מהפכת הגירושים שבדרך
כפי שפורסם לראשונה במעריב, ועדה מיוחדת המליצה לא להעביר אוטומטית ילדים למשמורת האם
כדי לממש את העיקרון של המלצות הוועדה, שנחשפו לראשונה במעריב, ויהפכו להצעת חוק ממשלתית, יחויבו ההורים להכין ולהציג בפני בית המשפט "תוכנית הורית" משותפת, שמחלקת ביניהם את האחריות על חייו של הילדים.
התוכנית אמורה לכלול פרטים משגרת יומו של הילד: באילה ימים מתגורר הילד בבית האם ובאילה בבית האב, מי מסיע את הילד לחוגים, מי משלם את עלות הטיפול אצל רופא השיניים ועוד.
הוועדה טוענת כי חזקת "הגיל הרך" מנוגדת לממצאים של מחקרים פסיכולוגיים שמוכיחים כי לצורך התפתחות התקינה של הילד יש חשיבות מרבית לכך שיהיו לו קשרים עם שני הוריו. למעט מקרים קיצוניים של סכסוך חריף בין ההורים, המחקרים מוכיחים כי ילד שקשריו עם שני הוריו לאחר הגירושים תקינים, מתפתח באופן דומה לילד שהוריו לא נפרדו, לעומת ילדים שהיה בקשר עם הורה אחד בלבד.
"אפשר יהיה לשנות הרגלים"
לפיכך, לדעת הוועדה על החוק לעודד הידברות בין ההורים באמצעות גישור או ייעוץ משפחתי שתאפשר את מימוש זכותו הבסיסית של הילד לקשר מיטבי עם שני הוריו ואת התפתחותו התקינה.
על-פי המלצות הוועדה, הצעת החוק תעודד הורים שלא יצליחו להכין בעצמם את ה"תוכנית ההורית" להסתייע, אם אינם מצליחים להידבר במישרין, בצד שלישי המקובל על שניהם - מטפל מקצועי או מגשר - כדי לערוך במשותף "הסכם הורות", כנהוג במדינות שונות.
"אפשר יהיה להתחיל לשנות הרגלים", אמר עורך הדין רונן דליהו מומחה לדיני משפחה. "כבר היום יש הרבה מאוד גברים שרוצים להיות
מעורבים בגידול הילדים. ההצעה תהפוך יותר גברים מודעים לחובה שלהם להמשיך ולהיות חלק מהחיים של הילדים גם לאחר הגירושים".
בויצו לא אהבו כל כך את ההמלצה הזו. רונית ארנפרוינד כהן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו אמרה כי "טובת הילד הינו מושג בעל חשיבות עליונה. יחד עם זאת, ביטול סעיף חזקת הגיל הרך מעורר חשד שהוא אינו נעשה בתום לב, שכן השינוי עלול לשמש כמנגנון להפעלת לחץ וסחיטה על האם מצד האב בזמן הגירושין. לחץ זה יכול לבוא לידי ביטוי בהפחתת מזונות או בהרעת תנאי הגירושים לנשים, שהן לרוב הצד החלש בהליך הגירושים".
נא להמתין לטעינת התגובות
