לא גדר ולא יער
הירוקים דאגו לבעלי החיים במדבר יהודה, ובמערכת הביטחון החליטו להציב מכ"מים במקום גדר הפרדה
בעבר ביקשה מנהלת קו התפר להקים גדר הפרדה באורך של 30 ק"מ בלב מדבר יהודה, אך הארגונים הירוקים התנגדו בטענה שההחלטה תמית אסון על בעלי החיים, שממילא חלקם מוכחדים בגלל הליקויים באיכות הסביבה והציד הבלתי-חוקי, ועתרו לבג"ץ כנגד ההחלטה.
קצינים בכירים בפיקוד המרכז התנגדו למהלך, בטענה כי הדבר ידרוש מצה"ל להיערך בסדר כוחות שיכביד על המערכת. "במערכת הביטחון הבינו כי בג"ץ הולך לקראת הארגונים הירוקים", הסביר קצין באלר"ם (אגף לוגיסטיקה, רפואה ומכרזים). "אי אפשר להתעלם מהמציאות בשטח. הגדר תפגע בנדידה של בעלי החיים ותביא להכחדתם".
בעקבות הדברים החליט שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, להקפיא את עבודות בניית הגדר ולשקול אפשרויות נוספות להתמודד עם הבעיות הביטחוניות במדבר יהודה. לאחר בחינה מדוקדקת של הדברים החליטו במערכת הביטחון במקום לבנות גדר, לפרוס מכ"מים, סנסורים מתקדמים ואמצעים טכנולוגיים נוספים שכבר נמצאים בשירות צה"ל.
בפיקוד מרכז מודאגים, הירוקים מברכים
קצין בפיקוד מרכז התייחס להחלטה וטען כי מהלך שכזה לא יואיל, וכי אין מנוס מהקמת גדר הפרדה שתאטום הרמטית את השטחים הפלשתינים באזור זה. "מה שהולך באזור מדבר יהודה זו הפקרות לשמה", אמר.
"כמות השב"חים שנעים מהשטחים לישראל דומה לטיילת בתל-אביב", הוסיף. "עוברים פה סחורות, סמים, אמצעי לחימה ופעילי טרור. כפי שזה נראה, צה"ל לא יוכל להסתפק באמצעים טכנולוגיים אלא יאלץ להציב כוחות לוחמים שימנעו את הפרצות. יגיע הרגע שההפקרות הזו תגבה מחיר כבד מהאזרחים
באזור".
ואילו בחברה להגנת הטבע בירכו, כמובן, על ההחלטה. "אנחנו מברכים על כך שמערכת הביטחון הפנימה את העובדה שלא בכל מקום חייבים גדר באותו דפוס וכי יש חשיבות לאזור ולתוואי שבו היא עוברת", אמר רכז שמירת טבע בחברה להגנת הטבע, ניר פפאי.
"אנחנו כמובן רוצים לראות איך התוכניות הללו נראות בפועל", הוא הוסיף. "אם יחליטו להקים תצפיות ולכל תצפית תהיה דרך ולצידה דרך למרדף ודרך לפטרול ודרך לגישה, אז השטח יהיה לא פחות מבותר והרוס".
נא להמתין לטעינת התגובות
