אילו רק הייתם שם: סיפורו של כתב זר ברצועה
לורנצו קרמונזי, העיתונאי האיטלקי שהסתנן לעזה במלחמה, מספר לעמיתיו מה הפסידו. "ישראל טעתה כשלא התירה כניסת עיתונאים זרים לרצועה", הוא טוען, "בכך היא גרמה להם להדגיש את הסבל הפלסטיני"
השבוע הגיע לארץ כדי להשתתף בכינוס של האיחוד האירופי ואוניברסיטת תל אביב בנושא סיקור המלחמה האחרונה ברצועת עזה. בניגוד לרוב העיתונאים שנכחו בחדר, קרמונזי היה בעזה בזמן המלחמה. הוא הסתנן לרצועה בניגוד גמור למדיניות ישראל. הסיפור שסיפר, ופורסם בחלקו בישראל, היה מדהים.
"הגעתי לצד השני של הגבול ועמדו שם אמבולנסים", הוא מספר, "האמבולנסים היו בעזה כמו מוניות בזמן המלחמה. לקחתי אמבולנס והתחלתי לנסוע בין בתי חולים. כדי שתבינו מה מצאתי, אספר לכם שבבית חולים אחד אמרו לי שיש לי מזל, שהיום דווקא הגיעו נפגעים".
הסיפור של קרמונזי, שפורסם ב"קוריירה" תוך כדי המלחמה, ציטט רופאים המשרתים בעזה שהעריכו כי מספר הנפגעים הפלסטיני נמוך באורח דרמטי ממה שפורסם. "אני מכיר היטב אזורי מלחמה", אמר קרמונזי לעיתונאים, "חיפשתי את ההרוגים. את הפצועים. לא היה קל למצוא. גיליתי מיטות ריקות".
הוא סיפר עוד שורה של סיפורים מרתקים. כמו, למשל, איך בעיירה אל-הווא התושבים זעמו על כוחות חמאס משום שאלה, בעיצומה של הלחימה עם ישראל, טרחו למצוא
את סגן מפקד המשטרה הפלסטינית שנחשד בקשרים עם הפתח ועינו אותו. "בין היתר", ציין קרמונזי ביובש, "הם הוציאו לו את העין".
הסיפור של קרמונזי סופר בהקשר של המדיניות הישראלית במהלך המבצע בעזה למנוע כניסת עיתונאים זרים לרצועה. קרמונזי חשב שזו הייתה החלטה מטופשת שהזיקה לזרימת האינפורמציה מהרצועה ובדיעבד לאינטרס הישראלי. הוא חווה על בשרו, לדבריו, את מדיניות חמאס ברצועה, פשוט משום שהיה שם, בניגוד לעמיתיו שלא הצליחו לחדור לרצועה. הוא סיפר על לוחמי חמאס שמכריחים נהג אמבולנס להעביר להם את מדיו, ועל פלסטינים שזעמו על כך שהחמאס עשה שימוש בשכונתם כבסיס ירי קסאמים.
"בשלב מסוים הגעתי לבית להייה", סיפר העיתונאי האיטלקי, "רציתי להיכנס לאזור, ובכניסה עמדו חבורה של חמאסניקים. הם אמרו שאין מעבר. התברר לי שהם מפנים גופות של לוחמי חמאס מהשוחות האלה, ושהם לא רוצים סיקור תקשורתי לפינוי הזה".
"אחרי ששאר העיתונאים הצליחו להיכנס לרצועה", סיפר, "גיליתי שהם כועסים עליי. הם אמרו לי, 'למה אתה משרת את הישראלים?'. מה שהפריע להם לא היה מהות המידע שהבאתי. חשתי אצלם כעס וצורך להדגיש את הסבל הפלסטיני, משום שכניסתם נחסמה. אין לי שום ספק שאם ישראל היתה מאפשרת לעיתונאים זרים להיכנס לרצועה, הם היו מספרים את הסיפורים האלה בדיוק כמוני. אבל היא מנעה זאת. זו הייתה טעות נוראית".
נא להמתין לטעינת התגובות
