אחרי שנים: ירידה בזכאים לתעודת בגרות
רק 51.7% מהתלמידים שניגשו במהלך השנה החולפת לבחינות הבגרות עמדו בדרישות וקיבלו את התעודה. מדובר בירידה של 2.4% בשיעור הזכאים. המקצועות הבעייתיים: אנגלית, אזרחות ותנ"ך. דאגה בעקבות הירידה הדראסטית במגזר הדתי, בשיעור של 6.3%. במשרד החינוך יבדקו האם התופעה קשורה ליישום ההתנתקות.
מתוך 98,200 נבחנים בני 17 בישראל, רק 84,021 תלמידים ניגשו לבגרות ורק 50,784 עמדו בתנאי הבחינות וקיבלו את התעודה. ירידה נרשמה במגזרים היהודי (1.3%), הדרוזי (1.1%) ובמיוחד במגזר הערבי, שם נרשמה ירידה של 6.6% לעומת שנת הלימודים תשס"ד. לעומת זאת, במגזר הבדואי בנגב חלה עלייה בשיעור של 2.8%.
הנתונים הללו, שאינם כוללים את המגזר החרדי ואת תושבי מזרח ירושלים, גורמים לאי נוחות רבה במשרד החינוך, במיוחד לאחר שבחמש השנים האחרונות חלה עלייה בשיעור של 8.7% ל-54.1%.
הסיבה העיקרית עליה מצביעים במשרד ומחוצה לו כגורם לירידה בשיעור הזכאים, הוא הקיצוץ הנרחב בתקציב המשרד. בחמש השנים האחרונות בוצעו 17 קיצוצים בתקציב החינוך, שעל פי חישובים שנערכו בארגוני המורים הסתכמו בכ-3.5 מיליארד שקלים, יותר מ-10% מתקציב המשרד. הקיצוצים פגעו מאוד בחינוך העל-יסודי, וכיום לומד תלמיד תיכון כשמונה שעות שבועיות פחות מתלמיד תיכון לפני ארבע שנים. מדובר, הלכה למעשה, ביותר מיום לימודים שלם.
הנתון הבולט ביותר במגזר היהודי הוא הירידה הדרסטית במספר הזכאים לתעודת הבגרות במגזר הדתי, בשיעור של 6.3%. לדברי שרת החינוך, יולי תמיר, במשרד מעריכים כי קיים קשר בין התופעה ליישום תהליך ההתנתקות. נתון מדאיג נוסף הוא הירידה בשיעור הזכאים לבגרות בקרב עולים חדשים, שהגיעו לישראל מאז שנת 2000 – רק 44.5%. ולמרות כל זאת, הנתונים במגזר היהודי יחסית מרשימים, כשבסך הכל 57.1% מהתלמידים במגזר זכאים לבגרות.
התמונה במגזר הלא יהודי עגומה בהרבה. בקרב הערבים רק 32.2% מהתלמידים זכאים לבגרות, במגזר הדרוזי 37.7%, ובמגזר הבדואי, למרות השיפור בנתונים – רק 26.6% מהתלמידים זכאים לבגרות.
למרות הנתונים הלא מעודדים, השרה תמיר הכריזה כי אין בכוונתה "להתמכר" לנתונים. "הנתונים מצביעים על מגמה, אבל זה לא כשלון", אמרה. היא הבהירה שאין בכוונתה להוריד את רמת המבחנים "כדי להגדיל סטטיסטית את תוצאות הזכאות". תמיר הוסיפה ש"חשוב להרים את רף הלימודים ובמקביל להושיט יד ולסייע למי שמתקשה".
לדברי מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, המקצועות הבעייתיים ביותר היו אזרחות, תנ"ך ואנגלית. עם זאת, במשרד מציינים לטובה את השיפור בתוצאות המבחנים באנגלית ברמת 4 יחידות, מבחן שמהווה למעשה סף כניסה לאוניברסיטה. במשרד מקווים שתעודות הבגרות האיכותיות, אלה שמקנות אפשרות כניסה ללימודים אקדמאיים, השתפרו.
במשרד אמרו עוד כי יש לבדוק לעומק את מגמת הירידה במספר הזכאים, וציינו כי ייתכן שהדבר נובע משינוי שיטת המבחנים ויישום שיטת צבירת יחידות הלימוד בבחינות במתמטיקה ובאנגלית, כגורם
על פי השיטה, שהופעלה בשנת הלימודים האחרונה במלואה בפעם הראשונה, בכל אחת מרמות הלימוד במקצועות אלה (3, 4 ו-5 יחידות) חולקו הבחינות לשלושה שאלונים, שאחד מהם זהה לאחד השאלונים ברמה הבאה. כלומר, אחד השאלונים בבחינה של 3 יחידות זהה לזה שב-4 יחידות.
במשרד החינוך אמרו שהמודל החדש נבנה כדי לסייע לתלמידים לשפר את תעודת הבגרות שלהם, בכך שיוכלו לעבור בקלות מרמה נמוכה לרמה גבוהה יותר, אולם בפועל התרחש בדיוק ההיפך. לדברי גורמים מקצועיים במשרד, המבחנים נעשו קשים מדי עבור הרמות הנמוכות יותר. בנוסף, המורים מיקדו את חומר הלימוד בשני השאלונים ששייכים לרמה הנמוכה יותר, וכך פגעו בהכנת התלמידים למבחן הבגרות.
על פי גורמים במשרד החינוך, בעיה נוספת נבעה ממערכת היחסים העכורה בין המורים למשרד במהלך השנה שעברה, שנבעה בעיקר סביב הוויכוח על יישום דוח דברת. המורים חשו שהמשרד לא מאמין בהם, והדבר פגע בהשקעה שלהם בתלמידים.
בתגובה לנתונים, אמר שר החינוך לשעבר, יוסי שריד, כי "חמש השנים האחרונות היו שנים של אחיזת עיניים בכל מה שקשור לציוני הבגרות". לדבריו, "גם כאשר כביכול נרשמה עליה, היה מדובר בכזב. כל הזמן עסקו אך ורק בהורדת רמת הבחינות כדי להעלות את שיעור הזכאים. לכן, אני לא מבין כיצד אותה חרושת הזיוף נפסקת. עכשיו יש שרת חינוך חדשה. כנראה לכל תרמית יש סוף. סוף תרמית להתגלות".
שריד לא פוטר מאחריות את קודמתה של תמיר בתפקיד, לימור לבנת. "האחריות של לבנת והמנכ"לית היא בעיקר בהצגת מצג השווא", אמר.
"האחריות שלהן נובעת בראש ובראשונה מכך שבמשך חמש שנים עסקו במשרד החינוך בקיצוצים. ברור לגמרי שמהפחות הזה לא יכול להיוולד יותר. במקביל, עסקו בפיזור מתמיד של מסך עשן כדי שהעובדות לאשורן לא יתגלו. בחמש השנים האחרונות הביאו את מערכת החינוך לריסוק עצמות. זה היה בית מטבחיים אחד גדול. לא מדובר בחיתוך בבשר החי, כי אם בריסוק העצמות".
השתתף בהכנת הידיעה יניב הלפגוט
נא להמתין לטעינת התגובות
