תנו להם להתאבל
נמרוד לב סבור שאנשי שמאל פוסט-ציונים מנסים לנצל את הפיגוע בישיבה לצרכיהם הציניים
תמיר באה לישיבה במה שנראה לכאורה למתבונן האובייקטיבי ככוונת תחילה לעורר פרובוקציה. מקורות בישיבה מספרים כי האמת היא שקיבלו יפה את פניה של השרה, אך בחוץ חיכה לה קומץ פרובוקטורים שאינו מוכר להם והוא שגידף אותה. מתוך ניסיון העבר, אני בוחר להאמין להם.
כבר מתקופת הגירוש מוכרת לנו שיטת השלטון הדיקטטורי בהפעלת פרובוקטורים שתולים מטעמו כדי לעורר הכפשה. כבר חווינו את המסע המתוכנן והמתוזמר היטב של שטיפות מוח מגמתיות שכל כוונתו עשיית דה-לגיטימציה נגד הימין הציוני-דתי. זוכרים את ה"קרווילות", את ה"פיצויים שיהפכו אותם למיליונרים"?
פואד מתלהם ואומר ש"אירוע כמו שעברה תמיר יכול להוביל לרצח פוליטי". בטלוויזיה משחררים כבר כתבים ספינולוגים קיקיוניים, מקורביו של אולמרט, "סקופים" על כביכול התארגנויות בחסות רבני המגזר במטרה לנקום בערבים וממהרים להזהיר מ"מחתרת יהודית חדשה". כמובן שמדובר בדיווחים ללא שמות, בלי הוכחות ושאינם מוכרים לכוחות הביטחון אלא רק לכתבי החצר עצמם. נו באמת.
עצה שלי, אל תיקחו אותם ברצינות. כמובן שבבוקר שאחרי הסקופ הגדול של גברת פראבדה, כבר נתבשרנו מהשר הממונה דיכטר כי זהו שקר ואין כל התארגנות כזו.
פואד, תמיר וחבריהם המשתמשים בציניות ברצח רבין כדי להסית ולהכפיש את הציבור הציוני הדתי, יוצרים זילות לרצח הנתעב כשהם מעלים את זיכרון רצח רבין באוב לשם הסתה נגד ציבור שזה עתה שכל את בניו. ציבור המרגיש כי לא על זכויותיו שומרים תמיר וחבריה ב"שלום עכשיו" המסנגרים על "זכותה" של משפחת הרוצח להקמת סוכת אבלים, שמתנופפים בה דגלי חמאס במרכזה של ירושלים.
השימוש הציני ברצח רבין בקונטקסט זה מהווה הסתה גלויה כלפי הימין כולו, שמהווה למעשה את רובו הדמוקרטי של הציבור הישראלי. זהו ניסיון נוסף לסתום פיות ולמנוע מחאה לגיטימית, באמצעות הגדרתה
הניסיון המכוון להכתים שוב ציבור אידיאולוגי שלם מעורר דאגה. ריחות פאשיזם עולים מכיוון אותו פלג קיצוני, הדוגל בסתימת פיות ובגניבת דעת הציבור בשיטתיות כאופן שליטה בהמונים. עצוב להיווכח שעל מפלגת העבודה, שאליה היה לי הרבה כבוד עד רצח רבין, השתלטו אחרי הרצח גורמי שמאל קיצונים פוסט-ציוניים והיא כבר איננה מפלגת העבודה הציונית שבה תמכתי עד לרצח רבין. מאופיר פינס, למשל, אני מצפה להתנתק מקבוצה קיצונית זו ולגנות את דברי ההסתה של תמיר ופואד.
אנשי ישיבת מרכז הרב, כמו תושבי גוש קטיף, הם אזרחים ישרי דרך ובעלי זכויות כמו כל שאר אזרחי ישראל. הצגתם המגמתית כ"קיצוניים ומסוכנים" הינה הוצאת דיבה ושלילת זכויות היסוד שלהם על ידי קבוצה כוחנית האוחזת במיקרופון ושולטת בזמן השידור, קבוצה שכבר מתחילה לפמפמם לנו שטיפות מוח על "הקרע בין הציונות הדתית לכלל הציבור".
בעוד שההיפך הוא הנכון: רוב מכריע בציונות הדתית מתנדב ליחידות מובחרות בצה"ל, חלקם אף נפל במלחמת לבנון השנייה תוך כדי גילויי גבורה. נראה כי השמאל הקיצוני מודאג ממגמת ההתפכחות הניכרת בציבור הערכי בישראל מאותה הזיית השנאה הקיבוצית שהתבטאה באטימות מול הגירוש.
מפרספקטיבת זמן ובמבחן התוצאה בשטח, מבין הציבור הישראלי כי הולך שולל. האמת לגבי הגירוש כפי שמשתקפת במלוא כיעורה במחיר שמשלמים בעבורו אזרחי ישראל, ובראשם תושבי הדרום והצפון הקורסים, מתבררת לכל אדם בישראל שלב פועם בקרבו ושכל בראשו, ללא הבדלי ימין ושמאל - כפי שניתן להיווכח מהתבטאויותיהם לאחרונה של פרופסור רובינשטיין, גיא מרוז, אברי גלעד ורבים וטובים אחרים.
הפעם אסור לעבור בשתיקה על מסע הדמוניזציה של יחצ"ני החצר כלפי ציבור יהודי מגזרי. כל אלו ששתקו אז - אסור שיניחו שוב למזינים את ההזיה הקיבוצית לשנאת אחים להמשיך בהסתה מבלי להשמיע את קולם. על הציבור הערכי שהדמוקרטיה יקרה לליבו, לבלום זאת עכשיו. זו ההזדמנות להוקיע ולהקיא את אופן ההתנהלות החשוך הזה מתוכנו, לעשות תיקון בהזדהות אנושית אמיתית עם כאבן של המשפחות ששכלו את יקיריהן, תוך כדי גינוי החלטי של כל ניסיון לנצל רגע כואב זה לצרכים ציניים של השמאל הקיצוני הפוסט ציוני שהשתלט על הממשלה.
ליבנו עם מלח הארץ ממרכז הרב. מי ייתן וקורבנכם זה לא היה לשווא ויהיה זה רגע מכונן בו תקום ותתעורר התודעה הציונית הקולקטיבית השפויה, זו החפצת חיים בארצה, ותדרוש להשיב את זכותה המלאה לחיים ערכיים שכוללים את חופש הביטוי והוויכוח, את יושרת הדרך ואת זכותה לביטחון ולחירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
