המחיר הכבד של האדמות החומות
קרקעות מזוהמות אינן רק סכנה בריאותית חמורה, אלא גם בעיה כלכלית ונדל"נית. על ההזנחה עוד נשלם מיליארדי שקלים
כשאדמה מזדהמת היא הופכת מסוכנת לסביבה, למי התהום וגם לבריאות, בעיקר בגלל החשש מחלחול גזים רעילים למרתפים ולחללים סגורים הבנויים מעליה; אבל מה שהופך את נושא הקרקעות המזוהמות לנפיץ במיוחד הן המשמעויות הכלכליות והנדל"ניות מרחיקות הלכת שטמונות בו.
מאז המהפכה התעשייתית - ובארץ ישראל במאה השנים האחרונות - התייחס העולם המודרני אל האדמה כאל בור אשפה אין סופי שיכול לספוג כל סוג של פסולת. גם במקומות שבהם התעוררה מודעות סביבתית המשאבים שעליהם ניסו להגן היו האוויר והמים. האדמה? היא כבר תדאג לעצמה.
לאדמה אכן יש כוח התחדשות אדיר, אבל זה לא אומר שאפשר להתעלל בה עד אין קץ. בארצות-הברית הבעיה החלה לצוף על פני השטח, תרתי משמע, בתחילת שנות השמונים, כשהתברר שכימיקלים מסוכנים שהוזרמו לקרקע בחופשיות מתחנות דלק, ממפעלי תעשייה אזרחית וצבאית ועוד, הצטברו בה והפכו לריכוז של רעלים. זיהומי הקרקע הפכו באמריקה לענף המעסיק גדודים של משפטנים ומדענים. רק בקליפורניה פועלות מאות חברות המתמחות בשיקום קרקעות. גיאולוגית אמריקאית שביקרה השבוע בארץ אמרה שלישראל צפוי בתחום זה "תהליך ארוך וכואב".
גם לאמריקנים אין
פתרונות קסם לתופעה המכונה "אדמות חומות" (brownfields) - קרקעות החשודות כמזוהמות, שעלות השיקום שלהן כה גבוהה, עד כי שום יזם פרטי לא מוכן להסתכן ברכישתן. התוצאה: על פי הערכות, יש בארצות-הברית כ-450 אלף אתרים נטושים כאלה. אבל מה שמדינה כה רחבת ידיים יכולה להרשות לעצמה, אינו אפשרי בישראל.
העובדה שרק במחוז תל-אביב תועדו קרוב ל-150 אתרים מזוהמים - סביר שהמספר האמיתי גדול יותר - תחייב את המשק הישראלי להתמודד בשנים הקרובות עם שאלות ששוות מיליארדים: מה מותר ומה אסור לבנות על קרקע מזוהמת? האם לרשום הערת אזהרה בטאבו של קרקע כזו, צעד שיוריד את ערכה לרצפה וישפיע על כל שוק הנדל"ן? ושאלת השאלות: מי אמור לבצע את הטיהור, ומי אמור לשלם?
דוח המשרד להגנת הסביבה חושף טפח מחומרת המצב, אבל מי שניסה לקדם התמודדות עם הבעיה הם, כמעט כרגיל, דווקא ארגוני סביבה וח"כים מהאופוזיציה. כבר לפני כשנה יזמו "אדם טבע ודין" ואופיר פינס חוק לשיקום קרקעות מזוהמות, אבל נתקלו בהתנגדות נמרצת מצד משרדי הממשלה, בטענה שהממשלה עובדת על חוק משלה. גם עכשיו טוענים במשרד להגנת הסביבה שהפצת טיוטת החוק היא "עניין של ימים", אבל ערב בחירות ברור שעד שמלאכת החקיקה תבשיל יחלפו במקרה הטוב חודשים ארוכים ויזרמו עוד הרבה נהרות של זיהום מתחת לאדמה שעליה אנחנו דורכים.
נא להמתין לטעינת התגובות
