נקרא REACH.

מסקנות פרוייקט REACH העלו שאנחנו נחשפים באופן קבוע לכמאה אלף כימיקלים, ולכן יש לבדוק את הרעילות של כולם. בלחץ נציגי התעשייה, שונו הקריטריונים להגדרת הכימיקלים החשודים כרעילים והרשימה צומצמה לשלושים אלף חומרים בלבד. שלושים אלף החומרים האלה, שחלקם נבדקו בעבר בבעלי-חיים וחלקם לא, חייבים עכשיו בבדיקה מחודשת.
הרבה ייסורים, כסף וזמן ,יעילות נמוכה, שיטות הניסוי הישנות. צילום: PETA
הרבה ייסורים, כסף וזמן ,יעילות נמוכה, שיטות הניסוי הישנות. צילום: PETA PETA
על מה הוויכוח?

אחרי שהגדירו את רשימת הכימיקלים, מתנהל כיום ויכוח סוער בשאלת השיטה הנכונה לבדיקת רעילותם: האם בדרך המסורתית של ניסויים בבעלי-חיים, או בדרך חדשה שנקראת "טוקסיקו ג'נומיקס" המבוססת על תרביות תאים אנושיים. הוויכוח הזה מתנהל לא רק באירופה אלא בעולם כולו, מאחר שלהחלטת הפרלמנט האירופי תהיה השפעה על התעשייה בכל מקום בגלובוס.

בדיקת הרעילות של שלושים אלף הכימיקלים בשיטת הניסויים בבעלי-חיים תעלה במוות ובייסורים קשים של מיליוני בעלי-חיים, תימשך שנים ארוכות, תעלה כסף רב, ובסופו של תהליך תספק תוצאות שאמינותן מוטלת בספק גדול. לעומת זאת, בשיטה השנייה, בדיקת רעילות הכימיקלים תתבצע במהירות רבה (ימים במקום שנים), בעלויות נמוכות, ובקבלת תוצאות אמינות ורלוונטיות לבני-אדם.

אם כך, תאמרו, מה הבעיה? על מה הוויכוח

בכלל? ברור שהאופציה של שיטת התרביות היא הנכונה והטובה! ואתם לגמרי צודקים. גם חלק גדול מהתעשיינים מסכימים איתכם, אבל לא כולם. במאמר ב"הארץ" נאמר ש"הפוליטיקאים חושבים אחרת". מה לפוליטיקאים ולהחלטות כאלה? ממתי הם מעורבים בנושאים כאלה? איזה אינטרס יש להם להתעקש על שיטת הניסויים בבעלי-חיים?
הניסויים בבע
הניסויים בבע"ח הראו שהיא בטוחה, ההשפעות על בני-אדם היו הרסניות. תוצאות השימוש בתרופת הCONTERGAN ללא

מאחורי הפוליטיקאים

מי שעומד מאחורי אותם פוליטיקאים במקרה הזה הם תאגידי ענק שמגלגלים מיליארדי דולרים - חברות התרופות הגדולות, ולצידן תעשיית הניסויים בבעלי-חיים (מגדלי החיות, יצרני ציוד המעבדות ומעבדות הניסויים עצמן). מעטים מאיתנו יכולים לקלוט את השפעת האון וההון העצומים של התאגידים האלה על ממשלות ומקבלי החלטות.

מדוע תעשיית הניסויים בבעלי-חיים נאבקת לשימור השיטה הקיימת, זה ברור. אבל האינטרס של חברות התרופות פחות גלוי לעין. למעשה, פרוייקט REACH לא מתייחס לתרופות אלא רק למוצרי צריכה, אבל חברות התרופות מתנגדות לשינוי שיטת בדיקת הרעילות של הכימיקלים המדוברים מכיוון שאם יוחלט לבדוק את רעילות הכימיקלים בשיטת תרביות התאים, הדבר עלול להשפיע גם עליהן הן תיאלצנה לשנות את שיטות העבודה במבדקי הרעילות של התרופות. והן לא ממש מעוניינות בכך.

ולמה חברות התרופות לא רוצות לבדוק רעילות בתאי אדם? כי תאי אדם לא משקרים. בבדיקת רעילות בשיטת ה"טוקסיקו ג'נומיקס" החדשה אי אפשר לתמרן את תוצאות. חשש הכי קטן לרעילות מתגלה מייד. בשיטה הזו אי אפשר לבחור את "המודל החייתי" (סוג בעל-החיים) שיתאים לתוצאות הרצויות ואי אפשר לזייף מחקרים במטרה לקבל אישור לעבור לניסויים קליניים (בבני-אדם) ולהמשיך לעבר  הוצאת התרופות לשוק. בשיטה החדשה לא יתאפשר שיווקן של תרופות כמו "ויוקס" או "פקסיל" שהספיקו להניב רווחים של מיליארדי דולרים בטרם הורדו בבושת פנים מהמדפים לאחר שהתבררו הסכנות הטמונות בהן. בשיטה החדשה רק תרופות לא רעילות תגענה לשוק, ומספרן יהיה קטן בהרבה מהקיים ומהרצוי לחברות התרופות.
 

מי מסתתר מאחורי הפרלמנט האירופי? צילום: רויטרס
מי מסתתר מאחורי הפרלמנט האירופי? צילום: רויטרס רויטרס

לא רואים ממטר

בעוד מרבית התעשיינים בעולם מקווים מאוד שהפרלמנט האירופי יאשר להם לבדוק את רעילות הכימיקלים שבשימושם בדרך הזולה, הקצרה, היעילה והאמינה ביותר – תאי אדם, מפעילות חברות התרופות הגדולות את השפעתן על הפרלמנט, באמצעות פרוייקט REACH, בכיוון הנגדי.

אם הפרלמנט האירופי יחליט על שיטת הניסויים בבעלי-חיים, מלבד מיליוני בעלי-חיים ימותו גם אלפי עסקים של תעשיית מוצרי צריכה כי לא יוכלו לעמוד בדרישות המבדקים האלה – לא מבחינת עלויות ולא מבחינת הזמן. אבל ענקי תעשיית התרופות והניסויים לא רואים אף אחד ממטר. לא את התעשיינים האלה, לא את בריאות הציבור ובטח ובטח שלא את משאביהם-בעלי-הזנב.

ב-17 בנובמבר תתקיים בפרלמנט האיחוד האירופי הצבעה על המלצות פרוייקט REACH. ההמלצות כוללות בחובן הרג מסיבי של בעלי-חיים, הרס כלכלי לתעשיינים רבים ונזקי רעילות לאנושות כולה. אם ההמלצות האלה תאושרנה בהצבעה, אתם תדעו למה.

עדכון אחרון : 9/11/2005 15:44
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

ענת רפואה

צילום ארכיון

בת 49, אמא לשניים, גרה בתל-אביב. פעילה למען זכויות בעלי-חיים בישראל. עומדת בראש המערך להגנת בעלי חיים במעבדות בעמותת 'תנו לחיות לחיות'

לכל הטורים של ענת רפואה
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים