לפחות בעניין אחד קצב צודק
אף גורם תקשורתי אחד לא דרש לבטל את החסיון על המסמך שמזוז הגיש לבג"ץ, חסיון שאיפשר לו לטעון שתמיד האמין ל-א'
בשבוע שעבר, אחרי הפליק-פלאק הנוסף שביצעה הפרקליטות מאז פירטה בפני בג"ץ את הבעייתיות בעדויותיה של א' ועד להודעתה העדכנית שתמיד סמכה עליה, הרגישו במשרד המשפטים צורך להסביר את עצמם. "לאורך כל הדרך", נכתב בהודעה שפרסמו, "לרבות בהליכים בבג"ץ, הביעה התביעה אמון בעיקרי גרסתה של א' בדבר מעשי המין שביצע בה מר קצב, לרבות האינוס".
המשפט הזה של בכירי הפרקליטות היה רחוק מהאמת. רק במסמך החסוי שהגישו לבג"ץ בעניינה עושים אנשי מזוז 27 פעם שימוש בביטוי "קושי" או "קשיים" בהקשר לראיות ולגירסתה של א'. שבע פעמים הם מזכירים את הבעיות ב"מהימנותה" וב"אמינותה", פעם אחת את סתירותיה ושש פעמים נוספות הם מדברים על "תשתית ראייתית גבולית" בעניינה.
אחרי ימים ארוכים ועשרות שעות שהקדשתי לקריאת אלפי מסמכי החקירה, גם אלף מומחים להתנהגות מוזרה של נאנסות לא יצליחו להסביר לי איך מי שנאנסה כותבת לאנס חודשיים אחרי האונס מכתבי "שנה טובה" מושקעים ומאחלת לו "שתדע שיש מישהו שבאמת דואג לך ואוהב אותך... שתמשיך להיות אבהי ודואג... שאמשיך לאהוב אותך... שתהיה לך שנה מתוקה עם נשיקה".
200 פרקליטים לא ישכנעו אותי למה הנאנסת מטריחה את עצמה להגיע לאזכרה לאביו של האנס, אפילו מבלי שהוזמנה. מדוע היא מתנדבת לסייע לאחיו בבחירות המקומיות לראשות העירייה?
למה היא מביאה את ילדיה להצטלם עם האנס? מה גורם לה להזמין אותו לברית מילה של בנה ולבשר לו ממיטתה על הולדת בתה? למה היא מבקשת לחזור לעבוד במחיצתו שנים אחרי שעזבה אותו, ומה זה אומר שמתלוננת שאין עליה שום מורא לבד מהאמת, נתפסת בכל כך הרבה שקרים?
גם מני מזוז שאל את עצמו את השאלות האלה בתשובה שהגיש לבג"ץ בעניינה. על הסתירות בגרסאותיה קבע שמדובר ב"גירסה בעייתית היוצרת ספק בדבר מהימנותה" וכי "קיים קושי ממשי שגירסתה תיקבע במשפט כבלתי אמינה". על עדויותיהם של שורת עמיתיה לעבודה שדיווחו שהיתה מאוהבת בקצב, שקינאה באשתו ושנהגה לפתוח כפתור ולמרוח אודם לפני שנפגשה עימו כתב כי "קיים קושי ליישב את גרסתה של המתלוננת בדבר מעשי האונס עם התנהגות מעין זו עליה מספרים מספר עדים".
כשהכחישה שטילפנה מיוזמתה לנשיא עשרות פעמים, בעוד שיומן הלשכה שלו דווקא מלמד שצילצלה 44 פעמים, כתב מזוז כי הדבר "עלול להטיל צל על אמינותה". מזוז , שידע כי פרסום המסמך הזה יגרום לו מבוכה קשה ויחייב אותו להסביר איך חשב קודם לכן שניתן לסמוך על האשה הזו, ביקש באופן ציני להטיל עליו חיסיון. החיסיון הזה איפשר לו השבוע לספר לנו שתמיד האמין ל-א'.
בתוך ים הטענות ששפך קצב על ראשה של העיתונות, הייתה בהקשר הזה לפחות טענה אחת שאי אפשר לבטל. אתם, טען כלפינו קצב, שרצים לבית המשפט כדי לבקש הסרת חיסיון על כל צו שמוטל, בחרתם הפעם לשבת בצד. אפשרתם למזוז להתחבא ולא עתרתם לבית המשפט בדרישה שיאפשר לציבור ללמוד מה הוא באמת חושב על המתלוננות. אתה צודק, מר קצב. לטענה הזו אין לנו תשובה טובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
