שקיפות עכורה
לאחרונה פורסם על עלייה מצמררת של 32% במספר הניסויים בבע"ח בישראל. מה קורה במועצה שאמורה לפקח על הנושא? מה מסתתר מאחורי המספר "517,606"? ענת רפואה בטור על מסתרי מערכת הויויסקציה
תבינו: כל הפעולות האלה הן אלמנטריות והמועצה מחוייבת להן. החוק קובע, בפירוש ובהדגשה, כי על המועצה לפעול לצמצום ניסויים בבעלי-חיים ולמזעור סבלם. הדרישות האלה הן למעשה המטרה שלשמה הוקמה המועצה, אבל אולי מדובר בדרישה מוגזמת מגוף שלמרבית חבריו, כך נראה, אין באמת עניין לפעול בכיוון הזה. בחינה של היסטוריית הפעולות של המועצה מעלה חשש כבד כי היא עסוקה בעיקר בטיוח המציאות, בהגנה על הנסיינים ובשימור "החופש האקדמי" ו"הסודות המסחריים" הקדושים.
גם כשמביאים לה, ממש עם "כפית לפה" מידע על ליקויים בניסויים שהתגלו (במקרה) התנהלותה תמוהה. כך, חצי שנה לקח למועצה להגיב על המידע שחשפנו בפניה בניסוי בקוף מאליש באוניברסיטה העברית. תשובתה: "בדקנו והכל בסדר". שישה חודשים עברו מחשיפת מקרה פיצוץ החזירים במחנה הצבאי הסגור ועד שהתקבלה תגובתה הטוענת, כמובן ששוב - הכל בסדר. שנה שלמה של דיונים והתברברות כבר חלפו מאז נחשף דבר קיומו של ניסוי בפיטום אווזים, בו, על פי החשד, החוקר הוא גם המפקח והמאשר, והמועצה טרם גיבשה עמדה. שנה וחצי חלפו מאז פרסום הדו"ח החריף של מבקר המדינה על התנהלותה הלקויה, וכל עיסוקה של המועצה מאז מסתכם בעיקר בנסיונות להפריך את מסקנותיו.
בשבוע שעבר, אחרי שנים של מאבקים ציבוריים ומשפטיים, שחררה המועצה - בהוראת בית המשפט - את הנתון המפלצתי לפיו 517,606 בעלי-חיים אושרו לניסויים בשנת 2004 במעבדות בישראל.
517,606 בעלי-חיים - מספר עצום בקנה מידה עולמי - וחכו, זה לא הכל. הנתון הזה הוא חלקי בלבד. הוא לא כולל את בעלי-החיים הלוקחים חלק בניסויים שמתבצעים במערכת הבטחון שלנו. הוא גם לא כולל את בעלי-החיים שחלקי גופם משמשים כ"חומרים ביולוגיים" בניסויים שגרתיים.
המספר 517,606 בעלי-חיים ב-2004 אינו כולל אפילו את כל הנתונים הבסיסיים מ-60 המוסדות המאושרים לביצוע ניסויים בבע"ח. הסיבה: רק עכשיו, עשר שנים לאחר הקמתה, החלה המועצה (שוב, בהוראת בית-משפט) בבניית מערכת לאיסוף נתונים, וזו תוכל לספק נתונים ריאליים, לדברי המועצה עצמה, רק החל משנת 2006.
גם הנתון לפיו 10,000 בע"ח הומתו לצרכי הוראה באוניברסיטאות רחוק מלהיות מדוייק, עובדה - לפחות אוניברסיטה אחת (חיפה) הודתה, במהלך המשפט של אלינה, שהיא אינה מדווחת על בעלי-החיים שמומתים במסגרת הוראת לימודי הביולוגיה.
אני מניחה שהמספר החלקי הזה הבהיל את המועצה עצמה, ולכן, במטרה לנסות להניח את דעת הציבור, היא מיהרה לספר ש-76% מהניסויים הם לצרכי רפואה. 76 אחוזים?! נתון מעניין מאוד, בעיקר לאור העובדה שבבריטניה, מעצמת ביוטכנולוגיה אירופית, רק 24% מהניסויים בבע"ח הם לצרכים רפואיים, ובשוויץ, מעצמת תרופות אירופית, רק 25% מהניסויים הם לצרכים רפואיים. ובישראל, לטענת המועצה, 76% - ככה זה כשמחשיבים ניסוי כמו הניסוי במאליש וחבריו, שתוצאתו היתה "קופים זוכרים שלוש תמונות ברצף", כניסוי "רפואי".
האמת היא שהרוב המוחלט של הניסויים בבעלי-חיים הם בתחום המחקר הבסיסי, שמטרותיו העיקריות הן שתיים: קידום חוקרים בסולם האקדמי (שמבוסס על תדירות וכמות פרסום מאמרים), והכנסת כסף לקופות האוניברסיטאות. אל תקנו את הנתון של 76%, מספיק להביט בתעשיית התרופות בישראל, שמתבססת על תרופות גנריות (שפותחו במקום אחר), כדי להבין שפיתוחים אותנטיים רפואיים נטו אין פה. אם יותר מ-10% מהניסויים בבעלי-חיים הם למטרות רפואה, אני לא ענת רפואה.
המצב בישראל הינו תוצאה של מבנה המערכת לפיקוח על הניסויים. ככה זה כשנותנים למועצה שמרבית חבריה ויויסקטורים (נסיינים) לפקח על ניסויים בבעלי-חיים - טובת בעלי החיים פשוט לא מצליחה להיכנס לאג'נדה שלה. ככה זה כשהמועצה היא חלק ממשרד הבריאות, שאחראי ישירות על הניסויים ועל מבצעי הניסויים. במדינות נאורות הפיקוח מופקד בידי משרד הפנים, החקלאות או איכות הסביבה – משרדים שלא לוקחים חלק בניסויים עצמם. וככה זה כשמי שמאשר את הניסויים בפועל הן ועדות פנים-מוסדיות שחבריהן מאשרים אחד לשני את בקשות הניסוי.
המוסדות מאשרים לעצמם, המועצה מעמידה פנים שהיא מפקחת, ואתם מממנים את ים הניסויים האלה בכספכם. לפחות מחצית ממימון האוניברסיטאות בארץ, בהן מתבצעים רוב הניסויים בבע"ח, מגיע מכספי הציבור. כן, חברים, אתם מממנים אותם בכספכם, ובשתיקתכם אתם מאשרים אותם.
בישראל, במאה ה-21, לבעלי-החיים שבמעבדות אין שום הגנה. כל שנה, יותר מחצי מיליון בעלי-חיים נתונים לגחמותיהם של ויויסקטורים שעושים בהם כרצונם מאחורי דלתות פלדה במרתפים חשוכים. בעלי-החיים האלה זקוקים לנו, הציבור שנמצא בחוץ, שנפסיק את סבלם המיותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
