לא גזירה משמים
שמעון צוק טוען שרק בגלל תכנון לקוי, צצה בכל פעם שיורד פה גשם בעיית הצפות
היחס בין כמויות המים המחלחלות והניגרות משתנה בעקבות מספר רב של גורמים כגון: עוצמת הגשם, תדירות הופעת הגשמים, המבנה הטופוגרפי ואופי פני השטח - חדיר או אטים. לדוגמא, כאשר עוצמת הגשם גדולה, או פני השטח אטומים, כמויות המים היורדות אינן יכולות לחלחל לתוך הקרקע ומים רבים ניגרים על פני השטח.
זאת הסיבה העיקרית לשיטפונות והצפות. לעומת זאת, אם כמות גשם דומה היתה יורדת אל פני שטח המאפשר חלחול כמויות הנגר היו נמוכות יותר, וכמויות גדולות יותר של מים היו מעשירות את מי התהום.
הצפות החורף החוזרות ואף מתעצמות מדי שנה בגלל שינויי אקלים הגורמים להעצמת אירועי מזג אוויר, אינן גזירה משמיים. מרביתן נובעות ממחדל תכנוני המעדיף תשתיות אטימות הכוללות ריצוף חצרות הבניינים, הקמת חניונים וסלילת כבישים רחבים, על פני פיתוח שטחים פתוחים וגינון. אטימה זו לא מאפשרת למי הגשמים לחדור לתוך הקרקע. היא גוררת הצטברות הולכת וגוברת של מי נגר הזורמים אל מערכת הניקוז ומציפים אותה. כאשר מערכת הניקוז גולשת מוצפים אזורים נרחבים.
ההצפות החוזרות ונשנות בשכונות הדרומיות של תל-אביב הן תולדה של ארבעה גורמים. הקמתם ללא תכנון מסודר וללא מערכת ניקוז מוסדרת, בניה והרחבות לא חוקיות, ריצוף חצרות הבתים ומיקומם באזור הנמוך ביותר על גדות נחל האיילון.
מה עושים?
ניתן לצמצם את ממדי ההצפות והשיטפונות באמצעים פשוטים. העקרונות הבסיסיים הם: להקטין את השטחים המרוצפים והסלולים, להתקין ריצוף מחלחל ולכוון את שיפועי השטחים האטימים כך שישתלבו עם שטחי גינון כגון: כיכרות, גינות ציבוריות, רצועות גינון וגומות עצים.
ברמת הבניין הבודד יש להפנות את מרזבי הגגות אל אזורים חשופים בחצר ולהתקין בורות חלחול המורכבים מחומרים גסים כגון חצץ. פיתוח נכון זה, אשר יביא לצמצום משמעותי של הנגר, יקטין את הצורך בהקמת מערכת ניקוז גדולה ויקרה, ויצמצם לעין שיעור את פוטנציאל ההצפות וממדי הנזק.
פתרונות אלו הומלצו כבר בשנת 1997
ע"י פרופ' נעמי כרמון ופרופ' אורי שמיר, חוקרי "המרכז לחקר העיר והאזור" בטכניון. בעקבות המלצות אלו הוציא לפני שלוש שנים מנכ"ל משרד הפנים הנחיות לניהול נגר. אולם, מעט מאד נעשה עד כה ברמה המנהלית, תכנונית ומשפטית.
הסיבות העיקריות לכך הן קיבעון תכנוני בקרב מתכנני הניקוז, התשתיות והכבישים, המעדיפים את התכנון המוכר, הקל והיקר על פני תכנון מודרני וזול. סיבות נוספות הן חוסר ידע ומודעות של מהנדסי הערים לפתרונות ניקוז מודרניים, וייתכן שגם העדפת תכנון מערכות ניקוז יקרות שהרווח בצידן גבוה יותר, מאחר ועלות התכנון נגזרת מעלות הקמת התשתיות.
הכותב הוא הידרולוג ב"אדם טבע ודין – האגודה הישראלית להגנת הסביבה"
נא להמתין לטעינת התגובות
