מגלגלי העיניים
נמרוד לב סבור כי באי נקיטת פעולה חותכת, נותנים לבני וברק לגיטימציה לשחיתות שלטונית
פסטיבל של התבזות שלטונית על כל היבטיה המעוותים הכוללים ראש ממשלה חשוד בלקיחת מעטפות ושוחד שאינו מוצא לנכון לעשות את הדבר הראוי ולהתפטר כדוגמת ראש ממשלת אירלנד; שר בטחון ויו"ר העבודה הנאחז אף הוא בפתטיות בכיסאו וגברת לבני הזורקת סיסמאות ריקות מתוכן אודות נורמות מוסר שלטוני-בלה-בלה-בלה.
ההיאחזות בשלטון הפכה עבור משרתי הציבור לערך עליון, זו הדבקות היחידה שמגלים חברי הממשלה הזו. שוב אנו עדים לאותה מדיניות של שלושה הנאחזים בכיסאות בדבק מגע, המתנהלת כבר מאז מלחמת לבנון השנייה דרך דוח וינוגרד. כך הם משמרים את שלטונם בניגוד לרצון העם. זהו דפוס ההישרדות של אולמרט, ברק ולבני.
בישיבת קדימה השבוע משגר אולמרט רמז לעבר לבני וברק באומרו "נרגיע את מי שלא רגוע", ושני אלה הטוענים ליכולתם להנהיג את ישראל אינם מגלים טיפת יכולת מנהיגות אל מול ראש ממשלה החשוד בפלילים ושם אותם ללעג ולקלס, ממש כפי שהוא שם ללעג ולקלס את אמות מידות המוסר. כל רגע שהם נשארים בממשלתו הם שותפים לחוסר הערכים שלו. באי נקיטת פעולה ברורה וחותכת, נותנים לבני וברק לגיטימציה לשחיתות שלטונית וזאת משום שבראש מעיניהם ניצבים האינטרסים הפוליטיים האישיים שלהם ולא טובת עם ישראל וכבוד ערכיו. בזאת הם מוכיחים לעם ישראל שהם אינם עשויים מהחומר שמנהיגים דגולים קורצו ממנו.
בתוך כל זה אנחנו נחשפים לרובד נוסף של המציאות המכוערת. בעוד התקשורת הפרבדאית רוקדת ריקודי קומבייה סביב ציפי לבני "התקווה האנושית הגדולה" שלהם, משודרת בחדשות ערוץ 10 כתבה אודות אם חד הורית ושתי בנותיה הקטנות המתגוררות כבר שלושה חודשים בקור הירושלמי באוהל מחוץ לכניסה למשרד החוץ. הילדה הקטנה מספרת שבלילות היא נהגה ללכת לשבת עם השומרים בבניין משרד החוץ מכיוון שהיא חשה פחד, לא הצליחה לישון ושם הרגישה בטוחה יותר. היום הן כבר לא יכולות להיכנס פנימה, מספרות הילדות, כי "ציפי ליזבי" – כך לפי דבריה של הקטנה ואמה מתקנת אותה "ציפי לבני" - נתנה הוראה לשומרים שלא לתת להן להיכנס יותר.
אז הא לכם שליחת ציבור שבידיה מופקד כוח ציבורי, הטוענת לכתר ההנהגה, המאפשרת לאם ולשתי בנותיה הקטנות לישון מחוץ לפתח
נשאלת השאלה האם זו הפוליטיקאית שבידיה נפקיד את גורלנו וגורל ילדינו כראש ממשלה?
מבחינת מידת מוסריות מנהיגים, לקיחת מעטפות לכאורה כמו גם גלגול עיניים של שרה בממשלה כלפי מצוקה אנושית השוכנת בפתח משרדה מזה שלושה חודשים, כפי שמתגלה לנו בסיפור על האם ושתי בנותיה, הינן תכונות והתנהלות שאינה ראויה למנהיג בכלל, ולא כל שכן למנהיג עם ישראל בתקופה רבת אתגרים וקריטית זו.








נא להמתין לטעינת התגובות


