"תוכנית ויסקונסין רוצחת אותי"
עדנה אבוחצירא, גרושה ואם ל-2 טוענת שמנעו ממנה את הקצבה החודשית למרות שהחסירה ימים ספורים. בשבוע שעבר היא הגישה תלונה נגד מנהלי התוכנית בי-ם
סבג, שהכירה את אבוחצירא במסגרת פעילותה למען הקהילה, שמעה ממנה את סיפורה והבינה שהיא על סף תהום. "עדנה אמרה לי שהיא לא יכולה יותר, שהיא שוקלת לשים קץ לחייה", סיפרה סבג. "אמרתי לה: בואי נגיש תלונה במשטרה". ואכן, בעזרת סבג הגישה אבוחצירא תלונה במחלקת ההונאה של משטרת מוריה נגד חברת "אמין", המנהלת את תוכנית ויסקונסין בירושלים, בגין עיכוב הכנסתה במשך חודשים ארוכים.
"אלה היו שנתיים הרסניות ונוראיות", מספרת אבוחצירא בכאב. "הגעתי ב-2005 עם אסטמה נשלטת ופריצת דיסק; היום אני על סף ייאוש, שבורה ובלי כוחות. אני לא רוצה להיות נכה, אני רק חלשה פיזית – אבל כבר עשרה חודשים נשללת ממני ההכנסה ואין לי שום אפשרות להמשיך לחיות כך".
אבוחצירא, גרושה ואם לשתי בנות, האחת חיילת משוחררת והשנייה חיילת בסדיר, הגיעה לתוכנית עם תקוות גדולות: “כששמעתי על התוכנית אמרתי לעצמי – 'הלוואי שאמצא עבודה טובה'. תמיד הייתי חזקה – עבדתי בעבודות פיזיות: הייתי מאבטחת, הייתי סדרנית באירועים ובמגרשי כדורגל. אני קוסמטיקאית ולמדתי גם טבחות. אבל בתוכנית אף אחד לא רצה לבדוק למה באמת אני מתאימה או כשירה. היום כבר אין לי כוחות לעמוד על הרגליים".
מסכת הייסורים של אבוחצירא מול הנהלת התוכנית החלה לפני תשעה חודשים, עם פטירת אביה, לאחר שסבל ממחלה ממושכת. בעקבות מותו עברה התמוטטות שגרמה להחמרה באסטמה שלה, ולכן, היא מספרת, נעדרה במשך מספר ימים מהעבודה, בנוסף לשבעה. ואולם, עם חזרתה לתוכנית, ועל אף שסיפקה אישורים מתאימים, סירבו להכיר במצבה ומנעו ממנה את הקצבה של אותו חודש.
מאז, סיפרה בכעס, כל איחור או החסרת יום גררו אחריהם סנקציה קשה של שלילת הקצבה של החודש כולו. "כשאני מביאה אישור מהרופא שיצאתי בשל מחלתי – הם לא מקבלים את האישור, כביכול יש להם רופא משלהם שאמור להחליט איזה אישור הוא מקבל ואיזה
היא מתארת במילים קשות את חווית המשתתפים בתוכנית ויסקונסין, כפי שחוותה אותה: "אני מרגישה שהתוכנית הזאת רוצחת אותי. אני רעבה. אני לא יכולה לקנות תרופות ואני חיה עם כאבי תופת".
אלא שאבוחצירא יודעת גם לזהות את האשמים, לשיטתה: "ברגל גסה הם שברו את הכלכלה שלי. התוכנית הזאת לא משקמת אף אחד ולא כלום - היא רק מפרנסת את מי שהמציא אותה, ואת המנהלים, היועצים והמנחים. לא להאמין כמה מנהלים יש כאן, כמה יועצים".
על התנהלותם של המנהלים מלינה אבוחצירא במיוחד, וטוענת שרק מקץ שנתיים להשתתפותה בתוכנית, זכתה לפני מספר שבועות לפגוש לראשונה את מנהלת התוכנית – וגם זאת, לאחר שלוש דחיות ותחנונים רבים, היא מעידה. "בפגישה שאלתי אותה מה קורה עם הכסף שלי – היא אמרה לי שכבר מאוחר מדי, זה כסף מ-2006 – זה כסף מת", מספרת אבוחצירא. "התעצבנתי. שאלתי אותה, 'מה זאת אומרת? מה שאת רוצה להחיות את מחייה ומה שאת רוצה להמית את ממיתה?'".
במקביל היא מתארת את הסדנאות שהמשתתפים בתוכנית מחוייבים לעבור כאשר אינם מועסקים, ללא תועלת, לדבריה, ובתנאים מבישים. "רוב היום יושבים על המדרגות ומפטפטים – המקום אפוף עשן סיגריות, ספלי קפה זרוקים וריחות לא נעימים. אנשים שוטפים שם את הרגליים בכיור, המקום מטונף ומהסדנאות אף אחד עוד לא מצא עבודה.
"זה לא נעים, לא סטרילי, לא אסתטי ובעיקר אלה סדנאות לא מתאימות, לאנשים הלא מתאימים בגיל הלא מתאים. זאת השכבה הכי חלשה והכי מוחלשת באוכלוסיה ומחלישים אותה עוד יותר", היא אומרת.
עוד היא מספרת כי במשך חמישה ימים בשבוע, 138 שעות בחודש, "אנחנו יושבים בכיתה של שלושה מטרים על שלושה מטרים – 40 מבוגרים. כולם מחכים לוועדות רפואיות ומעבירים את הזמן בלדבר בלי ללמוד דבר. לפעמים יש הרצאות, אבל רוב הזמן אנחנו מעבירים בייאוש ובדיבור על כמה שהתוכנית הזאת גרועה".
למשמע סיפורם של אבוחצירא ונפגעים נוספים של התוכנית, החליטה איילה סבג לעשות מעשה. לדברי סבג, "בסוף חודש מאי אני מקימה מאהל לנפגעי תוכנית ויסקונסין בגן העצמאות, בשכנות לביתו של ראש הממשלה, למען כל אותם אנשים שנשללת מהם הזכאות, שאין להם כלכלה ומחייה ושהם על סף ייאוש".
מהנהלת התוכנית בירושלים אומרים כי לאחרונה נפגשה אבוחצירא עם המנהלת האזורית עליזה רז, ותיארה בפניה את המצב. לדבריהם, בפגישה ארוכה הסבירה המנהלת למשתתפת כי המרכז ממתין לתוצאות ועדת האבחון הבלתי תלויה. עד אז, הציעה המנהלת למשתתפת כי יופחתו 15 שעות חובה מתוכניתה האישית. עוד נמסר כי על אף שהציעו לה תוכנית אישית של שירות בקהילה, שמקנה לה התנסות מקצועית, אבוחצירא החליטה היום שהיא אינה מעוניינת, ובחרה להשתתף בסדנה נוספת.
משרד התעסוקה המסחר והתעשייה, שתוכנית ויסקונסין נמצאת באחריותו, השיב לטענות על שלילת הקצבה: "על פי חוק, רשאי מרכז התעסוקה לבחון תעודות רפואיות שונות שמביא המשתתף. על הרופא הבוחן את תעודות המחלה להיות מאושר בידי מנהלת התוכנית. היעדרות של יום אחד בחודש אינה גוררת שלילת גמלה, אלא רק היעדרות בלתי מוצדקת או אי-שיתוף פעולה עם התוכנית האישית.
"ישיבת שבעה על מות הורה הינה היעדרות מוצדקת. יש לזכור כי המרכז אחראי רק על מבחן התעסוקה. למוסד לביטוח לאומי מבחנים נוספים העלולים לשלול גמלה ללא קשר לפעילות במרכז התעסוקה או לדיווחי המרכז. טענות פרטניות יתבררו במרכז התעסוקה".
ואילו במרכז התעסוקה של חברת "אמין", דוחים מכל וכל את טענותיה של אבוחצירא. לדבריהם, "הגב' אבוחצירא משתתפת בתכנית מספטמבר 2005. מדובר באישה שקיבלה הבטחת הכנסה במשך 18 שנה. למעלה משנה וחצי מנסה חברת אמין ומשקיעה כל מאמץ בניסיון להחזיר את המשתתפת למעגל העבודה ולעצמאות כלכלית. על פי המסמכים הרפואיים שהגישה המשתתפת, אין לה כל מגבלה רפואית לעבודה, פרט לעבודה פיזית קשה.
"הגב' אבוחצירא לא קיבלה קצבת הבטחת הכנסה ארבעה חודשים בסך הכל, ולא תשעה כפי שהיא טוענת. הגב' הגישה ערר לוועדת ערר חיצונית, שהינה גוף בלתי תלוי, המתייחס לחודשים יוני-אוגוסט 2006. ועדת הערר דחתה על הסף את טענותיה. בערר טענה שנעדרה מהתוכנית בעילת מחלה בחודשים אפריל ומאי 2006. על פי נוהלי התכנית ועל פי הנחיית המוסד לביטוח לאומי, היא נדרשה לחזור למרכז התעסוקתי בתום עילת המחלה. המשתתפת עזבה ולא שבה למרכז התעסוקתי עד לספטמבר 2006".
במרכז התעסוקה הוסיפו כי "בחודש פברואר האחרון, גב' אבוחצירא נעדרה מעל למותר בחוק, ולמרות זאת, לאור אישור על ביקור במרפאה החליטה מנהלת התוכנית, לפנים משורת הדין, להעביר דיווח המעיד על ביצוע תוכניתה האישית. מאחר שהדיווח נמסר באיחור למוסד לביטוח לאומי, קצבתה התעכבה והיא תקבלה בימים הקרובים. בחודש מרס, המוסד לביטוח לאומי לא העביר לגב' אבוחצירא את קצבתה מסיבה שאינה ידועה לנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
