"לא נסלח למלקים שירו עלינו"
אלפי ערבים השתתפו היום בעצרת בסכנין לציון יום האדמה. הדוברים קראו לסייע לפלשתינים במאבקם
העצרת בסכנין בצהריים התקיימה על פי החלטה שקיבלה ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל לציון יום האדמה שבו נהרגו 6 אזרחים ערבים ב-1976, במהלך אירועי מחאה על רקע הכוונה להפקיע אלפי דונמים של קרקעות השייכות לערבים.
במקביל, נערכת עצרת מרכזית נוספת בטייבה במחאה על הכוונה להפקיע קרקעות בתחומי השיפוט של העיר. עצרות נוספות נערכות בערים המעורבות ומחר תקיים התנועה האיסלאמית יום התנדבות בנגב לאות הזדהות עם מאבקם של הבדואים נגד הריסות הבתים והפקעת האדמות. מוקדם יותר היום נערכה העצרת המסורתית לציון יום האדמה בכפר-כנא. יום האדמה צויין גם בעצרות שנערכו ברחבי השטחים ושבהן לקחו חלק פלשתינים ופעילי שמאל ישראלים.
העצרת בסכנין נפתחה בתהלוכה שבה השתתפו כמה אלפי בני אדם, ערבים ויהודים, בהם גם פעילת השמאל טלי פחימה. המשתתפים נשאו את דגלי פלשתין ואת דגלי המפלגות השונות. בתום התהלוכה, שהתקיימה ברחובה המרכזי של סכנין והסתיימה באנדרטה לזכר הרוגי יום האדמה, נשא ראש עיריית סכנין, עו"ד מוחמד בשיר, נאום שבו דיבר על החשיבות ההיסטורית של יום האדמה.
"ההשתתפות הענקית הזו היא התגובה וההוכחה שאין בסיס לטענות אנשי השלטון כאילו הציבור הערבי התרחק מהפעילות הפוליטית והלאומית", אמר בשיר. "יום האדמה מוכיח גם שהמערכה לשמור על מה שנשאר מהאדמה ולדרוש את החזרת האדמות עדיין קיימת ואף מקבלת תאוצה".
יו"ר ועדת המעקב דיבר גם הוא בנאומו על החשיבות של יום האדמה. "יום האדמה הפך להיות יום היסטורי ויום הגבורה של האוכלוסייה הפלשתינית בארץ הזו והוא הפך להיות יום כלל-פלשתיני, כלל-ערבי וכלל-עולמי עבור כוחות השחרור והקדמה בעולם", אמר. "היום הזה לפני 31 שנה היה מנוף מרכזי במאבק של האוכלוסייה הפלשתינית נגד מדיניות הפקעת האדמות וההפליה הגזענית. זו היתה גם תחילת תקופת ההתנתקות מתחושת הפחד ולחיזוק המאבק הלגיטימי למען זהותנו והזכויות שלנו במולדת".
ח'טיב הדגיש בדבריו כי מדינת ישראל עדיין עקבית בכל הקשור ליחסה לאוכלוסייה הערבית. "המדיניות היא עדיין אותה מדיניות, אבל בסגנון אחר", אמר. "אנחנו רואים מה שקורה עכשיו בערים המעורבות – עכו, חיפה, לוד רמלה ויפו. יש ניסיון מתמיד להצר את חיי האוכלוסייה הערבית ולהוציאה מהערים ההיסטוריות הללו. מאות בתים בסכנת קריסה או הריסה, והם רוצים לדחוף מאות משפחות לעזוב את בתיהם ואת שכונותיהם".
יו"ר ועדת המעקב גם ביקש להעביר מסר ברור להנהגת המדינה. "יש אווירת הסתה נגד האוכלוסייה
בתום דבריו הוא שלח ברכות לעם הפלשתיני על הקמת ממשלת האחדות וקרא ל"אחים שלנו בגדה וברצועה לחזק את האחדות הזו שהיא דבר הכרחי למאבק הפלשתיני ולמען השלום. הציבור הערבי מחויב לבני עמנו הפלשתיני להשגת זכויותיו הלגיטימיות לעצמאות ולשיבת הפליטים". ח'טיב הבטיח עוד כי "הציבור הערבי לא יסלח למלקים שהורות לירות על בני עמנו".
יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, אמר כי לדעתו הסיבות המקוריות לפרוץ יום האדמה ב-1976 עדיין רלוונטיות גם כיום. "למרבה הצער, ממשלות ישראל מספקות לנו מדי שנה מימד רלוונטי ליום האדמה", אמר. "השנה עיקר המתקפה היא המתקפה שבה נתונים אחינו בנגב של רדיפה יומיומית ושל נישול. גם המצב בערים המעורבות הוא קשה וזאת לנוכח הניסיון להצר את צעדי הערבים שמתגוררים שם. הנושא של שטחי שיפוט ושל תוכניות מתאר הוא נושא שמציק ומעיק על כל היישובים הערביים".
ח"כ ברכה גם הדגיש כי מלבד עניין הקרקעות, מוטרדים האזרחים הערבים גם מהאווירה הגזענית שקיימת לדבריו בקרב חלקים מהפוליטיקה הישראלית וכן מהנעשה בשטחים. "מה שמציק ומעיק בנוסף הם הנושאים האזרחיים כמו ההסתה הגזענית וקיומן של מפלגות עם אג'נדה גזענית שנכנסות למיינסטרים של הפוליטיקה הישראלית כמו אביגדור ליברמן ודומיו וכמובן הנושא הפלשתיני שבא לידי ביטוי במצור על עזה ואי-כיבוד הלגיטימיות הפלשתינית והממשלה הפלשתינית".
הוא בירך גם על הנוכחות של משתתפים יהודים בעצרת בסכנין ואמר כי "זה מחמם את הלב מול הגל העכור של גזענות בחברה הישראלית. יש מגמה מאוד מבורכת של צעירים ושל חתכי ציבור יהודים שהיו שותפים היום". הוא הדגיש כי "המערכה על הדמוקרטיה והשלום היא לא רק מערכתם של הערבים מול היהודים אלא של הערבים והיהודים יחד".
ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) אמר כי "אזכור יום האדמה ה-31 הוא לא רק אזכור מעשה ההפקעה ב-1976 אלא גם דרך להעלאת קולנו נגד ההפליה המתמשכת נגדנו כאשר האדמה ובעיות התכנון והבנייה הם המכשול העיקרי בינינו ובין מוסדות המדינה כחלק ממאבקנו לשוויון אזרחי. איך אפשר להסביר לתושבי טייבה שמאות דונמים מיועדים לייעור בטייבה, למרות מצוקת הקרקע והריבוי הטבעי, בזמן שביישוב צור-יגאל נהנים התושבים מעודפי קרקע ומתנופת בנייה?"
טיבי הוסיף: "איך אפשר להסביר שצינור הגז עובר בתוך אדמות טייבה ולא מערבה מכביש 6? איך אפשר להסביר לנו ולעולם שעדיין המדינה לא מכירה במה שקרוי הכפרים הלא-מוכרים בנגב ומונעת מהם שירותים חיוניים כמו מים, קרקעות, ובתי ספר". לדברי טיבי, המדינה עדיין לא הכריעה אם היא מעניקה שוויון לאזרחיה הערבים ועל כן המאבק האזרחי יימשך.
יו"ר סיעת בל"ד, ח"כ ג'מאל זחאלקה, אמר כי "הגיע הזמן לאזרח את אזרחותם של האזרחים הערבים בעניין הקרקע ובעניין הפעילות הפוליטית. הממסד עדיין מסתכל על הפעילות הפוליטית הערבית דרך פריזמה ביטחונית כדי לעשות דה-לגיטימציה לעמדות ולתביעות שלנו וגם בנושא הקרקע המדיניות נקבעת לא על סמך זכויות קניין של אזרח, אלא על פי התפיסה האידיאולוגית הציונית הקלאסית המבוססת על העיקרון של כמה שיותר קרקע לערבים וכמה שפחות קרקע לערבים".
זחאלקה הוסיף ואמר כי "הדברים הגיעו עד כדי מחנק. חונקים את היישובים הערביים". הוא ביקש להעביר מסר שלפיו "אם הממשלה לא תשנה כיוון זה עלול להידרדר לעימות חריף ואנחנו כמובן לא מעוניינים בכך. אנחנו מציעים לפתור את הבעיות דרך הידברות ודרך משא ומתן במיוחד בכל הקשור לאזור הנגב".
יו"ר סיעת רע"מ-תע"ל, ח"כ טלב א-סאנע, אמר כי "הסוגיה של האדמה ושל יום האדמה מתחילה לקבל משמעות בנוגע לנגב. לגבי הנגב, יש משמעות של הווה ושל עתיד. כשתושבי הנגב הערבים חשים שההווה שלהם מאוים והעתיד שלהם מאוים והריסות הבתים התחילו לקבל מימד של תופעה סיטונאית ויומיומית, זה נתפס אצלם כהכרזת מלחמה של המדינה על זכויותיהם הקנייניות. יש ניסיון לעקור את הבדואים ולרכז אותם בגטאות של עוני, אבטלה ורעב. ממשלות ישראל שודדות מהילדים הבדואים את ילדותם, מהצעירים את עתידם ותקוותם, ומהמבוגרים את כבודם, ואחר כך באים אליהם בטענות".
ח"כ א-סאנע קרא לממשלות "להתעשת, לשנות מדיניות ולהפנים שהמדיניות הקיימת שכרה בהפסדה, אם יש לה שכר כלשהו. אם המדיניות לא תשתנה בחודשים הקרובים יהיה כבר מאוחר מדי".
ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי למאבק של יום האדמה יש משמעות אקטואלית וזאת לאור הניכור בין האוכלוסיות היהודית והערבית בישראל. הוא ציטט את נתוני הסקר שהתפרסם השבוע של "המרכז למאבק בגזענות", שלפיו כ-40% מהציבור היהודי סבור שיש לשלול את זכות הבחירה של האזרחים הערבים ואמר כי "המאבק המרכזי הוא המאבק נגד התרחבות הגזענות בחברה הישראלית, כולל בממסד הפוליטי, וזה מאבק שחיוני שיתייצבו בו יהודים וערבים יחד".
נא להמתין לטעינת התגובות
