טיפולי פוריות למען הדורות הבאים של בעלי החיים
גם כלבים וחתולים לא תמיד מסוגלים להתרבות בדרך הטבע, וזקוקים לטיפולי פוריות, שכוללים זריקות הורמונים, הפריה מלאכותית, ואפילו "הוצאת זרע באופן ידני". כן, זה בדיוק מה שאתם חושבים
"מצאתי זכר וניסיתי להרביע אותה פעמיים", הוא מספר, "אבל פעם אחת היה לה היריון מדומה ובפעם השנייה היא הפילה. חיפשתי באינטרנט ומצאתי שאפשר לעשות לחתולים טיפולי פוריות.
הגעתי לד"ר סמדר טל, שעשתה לחתולה בדיקת דם ומצאה שהיא סובלת מחוסר איזון הורמונאלי". זריקת הורמונים פתרה את הבעיה. החתולה סוני נפגשה אחריה עם הזכר המרביע, הוא עשה את שלו, והיא הצליחה להיכנס להיריון, שבסופו באה לעולם, בשעה טובה ומוצלחת, בניתוח קיסרי, גורה יפהפייה שחיה היום בבית משפחת כהן, ובעזרת השם גם היא עוד תעמיד צאצאים.
מהמקרה הזה וממקרים אחרים שמגיעים לד"ר סמדר טל, הווטרינרית היחידה בארץ כיום שמתמחה בטיפולי פוריות בחיות מחמד, אפשר להסיק שמגדלי חיות המחמד הגזעיות חיים בבועה שאין בה כלבים וחתולים חסרי בית שמומתים בהמוניהם.
בהמשך תסביר טל שבתחום עיסוקה היא נוגעת גם בדרכים לצמצם ילודה. לדבריה, מגדלים מקצועיים יודעים לרוב איך להתגבר על בעיות פוריות בעצמם, ולכן מרבית הפונים אליה הם אנשים פרטיים שרוצים גורים מחיית המחמד שלהם.
"יש כאלה שהכלב שלהם הזדקן והם רוצים גור למזכרת", היא אומרת, "יש שחושבים שהכלב או החתול שלהם יוצא דופן ביופיו ורוצים עוד כאלה, ויש גם אנשים שמאמינים שכלבה או חתולה חייבת, לפחות פעם אחת, להיכנס להיריון. אני, כמובן, מסבירה שזה לא הכרח המציאות ושיש ריבוי אוכלוסין. בכלבים מעורבים אני לא מוכנה להתעסק, למרות שקרה גם שהגיעו אליי עם כלבה מעורבת. מבחינה אתית, אין טעם להרביע כל כלב רק משום שבעליו רוצים את זה".
בעיות פוריות יכולות להתעורר, כמו בבני אדם, גם אצל נקבות וגם אצל זכרים. הסיוע, בגרסה הווטרינרית, כולל טיפול הורמונאלי, עזרה בכניסה להיריון, שמירת היריון, המלטה מתוזמנת (לעתים בניתוח קיסרי), ובזכרים השבחת הזרע.
כלבה שלא מצליחה להיכנס להיריון עוברת תחילה בדיקה של הנרתיק ואולטרסאונד לבירור תקינות המערכת. בזכרים נעשות ספירת זרע ובדיקה של האשכים. "יש אצלי עכשיו בטיפול כלב גזעי שהבעלים רוצה ממנו גור, אבל בגלל גילו המתקדם הוא פיתח בעיות בבלוטת הערמונית, והיא מייצרת זרע באיכות ירודה. במקרה כזה, צריך לרכז את הזרע".
במקרים שבהם הזכר לא יכול לטפס על הנקבה או לעמוד לאורך זמן בתנוחה הדרושה בגלל בעיות אורתופדיות, או כשהוא פשוט נמוך מדי, מתבצעת הזרעה מלאכותית. ניתן להשתמש בזרע טרי, או בכזה שמגיע מרחוק, גם מחו"ל, כשהוא מצונן או קפוא. מאחר שאי אפשר לצפות מכלב ממוצע שיעשה את עבודת
בתחילת דרכה בתחום התבקשה טל להוציא זרע מכלב מסטינו נפוליטני גדול במיוחד. "נאלצתי להישכב מתחתיו כדי שיהיה לי יותר נוח", היא מספרת, "למרבה הצער, אחרי שהוא גמר, הוא פשוט נפל עליי מותש, בכל כובד משקלו, וסדק לי צלע".
הזרעת הנקבה מתבצעת על ידי החדרת הזרע באמצעות קטטר לנרתיק, או באמצעות סיב אופטי, ישירות לרחם. במקרים קיצוניים מזריעים כירורגית, כלומר פותחים את הרחם ומחדירים את הזרע לתוכו. האם יש הצדקה מוסרית לבצע אקט פולשני של ניתוח בהרדמה כללית בכלבה בריאה, רק כדי שתמליט? טל אומרת שאם הבעלים נחושים להשיג היריון, עדיף לעשות את זה בדרך המהירה ביותר, ולא לנסות להרביע שוב ושוב ללא הצלחה. במקרים מסוימים, להיריון של כלבה שניחנה בגנים מוצלחים במיוחד יש חשיבות בהשבחת הגזע, מה שמצדיק את ההליך הלא נעים.
לעתים, אחרי שההזרעה עברה בשלום, יש גם צורך בשמירת היריון, אבל מכיוון שאי אפשר לדרוש מכלבה או מחתולה שתשכב במיטה כמה חודשים, נותנים לה תוספת הורמונים, ועוקבים אחרי מצבה כדי לוודא שאין תופעות לוואי.
ההמלטה עצמה עדיף שתהיה טבעית, וניתן להעריך די במדויק מתי תתרחש, כדי להכין את הבעלים. "שבוע לפני עושים אולטרסאונד כדי לוודא שהתפתחות הגורים תקינה ורנטגן כדי לספור אותם", מסבירה טל, "יש גזעים שחייבים לבצע בהם ניתוח קיסרי, ובדיוק ביום הנכון. בבולדוג אנגלי, למשל, אי אפשר להסתכן בלידה טבעית, כי הראש של הגורים גדול מהפתח של האם. גם בכלבי פאג יש בעיה, בגלל קשיי הנשימה שהם סובלים מהם במקרים רבים. מנתחים גם במקרה שיש מעל עשרה גורים, ויש סכנה שחלקם לא ישרדו, או כשיש מתחת לשלושה גורים, שאז לא תמיד האם מקבלת איתות בזמן שהם צריכים לצאת".
הידע שנצבר בנושא הפוריות בבעלי חיים בא כיום לביטוי גם בגני חיות, שמבקשים להרביע בעלי חיים ממינים נכחדים. אבל בסוגיית חיות המחמד טל מבקשת להדגיש שכלב או חתול שאינם גזעיים או לא נועדו להרבעה, צריכים להיות מעוקרים ומסורסים, או לקבל טיפול קבוע למניעת פוריות. "התעסקות בגינקולוגיה של בעלי חיים זה לא רק היריון ופוריות, זה גם מניעת ילודה היכן שלא צריך אותה. היום עובדים בעולם על מניעת פוריות בדרכים לא כירורגיות, כי ברור שכמה שלא מעקרים, זה עדיין לא מספיק. מדובר באמצעי מניעה בזריקה, שמשתקים את המערכת ההורמונאלית למשך חצי שנה, ובעתיד מקווים לפתח כאלה שיהיו קבועים, אך לא יפגעו בבריאות החיה.
בארה"ב עובדים היום גם על מניעת היריון אוראלית-כלומר בנטילת תרופה דרך הפה בתוך פיתיונות מזון, כפי שנעשה כבר בהצלחה עם חיסוני הכלבת. בישראל, פתרון כזה עשוי לפתור את הבעיה של התרבות חתולי הרחוב בצורה יעילה והומאנית, בלי להזדקק לניתוחי עיקור, ובוודאי שלא להשמדה שלהם".
נא להמתין לטעינת התגובות
