ט"ו בשבט: עץ הוא לא לוח מודעות
פרסום החוצות האורבני עושה שמות בעצים. כל מסמר הצמוד למודעה יוצר פצע בגזע. אחרי כמה זמן הקליפה מכסה על החור החיצוני, אבל בפנים נשארת תעלה שבתוכה מתיישבים מזיקים ומחלות. החלודה של המסמר מרעילה את העץ, וכל האזור מסביב נגוע, כמו אינפקציה
מודעות על העצים צילום: אמיר מאירי
רגע לפני שמתמסרים לנטיעות, כדאי לחשוב גם על העצים שכבר איתנו. לעודד יפה, אגרונום ובעל מעבדת "שלפ" לשיקום צמחים ועצים, יש בקשה קטנה: תפסיקו לתקוע בהם מסמרים. עצים רבים בישראל, בעיקר כאלה שממוקמים בנקודה אסטרטגית - מול הסופר, ליד דלת המתנ"ס או תחנת האוטובוס-הפכו לבמה להעברת מסרים. הנערה שמציעה שירותי שמרטפות, הסטודנט שמעוניין לנקות חדרי מדרגות, המורה לאנגלית שמחפשת תלמידים - כולם באים, תוקעים מסמר או סיכה, והולכים. הנייר מתעופף לדרכו כעבור כמה ימים, המסמר נשאר 20 שנה.
"פשוט
כואב הלב", אומר יפה. "אנשים לא מודעים לנזק שזה גורם. אם יש בעץ מסמר אחד, לא נורא. אבל ברוב העצים האלה יש עשרות ומאות. לא מזמן שלפתי מתוך שטח של 30 על 30 ס"מ בגזע עץ מאות מסמרים. כל מסמר כזה יוצר פצע בגזע. אחרי כמה זמן הקליפה מכסה על החור החיצוני, אבל בפנים נשארת תעלה שבתוכה מתיישבים מזיקים ומחלות. החלודה של המסמר מרעילה את העץ, וכל האזור מסביב נגוע, זה נראה כמו אינפקציה. מגיע הרגע שבו העץ משלם על זה מחיר כבד".
יפה משקם בימים אלה שדרה יפה של דקלים בני 80 בבית הספר החקלאי עיינות. "יש שם חורים נוראיים", הוא מקונן, "עשרות שנים תלמידים ומורים תלו מודעות, יש בגזעים ממש מנהרות. יש לפחות עץ אחד שעמד ליפול בגלל זה. אני שובר את הראש איך לשקם אותם. הגיע הזמן שאנשים ייתלו מודעות רק עם נייר דבק. וחוץ מזה, מי אמר שעץ זה לוח מודעות?".
נא להמתין לטעינת התגובות
