דרך שאין ממנה חזרה
חנה ספרן מזדעקת לנוכח המוסר הכפול שמצדיק הריגת אזרחים לבנונים. תגובה לאורנה שמעוני
שום דבר לא יביא שלום חוץ מהשלום עצמו. התפייסות, נדיבות, מו"מ ונכונות מצד ישראל להכיר בעובדה שאנחנו חיים במזרח התיכון, ועלינו לעשות שלום עם הפלשתינים. זה שורש הסכסוך, זאת הסיבה האמיתית לכל זה.
בואו לא נעמיד פנים. כולנו יודעות כי במלחמת לבנון הראשונה לא היה חיזבאללה, אז אש"ף היה ה"אויב". ישראל חיסלה את אש"ף בלבנון ויצרה במו ידיה את חיזבאללה. מה יהיה שמו של האויב בעוד 18 שנה? זה מה שלמדינה הזו יש להציע לנו בתור תקווה - מלחמה ועוד מלחמה, החזקת רצועת ביטחון, מוות של עוד אזרחים וחיילים.
מעבר לשאלת המלחמה. אם אולמרט החליט (או שהגנרלים החליטו בשבילו) לא לדחות את המלחמה הזו למועד אחר, למה לא נתן לנו זמן והודיע לנקות את המקלטים או להוציא מאזורי הקרב את הזקנים והחולים? למה מגיעה לנו ולתושבי לבנון הזוועה הזו? כי ישראל איננה יודעת לנהל דיפלומטיה? כי אם יש הזדמנות למלחמה אז למה לא לנצל אותה. בסוף ממילא ישבו למו"מ.
יש לי תחושה קשה בקשר לרצונות האמיתיים של המדינה הזו שלנו. מה באמת התוכניות לטווח ארוך של ישראל? עם מי היא רוצה לחיות כאן במזרח התיכון? עם מי שהיא הורסת, מגרשת, מדכאת ועכשו גם מפציצה לילה לילה? נראה לי שהברירה היחידה בידי ישראל היא לעשות "חושבים". לשאול את עצמה, את מי עוד היא רוצה להרוס? את מה עוד היא לכבוש?
האם שנאתך לערבים כל כך טוטאלית?
חבל שאורנה שמעוני ("המוסר השתנה" 27/7) לא רואה את הקשר בין מלחמת לבנון הראשונה לזו השנייה. איך תוכל להסביר את צמיחתו של חיזבאללה? מה תוכל להגיד בעוד 18 שנה על האויב שירש אותו? למה היא נותנת אישור לישראל לגרש חצי מיליון פליטים בלבנון והמוסר שלה לא נזעק? למה?
להרוג ילדים בלבנון זה בסדר, אבל כשילדים וילדות מתים כאן זה אסון? איזה טוב בדיוק יצא מהטראומה של חיים תחת מטוסי קרב המפציצים לילה לילה את העיר, הכפר והבית? על מה את מדברת, על אנשים שבורחים מהכפר שלהם בעקבות אזהרה של צה"ל והכבישים המובילים צפונה הופצצו? על ארץ מלאה בתיירים שאין להם שדה תעופה לחזור הביתה?
האם שנאתך לערבים כל כך טוטאלית שאינך יכולה לראות מה המדינה שלך,
עם הצבא הגדול והמצויד ביותר במזרח התיכון, עושה לכל מי שחי בקרבתה. את לא רוצה לחיות על יד חיזבאללה שמצטייד בנשק, למה שתושבי דרום לבנון ירצו לחיות לידנו המצוידים הגדולים ביותר בנשק?
אנחנו צועדים בדרך שלא תהיה ממנה חזרה, דרך של שנאה ואיבה לישראל. הצטרפנו לארה"ב במלחמה שלה נגד הערבים ונגד האיסלאם, מלחמה שלא היתה שלנו ומביאה אותנו למות ולהמית בשרות האומה האמריקנית.
לזה את משתוקקת? איך תחיי עם המצפון והמוסר שלך כשכל העולם יצביע עלינו כמי שהרסו והורסים את החיים של הפלשתינים כאן ושל תושבי לבנון שם. מה תגידי להם? שרק לנכדים ולנכדות שלך את דואגת? ואני חשבתי לתומי שאלוהים ברא את כולם בצלמו.
ד"ר ספרן היא חברה ב"נשים נגד מלחמה"
נא להמתין לטעינת התגובות
