הדרישה: חרם על חברות מישראל
לפרלמנט ההולנדי נשלחה דרישה לאסור סחר עם חברות מהשטחים. שר החוץ ההולנדי ייאלץ לענות
"אנו מחשיבים כל פעילות מסחרית מצד ישראל בשטחים הכבושים וברמת-הגולן כלא-חוקית, וכמכשול לשלום", נכתב באיגרת, שתוכנה הגיע לידי כתבי השבועון היהודי במדינה, ה-Nieuw Israelietisch Weekblad. בהמשך, כתבו המנסחים ש"השקעה כספית מצד גורמים הולנדים בכיבוש הישראלי מנציחה את קיומו, ואת העוולות שנגרמים כתוצאה ממנו".
העיתוי לשליחת האיגרת מוכתב, ככל הנראה, בידי שני גורמים. העיקרי בהם, הוא פרסומו לפני כשבועיים של מחקר מטעם איגוד הולנדי של ארגונים לא-ממשלתיים בשם "אזרחים מאוחדים למען השלום", או UCP. הארגונים החתומים על המחקר מצאו שעשרות בתי-עסק הולנדים "מסייעים או מקלים בפעולתם על הכיבוש הישראלי של שטחים פלשתינים ושל אדמות סוריות", כהגדרת המנסחים. בין השאר, ציינו הארגונים לרעה את החברות "סודה-קלאב", ו-"יונילבר" כ"משתפות פעולה עיקריות עם הכיבוש".
ראש ממשלת הולנד, יאן בלקנדה. יהיה בסוד העניינים. צילום: אי-פי אי-פי
התקדים: חוק סימון מוצרים שמקורם בשטחים
ניסיון העבר מלמד שיוזמות אנטי-ישראליות שכאלה זוכות להתייחסות רצינית ביותר הן מצד הפרלמנט ההולנדי, והן מצד הקבינט, ויש לשער שהמענה להן נעשה בהתייעצות עם ראש הממשלה. כך, למשל, לחצים מצד ארגונים לא-ממשלתיים הביאו אשתקד את שר החוץ, בן בוט, להגיב לטענות ביחס לקיום מסחר עם חברות מהשטחים, באומרו שלא ידוע לו על קשרים כאלה או אחרים. אולי מסיבה זו המתינו הארגונים עד לגיבוש מחקר בנושא, כדי לעמת את הממשלה ההולנדית עם נתונים קשיחים.
סיבה נוספת לכך שהפנייה נשלחה כעת, עשויה
להימצא בשינויים בהרכב הפרלמנט ההולנדי אחרי הבחירות, בה ידעו מפלגות השמאל תקומה חסרת תקדים. ייתכן, אפוא, שבלובי הפרו-פלשתיני מקווים שמפלגות השמאל, שנתמכות בחלק נכבד בידי קולות המהגרים, יביאו ליותר נכונות להפעיל סנקציות נגד ישראל.
תקדים חשוב עבור המבקשים סנקציות מהווה החלטת האיחוד האירופי לפני כשנתיים, לחייב סימון של מוצרים ישראלים שמקורם בשטחים ובגולן. גם אותו מהלך החל בפעולה נמרצת מצד קבוצות לחץ, שמימנו מחקרים בנושא ויצרו תקדימים בבתי מחוקקים אירופים.
נא להמתין לטעינת התגובות
