דמעה אחת - הרבה תהיות
בעקבות ניסוי לא מוצלח בבני אדם שהתקיים לפני כעשרה ימים, בתרופה שנוסתה בהצלחה על חיות והביאה לאישפוזם במצב קשה של שישה, ענת רפואה אינה יכולה להימנע מלתהות מתי יבינו שניסויים בבעלי חיים אינם אמינים לחיזוי השפעת התרופות על בני אדם
שמונת האנשים שעברו את בדיקות הקבלה ואושרו לניסוי הוכנסו לשני חדרים בבית-החולים. בכל חדר שלושה קיבלו את התרופה הנסיונית ואחד קיבל פלסיבו (תרופת דמה). הם לא ידעו מי קיבל מה.
"זה היה כמו סרט אימה" סיפר ראסטי קאן, בן ה-23, "הבחורים התחילו להקיא ותוך דקות החלו לאבד את ההכרה לסירוגין. הם צעקו מכאבים וקרעו את בגדיהם, מתחננים לרופאים שיעזרו להם. חיכיתי בבעתה שזה יתחיל גם אצלי" אמר קאן, שלא ידע אז כמה בר-מזל היה שהוא זה שקיבל את הפלסיבו.
כל ששת הבחורים שלגופם הוכנסה התרופה נפגעו קשה מאוד, לאחר שזריקה אחת גרמה לכל מערכות הגוף שלהם לקרוס. בריאן וילסון ואדם נוסף שרויים בקומה, מחוברים למכונת הנשמה וגורלם לא ידוע. ארבעה אנשים נוספים מאושפזים עדיין בטיפול נמרץ והרופאים עומלים על הצלתם. ראסטי קאן ואדם נוסף, שהתרופה לא באה לקירבם, ניצלו.
סוכנות התרופות והבריאות של בריטניה, שאישרה את הניסוי הקליני (בבני-אדם), טוענת שתוצאות הניסויים המוקדמים שנעשו בבעלי-חיים בתרופה הזו היו תקינות ולא הצביעו על שום חשש שימנע מלבדוק את התרופה על בני-אדם. ממעבדות "וולטהם" ומיצרנית התרופה "טג'נרו" בגרמניה, נמסר שהניסויים שביצעו בארנבות ובקופים עברו בהצלחה ולא רמזו על סיכון בני-אדם.
התרופה המדוברת היתה אמורה להצטרף ל-24 תרופות דומות שנמצאות בשימוש בטיפולים נגד סרטן ומחלות דלקתיות אשר יעילות הריפוי שלהן והשפעות תופעות הלוואי שלהן עדיין שנויות במחלוקת, אולם הן מכניסות ליצרניהן, בוודאות, מיליארדי דולרים מדי שנה. התרופה הזו היא גם לא הראשונה שגורמת אסונות לבני-אדם לאחר שאלפי בעלי-חיים שילמו בחייהם והניסויים בהם הוכתרו בהצלחה.
כשלון התרופה הזו התרחש במקביל להפסקת ניסויים קליניים בתרופה נוספת, נגד אלצהיימר, שגרמה למותם של 11 איש בשלבים הראשונים של הניסוי. היא מצטרפת גם לרשימת מחוללי האסונות רחבי ההיקף של ה"ויוקס", ה"רזולין" וה"אופרן" שהורדו ממדפי בתי המרקחת בעת האחרונה.
מעניין שבדיוק בשבוע בו הורעלו ששת הבחורים בלונדון, התפרסמו שני מחקרים חדשים שמוכיחים את אי יעילותם ואת הסכנות שגלומות במבדקי רעילות בבעלי-חיים, כאשר מסיקים מהם לגבי בני-אדם, ומחקר נוסף שמציג סדרה של אלטרנטיבות מדעיות (והומניות) לניסויים בבעלי-חיים.
לאור הסטוריית הכשלים של השלכות מבעלי-חיים לבני-אדם, יחד עם הטרגדיה של ששת האנשים בבריטניה ו-11 האנשים הנוספים שמתו בניסוי לאחרונה, אני תוהה מתי יראו האנשים במשרדים המפוארים של יצרני התרופות ובמסדרונות של מינהלות המזון והתרופות את הכתובת שמופיעה על הקיר. היא כתובה בדם בעלי-חיים ובני-אדם: ניסויים בבעלי-חיים לא אמינים בחיזוי להשפעת תרופות וכימיקלים על בני-אדם.
לא מובן לי מדוע אלה שמשקיעים בפיתוח שיטות מדעיות חלופיות הם ארגונים קטנים וחסרי אמצעים של הגנת בעלי-חיים ולא חברות התרופות הגדולות והעשירות. השבוע, אגב, פורסם שהוועדה המדעית לאישור חלופות במינהל התרופות של האיחוד האירופי אישרה שש חלופות לניסויים בבעלי-חיים הקשורות בפיתוח תרופות.
החלופות האלה מונחות על שולחן מינהל התרופות האירופי כבר מספר שנים, ויקח עוד שנה או שנתיים עד שכל מדינות האיחוד יאשרו ויאמצו אותן. שש החלופות האלה הן חלק מסדרת חלופות שפותחו על ידי מדענים שמומנו בסיוע ארגוני הגנת בעלי-חיים.
אני לא מצליחה להבין כיצד בעולם בו לא ניתן להשליך מעכבר לארנבת, בעולם בו לא מצליחים לחולל איידס בשימפנזים למרות נסיונות בלתי פוסקים, הוויויסקטורים (נסיינים) לא
מדוע חברות הביטוח ממשיכות עדיין לבטח את חברות התרופות? מדוע משאבים יקרים – כסף, זמן וכישורים אינטלקטואליים – מבוזבזים לשווא במקום להיות מושקעים בכיוונים מדעיים אחראיים יותר? וכמה בעלי-חיים ובני-אדם נוספים נדרשים לשלם בחייהם בכדי שתופסק הטעות הנוראה הזו?
לכו להצביע לפני שאתם עונים. יש קשר הדוק בין פוליטיקה לבעלי-חיים, ויש לנו המון עבודה שם, בצמרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
