שוב הוא כפה את עצמו

התקשורת מצאה את עצמה מרומה, מבוזה וחסרת אונים מול המניפולציה שעשה בה הנשיא לשעבר, משה קצב

עוזי בנזימן | 15/3/2009 12:53 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בקצת הגזמה אפשר לומר שמשה קצב נהג בתקשורת ביום חמישי שעבר כפי שהוא נהג (על פי מה שמייחסות לו המשטרה ופרקליטות המדינה) בצעירות שעבדו תחת מרותו: הוא כפה את עצמו על העיתונאים, כשהוא מאלץ אותם לקבל את תנאיו. לכאורה, עמדה להם האפשרות להימלט מההטרדה, אבל הנסיבות שהוא יצר הכבידו עליהם מאוד לעשות זאת. בסופו של דבר, מצאה התקשורת את עצמה מרומה, מבוזה וחסרת אונים מול המניפולציה שעשה בה הנשיא לשעבר.
משה קצב במסיבת העיתונאים
משה קצב במסיבת העיתונאים  צילום: אדי ישראל


זה היה פרק מביך נוסף בהתנהלות התקשורת בפרשת קצב, שבה נטרפו כללי משחק מקודשים, וכל הנוגעים בדבר (כמעט) איבדו את הרסן: החשוד ומקורביו, רשויות אכיפת החוק וגם התקשורת. מרגע שהפרשה התפוצצה, מילאה בה התקשורת תפקיד מפתח: היא הפכה לבימה שעליה הוצגו גרסאות הצדדים, היא התמסרה למניפולציות שהפעילו עליה הנפשות הפועלות, היא פרסמה תמלילי עדויות ובכך יצרה, לכאורה, מצב של שיבוש חקירה, היא הפיצה את גרסאות הצדדים מבלי יכולת לאמת או להזים אותן.

התוצאה ניכרת במצב שבו נמצא תיק קצב: חלק גדול מהחומר המשפטי הוצג בתקשורת ונודע לציבור (ובכלל זה לקהילה המשפטית) לפני שהוגש לבית המשפט. הנתון הזה מספק לכאורה לחשוד עילה לדרוש את ביטול כתב האישום בנימוק של הגנה מן הצדק, אבל אין לשכוח את תרומתו שלו להיווצרותה של העילה הזו ואין להוציא מכלל אפשרות שהוא פעל בעניין זה באופן מחושב, כחלק מתכסיסיו לחמוק מספסל הנאשמים.

מכל מקום, התקשורת לא
יזמה את ההתרחשויות, אלא רק שיקפה אותן, וגם אם היה עליה לנהוג ביתר איפוק, לא היא נושאת בעיקר האחריות לתסבוכת שנוצרה. לא מציאותי לצפות מהתקשורת הישראלית שתנהג אחרת: המערכת החיסונית שלה מתמוססת בגלל התחרות הפרועה המתנהלת בתוכה, ובסיקור פרשיות מין של אח"מים היא הולכת בעקבות התקשורת במדינות דמוקרטיות אחרות (ראו פרשת מוניקה לוינסקי או הסיפורים מחדרי המיטות של חברי הקבינט הבריטי).

גם בנסיבות הנוכחיות ניתן להעניק לקצב משפט הוגן: שופטים מקצועיים אמורים להיות מסוגלים לדון בתיק ללא דעה קדומה ורק על פי מה שמונח לפניהם. המערכת המשפטית אינה יוצאת דופן בחשיפותה להתעניינות התקשורת: כזה מצבן של מערכת הביטחון (גם בעת מלחמה: ראו מלחמת לבנון השנייה),‬ המערכת המדינית (גם בעת שמתנהל משא ומתן רגיש ביותר: ראו המגעים לשחרור גלעד שליט),‬ המערכת הכלכלית (למיידיות הדיווחים על ההתפתחויות במשבר הכלכלי העולמי יש השפעה גדולה על ממדיו) ושאר המערכות הציבוריות.

היותה של התקשורת במחזור הדם של העשייה השלטונית, אכן מכבידה על ניהול ענייני המדינה. זה נתון שגם על המערכת המשפטית להסתגל אליו.

עד כמה איבדה גם התקשורת את הצפון ניתן היה להיווכח במסיבת העיתונאים: קצב סילק מהאולם את אחד מעמיתיהם - ואיש מהם לא קם ולא מחה. נוכח ההתנהגות הכנועה הזו, אין להתפלא על תגובתן העצורה של הצעירות שאותן הטריד הנשיא לשעבר.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוזי בנזימן

צילום: יוסי אלוני

מייסד ועורך מגזין התקשורת "העין השביעית". החל את דרכו במעריב ככתב וסיקר תחומים שונים. שימש כעורך מוסף הארץ וחבר הנהלת העיתון. בשנת 2006 זכה בפרס סוקולוב

לכל הטורים של עוזי בנזימן

עוד ב''עוזי בנזימן''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים