גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


מנגנון משומן

בין גוש קטיף, לחומש, לכפר שלם. משה פייגלין עקב אחר פינוי נוסף של תושבים מבתיהם

משה פייגלין | 6/1/2008 5:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ביום שישי, שובצתי לשמירה ביישוב החַרב 'חומש'. צעירים עזי נפש דבקים במקום בציפורניים ממש. תעצומות נפש בלתי רגילות, בלי שום קורת גג, חשופים לגשם ולכפור שבפסגת צפון השומרון, מצליחים הם לקיים נוכחות יהודית בלתי פוסקת ב'חומש' החרבה. היו לי כמה שעות טובות לצפות בארץ כולה הנפרשת שם על כף ידך - ולחשוב. יסודות המבנים והברזלים המעוקמים שהבולדוזרים הישראליים החריבו עד לייסוד, לא יכלו שלא להזכיר לי כפר נוסף, בדיוק באותו מצב, כפר חרב נוסף שביקרתי בו יומיים קודם לכן. כפר שלם.

לכאורה – מה הקשר? חוץ מהדמיון הפיזי - מה הקשר? אלה חרבו מסיבות פוליטיות, ואלה חרבו מסיבות כלכליות, ובשל מבוך בירוקרטי שמיצה עצמו עד ש"שלטון החוק" אמר את דברו. אבל קול חזק מאוד אמר לי בתוכי שיש כאן עניין משותף. טורי היס"מניקים הגוררים משפחות מביתם, המנגנון המשומן שזורק אותם לכל רוח, וממהר להחריב הכל – והחמור מכל – ההזדהות המידית של האזרח עם הצד הרע – הצד המאוד רע בסיפור.

בקושי רב חדרו החדשות את שגרת האימונים. השנה – 1982 ואני אז צוער בקורס קצינים. ברדיו דיברו על מהומות בכפר שלם ועל כך שצעיר מהכפר התבצר באיזה בית ונהרג על-ידי כוחות הביטחון. זה לא העסיק אותי בכלל. מאוד נוח היה לי לזרום עם האווירה הכללית המסמנת את תושבי הכפר כחבורת פוחזים מעוררי מהומות ואת שמעון יהושע ז"ל שהתבצר על גג ביתו – כעבריין שסיכן את כוחות הביטחון. הם גם היו שייכים ל"לא נחמדים" של גולדה, וכשאתה מנסה לזרום עם סביבתך, נוח לך לאמץ את כל השקרים ולחשוב שאתה בצד של הטובים. קצין צעיר ו"נאור" (כלומר אשכנזי...) שהחברה הישראלית אוהבת לאהוב, למה לוותר על הקונצנזוס החמים והמלטף הזה. אבל בעצם שתיקתי ובהמשך שגרת יומי הצטרפתי לצד הרע מאוד של הסיפור. הרבה שנים היו צריכות לעבור עד שעלו הבולדוזרים על גוש קטיף והבנתי את העניין הזה.
מסכת ייסורים

הסיפור של כפר שלם – שהוקם ב-1948 על בתי הכפר הנטוש סלמה, אינו שונה במאומה מהסיפור של קיבוץ 'געש' או המיוחסים של 'טלביה'. בכל המקומות הללו התיישבו יהודים בנכסי נפקדים ערבים שננטשו במלחמת העצמאות. הקיבוצניקים ידעו להצדיק את הסכומים העצומים שקיבלו מהמדינה תמורת כל שינוי במעמדם בקרקע, בכך שהם אלו שהחזיקו בתנאים קשים את הקרקע עבור הלאום כולו. תדע כל אם עבריה העוצרת לקניות במרכז המסחרי בגעש, כי למיליונרים החדשים שבמרכז כביש החוף חייבת היא את עצם קיומה.

הבתים היוקרתיים בטלביה – לא הוצעו סתם כך לכל המרבה במחיר. רובם נמסרו בפרוטות על-פי קריטריונים אחרים לגמרי. אצל המיוחסים, התאימו החוקים עצמם לתושבי המקום. אצל תושבי כפר שלם - ההיפך. לאלה ניתנו

כל ההזדמנויות האמיתיות לרכוש את המקום עליו רכשו חזקה, ואת אלה הקפידו לשמור כל העת במעמד נחות, מעמד של טרדנים ונצלנים, מעמד של מי שצריך להגיד תודה על כך שעוד לא זרקו אותו מביתו.

אין טעם להיכנס לכל מסכת הייסורים שעברו תושבי הכפר מאז שהוכנסו אבותיהם אל הבתים הנידחים בפאתי תל-אביב, בכדי לחצוץ בין התל-אביבים ליפו העוינת. כשהכושי עשה את שלו, התחילו מחירי הקרקעות בסביבה להאמיר. כרישי הנדל"ן המקושרים היטב לשלל הפוליטיקאים בעיריית תל-אביב, במשרד השיכון, במנהל מקרקעי ישראל, ובכל מני חברות קש שהוקמו כביכול כדי לפתור את "הבעיה" - כרישי הנדל"ן הללו ראו את האוצר ולא התכוונו כלל לחלוק בו עם כמה תימנים זקנים מ'סלמה'. וכך פשוט החלו לחנוק את הכפר.

שווים ושווים פחות

בטלביה אין שום "בעיה". אף אחד לא מחליט שם פתאום שצריך לשנות את אופי המקום ולבנות מגדלים. בנווה צדק הוכח שדווקא נכון וראוי לשמור על אופי המקום, ואם בונים משהו חדש, רוכשים קודם את הקרקע במחיר מלא. אבל בכפר שלם -  שם מגויס המנגנון בכדי לנשל את התושבים מכל זכויות הקניין שרכשו.

ילדים זה שמחה ובבתים בכפר שלם מתגוררים כבר כמה דורות. להרחיב אסור – את יהושע הרגו בגלל זה, אז בלית ברירה מכשירים רפתות למגורים. למשפחה מורחבת שכזו מוצע כפיצוי בית שיכון של שני חדרים, או איזה פיצוי כספי שיספיק פחות או יותר לדמי שכירות לשנה. מתחיל להזכיר משהו?

בשנות ה-70, נמסרים רוב השטחים הפתוחים השייכים לכפר לחברות מקושרות כמו 'רסקו' ו'רובינשטין', שמתחייבות לפצות את התושבים ולפנותם בהסכמה. במקום זאת בונות החברות מגדלי מגורים בטבעת הדוקה סביב בתי הכפר ומתחמקות מאחריותן לפיצוי התושבים. החברות גורפות רווחי עתק והתושבים נותרים במקום.

במסלול ההתנגשות

יד אחת עושה את זה. ידו של האדון – משרת הציבור כביכול. היס"מניק שגרר את תושבי כפר שלם ייגרר מחר בעצמו. אבל עכשיו הוא מבצע את הפקודה – מדחיק את המראה ומאמץ להגנתו את הנראטיב של האדון. הפסיכולוג פיאז'ה אפיין את התופעה הזו – הזדהות הציבור עם הממסד. אנו צופים במחזה בחדשות ומיד בתת-המודע מחפשים סיבות להזדהות עם הצד החזק והמנשל. האדם הוא ייצור חברתי – הוא זקוק למנהיגות, הוא חוסה בצל הממסד – הוא לא יכול לחיות עם ההרגשה שהממסד הזה מסוגל לעשות גם לו דברים כאלה. אם ככה עושים להם, אז בטח שמדובר כאן בעבריינים קשים.

גם תושבי נווה דקלים לא האמינו עד לרגע האחרון. בכפר שלם זה היה עניין עדתי, בחומש זה היה עניין אידיאולוגי. בשני המקרים מצאו עצמם אזרחים נאמנים ושומרי חוק במסלול התנגשות מול ממסד אדנותי, ממסד מנצל במקום ממסד משרת.

השבוע העביר הממסד הזה את חוק האח הגדול. רק קומץ ערבים ואנשי שמאל קיצוני הצביעו נגד. נציגי המתנחלים הצביעו בעד. הם לא למדו דבר. עדיין חושבים הם עצמם ליפי בלוריות שרק במקרה קרתה להם תאונה בגוש קטיף. לפתאים הללו נדמה שה"חוק" נדרש כנגד הפשיעה. הם לא מבינים כנגד מי באמת יופנה כוחו של האח הגדול, ומי הם ה"פושעים".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

משה פייגלין

צילום:

בן 48, נשוי, אב לחמישה וסב לשני נכדים. רוכב כל יום בהרי השומרון ופעיל בליכוד. פרסם שני ספרים: ''במקום שאין אנשים'' ו-''מלחמת החלומות''

לכל הטורים של משה פייגלין
  • עוד ב''פוליטי/מדיני''

לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים