שליש מבוגרי לטביה לא יוכרו כבוגרי תואר ראשון
בשורות רעות לבוגרי אוניברסיטת לטביה: מתוך 4,000 תארים שהמדינה בדקה, נפסלו 1,700 מהם, עם אפשרות ערעור
תחילת הפרשה בשנת 2001, אז נפתחה חקירה פלילית נגד נציגות אוניברסיטת לטביה בנוגע לדרכי פעולתה ובגין חשדות להענקת תארים במרמה. אוניברסיטת לטביה פעלה בישראל החל מ-1996 לאחר שקיבלה אישור פעולה על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומרבית הסטודנטים שלמדו בה היו עובדי מדינה. האישור שניתן לנציגות התיר לה לפעול בשיטת "הלמידה מרחוק", שיטה לפיה הלמידה מתבצעת בדרך של עבודה עצמית מול מוסד האם.
לאחר סיום החקירה הפלילית ומשעלה חשד, בין היתר, לכך שבוגרים העתיקו עבודות או לא הגישו כלל, הורה בשנת 2003 נציב שירות המדינה שלא להעניק אישורי שקילות לבוגרי האוניברסיטה (אישורים המעריכים את התואר האקדמי שהתקבל מחוץ לישראל, ביחס לתארים מקבילים ממוסדות ישראליים מוכרים לצורך דירוג שכר והטבות אחרות להם זכאים עובדי מדינה – א.פ).
בנוסף, הורה הנציב לשלול את אישורי השקילות שהוענקו בעבר לחלק מבוגרי האוניברסיטה. כנגד ההחלטה הוגשו מספר עתירות לבג"ץ ולפני כשלוש שנים קיבל בג"ץ את העתירות וביטל את ההחלטה לאחר שקבע כי היא התקבלה מבלי שנערך לבוגרים שימוע, דבר שמנע מהם לשכנע כי ממצאי החקירה אינם חלים עליהם. בנוסף, נקבע כי ההחלטה הייתה גורפת ופגעה ללא הצדקה בבוגרים רבים מבלי שהיו ראיות לכך שהתואר האקדמי שבידיהם הושג בדרך לא כשרה. בג"ץ קבע כי התואר שכבר הוענק לבוגרים, יישאר בידיהם ואילו לגבי המועמדים לאישור התואר, יערך דיון נוסף ופרטני.
בעקבות פסק הדין, החל משרד החינוך בהליכים לבחינת בקשותיהם של הבוגרים, אשר נדרשו למלא פרטים אודות מהלך לימודיהם בכל קורס ולצרף צילומים של עבודות הגמר. רבים מהבוגרים נמנעו מלמלא את השאלון, או שמלאו אותו באופן חלקי בלבד. במקביל, הוצאו תיקיהם האישיים ונבדקו עבודות הגמר. בשלב הבא, החל משרד החינוך בקיום ראיונות לבוגרים, אך חלק מהם בחרו, בעצת עורכי דינם, שלא לענות לשאלות.
בפברואר 20005 קיבלו הבוגרים את ההחלטות. משהסתבר שמרביתם נדחו בנימוקים שונים של פגמים בעבודות הגמר, חוסר בקיאות בחומר עליו נשאלו, אי-סיפוק המידע הנחוץ במהלך הריאיון ואי התאמה של תוכנית הלימודים, הוגשו העתירות האחרונות לבג"ץ.
לטענת
במהלך הדיונים בעתירה, הודיעה המדינה כי 1,300 בקשות נדחו לאחר שנמצא כי הליך רכישת התואר היה נגוע בפגמים. לדבריה, היו מקרים בהם עלה חשד כי עבודת הגמר לא הוכנה על ידי הבוגר עצמו, במקרים אחרים נתגלו עבודות גמר זהות או כמעט זהות, ובמקרים אחרים לא הצליחו הבוגרים לספק הוכחה לכך שהם ביצעו את המחקר בעבודת הגמר או שלמדו קורס כלשהו.
לקראת סיום הדיונים בעתירות, ובלחץ בג"ץ, הודיעה המדינה כי תבחן שוב את הבקשות שנדחו בנימוק של אי-התאמה לתוכנית הלימודים. בעקבות זאת, החלה הנפקת אישורים לכ-1,200 בוגרי תואר ראשון במנהל עסקים, ובנוסף, נערכו ראיונות חוזרים ל-620 בוגרים אשר בקשתם לאישור התואר נדחתה לאחר שלא שיתפו פעולה במהלך הראיונות. גם בנושא זה, שררה מחלוקת, לאחר שהבוגרים, שחויבו לשלם עבור הראיונות הנוספים, סירבו לעשות זאת וטענו כי המדינה היא זו שצריכה לשאת בעלות.
בפסק הדין שניתן הבוקר ושדחה בסופו של דבר את העתירות (לאחר שחלק גדול מהמחלוקות נפתרו במסגרת ההליך בבג"ץ), ציינה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, כי ההליך לאישור התארים מתנהל כיום באופן ראוי, וכי משרד החינוך השקיע מאמצעים ראויים להסדרתו. "אך טבעי הוא כי חלק מהבוגרים אשר בקשותיהם לאישור שקילות נדחו אינם שבעי רצון מהתוצאות", ציינה נשיאת העליון והדגישה כי הם לא הצליחו להצביע על פגם בהליכים, ואילו הקופה הציבורית, אינה צריכה לשאת בעלות הגבוהה של הראיונות החוזרים.
מכיוון שבוגרי אוניברסיטת לטביה הינם אנשי ביטחון, לובשי מדים, הם מנועים מלהגיב על העתירות, אולם אושרת אסף, אשת שוטר, אשר הובילה בשנים האחרונות את המאבק להכרה בתארים אמרה בתגובה: "אנחנו נמשיך במאבק עד שאחרון הבוגרים יקבל את התואר שלו".
אסף הסבירה כי העתירות אמנם נדחו, אולם היא הדגישה כי הם לא הפסידו בעתירות, אלא מדובר בעניין טכני בעיקרו, משום שמרבית הטענות של הבוגרים התקבלו בסופו של דבר במהלך ההליך המשפטי בבג"ץ. לדבריה, מתוך 9,000 בוגרי האוניברסיטה, נותרו לאחר המאבק המשפטי הממושך רק כ-1,200 בוגרים שהליך אישור התואר שלהם הוקפא, ומתוכם כ-640 אמורים לעבור ריאיון נוסף שבעקבותיו צפוי משרד החינוך לאשר להם את התואר. אסף ציינה כי היא סמוכה ובטוחה שבסופו של דבר, כל תלמיד ותלמיד יקבל את התואר עליו עמל.
נא להמתין לטעינת התגובות
