קניבליזם ים-תיכוני
טומי לפיד מזכיר שקנדי וצ'רצ'יל שכשלו, נשארו בשלטון ושגשגו; ההסתה מעקרת את הדמוקרטיה
ווינסטון צ'רצ'יל, בהיותו שר הצי הבריטי, במלחמת העולם השנייה, הוביל את הנחתים שלו לפלישה לצפון נורבגיה, באפריל 1940, במטרה להדוף את הצבא הגרמני שחדר לנורבגיה מהדרום. הבריטים לא הצליחו להיאחז בקרקע ואחרי שספגו אבדות קשות, הסתלקו בתום חודשיים. בכך נסתם הגולל על אחד הכישלונות החמורים של הבריטים במלחמת העולם השנייה. כעבור זמן קצר נבחר אדריכל הכישלון צ'רצ'יל לראש ממשלת בריטניה והוביל את ארצו לניצחון נגד היטלר.
ג'ון קנדי, בהיותו נשיא טרי, באפריל 1961, אישר לסי-איי-אי את ארגונה ומימונה של פלישת פליטים קובנים למפרץ החזירים בקובה, במטרה להפיל את משטרו הקומוניסטי של קסטרו.
הפלישה נכשלה, מאות פולשים נהרגו, היתר נלקחו בשבי. יוקרת ארה"ב ספגה מכה קשה, כוח ההרתעה שלה נפגם, מעמדה בדרום-אמריקה התערער, אך איש לא דרש את התפטרותו של קנדי מכס הנשיאות.
מלחמת הסתה פראית
לא מפני שקנדי לא נשא באחריות למפלה, אלא מפני שבשלטון דמוקרטי, מנהיג מוחלף רק על-פי החוקה, והחוקה האמריקנית מאפשרת להחליף נשיא רק פעם בארבע שנים. האבות המייסדים של ארה"ב ידעו היטב כי בתוך ארבע השנים הללו, הנשיא הנבחר עלול לגרום לכישלונות קשים (כפי שזה קורה לבוש בעיראק), אך הם העדיפו את יציבות המשטר על פני האפשרות שהנשיא יסולק אם מדיניותו לא הוכיחה את עצמה.
לא הבריטים ולא האמריקנים - שתי הדמוקרטיות החשובות בעולם - מוכנות להפקיד ולהפקיר את הגה השלטון בידי ההמון המשולהב. אצלנו מתנהלת כיום הסתה פרועה נגד ראש הממשלה בידי
את הלקחים המתבקשים מדוח וינוגרד ניתן ליישם גם בלי עריפת ראשים. עובדה היא שהוועדה לא דרשה לערוף את ראשו של איש. אם בהשפעת הדמגוגיה של פובליציסטים תכניע הכיכר את ראש הממשלה, נהיה עדים לפוטש ללא שפיכות דמים. לא גורלו של אולמרט תלוי על כף המאזניים, אלא אופייה של הדמוקרטיה הישראלית.
נא להמתין לטעינת התגובות
