הכנסת תדון היום בהצעת חוק "המזהם משלם"
התיקון לחוק הגנת הסביבה, שקובע כי הקנסות שיוטלו על מזהמים יגיעו עד לכדי פי 4 מהרווח הכלכלי שהופק מהזיהום, יעלה היום בכנסת לקריאה שנייה ושלישית
התיקון הצעת החוק שנקראת הגנת הסביבה (המזהם משלם) התשס"ז-2007 ושהוגשה על ידי חבר הכנסת דב חנין (חד"ש), חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד, שניהם יושבי ראש השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת) ו-18 חברי כנסת נוספים, נועדה לשלול את הכדאיות הכלכלית העכשווית שבפגיעה בסביבה, הנהוגה בישראל.
מטרת החוק, שנוסח על ידי הקליניקה לצדק סביבתית באוניברסיטת תל-אביב, היא להגן ולשמור על איכות נאותה של הסביבה, למנוע פגיעה בסביבה ובבריאות הציבור ולשלול את הכדאיות הכלכלית שבפגיעה בסביבה, באמצעות פסיקת קנס, תוך התחשבות בשווי הנזק הסביבתי שנגרם או בטובת ההנאה שהושגה תוך ביצוע העבירה.
המצב החוקי הנוכחי בישראל מביא לכך, שהלכה למעשה, למפעלים הגדולים משתלם לזהם, כיוון שהאכיפה המעטה לצד הקנסות הנמוכים הקבועים בחוק על עבירות סביבתיות, נמוכים משמעותית מרווחי המזהמים כתוצאה מעבירה על חוקים סביבתיים ולא מהווים הרתעה מספקת מפני חריגה ממכסות פליטה של חומרים מסוכנים ומזהמים. כתוצאה מכך, מפעלים רבים מעדיפים לחסוך את העלויות של התקנת אמצעי מיגון ירוקים, שיצמצמו את ההשפעות השליליות על הסביבה, או את העלויות שבפיקוח עליהם.
החוק קובע כי "עבר אדם עבירה לפי חוק זה והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס פי ארבעה משוויים של שיעור הנזק שנגרם או שיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, הכל לפי הגדול שבהם".
"הקנסות שמטילים בבתי המשפט כיום נמוכים משמעותית מרווחי המזהם כתוצאה מעבירה על החוק. לכן, משתלם וכדאי מבחינה כלכלית לעבריין לעבור על חוקים אלו ולשלם את הקנסות אותם פוסק בית המשפט, מאשר לעמוד בתקנים לפי החוק. משום כך, על העונש המוטל לשלול את הכדאיות הכלכלית של חזרה על העבירה ושל המשך ביצועה", נכתב בהצעת התיקון לחוק איכות הסביבה.
מהפכה במשפט הסביבתי
הטכנולוגיה להפחתת רמות הזיהום קיימת, אך לרוב מדובר באמצעים יקרים אשר דורשים טיפול ותפעול מיוחד. למרבה האבסורד, פעמים רבות, ישראל מייצאת לחו"ל לא מעט טכנולוגיות ירוקות, בהן היא עצמה אינה משתמשת, בשל עלותן הגבוהה. הצעת חוק "המזהם משלם" תעודד בעלי מפעלים לאמץ טכנולוגיות אילו כדי וכך להקטין את פגיעתן בסביבה, כיוון שאי אימוץ הטכנולוגיות הללו, יעלה הרבה יותר.
הצעת החוק נועדה לספק קווים מנחים לבתי המשפט,
אשר יביאו בחשבון את הרווחים אותם גורף העבריין ויאפשרו הטלת קנס, שגובהו פי ארבע משווי הנזק שנגרם, או מטובת ההנאה שהושגה, או מהרווחים שהופקו, תוך ביצוע העבירות שפוגעות בסביבה: "עבר אדם עבירה לפי חוק זה והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס פי ארבעה משוויים של שיעור הנזק שנגרם או שיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, הכל לפי הגדול שבהם".
זיהום אוויר אייל ברטוב
חנין, מיוזמי הצעת החוק מסבר ש"החוק מציע מהפכה במשפט הסביבתי בישראל וישנה את המצב מקצה לקצה: ממצב שבו משתלם לזהם את הסביבה, למצב שבו המזהם משלם על הנזקים שהוא יוצר. נכון להיום, המדינה מפלה לרעה את מי ששומר על החוק; מי שמזהם, חוסך המון כסף ולא משלם מחיר ומי ששומר חוק, הוא הפראייר שנמצא במצב נחיתות. החוק ייטיב עם המפעלים שומרי החוק, כיוון שהוא ייצור לראשונה מנגנוני ענישה כלכליים שיטילו על המזהמים את מלוא הנטל של הנזקים שהם יוצרים".
נא להמתין לטעינת התגובות
