גולשים כל הדרך אל הקלפי
הסרטונים של קלינטון, הרינגטונים של אובמה ומועמד אלמוני, שהתארח בבלוג של סטודנט. 19 המועמדים לנשיאות ארה"ב מתחברים לצעירים. קמפיין און-ליין
בשנה האחרונה ללימודי התואר הראשון החליט ג'יימס קוטאקי לפתוח בלוג. הוא הציב מצלמת אינטרנט זולה על הלפ-טופ הישן שלו בחדרו שבמעונות, וכיאה לסטודנט לפוליטיקה בינלאומית בבית הספר לממשל באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון, הקליט ושידר בבלוג שלו את חוות הדעת שלו על סרטוני הווידיאו ששיגרו המתמודדים לבית הלבן לאתר האינטרנט "יו-טיוב".
לא היה לו שמץ ניסיון בייעוץ פוליטי. קוטאקי, בן ,21 חשב שקטעי הווידיאו שלו יעניינו בעיקר את חברתו אמילי ואולי קומץ סטודנטים נוספים. הוא הפריח לחלל הווירטואלי עצות חינם למועמדים. "תקצרו את הסרטונים", יעץ להם בבלוג שלו. "וידיאו און-ליין אינו מקום לנאומי בחירות, המסר צריך להיות קצר, מותאם לתשומת הלב המוגבלת של הגולשים".
החברים במעונות הריעו, והפרופסורים היו מרוצים מן המעורבות הפוליטית של תלמידי השנה האחרונה. קוטאקי התלהב מן השעשוע החדש והחל לבצע גם שטויות מול המצלמה. יום אחד גזר מן העיתון את דמות ראשו של המועמד הדמוקרטי חבר הקונגרס דניס קוסניץ', הדביק את ראשו על מקל של ארטיק וכשהוא מחזיק את הדמות בידו פנה מול המצלמה לקוסניץ' בביקורת על אחד מסרטי הווידיאו שלו.
"הרקע שבחרת לתצלום - עציץ מלאכותי כאילו אתה עומד בחוץ, אבל אתה בעצם במקום סגור - לא נראה נשיאותי במיוחד", אמר הסטודנט למועמד. "חוץ מזה, אני מציע לך להפוך את הווידיאו לקצת יותר אינטימי, על ידי כך שתציב את המצלמה קרוב לפנים. וידיאו-בלוגר יושב במרחק שבו אני מצולם עכשיו, ואם תעשה את זה, תיראה יותר כמו אחד מאיתנו".
קוטאקי לא ציפה שמישהו במטה הבחירות של קוסניץ' ישים לב לעצות. אבל אחרי עשרה ימים עלה ביו-טיוב וידיאו התשובה של חבר הקונגרס. "היי, ג'יימס. עכשיו בערך חצות, ואני עדיין בעבודה. רציתי להגיד לך שאני מעריך מאוד את דבריך. היו לך כמה הצעות מועילות ואנחנו כבר שוקלים את עניין הקלוז-אפ. אני רוצה לוודא שנמשיך לתקשר בנוגע לקמפיין שלי...".
הסיפור תפס את תשומת הלב של כלי התקשורת הגדולים, וקוטאקי החל ליהנות מיוקרת יועצי החינם שכל אחד רוצה את תשומת לבם. וקוסניץ', למרות היותו מועמד חסר סיכוי, עשה צעד קדימה בהתחברות לעולם הצעירים.
מערכת הבחירות הנוכחית לנשיאות מצטיירת כאירוע נדיר למדי בהיסטוריה הפוליטית של ארצות-הברית: הפעם אין נשיא מכהן שרץ לכהונה שנייה, גם לא סגן נשיא שמבקש שדרוג. אין שום מועמד טבעי או בולט. השדה פתוח. 19 מועמדים (לא סופי) מחפשים את נתיב הפלאים ללבם של הבוחרים, מנסים לגלות כל ערוץ אפשרי לטלטל את האזרחים מאדישותם.
לאוגדות של יועצים אסטרטגיים, אשפי סקרים ומומחי תקשורת המנהלים את המירוץ הצפוף והדחוס מצטרפת הפעם יחידה חדשה, שמאוישת בזן אחר של יועצים פוליטיים: יותר משהם מכורים לפוליטיקה, הם מכורים למחשבים ולאינטרנט. העולם הווירטואלי מצטייר בעיני הפוליטיקאים כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, וכך מחזיק כל קמפיין צוות של אנשים העסוקים בתכנון
היצירתיות ברשת מרשימה. מן האתר של רודי ג'וליאני ניתן להוריד "ווידג'ט", מעין אייקון שיותקן אצל בלוגרים ובעלי אתרים ויאפשר לצוות של ג'וליאני לאסוף נתונים על כל מי שמקליק על הווידג'ט ומתעניין במועמד. אצל ברק אובמה אפשר להוריד רינגטון לטלפון הנייד. כשהטלפון מצלצל נשמע קולו הכריזמטי של אובמה אומר "אמריקנים, הגיע הזמן להחזיר את החיילים הביתה... אמריקנים, הגיע הזמן להחזיר...", עד שמישהו עונה סוף-סוף.
האופו'ס של מיט רומני התקינו תוכנת מחשב מיוחדת שמאפשרת להם לנהל את איסוף התרומות למועמד, כאילו מדובר בלקוחות של בנק ולא בפעילים פוליטיים. והילארי קלינטון חיפשה דרך לשיתוף הקהל וקראה לגולשי יו-טיוב להציע לה שיר שישתתף בתחרות און-ליין לבחירת שיר הנושא של הקמפיין.
ההצפה של היישומים הטכנולוגיים הוסיפה שני ממדים לתכסיסנות הפוליטית. האחד, המהירות שבה מופצים המסרים. כך, לדוגמה, סרטון אנטי-קלינטון קצר שהראה את הילארי בדמות ה"אח הגדול" ונשתל בתוך מה שהיה במקור פרסומת של חברת המחשבים אפל בשנת 1984, הופץ באינטרנט במהירות בזק וצפו בו עד היום 3.5 מיליון איש, יותר מכל סרטון אחר של קלינטון.
אפילו יותר מן הלהיט האחרון, וידיאו בסגנון רגעיה האחרונים של תוכנית הטלוויזיה "הסופרנוס", שבאמצעותו הצליחה הילארי, בדמות כרמלה סופרנו, להראות שהיא יודעת לצחוק גם על עצמה, בניגוד לתדמית הכבדה שלה.
המימד האחר נוגע להשתתפות הפוליטית של אזרחים. האינטרנט הוסיף מגוון ערוצים חדשים שמאפשרים לפוליטיקאים להתחבר לבוחרים. לא רק טוקבקים בבלוגים והפצת סרטונים עצמאיים, אלא גם "הצעות חברות" ברשתות חברתיות כמו MySpace או Facebook, הודעות על אירועים פוליטיים באתר Evebtful ואתר האינטרנט TechPresident.com שמעדכן מדי ארבע שעות את מספר הפעמים שבהן מוזכר שמו של כל מועמד בבלוגים או כמה חברים ויטוראליים הצליח לגייס.
במקום הראשון בחיברות וירטואלי נמצא צעיר המועמדים אובמה. העיתונאי ג'ואל סטיין, הבוחן בטור קבוע את הקשר בין המועמדים לבוחרים באינטרנט, הבטיח לאחרונה במאמר בשבועון החדשות "טיים": ב2008- אצביע בעד מי שיהיה הכי נחמד אליי ב-MySpace.
ב2004- זכה המועמד הדמוקרטי האוורד דין לשבחים על מהלכיו החדשניים. הוא גייס תרומות בסכומי עתק באמצעות האינטרנט והיטיב לפנות לצעירים באמצעות הרשת והעדפת תוכניות סאטירה כ"דיילי שואו" של ג'ון סטיוארט על פני תוכניות אקטואליה רציניות. השנה המשחק הפוליטי שונה. מי שרוצה להיות מצחיק, קליל וספונטני, צריך לגלות הרבה יצירתיות, כמו בסרטון הסופרנוס.
בלו-סטייט דיגיטל היא אחת מחברות הייעוץ האסטרטגי לפוליטיקה און-ליין שצצות היום בוושינגטון. החברה הוקמה על-ידי בוגרי הקמפיין של האוורד דין, המייעצים עכשיו בעיקר למועמדים דמוקרטים כיצד לפעול ברשת.
באתר שלה מבטיחה החברה "לגייס את האינטרנט לעבוד עבורך", אבל המנכ"ל תומאס גנסמר יודע שהעולם הווירטואלי איננו חזות הכל. "המטרה של תוכניות און-ליין צריכה להיות להזיז את האנשים מן המחשבים לרחובות, לא להחליף את התארגנויות החוץ המוכרות", אמר השבוע למעריב. "בבחירות זוכים במעבר מדלת לדלת, בשיחות בדיינרים ובכינוסים עירוניים. וזה לעולם לא ישתנה".
אז מה משמעות הצלחתו של ברק אובמה לגייס את המספר הרב ביותר של חברים ב-MySpace? "זה אומר מעט מאוד על היכולת שלו להיבחר", אמר. "זה אומר שהקמפיין שלו הצליח להשיג תמיכה של מספר רב של ארגונים רבי-משתתפים ברשת, דבר שהקפיץ את מספר התומכים. לקמפיין שלו אין בעצם יכולת לתקשר ישירות עם ה'חברים' הללו. אבל זה סיפור טוב לעיתונות. זה הכל".
גנסמר מודע לכך שלא כל פוליטיקאי יכול להשתלב בעולם של יו-טיוב. "אם מועמד לא יודע להופיע בווידיאו עם טקסטים שלא נכתבו מראש, לא הייתי ממליץ לו לשים על כך דגש", אמר. "מי שהוא בלוגר מטבעו, אז כדאי להעלות מדי פעם פוסטים שלו. הכל תלוי במועמד".
וגם לא כל הבוחרים בכוח יכולים לצפות בסרטונים. קרוב למחצית מכלל הגולשים בארצות-הברית אינם מחוברים בפס רחב. "יש חלוקה ברורה המובדלת על ידי הכנסה, גיל ואפילו גיאוגרפיה. זה נכון עוד יותר ככל שמשתמשים יותר בווידיאו און-ליין שדורש פס רחב", אומר גנסמר. "אבל אני חושב שהשינוי הפוליטי יוצר אימפקט שווה על כולם, בין אם מחוברים או לא, בשל הסיקור של התקשורת את הקמפיינים הפוליטיים. לא צריך להיכנס לאתרי אינטרנט כדי להבין מה מתרחש שם".
ספק אם שמעתם על רון פול. גם מרבית האמריקנים לא שמעו. בתחילת המירוץ התברר כי חבר קונגרס הרפובליקני מטקסס מצא עצמו מדורג אחרון בין 11 המועמדים הרפובליקנים בסקרים שבדקו עד כמה שמות הרצים מוכרים לציבור. פול קיבל את הנתונים ברוח טובה. מן המקום שבו הוא נמצא, אפשר רק להתקדם.
בעימות בטלוויזיה בלט בתשובותיו החריגות. על פיגועי 11 בספטמבר אמר: "הם תקפו אותנו בגלל שהיתה לנו נוכחות שם. הפצצנו את עיראק בעשור האחרון... ואנחנו לא מצליחים להבין את חוסר הרציונליות של הפוליטיקה המזרח תיכונית. מה היינו אומרים אם סין היתה עושה אצלנו מה שאנחנו עושים במזרח התיכון?". המתכון שלו: חזרה למדיניות חוץ שמרנית של אי התערבות בכל פינה בעולם.
פול בן ה-72, שהיה גינקולוג לפני שהפך לפוליטיקאי ויילד, לפי אתר האינטרנט שלו, לא פחות מ4,000- תינוקות, הקדים את מרבית חבריו בנכונותו לצלול לאינטרנט. גם אם אין לו סיכוי קלוש לזכות במועמדות המפלגה, הוא הצליח למשוך תשומת לב כמועמד שמוסיף מעט צבע לקמפיין.
וחזרה למעונות בג'ורג'טאון: בוקר אחד פנו לקוטאקי אנשי רשת סי-בי-אס בבקשה שישתתף בשידור טלוויזיה חי מתוך הבלוג שלו בחדר המבולגן ("הם העמידו קופסאות קורנפלקס ברקע שלי, כאילו שאני אוכל את זה", סיפר למאזיניו בבלוג שלו על החוויות המוזרות מאותו בוקר).
בסוף השידור הציע אחד מאנשי ההפקה לקוטאקי להזמין את המועמדים לחדרו להתראיין בבלוג. "וחשבתי שזה רעיון בכלל לא רע. לשאול אותם שאלות באווירה שונה", סיפר למעריב השבוע.
קוטאקי יצר קשר עם כל האופו'ס של הקמפיינים. חלק לא החזירו צלצולים, אחרים אמרו שיחשבו על זה. ורק איש האינטרנט של רון פול הסכים ללכת על זה. "עד כמה שאני יודע, זו הפעם הראשונה אי פעם שמועמד לנשיאות מתראיין בחדר במעונות ואני נתתי לו קרדיט רק על עצם העובדה שהוא בא. כי הוא לחלוטין לא ידע למה לצפות", סיפר קוטאקי.
"הכנסתי כיסא נוסף לחדר. הוא היה נינוח מאוד וברגע שהתחלנו הוא ענה בישירות והבין שזה עסק רציני. התומכים שלו הפיצו אחר כך את הריאיון ביו-טיוב, וזה פרסם את הבלוג שלי וגם הוא קיבל חשיפה בזכות המדיה האלטרנטיבית".
אבל אין לו שום סיכוי בבחירות, אז איך עזרת לו?
"החשיפה הגדולה שלו באינטרנט הצליחה לעזור לו בגיוס כספים, ולפי דעתי השימוש שהוא עושה באינטרנט הוא מעבר לגימיק. הוא הראה שיש לו חוש הומור, וזה דבר שמשפיע על אנשים באופן חיובי".
קוטאקי לא צופה שיום אחד יחליפו סרטוני יו-טיוב למיניהם את תשדירי הבחירות החלקלקים בטלוויזיה. "המועמדים צריכים להיות חזקים בכל התחומים. גם לייצר תשדירי טלוויזיה אפקטיביים וגם קטעי וידיאו קצרים וקולעים. יו-טיוב היא לא טלוויזיה. במקום שבו האצבעות על המקלדת יכולות לעצור כל וידיאו בשנייה שהוא משעמם, צריך לייצר תכנים קצרים, משעשעים, בעלי מסר ממוקד".
קוטאקי לא מרוויח מזה כסף, אבל נהנה מכל שנייה והוא התחייב להמשיך את זה עד לבחירות. מאז הריאיון עם חבר הקונגרס פול, עלו אליו לרגל עוד כמה מועמדים, מייק האקבי, דניס קוסניץ' ומייק גרבאל, כולם ככל הנראה חסרי סיכויים. קוטאקי, מצדו, מחכה בינתיים לפריצה הגדולה: היום שבו קלינטון, אובמה, ג'וליאני או מקיין יתראיינו אצלו, לצד קופסאות הקורנפלקס.
עדכוני חדשות לסלולרי שלך
נא להמתין לטעינת התגובות
