"מה שקרה זה יותר מאפרטהייד"

פעילים חברתיים זועמים בעקבות הפרסומים לפיהם בי"ס דתי בפ"ת בודד את התלמידות האתיופיות

נלה מיוחס | 4/12/2007 12:00

פעילים חברתיים וחברי הקהילה האתיופית הגיבו הבוקר בזעם לפרסומים לפיהם בבית הספר הדתי-לאומי "למרחב" בפתח-תקווה הופרדו התלמידות יוצאות אתיופיה מיתר התלמידים. הילדות לומדות בכיתה נפרדת, מגיעות לבית הספר בהסעה נפרדת ואף שעות ההפסקה שלהן שונות. "אפרטהייד זה לא מילה, זה יותר מאפרטהייד", אמר חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית וחבר הקהילה האתיופית, שלמה מולא. שר הקליטה, יעקב אדרי, הודיע כי יכנס דיון דחוף בנושא ודרש "להטיל סנקציות ולהפסיק תקצוב לבתי ספר הנוהגים בגזענות כלפי עולים חדשים".

על-פי הפרסום ב"ידיעות-אחרונות" הבוקר, מנהל בית הספר ישעיהו גרנביץ' החליט שתלמידות אתיופיות יופרדו מיתר תלמידות בית הספר בגלל צבע עורן. גרנביץ' תירץ את ההפרדה בכך שהתלמידות אינן דתיות מספיק.

הילדות, בנות כיתה ב', הורשו לצאת להפסקה בשעות מיוחדות כדי שלא ייתקלו ביתר התלמידות, הוסעו לבתיהן במונית מיוחדת ולמדו את כל המקצועות עם מורה אחת בלבד שהוקצתה להם.

"אחרי שישים שנה המדינה שלנו לא התקדמה", הגיב שלמה מולא לפרסום בשיחה עם nrg מעריב. "זו חברה שחשבנו שאנחנו בתהליך בניה שלה, אבל אנחנו משלים את עצמנו כנראה". מולא הפנה אצבע מאשימה לחברה הדתית, ואמר כי "הדתיים הם המחלה הרעה של הגזענות, למרות שביהדות אין אפליה. אלא, שהם מעוותים את היהדות וגורמים עוול נורא לאנשים ולילדים, ולמונופול הדתי יש הרבה חסינות".

"מה שקרה זה יותר מאפרטהייד", שלמה מולא.

"להקים רשות למלחמה בגזענות"

העובדה שמדובר בילדות רכות בשנים הסעירה את מולא במיוחד. "כשמעליבים ילדים, בגלל שיש לי ילדים משלי, זה כואב לי פי מאה". כפעיל חברתי שנלחם למען זכויות האתיופים נתקל מולא בגזענות מדי יום. "לא הופתעתי, אבל נדהמתי מגודל העומק של השנאה, הגזענות וחוסר הרגישות. לקחת ארבע בנות ולשים אותן בשיעורים נפרדים, ועוד בתירוץ שרוצים לקדם אותן? איזה קידום ואיזה נעליים".

מולא קרא לאהוד אולמרט שלא להזניח את הפרשה. "דווקא בגלל שראש הממשלה הוא ידידי הטוב, אני דורש ממנו לשאול שאלות נוקבות ולבקש הבהרות איך זה קרה", אמר מולא. "אני רוצה לטפל בבעיה הזו ברמה הלאומית, ולדרוש לקיים דיון בממשלה מיוחד בנושא הגזענות".

לדבריו, על משרד המשפטים

לבחון האם החקיקה ואכיפתה מספיקות. אם המסקנות יוכיחו שאין בהן די, שאז יש להקים רשות למלחמה בגזענות. "כל הזמן אפליה נקשרה לבעיות פוליטיות ולא נגענו במחלה הרעה של הגזענות, אבל בתוכנו אנחנו לא בשלים לקבל את האחר".

גם שר הקליטה, יעקב אדרי, הגיב לפרסומים. לדבריו, "התנהלות בית-הספר סותרת את מדיניות הקליטה, שעיקרה הוא שילוב העולים בחברה הישראלית". הוא הוסיף כי "יש להטיל סנקציות, לרבות הפסקת תקצוב לבתי-ספר הנוהגים בגזענות ופוגעים בסיכויי העולים להשתלב ולהיטמע בלימודים ובחיי החברה". השר אדרי זימן דיון דחוף עם שרת החינוך ונציגי השלטון המקומי על מנת לקבוע מדיניות אחידה וברורה של קליטת תלמידים עולים במערכת החינוך.