עין תחת עין, בית הרוס תחת פיגוע
אנחנו לא צריכים שיספרו לנו כמה אנחנו לא אנושיים, כשבאים בולדוזרים להרוס בתים של כאלה שהרסו בלי סוף משפחות
לפני שקופצים עלי מנהלי התוכן של המצפון, ולפני שאני חוטף מבול של סטירות מאבירי ההתנהגות המוסרית, ולפני שמדפדפים לי בפרצוף דפים מתוך החוק המקומי או החוק הבינלאומי, מדובר פה ברצח ועל רצח צריך לדבר ולעשות לפני לא אחרי. ובעניין רצח חשוב ונכון לבדוק באיזו מידה אפשר למנוע אותו ולא לעמוד רגע אחרי עם המכנסים למטה ולדפדף בלי סוף בדפי המצפון והחוק.
צריך לקחת בחשבון שההתחסדות הזאת אחרי מביאה באופן די טבעי עוד ועוד ביטחון לכל בני הבליעל שמתכננים את הפיגוע הבא.
מבחינתי, כל מה שיכול או עשוי למנוע פיגוע שבו נרצחים אנשים, צריך שיטופל כאן ועכשיו באופן הכי כירורגי ואפילו אם זה נראה אכזרי ולא אנושי זה מחוייב המציאות.
די עם המייק-אפ הזה שאנחנו מנסים למרוח על הפנים בכל פעם שמישהו גורם לנו להסמיק, מבחינתי כל שפיץ שיכול לנטרל את האנשים האלה רגע לפני לגיטימי. גם אם אני אצטרך לעמוד בפני בית דין של מעלה שילקה אותי 20 מלקות אני מוכן לשאת את הכאב.
שוחרי האמנות למיניהם כותבים את הטקסטים הכל כך מתחשבים שלהם באקווריומים מונשמים, כשלמטה יש בתי קפה ומסעדות גורמה. הם לא קרובים לריח הדם ולא נשרטים בכל פעם שהם אובדי עצות איזה קרואסון לבחור עם הקפה של הבוקר.
כל מי שחי ומבין קצת מימינו לשמאלו יודע שיש בתרבות האנושית מין אחריות על הקרובים ועל הסובבים אותך, ולא פעם אתה מוכן להתאבד למען בניך ובנותיך ומשפחתך ולעשות כל מה שאתה יכול כדי שלא יגרם להם כל רע.
אז להרוס כל זכר לחיים של הנבזים האלה ואחרי זה נראה, שידע החלאת-אדם הזה שמשפחתו וביתו ייהרס, אולי זה יעשה לו איזה כתם קטן במצפון ויגרום לו לחשוב פעמיים ואם כן שכרנו בעמלנו.
הוויכוח האנושי הזה שאנחנו מנסים לעודד לא עושה רושם על אף אחד, בכל נקודה על הכדור שבו מתבצע רצח קמה זעקה גדולה ולאף אחד אין כוח לעבור שיעורי חברה וסדרות חינוך, כולם רוצים שזה ייפסק או לא יקרה. נקודה.
שמעתי לא מעט כותבי שורות בעיתון הארץ שכועסים כעס גדול על כאלה שבכלל מעלים על בדל לשונם אופציה של הריסת בתים לבכירי המרצחים. מה פתאום שניקח את החוק לידיים, הם זועקים, מה פתאום שנעניש אנשים חפים מפשע.
זה מעייף ומייגע ומחוויר לשמוע את הוגי המחשבות האלה מתעקשים
חאלס, נשבר מהנאמנות הזאת שרוכשים אנשי העט לשורת המרצחים האלה, חאלס עם הטפת המוסר הצהוב הזה, אנחנו לא ילדים בני ארבע ששותים שוקו ועושים חוברות של החופש, לא צריכים יותר מובילי דעת שמזיינים לנו את השכל על מוסר ואנושיות. לא צריך שיספרו לנו כמה אנחנו לא אנושיים כשבאים בולדוזרים להרוס בתים של כאלה שהרסו בלי סוף משפחות.
שיחשבו שאנחנו לא אנושיים ולא מוסרים, שיגידו בשיחות סלון במונמרט שהישראלים מחרבים את חוקי החיים. שיגידו. סבא שלי אמר: תגיד גם אתה.
שבת שלום,
אייל גפן
נא להמתין לטעינת התגובות
