כואב אבל יותר
ענת רפואה מספרת על מעבדות הכאב - מקום בו גרימת סבל לאחר הוא המטרה, לא סתם תופעת לוואי. שעורים בקהות חושים, האם זאת באמת הדרך להכשיר פסיכולוג
עכשיו, תארו לעצמכם שאתם בעלי-חיים וגורלכם מביאכם למעבדת ניסויים, אבל לא ל"סתם" מעבדה, אלא למעבדה שנקראת "מעבדת כאב". קיימות בארץ מעבדות כאב כמעט בכל אוניברסיטה – באוני' העברית, באוני' ת"א, באוני' חיפה, באוני' בן-גוריון ובמכון ויצמן. לפעמים נותנים למעבדות האלה שמות כיסוי יפים יותר, אבל המעבדות האלה משמשות בהגדרה לניסויי כאב מכוונים בבעלי-חיים, ואם במעבדות "רגילות" הכאב הוא "תופעת לוואי" לא מכוונת, במעבדות הכאב מכאיבים להם במכוון, והרבה.
אלוהים ישמור, אתם אומרים, אבל נראה שאלוהים נרדם שוב בשמירה. הוא לא שמע אותנו אתמול כשהזדעקנו על הניסויים האכזריים שמתחילים באוניברסיטת בר-אילן, והוא ממשיך לישון גם עכשיו, כשבמרתפי מכללת ת"א-יפו, במחלקה לפסיכולוגיה, נבנית מעבדת כאב חדשה. כמו שלבר-אילן הגיע פרופ' משה אבלס והביא עימו מהאוניברסיטה העברית את המסורת הארכאית בדמות ניסויים אכזריים בקופים, הנה כאן, למכללת ת"א-יפו, הגיע פרופ' חנן פרנקוהוא מביא עימו מאוני' ת"א את מורשת האכזריות בדמותה של מעבדת הכאב.

שניהם, פרופ' אבלס ופרופ' פרנק, מבצעים ניסויים פולשניים קשים בבעלי-חיים מתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת. אצל שניהם כל הניסויים הם במסגרת מחקר בסיסי ללא שום השלכות רפואיות ישירות. שניהם הודו בכך. ושניהם חונכים עכשיו מסלולי קידום חדשים לסטודנטים שמתבססים על כאבם ומתבוססים בדמם של יצורים רגישים וחסרי-אונים.
מעיון במחקריו הקודמים של פרופ' פרנק ובמחקרים מקבילים שמתקיימים במעבדות הכאב האחרות בארץ, הנה
הנה דוגמה לניסוי אופייני של פרופ' חנן פרנק, שפורסם ב-1996 במגזין "Pain":
שם הניסוי: Development of thermal nociception in rats
שמות החוקרים: Falcon M, Guendellman D, Stolberg A, Frenk H, Urca G. מהמחלקה לפסיכולוגיה והמחלקה לפיסיולוגיה ולפרמקולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.
המאמר פותח בקביעה, אותה הוא מבסס ע"י ציטוטים ממאמרים רבים, שידוע, הן בבני-אדם והן בבעלי-חיים, כי הרגישות של ולדות צעירים לכאב גדולה הרבה יותר מזו של בוגרים. למרות כל הידע הקיים, החוקרים סברו שהתופעה הזו לא נחקרה עדיין מספיק בתחום של כאב הנובע מגירוי חום (להבדיל למשל מכאב הנובע מצביטה חזקה), ולכן החליטו להוסיף ולחקור את הנושא.
הניסוי נערך על 146 חולדות בגילאים שונים והתחלק לשני חלקים:
א) 63 חולדות בגילאי 3 עד 90 יום נחשפו למים בטמפרטורות של 36 עד 60 מעלות צלסיוס. כל חולדה עברה את חווית הטבילה הכואבת במים החמים 36 פעמים.
ב) 83 חולדות בגילאי 13 עד 100 יום עברו ניתוח שבו לחלק מהן נחתך עמוד השדרה לחלוטין ולחלק מהן רק נערך הניתוח ללא כל פגיעה בעמוד השדרה (בתור קבוצת ביקורת); לאחר הניתוח חולדות אלו נחשפו למים בטמפרטורות של 39 עד 50 מעלות צלסיוס. כל חולדה עברה את חווית הטבילה הכואבת במים החמים 18 פעמים.
התוצאות: החוקרים קיבלו את אותם הממצאים שהיו ידועים מראש, דהיינו שהרגישות לכאב יורדת עם הגיל. חיתוך עמוד השדרה השפיע על מהירות התגובה רק בטמפרטורות גבוהות ובחולדות מבוגרות יותר, ולא השפיע על סף הרגישות של החולדות בניסוי. החולדות הומתו לאחר הניסוי.

כמה הניסוי הזה אכזרי ומיותר, אין צורך להסביר, הוא מעיד על עצמו. פרופ' פרנק יגיד לכם שהוא בסך הכל רוצה לחקור כאב בכדי להקל על הכאבים שלכם, אנשים יקרים, והוא גם יגיד שאין לו ברירה אלא לעשות את הניסויים האלה בבעלי-חיים. הוא יספר לכם על נסיונו האישי עם כאב ויסביר לכם כמה בני-אדם חשובים יותר מחיות.
מה שמעניין במיוחד זו העובדה שתרופות כמו מורפיום ונגזרותיו, וגם מעכבי פרוסטגלנדינים כדוגמת האספירין, פותחו הרבה לפני שהאנושות החליטה לעשות ניסויים בבעלי-חיים, והן משמשות עד היום כתרופות הבטוחות והיעילות ביותר נגד כאבים. ולעומת זאת, תרופות חדשות שנוסו במשך שנים בבעלי-חיים נמצאו מסוכנות לבני-אדם, כמו תרופת ה"ויוקס" שקטלה אלפי אנשים וגרמה נכות לאלפים נוספים.
אני תוהה מדוע מקימים את מעבדת הכאב במכללה עכשיו. אם כל כך חשוב לפרופ' פרנק לחקור את הכאב, למה שלא יעשה את מחקריו במעבדת הכאב שקיימת באוניברסיטת ת"א ושבה הוא עבד עשרות שנים? האם הסטודנטים לפסיכולוגיה במכללה לא יוכלו להיות פסיכולוגים ,או חוקרי פסיכולוגיה, טובים ללא מרתפי העינויים במכללה השלווה?
תסלחו לי, אבל אני גם לא מצליחה להבין איך מקצוע הפסיכולוגיה, שיסודותיו הם האמפתיה, הרגישות, ההבנה והחמלה לזולת, יכול להתקיים יחד עם קהות חושים, אכזריות ואלימות שכרוכות בניסויי כאב בבעלי-חיים.
אם אתם מסכימים איתי שמעבדות הניסויים בבעלי-חיים הם אחד המקומות היותר אפלים שיצרה האנושות, ושמעבדות הכאב הן שיא החושך, ואם גם אתם לא משלימים עם הקמת המעבדה במכללת ת"א-יפו, אנא אל תחרישו. אתם מוזמנים לקרוא מידע נוסף על המאבק הציבורי נגד מעבדת הכאב של פרופ' פרנק באתר של קבוצת "סוגרות" .








נא להמתין לטעינת התגובות


