שומרים את הבושה בבית
מנתוני עמותת "אל-סיוואר" עולה כי רק 4% מהנשים הערביות שהותקפו מינית השנה התלוננו
הדוח מבוסס על פניות שהגיעו ל"קו החם" שמפעילה העמותה. בשנה החולפת פנו לעמותה כ-318 נערות ונשים שעברו תקיפה מינית על סוגיה השונים: אונס, הטרדה מינית, בעילה בהסכמה, מעשה מגונה או מעשה סדום, אונס קבוצתי, או ניסיון אונס.
מהנתונים עולה כי מרבית נפגעי התקיפה המינית, 67%, הם נערים ונערות מתחת לגיל 18. מבין קבוצה זו אחוז אחד מנפגעי התקיפה משתייכים לקבוצת הגילאים 3-6, 18% משתייכים לקבוצת הגילאים שבין 6-12, 21% משתייכים לקבוצת הגילאים 12-15, ו-27% משתייכים לקבוצת הגיל שבין 15-18.
הדוח מגלה כי מרבית התוקפים (71%) הם בני משפחה, או כאלה שמוכרים לקורבן (24%) וכי רובם המכריע של מקרי התקיפה (58%) אירעו בבית הקורבן. לפי הנתונים, מרבית מקרי התקיפה המינית, (35%) מסתיימים באונס. 17% מהמקרים הם מקרים המוגדרים תקיפה מינית ו-25% מהמקרים מוגדרים כהטרדה מינית.
המותקפות חשות פחד ואשמה
הדוח מראה כי מרבית מקרי התקיפה אינם מהווים מקרים בודדים, אלא נמשכים לאורך זמן. 10% מהמקרים הם תקיפות מיניות בודדות, ב-35% מהמקרים מדובר בתקיפה שנמשכה חודשים וב-31% מהמקרים מדובר בתקיפה שנמשכת שנים. בחמישית מהמקרים הקורבן עדיין סובל מתקיפה מינית גם לאחר שפנה לעמותה.
למרות שלפי הדוח מרבית הקורבנות מכירים את תוקפיהם, רק 4% מהמותקפים מינית מגישים תלונה
למשטרה. בעמותת "אל-סיוואר" מסבירים כי קשר השתיקה סביב נושא התקיפה המינית נובע מתחושות של פחד ואשמה שמלוות את נפגעי התקיפה המינית, הן כלפי בני המשפחה והן כלפי התוקף עצמו.
ברוב המקרים שבהם הקורבן מספר על התקיפה המינית, הוא מעדיף לשתף את ידידיו או גורם מקצועי באירוע הקשה, ולא את בני משפחתו.
עמותת "אל-סיוואר" מפעילה מזה שנים את ה"קו החם", שמספרו 04-8533044. הקו, שפועל 24 שעות ביממה, מאויש במתנדבות שמספקות תמיכה וסיוע לפונות ולפונים.
עדכון אחרון : 11/12/2005 7:44
נא להמתין לטעינת התגובות
