הודאה שתגבה שלא כדין עשויה להיפסל
בית המשפט העליון קבע לראשונה בפסק דין תקדימי כי הודאה שתשיג המשטרה, תוך הפרת זכויותיו של חשוד, עשויה להיפסל אם בית המשפט יחליט כך
מהיום עבודתה של המשטרה תהיה קשה הרבה יותר: חוקרי המשטרה יהיו חייבים ליידע כל חשוד בזכויותיו, או שההודאה שימסור עלולה להיפסל. מהיום כל חשוד יידע שהוא יכול לשמור על זכות השתיקה ולהיוועץ בעו"ד. שוטר שישיג ראיות והודאות שלא כדין יתקל בקשיים גדולים בהליכים הפליליים בבית המשפט.
ברוב של שמונה מול אחד, קבע היום הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון כלל חדש בפסילת ראיות. בית המשפט החליט כי לשופטים יש אפשרות לפסול ראיות שהושגו שלא כדין בהליך פלילי. פסק הדין העקרוני והתקדימי, שמשתרע על פני כמאה עמודים ושנכתב על ידי השופטת דורית בייניש, התעכב במשך שמונה שנים. במהלך הדיונים בתיק הצטרפו כצדדים לערעור לשכת עורכי הדין והסנגוריה הציבורית והתחלף הרכב השופטים לאחר שחלקם כבר פרשו, הערעור הוגש על ידי חייל שהורשע בעבירות של שימוש בסם מסוכן.
בזמן הדיונים בתיק, בנוסף לשאלת ערעורו של יששכרוב, עמדו בפני בית המשפט העליון שתי סוגיות עקרוניות. האחת, האם בעקבות חקיקת חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו", יש לקבוע כי במידה ולחשוד לא הובהר שיש לו את הזכות להיוועץ בעורך דין, יש פוסלת בהכרח את קבילות ההודאה שמסר החשוד בחקירתו.
הסוגיה השנייה שעמדה בפני בית המשפט היא האם ניתן להורות על פסילת קבילותה של הודאה מתוקף קביעת בית המשפט העליון, המאפשרת פסילת ראיות שהושגו שלא כדין.
בסוגיה הראשונה, אשר מתייחסת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, קובע בית המשפט העליון כי "פגיעה משמעותית וחמורה באוטונומית הרצון ובחופש הבחירה של הנאשם במסירת הודאתו בחקירה, תביא לפסילת ההודאה". עם זאת, קיומה של פגיעה שכזאת תיבחן בכל מקרה לגופו.
"מתבקשת נקודת איזון גמישה יותר, אשר בצד החתירה למימוש התכלית של גילוי האמת ולחימה בפשע תיתן משקל להגנה על זכויות הנאשם כחלק מהשמירה על הגינות ההליך וטוהרו וכחלק מעשיית דין צדק במובנו הרחב", כתבה בפסק הדין השופטת דורית בייניש.
באשר לסוגיה השנייה, קובע בית המשפט, כי כל עוד
בין היתר, יצטרכו השופטים לבחון את אופייה וחומרתה של הדרך בה הושגה הראיה, את מידת ההשפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה ואת הנזק מול התועלת הכרוכים החברתיים הכרוכים בפסילת הראיה.
הפרשה הזאת החלה כאשר רפאל יששכרוב, חייל סדיר בצה"ל, הובא למעצר בדצמבר 96' לכלא 6, בגין נפקדות מהצבא. במהלך קליטתו בכלא, התבקש יששכרוב להתפשט וכשהפשיל את תחתוניו, נפלה מהם חבילה קטנה עטופה בנייר. תחילה ניסה יששכרוב להסתיר את החבילה מתחת לרגלו, אך מיד לאחר מכן אמר לסוהרים: "זה גראס, אני יכול להסביר". האירוע דווח למצ"ח ולמחרתו, הגיע לבסיס חוקר מטעמה.
אותו חוקר, שמע ממפקד האגף בכלא כי יששכרוב התוודה בפניו על שימוש קודם בסם, למרות שלא היה ברור מדבריו האם השימוש בסם נעשה קודם גיוסו לצה"ל או לאחר מכן.
בשעות הצהריים של אותו יום, החל החוקר לחקור את יששכרוב, והודיע לו כי הוא חשוד בשימוש והחזקה של סמים מסוכנים. כבר בתחילת החקירה הודה יששכרוב כי עישן סמים קלים בהיותו חייל וזאת במהלך התקופה שבה נפקד מהצבא.
זמן קצר לאחר מכן, יצא החוקר מחדר החקירות, שוחח בטלפון עם מפקד המשטרה הצבאית בחיפה וזה הורה לו לעצור את יששכרוב. החוקר, חזר לחדר החקירות והמשיך לגבות עדות מישככרוב, כשאינו מעדכן אותו כי הוא עצור וכי הוא זכאי להתייעץ עם עורך דין. החוקר אף הורה לו לתת בדיקת שתן ורק כרבע שעה לאחר סיום החקירה, הודיע לו כי הוא עצור ועל זכותו להיוועץ עם עורך דין.
בגין אותה הודאה, הוגש בבית דין צבאי, כתב אישום נגד יששכרוב, בחשד לשימוש בסם מסוכן. למרות זאת, בבית הדין הצבאי התקבלה טענתו של יששכרוב, לפיו, ההודאה נגבתה ממנו שלא כדין ועל כן היא אינה קבילה, והוא זוכה מעבירות השימוש בסם מסוכן והורשע בעבירה של אחזקת סם מסוכן – אותו סם שנפל מתחתוניו בעת שנקלט בכלא 6.
בכך לא הסתיימה הפרשה. התביעה הצבאית ערערה לבית דין הצבאי המחוזי, שם התקבל הערעור כשהשופטים קבעו כי למרות שההודאה נגבתה שלא כדין, אין בה כדי להביא לפסילתה ויששכרוב, עליו נגזר מאסר על תנאי, ערער לבית המשפט העליון.
מאז, חלפו שמונה שנים, יששכרוב כבר השתחרר מהצבא ולבית המשפט העליון נותר להחליט אם לזכות אותו או לא וכן לקבוע כללים מנחים בנוגע לגביית ראיות שלא כדין. היום קבע לראשונה, בית המשפט העליון את הכללים המנחים ובנוגע ליששכרוב עצמו, קיבל העליון את ערעורו והורה לזכות אותו משלוש עבירות של שימוש בסם מסוכן.
השופטת בייניש ציינה כי "העובדה כי החוקר הצבאי נמנע במכוון מלהודיע למערער בדבר זכותו להיוועץ בעורך דין ופגע בזכות יסודית זו בזדון, מעצימה את חומרת אי החוקיות שהייתה כרוכה בגביית הודאתו של המערער ומהווה נסיבה כבדת משקל בעד פסילתה כראיה". בייניש מוסיפה כי ניתן היה לגבות הודאה כדין מיששכרוב ולא היה צורך להפעיל תמרונים שכאלה, מה עוד שמדובר בעבירות שאינן מן החמורות שבספר החוקים וכי אי פסילת ההודאה תיצור למעשה פגיעה בזכותו להליך פלילי הוגן.
לערעור של יששכרוב הצטרפה במעמד "ידיד בית המשפט" הסנגוריה הציבורית שנאבקת כבר זמן רב על זכויות הנאשמים. במסגרת טענותיה הציגה הסנגוריה הציבורית מחקר מקיף שנערך בישראל, המראה כי קיימת תופעה רחבת היקף של שוטרים שנמנעים מלהודיע לנחקרים על זכותם להיוועץ בעו"ד.
בנוסף טענה הסנגוריה כי יש לקבוע "כלל פסילה" שיהיה בשיקול דעתו של בית המשפט שדן בעניינו של הנאשם ויהיה רשאי לפסול הודאות בשל הפרת זכויות.
"מדובר בפסק דין תקדימי מהמעלה הראשונה, שמשמעותו כי היום הגיעה המהפכה החוקתית אל המשפט הפלילי בישראל", אמר עו"ד עמי קובו בכיר בסנגוריה הציבורית. "לפסק הדין תהיינה השלכות מרחיקות לכת על המשפט הפלילי והחוקתי בישראל. מבחנה הגדול של מערכת המשפט יהיה ביישום החלטה חשובה זו ע"י בתי המשפט השלום והמחוזי".
עו"ד רועי בלכר שייצג את יששכרוב מתחילת משפטו בבית הדין הצבאי ברך על ההחלטה. "היום הסתיימה פרשה שהחלה לפני עשר שנים. פסק הדין מהווה מהפכה במשפט הפלילי מכיוון שכעת כל הליך משפטי שבו מבקשת התביעה להרשיע נאשם על פי הודאה שמסר, יתחיל מהיום בבחינה של הדרך בה נגבתה ההודאה כדי לוודא שלא נפגעו זכויותיו".
עדכוני חדשות לסלולרי שלך
נא להמתין לטעינת התגובות
