גבעות לדורות הבאים

בעוד 20 שנה אנחנו צפויים לחיות במדינה הצפופה בעולם. הצורך לשמור על שטחי טבע חופשיים מפיתוח נדל"ני, תיירותי או תשתיתי נתפס לעתים, בטעות, כגחמה של חובבי טיולים

אביב לביא | 4/2/2009 8:12 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ההיבט האופטימי היחיד בדוח שפרסמה השבוע החברה להגנת הטבע-"איומים על השטחים הפתוחים בישראל"-הוא עצם העובדה שעדיין יש שטחים פתוחים שכדאי להיאבק עליהם. באזורים רבים בארץ כבר אפשר להסתכל היום ימינה ושמאלה ולראות רק בטון ואספלט, ובעוד 20 שנה אנחנו צפויים לחיות במדינה הצפופה בעולם. הצורך לשמור על שטחי טבע חופשיים מפיתוח נדל"ני, תיירותי או תשתיתי נתפס לעתים, בטעות, כגחמה של חובבי טיולים. כדי שלמאבק הזה יהיה סיכוי, הציבור ומקבלי ההחלטות צריכים להבין שמדובר באינטרס קיומי.

פיתוח חסר מעצורים גורם לעלייה בפליטת גזי חממה, לזיהום אוויר, לדלדול משאבי המים הקיימים ויכולת האיסוף של מי הגשמים, וכמובן מסב פגיעה בלתי הפיכה למגוון הביולוגי. המחשבה שאנחנו יכולים להסתדר בלי כל אלה היא אשליה, שכבר עכשיו מתחילה להתנפץ בפרצופנו.

עיון ב-58 העמודים של הדוח מחדד את העובדה שמאבקים סביבתיים מוכרעים הרחק משדות הכלניות ומערוצי הנחלים שהם מנסים להציל. המקום שבו דמותה של הארץ נקבעת הוא גופי התכנון-בראשם הוועדות המקומיות והמחוזיות-והמאמץ להדוף פיתוח פרוע, עוין-סביבה, כרוך בעבודת ניירת אפרורית, תכנונית ומשפטית.

"כשהגעתי לכאן, חשבתי שאני עומד להעביר את הימים בדילוג על הגבעות"' אמר לי לאחרונה איש החברה להגנת הטבע, "אבל גיליתי שכדי שיישארו גבעות לדורות הבאים, אני צריך לבלות את רוב הזמן תחת אורות ניאון".

הדוח סוקר איומים על שטחים פתוחים מגבול סוריה עד גבול מצרים: בעכו רוצים לייבש רצועת ים לטובת מרינה;
בחיפה מתכננים להרחיב שכונות על חשבון הכרמל ונחליו; בחוף פלמחים שואפים להקים כפר נופש; בשמורות טבע במדבר יהודה קודחים בעקבות נפט; ואת הדיונות האחרונות בערבה מפקיעים לטובת חול לקבלנים.

בכל זירה כזו נאבקים אנשי הסביבה מול אינטרס נדל"ני, כלכלי או פוליטי. החדשות הטובות, אומרים בחברה להגנת הטבע, הן שבישראל 2009 יש יותר הקשבה ומודעות לשיקולים הסביבתיים. השיח התעדכן, כולם משתדלים לומר את הדברים הנכונים.

אבל עדיין יש פער בין מה שאומרים למה שעושים. את הדוגמה הטובה ביותר לפער הזה מספקת תמ"א 35: תוכנית המתאר הארצית, שאושרה בממשלה, נותנת ביטוי לשיקולים סביבתיים מעודכנים, ומגבילה את תוכניות הפיתוח וההתיישבות לגבולות ריכוזי האוכלוסיה הקיימים.

אלא שמאז אושרה התוכנית, הממשלה עצמה לא מפסיקה לחרוג ממנה, בכל פעם תחת לחציו של אינטרס אחר. על גבעות לכיש מקימים יישוב למפוני גוש קטיף; באזור הצפון ובהרי יהודה מתכננים לגדוע שטחי יער לטובת לולי ענק; ובאילת רק לפני שבוע פרצו את תוכנית המתאר הארצית כדי לאשר בניית מלון בחוף אלמוג.

ערב הבחירות יש כאן לקח פוליטי חשוב: שורה של משרדי ממשלה-התחבורה, הפנים, השיכון, התשתיות וכמובן האוצר-משפיעים על הסביבה הרבה יותר מהמשרד שאמור להגן עליה. הפוליטיקאים הירוקים שייכנסו לקואליציה הבאה, בתקווה שיהיו כאלה, יצטרכו להביא את זה בחשבון בשעה שיעמדו בתור לחלוקת התיקים.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אביב לביא

צילום: דעות

כותב במעריב על ענייני איכות סביבה וכדורסל. מגיש את התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל. פרסם ספר על אוכל אורגני

לכל הטורים של אביב לביא

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים