גל נבו וחרפת קראקוב
בזמן שרוב התקשורת בארץ עסקה בהצהרות של אבי נמני ובפיקציה ששמה הפועל חולון בכדורסל, כ-100 ספורטאים ישראלים התעסקו בדבר הרציני שנקרא הכנות לאולימפיאדה. היום הראשון המוצלח הוכיח שוב שצריך לשאוב מהם השראה
אלכס שטילוב צילום: עדי אבישי
אותם עיתונאי כדורגל-סל, שמתעניינים בענפים האישיים רק כשמגיעה אולימפיאדה, לא טורחים בכלל לעקוב אחר ספורטאים כמו גופמן ובוודאי שהם לא עקבו בארבע השנים האחרונות אחרי היורש שלו, אלכס שטילוב, שהדהים אתמול והעפיל לגמר האולימפי בתרגיל הקרקע. או שבעצם הוא לא הדהים.
בזמן שישנתם או שאלתם את אבי נמני אם הוא מצהיר על זכייה באליפות או רק בגביע הטוטו, בזמן שהוקסמתם מפיקציית הכדורסל המכונה הפועל חולון, היו בארץ כ-100 ספורטאים שהתעסקו בדבר הרציני הזה שנקרא הכנות אולימפיות.
עדיין מוקדם לסכם את בייג'ינג ,2008 זה יהיה אפילו טיפשי, אבל מה שבטוח, הספתח היה אחד הימים המוצלחים ביותר של הספורט האולימפי הישראלי, אם לא הספתח המוצלח אי פעם. הג'ודאי, גל יקותיאל, אותת בכל תנועת גוף שלו על המזרן כי הוא מוכן. האיש פשוט עבד לקראת האירוע, ומי יודע, אם לא היה נתקל בהגרלה כל כך קשה, עד איפה היה מגיע.
כרגע הוא "מסתפק" בטופ-5 העולמי.
השחיין גל נבו הוא עוד אלמוני שפשוט שחה כמו שצריך לשחות ביום השיא אליו התכוונן כל חייו. משהו שהוא יודע שאין ממנו חזרה. ספק אם שחקני בית"ר ירושלים מבינים ומסוגלים להפנים את המשפט האחרון.
ושטילוב, משורר המזרן, נסיך הקרקע, שפתח את היום הזה במוקדמות ההתעמלות, הוא גם זה שנעל אותו עם ההישג החלומי, התברגות בטופ-8 בענף השלישי בחשיבותו של המשחקים האולימפיים, והגמר עוד לפניו. הוא גם בטופ-30 של הקרב-רב, הכולל את כל ששת המכשירים.
אז בסדר, לא התקשורת תתקן את כל טמטומי ועיוותי הכדורגל-סל הישראלי, אבל היא יכולה לפחות לכוון זרקור, לעתים תכופות יותר, על ספורטאים, מאמנים ופעילים כדי שיהוו דוגמה לשני הענפים הפופולריים ביותר אצלנו וילמדו אותם איך לעשות את זה. לא צריך להיות פנאטים על ווזארי ותרגילי קורה, רק פשוט להתחבר ולשאוב קצת השראה ממערכת מצליחה ואנשים מצטיינים.
נא להמתין לטעינת התגובות
