הספין והאתרוג
משה גורלי מברך בזהירות על הפוש הנחוץ שקיבל שלטון החוק השמוט והרצוץ בעמונה
שלא תהיה טעות, גם שלטון החוק חשוב. אי שם בין הסכנות האסטרטגיות שמרחפות על מדינת ישראל – בין הפצצה האיראנית לפערים הכלכליים – רובצת לה גם הסכנה הזו. בשנים האחרונות מדינת ישראל מידרדרת בעקביות לאנרכיה בכל פרמטר אפשרי כמעט. הפשע המאורגן משתולל חופשי, האלימות אורבת בכל מקום, הלבנת הון, סחר בנשים, הפרות תכנון ובנייה, שחיתות שלטונית ובעיקר רמיסת שלטון החוק המתמשכת בשטחים. רמיסה שלאורך שנים הסתייעה בשלטון עצמו.
ובכל זאת מותר וצריך לברך, בזהירות הנדרשת, על ההכרה הפומבית שהתעוררה לפתע בחיוניות שלטון החוק. אולי זה יישאר בגדר ספין ואולי לא. כמו שפרץ הדביק את המערכת ברגישות חברתית, צריך שמישהו ידחף גם את שלטון החוק השמוט והרצוץ. קדימה, כך נדמה, עשתה שלשום צעד גדול אל תוך הנישה הפנויה והזנוחה הזו. לפחות בעניין זה, נדמה שעזיבתה של משפחת שרון לא תכביד.
עזמי בשארה התגלה שוב כאתרוג של המשפט הישראלי, כעוף המוגן והשמור ביותר בספארי הפוליטי שלנו. בג"ץ, ברוב של שניים נגד אחת, קבע שלשום שתמיכתו באינתיפאדה בכנסים באום אל-פאחם ובסוריה נופלת לגדר החסינות העניינית של חבר כנסת. המבחן היה אם יש בדברים תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור.
ישפוט הקורא אם אין בדברים שבח ותמיכה. "החיזבאללה ניצח," אמר בשארה, "ולראשונה מאז שנת 1967 טעמנו את טעמו של הניצחון. זכותו של החיזבאללה להתגאות בהישגו ולהשפיל את ישראל (...) לבנון, החלשה במדינות ערב, הציגה מודל קטנטן שאם נביט לעומקו ניתן להסיק את המסקנות הנחוצות להצלחה ולניצחון - מטרה ברורה ורצון עז לנצח והכנת האמצעים הנחוצים הדרושים להשגת מטרה זו."
את דעת הרוב כתב הנשיא אהרן ברק. כנראה שיש לו טעמים טובים לא לדחוק את בשארה מחוץ למגרש הפוליטי. אולי הוא חושב שבשארה לא ממש מסכן את המדינה, אולי הוא חושב שתיעולו למסלול פלילי
דווקא פסק דין המיעוט של השופטת אסתר חיות משכנע: "עניין לנו בהבעת דעה סדורה ומחושבת מראש, בשתי הזדמנויות, הניצבת בעיבורו של המתחם האסור – תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור – והרחק הרחק מעבר ל'קו האדום' שאותו הציבה הדמוקרטיה הישראלית כהגנה על עצם קיומה."
לפני שבועיים נכתב כאן על הצלחת בשארה להזיז את גבולות סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, שמהווה למעשה את כרטיס הכניסה לפרלמנט ולפוליטיקה בישראל. שלשום הרחיב בשארה, שוב בעזרת בית המשפט, את גבולות החסינות למקום שבו מותר לחבר כנסת לבטא את שאיפתו לחיסול מדינתו במתכונתה הנוכחית.
נא להמתין לטעינת התגובות
