"ביפו מתקיים טרנספר שקט"
דוח האגודה הערבית לזכויות אדם שמתפרסם לרגל יום האדמה טוען כי פועלים לפינוי ערביי יפו מהעיר
במרכזו של הדוח, שמתפרסם היום תחת הכותרת "אזרחים לא מוגנים" ומשתרע על פני עשרות עמודים, עומדת הטענה שלפיה "הטרנספר השקט" נגד ערביי יפו קורם עור וגידים באמצעות 497 צווי פינוי שהוציאה חברת "עמידר" בשנה וחצי האחרונות למשפחות ערביות שמתגוררות בשכונת עג'מי ביפו.
מחברי הדוח טוענים כי מאחורי הוצאת צווי הפינוי עומד הרצון לפנות את תושבי שכונת עג'מי, שהפכה בשנים אחרונות "מוקד עלייה לרגל" של יהודים אמידים, וכי הם אינם מנותקים מתהליך שמכונה אמנם "פיתוח יפו", אך מטרתו האמיתית היא "ייהוד יפו" - כלומר משיכת כמה שיותר תושבים יהודים לעיר.
הדוח מתאר בהרחבה כיצד הפכה יפו, שבה התגוררו ערב הקמת המדינה 70 אלף ערבים, מאחד המרכזים העירוניים החשובים והתוססים ביותר עבור האוכלוסייה הערבית, מה שזיכה אותה בתואר "כלת פלשתין", לשכונת מצוקה בתל-אביב ולעיר שבה הקיום הערבי נמצא בסכנת גירוש תמידית.
אולם עיקר הדוח מתמקד בתושבי שכונת עג'מי, שחלקם התגוררו ביפו לפני הקמת המדינה והפכו לדיירים מוגנים בבתים השייכים לחברת "עמידר" מתוקף חוק נכסי נפקדים. חברת "עמידר", נטען בדוח, לא עשתה דבר כדי לסייע לתושבי עג'מי שמתגוררים בבתים ישנים, מוזנחים ומטים ליפול.
הדוח מתאר כיצד הפכה שכונת עג'מי, חרף עונייה הרב, למקום מגורים אטרקטיבי עבור אוכלוסייה יהודית אמידה, בעיקר בגלל קרבתה לים, וכיצד מנסים חברת "עמידר" לאלץ את התושבים
אחד מהאמצעים שבהם מנסים "עמידר" לאלץ את תושבי שכונת עג'מי לעזוב את בתיהם, לפי הדוח, הוא הוצאת צווי פינוי סיטונאיים נגד 497 משפחות בטענה של תוספות לנכסים או עשיית תיקונים בהם ללא הסכמת הבעלים. יצוין כי חוק הגנת הדייר מאפשר לבעלים לפנות את הדייר בהתקיים עילות מסוימות ובהן תוספת בנייה ללא קבלת אישור מהבעלים.
ואולם, בקרב תושבי יפו שוררת התחושה כי לנגד עיניה של חברת "עמידר" עומדות מטרות אחרות לחלוטין מלבד ההפרה הפורמלית של החוק על ידי הדיירים הערבים. תושבי יפו, נטען בדוח, משוכנעים כי התזמון של הוצאת צווי הפינוי מעורר את החשד שהרקע להוצאתם אינו ההפרות הנטענות של החוק, שכן חלק מהעבירות לכאורה בוצעו לפני עשרות שנים ולא זכו לתגובה מצד "עמידר", אלא ניסיון מצד הרשויות באמצעות "עמידר" לפנות את התושבים הערבים מבתיהם כדי שאפשר יהיה בעתיד להרוס בתים אלה ולמכור את המגרשים לאנשים אמידים.
"מבחינתם של התושבים הפלשתינים, לא מדובר כאן בתביעת פינוי של דייר זה או אחר, אלא למעשה מדובר במדיניות מכוונת שמטרתה לצמצם את הקיום הפלשתיני ביפו, על ידי ביצוע 'טרנספר כלכלי' להם", נכתב בחלק הסיכום של הדוח. "לדידם, מדובר בסכנה קולקטיבית לקהילתם ולהמשך קיומה כקולקטיב תרבותי ולאומי בעיר. על ידי פיתוח השכונה ומכירת הנכסים לקונים פרטיים, מעבירים להם מסר ברור: אין מקום לתושבים הפלשתינים בשכונה".
הדוח מסתיים בקביעה שלפיה "אכן, בזיכרון הקולקטיבי של האוכלוסייה הפלשתינית ביפו, הוצאת צווי הפינוי אינה מנותקת מהטיהור האתני שבוצע בשנת 1948. חוט אחד מקשר בין שני האירועים ואם כי הכוונה היא אותה כוונה – פינוי הפלשתינים מבתיהם ויישוב יהודים במקומם – הרי האמצעים שונים: בשנת 1948 גירוש בכוח, בשנת 2008 פינוי בדרכים 'חוקיות' לכאורה".
בחברת "עמידר" דוחים את הטענות המוצגות בדוח כמו גם את טענותיהם של התושבים. "כמדיניות, 'עמידר' שומרת על איזון בין נאמנות לשולחיה – בעלי הנכסים (מדינת ישראל ואזרחי ישראל – א.ע) – לבין שירות ללקוחותיה, הדיירים", אמרו ב"עמידר". "במקרים של הפרת החוק על ידי הדיירים, 'עמידר' מקיימת עמם דיאלוג ונוהגת לפנים משורת הדין ככל האפשר. בכל מקרה, ניתנת להם הזדמנות להוכיח את טענותיהם, לפני פנייה לערכאות. צווי פינוי מוצאים רק לאחר דיונים ממושכים בבתי המשפט".
עוד אומרים ב"עמידר" כי "ישראל, כמדינת חוק, חייבת להגן על נכסיה ועל חוקי התכנון ובמקרים שבהם מופר החוק, החברה פועלת להגן על זכויות המדינה, ללא קשר לשווי הנכסים או לדת וללאום של הדיירים".
בחברה מדגישים כי "הפעולות אינן תוצאה של מדיניות חדשה או נהלים חדשים, אלא במסגרת הסטטוס קוו של שמירה על נכסי ציבור כלכליים השייכים לאזרחי ישראל כולם ולא לאדם זה או אחר, תוך הקפדה על החוק ועל הזכויות הסוציאליות של הדיירים המוגנים ושמירה על נכס צאן הברזל העיקרי של חברת 'עמידר' שהוא: מדיניות חברתית ורגישות לציבור הדיירים".
נא להמתין לטעינת התגובות
