המו"מ הקואליציוני: בש"ס מחכים לרב
בש"ס מתנדנדים בין בחירות לממשלה, והרב עובדיה יוסף יהיה זה שיכריע: ביבי או לבני
ש"ס מתלבטת, קרועה בין שני קטבים. בראשון עומד אלי ישי, עם סיכום מפורט שיש לו עם בנימין נתניהו להישאר מחוץ לממשלה, לכפות בחירות, ולהיכנס אחר-כך, בגדול, לממשלת ביבי. כך יוכל ישי "לשמור על ירושלים", להריץ את ש"ס עם הרב עובדיה לקמפיין עכשיו (כי מי יודע מה ומי יהיו כאן עוד שנתיים), ולטרפד את אריה דרעי.
בקוטב השני עומד אריאל אטיאס, ועומדים גם כמיליארד שקלים פלוס-מינוס. אטיאס, מתון בהרבה מישי, חושב שאת סוגיית ירושלים אפשר לפתור בחמש דקות, וגם על הנושא הכספי אפשר לגשר. אטיאס לא רוצה בחירות.
בניגוד לימי דרעי, הפעם את ההחלטות מקבל הרב עובדיה בעצמו. הוא, ולא אחר. ישי לוחש על אוזנו מכאן, אטיאס משם, הנשים באות ויוצאות, גם במשפחה וגם מחוצה לה (לבני, איציק), אבל הרב הישיש, שמצבו הפיזי לא משופר בזמן האחרון, יצטרך להחליט.
באופן אישי הוא נרתע מבחירות. נזכר במסוק ההוא, בו הוא אמור להיטלטל בין העצרות, הככרות והדרשות השונות. מה הוא צריך את כל זה עכשיו. הסיוט הגדול ביותר שלו, היא התקופה בה היתה ש"ס באופוזיציה. לפחות את זה הוא מצליח לחסוך לעצמו: "מורדי קדימה", באחד המהלכים הפוליטיים המטופשים ביותר של הזמן החדש, טרחו להבהיר שלא יישבו בממשלה צרה, עיקרו את האיום של לבני, חשפו את המחסנית הריקה שלה והפכו אותה, בעצם, לבת ערובה של ש"ס. עכשיו, לך תקים ממשלה.
מצד אחד, קורץ לרב עובדיה ביבי. נתניהו הישן והטוב, זכר לימים ההם בהם ניהלו הוא ודרעי את המדינה, בחורינו המצויינים חגגו בכוללים והקופון בא על מקומו בשלום. מצד שני, ציפי לבני. גם אשה, גם שמאלנית, גם מדברת על ירושלים. אבל, אבוי, אם מסרבים לה, מתרוצצים בבחירות, משם אף אחד לא יודע איך ש"ס תצא.
בקיצור, הרב מתלבט. לבני שיפרה אתמול בלילה, משמעותית, את ההצעה "האחרונה" שלה. עד מוצאי שבת צריך הרב להחליט. היום, ומחר בערב, יצורו עליו כולם. ביבי ואנשיו מזה, שליחיה של לבני מזה. לך תדע, אולי בסוף היא עוד תטריח את עצמה אליו.
בינתיים, "המועמדת" (כך מכנה לבני את עצמה ברגעים של הומור עצמי) שומרת על פאסון, למרות שהעצבים רופפים. חלק גדול ממה שהבטיחה, כבר לא יקרה. פוליטיקה חדשה? אין חיה כזו. לבני צריכה לפלס לעצמה דרך לממשלה במרפקים מחודדים ושיניים חשופות. אין דרך אחרת.
גם בתוך קדימה לא מקלים עליה. "זה לא עוזר, הדיבורים האלה", היא אומרת בשיחות סגורות, "זה לא חכם.
התחום המדיני, מבחינת לבני, הוא טאבו. "לא אתן להם לעצור מו"מ מדיני", היא אומרת בשיחות סגורות, "גם ביבי לא יכול לתת להם את זה. המשמעות של עצירת מו"מ היא שישראל היא לא פרטנר לשלום, וזה אומר שאם אין פרטנר ואין שלום, יש אלימות. גם הרב עובדיה לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו. הם שומעים את הדברים האלה ממני.
"זו לא עוד החלטה פוליטית פנימית, או סעיף בהסכם קואליציוני. יש לזה משמעות מדינית דרמטית. מה, ש"ס רוצה להיות האיחוד הלאומי? הרי אפילו ביבי אימץ בזמנו את אוסלו. הם יכולים להגיד שאם ידברו על ירושלים, נצא מהממשלה. זו זכותם. אבל לדרוש ממני להצהיר שאין דיבור, זה כבר לא קביל. ביבי יכול להבטיח דבר כזה? גם אם יבטיח, יום אחרי הבחירות לא יקיים".
ועכשיו, ש"ס צריכה להחליט.
נא להמתין לטעינת התגובות
