ישראל 2009: עידן חדש ופשיסטי

הנסיקה של אביגדור ליברמן בסקרים מעמידה בסימן שאלה הקמת ממשלת אחדות מכל סוג שהוא, נטולת ימין קיצוני

גדעון סאמט | 28/1/2009 5:50

זה די נורא להסתכל על ההרכבים הצפויים בממשלה הישראלית הראשונה אחרי מה שהוכרז כתחילתו של עידן עולמי חדש. די מבחיל לראות איך תפסה מקום מרכזי בשיקולי קואליציות מפלגה פשיסטית, על פי רוב ההגדרות של המושג. כמו אחיותיה, היא מקדשת את המדינה על פני זכויות אזרחיה. עומד בראשה איש המסית לאפליית חמישית מתושבי הארץ וקורא בעצם לחסל את מנהיגיהם, לעשות להם מה שעשינו לחמאס. בתשדירי הבחירות לא תוכלו לראות לאיזה עומק חלחלה ההגות של אביגדור ליברמן.

ניסיתי השבוע להרגיע ידיד בכך שאחרי הבחירות זה ייראה כה מסובך ומסוכן עד שבפעם הבאה הבוחרים יחוללו אולי שינוי. הוא סירב להתנחם. זה נשמע מוכר, אמר האיש. הוא מומחה גדול לתולדות גרמניה. אני לא מחבב את ההשוואות האלה. ובכל זאת, התמונה מצחינה. נסיקת ליברמן באה ממקומות לא טובים ומובילה לגרועים עוד יותר.

בנימין נתניהו עשה הכול כדי לדחוק את משה פייגלין מרשימת הליכוד. על הסתייגות משותפות עם ליברמן הוא רק רומז. הוא מדבר על ממשלת אחדות רחבה. עם העבודה, ואולי קדימה. שתיהן כבר ישבו עם ליברמן, סגן ראש הממשלה ושר לעניינים אסטרטגיים אצל אהוד אולמרט. העבודה נשארה אז בממשלה. רק אופיר פינס פרש.

אם קואליציה כזאת לא תקום, יהיה זה בעיקר בגלל הפחד של נתניהו ששידוך עם קיצוניות לאומנית תהרוס לו את היחסים עם ברק אובמה. אלא שגם האחדות עם העבודה וקדימה תתקשה להתקיים. מתוני העבודה ימררו את חיי מנהיגם אם יתחבר לביבי שיביא את אביגדור. ואילו בליכוד ובש"ס לא יקנו את הסחורה שתנסה וושינגטון לדחוף לממשלת ביבי-אהוד-ציפי למען עסקה על השטחים.

ייתכן שנזקי ליברמן חמורים מכפי שנדמה

לכן, גם נוכחותו של ליברמן וגם צלו משבשים את סיכויי הפוליטיקה השפויה. מנהיג ישראל ביתנו הוא מהפוליטיקאים המוטרפים ביותר, אך גם מהפיקחים שבהם. הוא נמנע מלומר מילה על הליכה עם נתניהו. הוא יכול להרשות לעצמו להמתין עד ספירת הקולות. יש בידיו להפוך את הרכבת הממשלה לגיהינום בשביל הבוס שלו לשעבר.

אבל אפילו אם יישאר בחוץ, הליברמניזם הוא הדבר הדוחה ביותר שקרה לפוליטיקה מאז מאיר כהנא. גרוע הרבה יותר, משום שלכנסת הקודמת הוא נכנס עם מספר קולות כמעט כמו של הליכוד וסיעה של 11 איש. עכשיו הוא משתווה לעבודה עם 15-16 מנדטים, וממשיך לספור. הוא יסחוף אליו את קיצוני הליכוד אם נתניהו ילך עם שותפים משמאלו אל עוד "פשעי אוסלו". ליברמן נושף בעורפו של נתניהו.

למעמד הזה הגיע במסלול שלא הובהר במידה מספקת.

הסיבות שמונים לפרוץ הליברמניה בתוך שנים אחדות אינן מסבירות די את המראתה של היסטריה פוליטית. תלמידים נמשכים אליה בסקרים של בתי ספר תיכוניים. כאילו ממשלת אולמרט עשתה הרבה פחות ממה שליברמן הציע - למחוק כל בית בעזה, כל שכונה שממנה משוגרים טילים. תופעת ליברמן משגשגת על אף שממשלים ישראליים הקדימו אותה כאשר הזניחו את רוב ההזדמנויות להסדר על הגדה.

זו יותר מתגובה חריפה על מעשי נבלה של הצד השני. מה שמקסים מאות אלפים הוא אולי הסגנון של מעין רספוטין, שכמוהו לא שיחק עדיין על הבמה המקומית. ליברמן הוא השד הקטן-פשיסטן כחול לבן-שקנה לו כאן אחיזה איתנה, מפתיעה בעוצמתה. ייתכן מאוד שתמשיך לגבור. אלא אם אכן יתברר אחרי הבחירות שנזקי ליברמן למערכת הפוליטית חמורים מכפי שנדמה עדיין לרבים, רבים מדי.